תבנית:ערך מומלץ 12 בפברואר 2007
היישוב הוא השם שניתן לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם היציאה מבין חומות העיר העתיקה בירושלים של אנשי היישוב הישן וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל. ישות זו נקראה גם "היישוב העברי" ובשם זה היא נזכרת במגילת העצמאות.
במרוצת השנים שמאז ייסוד מקווה ישראל ב-1870 וייסוד פתח תקווה ב-1878 ועד ליום הכרזת המדינה ב-14 במאי 1948, התפתח היישוב לכלל מעין אוטונומיה, שכונתה "המדינה שבדרך", קמה תנועת התיישבות שהקימה ערים ומושבות ונוצרו צורות התיישבות ייחודיות לארץ, הקיבוץ ומושב העובדים. נגאלה קרקע שהופרחה משממה וביצות והפכה לשדות ופרדסים, נוצרה חקלאות משגשגת ונבנתה תעשייה מפותחת. היישוב הפך להיות לדובר עברית, שהייתה מדוברת בפי כל והייתה לשפת ההוראה בכל מערכות החינוך.