תחנת אוטובוס
תחנת אוטובוס (על פי האקדמיה ללשון העברית: תַּחֲנִית[1][2]) היא אתר הנמצא לצד הדרך, והמשמש לעצירת אוטובוסים לצורך העלאת נוסעים והורדתם.
ניתן לאפיין את תחנות האוטובוס כשייכות לאחת מארבע קטגוריות:
- תחנות המשמשות להעלאת והורדת נוסעים, בתחנות אלה עוצרים האוטובוסים בכל מקרה, בין אם יש נוסעים בתחנה ובין אם לאו, ועוזבים את התחנות בשעות קבועות המפורסמות מראש.
- תחנות בהן עוצר האוטובוס לפי בקשת נוסעים (בין נוסעים המצויים על האוטובוס ובין נוסעים המצויים בתחנה).
- תחנות להורדת נוסעים בלבד (תחנת קצה ותחנות לאורך נתיב נסיעת האוטובוס).
- תחנות להעלאת נוסעים בלבד (תחנת קצה, ותחנות לאורך נתיב נסיעת האוטובוס).
ישנן מדינות, ובהן ישראל, האוסרות בחוק או בתקנות עצירה לצורך העלאה או הורדה של נוסעים שלא בתחנה, וזאת על מנת למנוע עלייה או ירידה במקומות שאינם בטוחים.
מבנה התחנה וסימונה
עריכהמקובל לסמן תחנת אוטובוס בשלט צורת דגל (קוד השלט 505) בצבע צהוב הניצב מעל התחנה ושלט סטטי בתוך התחנה ובו מספר התחנה והקווים העוצרים בתחנה. כאשר התחנה היא מבנה ימוקם השלט בראש המבנה או לצידו. ישנן תחנות אוטובוס הכוללות מבנה מסתור המיועד להגן על הנוסעים הממתינים מגשם או מהשמש. לעיתים ממוקמת תחנת האוטובוס לצד מפרץ חניה מיוחד המיועד לאוטובוסים, או לצד נתיב תחבורה ציבורית. במקרים אלה, לרוב מסומנת התחנה בסימון על שפת המדרכה על מנת לסמן לנהגים בכלי רכב אחרים, כי העצירה במפרץ או בסמוך לתחנה אסורה, ומיועדת לאוטובוסים בלבד.
מבנה המחסה לנוסעים יכול להיות עשוי מגג פשוט המקרה על הנוסעים, ויכול לכלול מושבים לנוסעים. לעיתים לתחנות מספר קירות המגינים על הנוסעים מפני הרוח, וכן לעיתים כוללות התחנות תאורה לנוסעים הממתינים. תחנות אוטובוס משוכללות יכולות לכלול מיזוג אוויר. יש המשתמשים בקירות התחנה על מנת להציב פרסומות או מידע לציבור.
נגישות
עריכהבחלק מתחנות האוטובוס יש עמוד הכרזה (אינו פועל אוטומטית) המסביר מה הזמנים ואילו אוטובוסים הולכים להגיע, בנוסף קיים שילוט בכתב ברייל של מספר הקו המגיע לתחנה. קיים גם חלל המאפשר לאדם המתנייד על כיסא גלגלים, לחסות תחת גג התחנה.
בישראל
עריכהבישראל קיימות כ-27,000 תחנות, כאשר כ-50% מהן ללא סככה או ספסלי ישיבה ורק בכ-5,000 מהן מותקן צג דיגיטלי עם מידע אלקטרוני על התחבורה הציבורית.
בשל היותן במקום פתוח ללא בידוק ביטחוני ומאחר שאנשים רבים מתקבצים בהן, תחנות אוטובוס (יחד עם טרמפיאדות) הן יעד מועדף לפיגועי טרור מצד מחבלים פלסטינים. כדי למנוע לפיגועים, חיילים או שוטרים מאבטחים תחנות חשובות ועמוסות במיקומים מרכזיים.
מיזוג אוויר
עריכהבמדינות עם אקלים חם לפעמים משתמשים בתחנות האוטובוס עם מיזוג אוויר, לדוגמה, בדובאי, באשגבאט, בהיידראבאד.
ביוני 2020, התחילו להתקין תחנות ממוזגות באילת. התחנה הראשונה הותקנה בדרך הערבה, מול קניון מול הים[3]. לפי התוכנית, התחנות הממוזגות באילת אמורים לקום גם בשדרות התמרים, במצפה התת-ימי ובשדה התעופה רמון. התחנה היא במידות 2.5 על 5.20 מטרים עם דלתות הזזה אוטומטיות מזכוכית. בכל תחנה פועל מזגן בטמפרטורה של 26-23 מעלות. בתחנה קיים גם לוח עם מידע אלקטרוני על התחבורה הציבורית בעיר[4].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- סוניה גורודיסקי, תחנות האוטובוס בישראל 2018: למי אכפת מהנוסעים?, באתר גלובס, 13 ביוני 2018
- רועי רובינשטיין, אחיה ראב"ד, איתי שיקמן, רענן בן צור, חסן שעלאן, אילנה קוריאל, ענבר טויזר ודרור ליבה, נסו להסתתר מהגשם מתחת לעמוד: מצב תחנות האוטובוס - מסע בישראל, באתר ynet, 29 בדצמבר 2018
- תחניות - תחנות אוטובוס ברחוב, באתר האקדמיה ללשון העברית, מרץ 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 29 במרץ 2022
- ^ תחנית בלקסיקון תחבורה, באתר מעות
- ^ כנגד החום באילת: הוקמו תחנות אוטובוס עם מיזוג אוויר
- ^ מירב קריסטל, מתייבשים בתחנה? בקרוב תחנות אוטובוס ממוזגות, באתר ynet, 17 ביוני 2019