תורמוס

סוג של צמח בתת המשפחה פרפרניים ממשפחת הקטניות

תֻּרְמוּס (שם מדעי: Lupinus) הוא סוג בתת-משפחת הפרפרניים הנפוץ בעיקר באמריקה, צפון אפריקה, אגן הים התיכון והאי הדרומי של ניו זילנד.

קריאת טבלת מיוןתורמוס
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: קיטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: פרפרניים
סוג: תורמוס
שם מדעי
Lupinus
ליניאוס, 1753

עלי התורמוס מאוצבעים, לעלה יש פטוטרת ארוכה. הפרחים גדלים כתפרחת. צבע הפרחים סגול, לבן, צהוב, או כחול והם נמצאים על עמוד התפרחת. לפרחים אין צוף וחרקים נמשכים אליהם עקב צבעם. ההאבקה נעשית על ידי חרקים, אולם לרוב ההאבקה היא עצמית. לפרח עשרה אבקנים.

זרעי הצמח מכילים חומרים רעילים מקבוצת האלקלואידים שנותנים לצמח טעם מר. פרי הצמח הוא תרמיל. כאשר התרמיל מתייבש הוא מתבקע, קשוותיו מסתלסלות בצורה המזכירה קפיץ כך שהזרעים "קופצים" מתוכו. ישנם כ-300 מינים של תורמוס בכל העולם, מתוכם בארץ ישראל גדלים בר 7 מינים.

התורמוס כמאכל עריכה

התורמוס המתורבת שימש בעבר מאכל עניים. במסכת שבת, במשניות העוסקות בעניין פינוי דברים שהם בגדר מוקצה, נאמר: "והתורמוס מותר לפנותו מפני שהוא מאכל לעניים". עד היום ניתן לראות בצידי כביש הבקעה, בירושלים ובשווקים בערים הערביות רוכלים המציעים למכירה את גרעיני התורמוס. בספרו של נסים קריספיל "ילקוט הצמחים" מובא שבזמן מלחמת העולם הראשונה התורמוס נעשה מאכל פופולרי, בשל המחסור הכללי ששרר אז בארץ, בעקבות ריכוזי הצבא הטורקי שחמסו מכל הבא ליד, וכן בשל פשיטת להקות ארבה על שדות הארץ.

זרעי התורמוס מכילים חומרים מרים ורעילים, וכדי לבטל את השפעתם יש לבשלם במים. במסכת ברכות מצוין שיש לשלוק את גרעיני התורמוס שבע פעמים על מנת לבטל לגמרי את השפעת המרירות. זרעיו של הצמח עגולים וגדולים, ולכן שימשו בעבר מאכלי אבלים, על פי המנהג לאכול מאכלים עגולים, כטבע העולם. התורמוס מוכר גם כצמח מרפא, וסגולותיו הרפואיות מתוארות על ידי הרמב"ם ובכתבי אסף הרופא.

מיני ארץ ישראל עריכה

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תורמוס בוויקישיתוף