נמל התעופה רמון

נמל תעופה בינלאומי בישראל

נמל התעופה הבינלאומי רמון – אילת[1][2] הוא נמל תעופה בינלאומי בישראל על שם אילן ואסף רמון, הממוקם בערבה הדרומית, צפונית לבאר אורה. הנמל הוא השני בגודלו בישראל (אחרי נמל התעופה בן-גוריון) והוא משמש כנמל התעופה העיקרי בישראל לנחיתות חירום. הנמל החליף את נמל התעופה הישן של אילת וכן גם את נמל התעופה עובדה ששימש כנמל תעופה בין-לאומי. נמל התעופה נפתח ב-21 בינואר 2019.[3]

נמל התעופה ע"ש אילן ואסף רמון
נמל התעופה רמון, אוקטובר 2019
נמל התעופה רמון, אוקטובר 2019
נתוני השדה
קוד IATA
‏ETM‏
קוד ICAO
‏LLER‏
סוג השדה ציבורי
תקופת הפעילות 21 בינואר 2019 – הווה (3 שנים ו־36 שבועות) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל רשות שדות התעופה
עיר סמוכה אילת
קואורדינטות 29°43′38.5″N 35°00′17.3″E / 29.727361°N 35.004806°E / 29.727361; 35.004806
האתר הרשמי
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
01/19 11,811 3,600 אספלט
מספר הנוסעים 486,553 (נכון ל־2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
קיבולת
טרמינלים 1 (פנימי ובין-לאומי)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מטוס דקוטה היסטורי של חברת ארקיע בנמל התעופה רמון
תרשים הנמל

הפרויקטעריכה

הנמל ממוקם 18 קילומטרים צפונית לאילת, סמוך לפארק תמנע על שטח של כ־14,000 דונם, ומשמש כנמל תעופה בינלאומי נוסף של מדינת ישראל לטיסות פנים ולטיסות בינלאומיות וכן שדה חירום חלופי במקום שדה התעופה עובדה. מסלולי ההמראה והנחיתה נסללו באורך של 3,600 מטר ורוחב של 60 מטר, ומאפשרים למטוסי סילון גדולים מסוג בואינג 777, איירבוס A380 ואיירבוס A350 להמריא מהנמל לטיסות פנים ארציות וליעדים באירופה, ארצות הברית, מרכז אסיה, והמזרח הרחוק.

מטרתו של הנמל היא לספק חלופה לנמל התעופה אילת אשר אינו מסוגל לקלוט מטוסי סילון גדולים, ולנמל עובדה שאינו ערוך לטפל בנוסעים רבים. הנמל כולל מגדל פיקוח בגובה 47 מטר, בהתאם לסטנדרטים מתקדמים, אזורי תפעול, טרמינל נוסעים מרווח הכולל חנויות דיוטי פרי (מהן ייהנו גם הטסים בטיסות פנים בשל הפטור ממע"מ לאילת) בשטח של כ־34 אלף מטר רבוע, שייתן תחילה מענה לכ־1.8 מיליון נוסעים בשנה ויותר ברמת שירות גבוהה (ועד 4 מיליון נוסעים, אם יורחב), מערך כבישים חדש ומגרשי חניה. תחילה תוכננו בשדה שבע עמדות חנייה למטוסים רחבי גוף ובינוניים, תשע רחבות חנייה למטוסי טורבו־פרופ. אך לאור ההחלטה להשתמש בו גם כנמל תעופה לעיתות חירום, הוכשרו בו כ־60 עמדות חנייה למטוסים בגדלים שונים, שאמור לאפשר לכל צי המטוסים של חברות התעופה בישראל לחנות בו זמנית בשדה אם נתב"ג ייסגר.

עלות בניית השדה נאמדת ב־1.7 מיליארד שקל והיא מומנה בחלקים שווים על ידי רשות שדות התעופה, על בסיס מכירת הקרקע עליה שוכן נמל התעופה באילת וכן ממקורות חיצוניים.

פעילותעריכה

מספר חברות תעופה מפעילות קווי תעופה סדירים החל מרגע פתיחת נמל התעופה. תחילה השדה יועד להיפתח בפברואר 2019 רק לטיסות הפנים לאילת. השדה נפתח בפועל ב-19 במרץ 2019 לטיסות פנים ובהדרגה נפתח גם לפעילות בינלאומית לקראת עונת התיירות של חג הפסח שחל בחודש אפריל 2019.

היסטוריהעריכה

במאי 2005, הופקדה תוכנית המתאר המקומית של השדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, על ידי האגף לתכנון והנדסה של רשות שדות התעופה.[4] התוכנית כללה מסלול באורך של 3,600 מטר, וטרמינל נוסעים לתנועה שנתית של 500 אלף נוסעים בינלאומיים ו־1.75 מיליון נוסעים בתעופה הפנים ארצית. רשות שדות התעופה הודיע שהיציאה למכרז תכנון וביצוע, בעלות של 200 מיליון דולר, תיעשה בתחילת 2006, אך הפרויקט לא החל כמתוכנן.[5] בפברואר 2009, אישרה הממשלה הצעת החלטה של שר התחבורה, שאול מופז, לקדם את הקמת שדה התעופה ולתאם עם מערכת הביטחון מגבלות ביטחוניות הקשורות להקמת השדה.[6]

ביולי 2010 אישרה הממשלה את הקמתו של שדה התעופה ואת קריאת שמו על שם אילן ואסף רמון.[7] תהליך התכנון המפורט של השדה אמור היה להימשך כשנה, ובניית שדה התעופה הייתה אמורה להימשך כשלוש שנים עד סוף 2014.[8] אך רק ב־2 ביולי 2012 פרסמה רשות שדות התעופה מכרז לבחירת חברת תכנון, הקמה וניהול של הנמל.[9] הזוכה במכרז הייתה שותפות של משרדי האדריכלים "אמיר מן־עמי שנער אדריכלים" ו"משה צור אדריכלים". לראש צוות התכנון מונה אדריכל אמיר מן, שריכז יותר מ־30 חברות ויועצים בתחומי תכנון שונים.

כחלק מתוכניות הפיתוח הוחלט לתכנן את השדה עם תפיסות ירוקות. כך למשל הוחלט להכשיר במתחם שדה סולארי, 80 דונם בהם יותקנו תאים פוטו־וולטאים שיספקו חלק מהחשמל לתפעול הטרמינל, חלונות עם בידוד כפול, "בריכה ביולוגית" לצורכי נוי בלב הטרמינל במעין פטיו, מערכות קירור שיאפשרו צבירת מים שיתעבו מהאוויר המקורר ופיתוח הנוף הסביבתי יתבסס על צמחייה מדברית מקומית שאינה דורשת השקיה מרובה.

באפריל 2013 נבחרו במכרז פומבי, יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ וברן הקמת פרויקטים בע"מ לנהל, לתאם ולפקח על התכנון והביצוע של פרויקט שדה התעופה החדש. ב־9 במאי 2013 התקיים טקס הנחת אבן פינה במעמד שר התחבורה, ישראל כץ, ראש עיריית אילת, מאיר יצחק־הלוי, ראש מועצה אזורית חבל אילות, אהוד עמיאל גת, מנהלי רשות שדות התעופה ורונה רמון, ועבודות העפר החלו בסוף מאי 2013.

בספטמבר 2014 כלקחי מבצע צוק איתן הוחלט להאריך את מסלולי הנחיתה וההמראה ולהפוך את שדה התעופה רמון לשדה בינלאומי, כך שבעיתות חירום סגירת נתב"ג לא תנתק את ישראל מהעולם.[10]

באוקטובר 2013 הודיעו בכירים ירדנים לרבות שרת התחבורה לינה שביב כי הם מתנגדים להקמת שדה התעופה בתמנע בטענה שהשדה נבנה קרוב מדי לשדה התעופה המלך חוסיין שבעקבה, זאת אף על פי שהשדה החדש רחוק יותר מנמל התעופה באילת.[11] וביולי 2015 הגישה ירדן תלונה רשמית לארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית בגין בניית נמל התעופה.[12]

במהלך ינואר 2014 פרסמה רשות שדות התעופה מכרז פומבי לעבודות הסלילה והנחת התשתיות לשדה. לפי התוכנית, נדחתה הפעלת שדה התעופה לסוף 2017[13] ואחר כך לתחילת 2018.[14] לאחר דחיות נוספות, נמסרה הודעה כי פתיחתו צפויה להתבצע לקראת סוף המחצית הראשונה של 2018.[15] לבסוף פורסם כי השדה ייפתח בהדרגה לטיסות הפנים החל מ-22 בינואר 2019 ולטיסות החוץ מספר חודשים מאוחר יותר.

ב-5 בספטמבר 2017 נחת בשדה מטוס של חברת ארקיע, במסגרת טיסת בדיקת המסלול ותהליך קבלת אישורי התעופה למסלול. זוהי הנחיתה הראשונה של מטוס אזרחי בשדה.[16]

ב־17 בינואר 2018 הודיע שר התחבורה ישראל כץ, כי נמל התעופה צפוי להיפתח ולהפעיל טיסות פנים בספטמבר 2018, וטיסות בינלאומיות יחלו חודש לאחר מכן (באיחור של 4 שנים לעומת התוכנית המקורית מ־2010).[17]

ב-16 ביולי 2018 נערך במקום, טקס בהשתתפות שר התחבורה ובני משפחת רמון, במהלכו הוסר הלוט מעל שלט ועליו שמו הרשמי של נמל התעופה. מיד לאחר הטקס נחת במקום המטוס הראשון שביצע זאת באמצעות המערכות המבצעיות של נמל התעופה.[18]

ב-21 בינואר 2019 החל שדה התעופה לפעול.[19] נחיתה מסחרית ראשונה ברמון התקיימה ב-4 בפברואר 2019 כשמטוס ATR-72 של חברת ישראייר, המריא משדה דב כשעליו 72 נוסעים. נחיתה בינלאומית ראשונה התקיימה ב-4 במרץ 2019 במטוס בואינג 737-800 של חברת ריינאייר בטיסה מפוזנן.

יעדים ונתוני תנועהעריכה

נתוני תנועהעריכה

נכון לנובמבר 2019, עברו 1,386,479 נוסעים בנמל התעופה רמון, פחות כ-10 אחוז מכמות הנוסעים שעברו בנמל התעופה עובדה ובנמל התעופה אילת במצטבר בשנת 2018. כמות הנוסעים בטיסות פנימיות הייתה 1,095,578 לעומת 1,294,910 נוסעים ב-2018, ירידה של כ-15 אחוז. אולם, בטיסות בין-לאומיות עברו בנמל 290,901 נוסעים לעומת 250,438 נוסעים ב-2018, עליה של כ-16 אחוז.

תנועת הנוסעים בטיסות פנימיות נותרת יציבה למשך כל השנה בטווח של בין 95 ל-134 אלף נוסעים לחודש. בטיסות הבין-לאומיות כמעט אין פעילות בחודשי הקיץ (מאי עד אוגוסט), כאשר דווקא חודשי החורף הם הפעילים ביותר (ינואר, פברואר, מרץ ונובמבר).

חמשת היעדים הבינלאומיים עם תנועת הנוסעים הכי גבוהה ביותר בשנת 2019 היו מוסקבה (27,868 נוסעים), בודפשט (25,380 נוסעים), ורשה (18,046 נוסעים), וינה (11,528 נוסעים) וקרקוב (11,292 נוסעים).[20]

יעדיםעריכה

יעדים בינלאומיים ומקומיים
חברת תעופה יעדים
ארקיע תל אביב - בן-גוריון, לרנקה, בתומי
ישראייר תל אביב - בן-גוריון
אנטר אייר עונתי: ורשה, קטוביץ (מתחילות ב-15 באוגוסט 2022)
פגאסוס איירליינס עונתי: איסטנבול (מתחיל בספטמבר 2022)
אטלס גלובל טיסות שכר עונתיות: אנטליה (מתחיל באוקטובר 2022)
טראנסאוויה עונתי: פריז – אורלי (הטיסות האלו יחלו לחזור ב-6 באוקטובר 2022)
ויז אייר עונתי: ורשה – שופן, סופיה, וינה, ריגה, בוקרשט
ריינאייר עונתי: מילאן – ברגמו, פראג, ברטיסלאבה, קובנה, ורשה – מודלין, בודפשט, קרקוב
ASL איירליינס צרפת טיסות שכר עונתיות: פריז – דה גול
לופטהנזה עונתי: פרנקפורט
פובדה (אנ') עונתי: מוסקבה – ונוקבו[21]
פינאייר עונתי: הלסינקי

דרכי גישהעריכה

הגישה לכלי רכב מאילת אל נמל התעופה מתאפשרת באמצעות כביש 90 (כביש הערבה), בנסיעה שאורכה כרבע שעה.

השפעותעריכה

בניית נמל התעופה מחוץ לאילת והריסת שדה התעופה הקיים, אפשרה חיבור בין אזור המלונות לאזור המגורים בעיר. מנגד, חלו הגבלות בנייה חדשות על היישוב באר אורה.

אבטחהעריכה

בשל קרבת נמל התעופה לגבול הירדני, הוחלט להקים "חומה" של יותר מארבעה קילומטר בינו לגבול שתסתיר את הפעילות בו למשקיפים מעבר לגבול. בנוסף אושרה הקמת גדר המתוכננת בגבול ישראל ירדן בדומה לגדר החכמה שהוקמה בגבול ישראל מצרים שתגן על אילת, שדה התעופה והיישובים הקרובים להם. הגדר המתוכננת בגבול עם ירדן תהיה בשלב ראשון באורך של כ־34 קילומטר ובגובה של כ־6 מטרים שמתחילה ממפרץ אילת ותגיע עד לאזור חולות סמר מצפון לשדה התעופה. בנוסף המתחם כולו יוקף גדרות ביטחון באורך של כ־14 קילומטר. כמו כן הוקמה מצידו של השדה הפונה לגבול ירדן רשת פלדה המיועדת להגנה מחדירת טילים שגובהה 26 מטרים ואורכה 4.5 ק"מ, ואילו הגדר הנמוכה יותר חופתה גם בלוחות פלדה להגנה מפצצות מרגמה, בנוסף לאמצעי בטיחות נוספים. כמו כן הוקמו 3 תרני תקשורת בגובה 64 מטרים שיכללו מערך מכ"מים ומצלמות הסורקות את הגבול. בין העבודות להקמת גדרות הביטחון נכללו פינוי מוקשים מרצועת שטח שאורכה כ־17.5 ק"מ, והתקנת מעברי מים בתחתית הגדרות כדי למנוע הצפה בשיטפונות בעונת החורף. עלות הקמת גדרות הביטחון לאבטחת נמל התעופה הגיעה ל־288 מיליון שקלים.

בבניין הטרמינל עצמו הוחלט להימנע מההפרדה המקובלת לרוב בין הנוסעים בטיסות הפנים לנוסעים בטיסות הבינלאומיות והם חולקים חללי המתנה משותפים, בין השאר גם בשל העובדה שאף הטסים בטיסות הפנים זכאים לפטור ממכס כמו באילת וכן בשל החמרת בידוק הנוסעים וחפציהם גם בטיסות הפנים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נמל התעופה רמון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שדה התעופה "רמון" בתמנע נפתח: "ישראל היא לא קצה מבודד", כאן-תאגיד השידור הישראלי
  2. ^ נמל התעופה החדש של אילת על שם אילן ואסף רמון נבנה באתר תמנע, רשות שדות התעופה
  3. ^ איתי בלומנטל, "החזון הציוני מתגשם": נחנך נמל התעופה רמון הסמוך לאילת, באתר ynet, 21 בינואר 2019
  4. ^ שדה תעופה תמנע - חבל אילות - תוכנית 12/ 02/ 175 - פרסום להפקדה ברשומות 17/08/2005
  5. ^ זוהר בלומנקרנץ, נמל התעופה הבינלאומי החדש של אילת - שבהקמתו יושקעו כ־200 מיליון דולר - יצא לדרך, באתר TheMarker‏, 6 ביוני 2005
  6. ^ זוהר בלומנקרנץ, הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה בינלאומיים חדשים - בתמנע ובמגידו, באתר TheMarker‏, 2 בפברואר 2009
  7. ^ ynet, שדה התעופה בתמנע ייקרא ע"ש אילן ואסף רמון, באתר ynet, 18 ביולי 2010
  8. ^ יסמין גיל, הממשלה אישרה להתחיל בתכנון נמל תעופה בתמנע; בנייתו תסתיים עד 2014, באתר כלכליסט, 6 יולי 2010
  9. ^ ספיר פרץ, ‏שדה תעופה בתמנע יוצא לדרך: רש"ת פרסמה מכרז להקמה, באתר גלובס, 2 ביולי 2012
  10. ^ זוהר בלומנקרנץ, שר התחבורה ישראל כ"ץ, הנחה את מנכ"ל רשות שדות התעופה, להאריך את מסלול ההמראות והנחיתות בנמל התעופה "רמון" במטרה לאפשר תנועה של מטוסים מכל מקום בעולם, דה מרקר
  11. ^ אסף גבור, ירדן מתנגדת להקמת שדה התעופה בתמנע, באתר nrg‏, 9 באוקטובר 2013
  12. ^ ירדן הגישה תלונה נגד ישראל בגין בניית נמל התעופה תמנע, באתר וואלה!‏, 25 ביולי 2015
  13. ^ נמל התעופה על שם אילן ואסף רמון בתמנע
  14. ^ איה פלשקס, פתיחת שדה תעופה רמון נדחתה שוב, ערב ערב באילת, ‏29 ביוני 2017
  15. ^ רינה רוזנברג קנדל, אחרי חמש שנים של עבודות ו–1.7 מיליארד שקל — שדה התעופה בתמנע לא ממריא, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2017
  16. ^ איתי בלומנטל, נחיתה ראשונה בשדה התעופה רמון, באתר ynet, 5 בספטמבר 2017
  17. ^ אילן גטניו, ‏"מיוחד: הצצה לנמל התעופה הבינלאומי החדש של ישראל", באתר ישראל היום, 17 בינואר 2018
  18. ^ אילן גטניו, ‏"נמל התעופה רמון מוכן להפעלה", באתר ישראל היום, 16 ביולי 2018
  19. ^ ארז רביב, ‏בהשקעה של 1.7 מיליארד ש"ח ייפתח היום (ב') שדה התעופה רמון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 בינואר 2019
  20. ^ https://www.iaa.gov.il/he-IL/rashot/Pages/aeronauticalinformation.aspx
  21. ^ Pobeda plans Dubai / Eilat launch in Oct 2019, Routesonline (באנגלית)