נמל התעופה רמון
ערך זה עוסק בנמל תעופה בינלאומי ליד אילת. אם התכוונתם לבסיס חיל־האוויר רמון (כנף 25) שליד מצפה רמון, ראו נמל התעופה הבינלאומי רמון - אילת [1][2] הוא נמל תעופה בינלאומי בישראל על שם אילן ואסף רמון, הממוקם בערבה הדרומית, צפונית לבאר אורה. הנמל הוא השני בגודלו בישראל (אחרי נמל התעופה בן גוריון) והוא משמש כנמל התעופה העיקרי בישראל לנחיתות חירום. הנמל החליף את נמל התעופה הישן של אילת וכן גם את נמל התעופה עובדה ששימש כנמל תעופה בינלאומי. נמל התעופה נפתח ב-21 בינואר 2019.[3]
 | |||||||||||
| מגדל הפיקוח של נמל התעופה רמון ומטוס ארקיע ההיסטורי שהועתק למקום מאילת. פברואר 2019. | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||
| שנת הקמה | 2019 | ||||||||||
| מפעיל | רשות שדות התעופה | ||||||||||
| עיר סמוכה | אילת | ||||||||||
| בסיס לחברות | ארקיע, ישראייר | ||||||||||
| קואורדינטות | 29°43′38.5″N 35°00′17.3″E / 29.727361°N 35.004806°E | ||||||||||
| האתר הרשמי | |||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
|
(למפת דרום הנגב רגילה)   ETM | |||||||||||
| קיבולת | |||||||||||
| טרמינלים | 1 (פנימי ובינלאומי) | ||||||||||
תוכן עניינים
הפרויקטעריכה
הנמל ממוקם 19 קילומטרים צפונית לאילת, סמוך לפארק תמנע על שטח של כ־14,000 דונם, ומשמש כנמל תעופה בינלאומי נוסף של מדינת ישראל לטיסות פנים ולטיסות בינלאומיות וכן שדה חירום חלופי במקום שדה התעופה עובדה. מסלולי ההמראה והנחיתה נסללו באורך של 3,600 מטר ורוחב של 60 מטר, ומאפשרים למטוסי סילון גדולים מסוג בואינג 777, איירבוס דגמים A350 A380 להמריא מהנמל לטיסות פנים ארציות וליעדים באירופה, ארצות הברית, מרכז אסיה, והמזרח הרחוק.
מטרתו של הנמל היא לספק חלופה לנמל התעופה אילת אשר אינו מסוגל לקלוט מטוסי סילון גדולים, ולנמל עובדה שאינו ערוך לטפל בנוסעים רבים. הנמל כולל מגדל פיקוח בגובה 47 מטר, בהתאם לסטנדרטים מתקדמים, אזורי תפעול, טרמינל נוסעים מרווח הכולל חנויות דיוטי פרי (מהן ייהנו גם הטסים בטיסות פנים בשל הפטור ממע"מ לאילת) בשטח של כ־34 אלף מטר רבוע, שייתן תחילה מענה לכ־1.8 מיליון נוסעים בשנה ויותר ברמת שירות גבוהה (ועד 4 מיליון נוסעים, אם יורחב), מערך כבישים חדש ומגרשי חניה. תחילה תוכננו בשדה שבע עמדות חנייה למטוסים רחבי גוף ובינוניים, תשע רחבות חנייה למטוסי טורבו־פרופ. אך לאור ההחלטה להשתמש בו גם כנמל תעופה לעיתות חירום, הוכשרו בו כ־60 עמדות חנייה למטוסים בגדלים שונים, שאמור לאפשר לכל צי המטוסים של חברות התעופה בישראל לחנות בו זמנית בשדה אם נתב"ג ייסגר.
עלות בניית השדה נאמדת ב־1.7 מיליארד שקל והיא מומנה בחלקים שווים על ידי רשות שדות התעופה, על בסיס מכירת הקרקע עליה שוכן נמל התעופה באילת וכן ממקורות חיצוניים.
פעילות עתידיתעריכה
מספר חברות תעופה מתכננות להפעיל קווי תעופה סדירים החל מרגע פתיחת נמל התעופה. תחילה השדה יועד להיפתח בפברואר 2019 רק לטיסות הפנים לאילת. השדה נפתח בפועל ב-19 במרץ 2019 לטיסות פנים ובהדרגה נפתח גם לפעילות בינלאומית לקראת עונת התיירות של חג הפסח שחל בחודש אפריל 2019.
היסטוריהעריכה
במאי 2005, הופקדה תוכנית המתאר המקומית של השדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, על ידי האגף לתכנון והנדסה של רשות שדות התעופה.[4] התוכנית כללה מסלול באורך של 3,600 מטר, וטרמינל נוסעים לתנועה שנתית של 500 אלף נוסעים בינלאומיים ו־1.75 מיליון נוסעים בתעופה הפנים ארצית. רשות שדות התעופה הודיע שהיציאה למכרז תכנון וביצוע, בעלות של 200 מיליון דולר, תיעשה בתחילת 2006, אך הפרויקט לא החל כמתוכנן.[5] בפברואר 2009, אישרה הממשלה הצעת החלטה של שר התחבורה, שאול מופז, לקדם את הקמת שדה התעופה ולתאם עם מערכת הביטחון מגבלות ביטחוניות הקשורות להקמת השדה.[6]
ביולי 2010 אישרה הממשלה את הקמתו של שדה התעופה ואת קריאת שמו על שם אילן ואסף רמון.[7] תהליך התכנון המפורט של השדה צפוי היה להימשך כשנה, ובניית שדה התעופה הייתה צפויה להימשך כשלוש שנים עד סוף 2014.[8] אך רק ב־2 ביולי 2012 פרסמה רשות שדות התעופה מכרז לבחירת חברת תכנון, הקמה וניהול של הנמל.[9] הזוכה במכרז הייתה שותפות של משרדי האדריכלים "אמיר מן־עמי שנער אדריכלים" ו"משה צור אדריכלים". לראש צוות התכנון מונה אדריכל אמיר מן, שריכז יותר מ־30 חברות ויועצים בתחומי תכנון שונים.
כחלק מתוכניות הפיתוח הוחלט לתכנן את השדה עם תפיסות ירוקות. כך למשל הוחלט להכשיר במתחם שדה סולארי, 80 דונם בהם יותקנו תאים סולאריים פוטו־וולטאים שיספקו אנרגיה לתפעול הטרמינל, חלונות בידוד כפולים בטרמינל, "בריכה ביולוגית" תוקם לצורכי נוי בלב הטרמינל במעין פטיו, מערכות הקירור יאפשרו צבירת מים שיתעבו מהאוויר המקורר ופיתוח הנוף הסביבתי יתבסס על צמחייה מדברית מקומית שאינה דורשת השקיה מרובה.
באפריל 2013 נבחרו במכרז פומבי, יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ וברן הקמת פרויקטים בע"מ לנהל, לתאם ולפקח על התכנון והביצוע של פרויקט שדה התעופה החדש. ב־9 במאי 2013 התקיים טקס הנחת אבן פינה במעמד שר התחבורה, ישראל כץ, ראש עיריית אילת, מאיר יצחק־הלוי, ראש מועצה אזורית חבל אילות, אהוד עמיאל גת, מנהלי רשות שדות התעופה ורונה רמון, ועבודות העפר החלו בסוף מאי 2013. במהלך ינואר 2014 פרסמה רשות שדות התעופה מכרז פומבי לעבודות הסלילה והנחת התשתיות לשדה. לפי התוכנית, נדחתה הפעלת שדה התעופה לסוף 2017[10] ואחר כך לתחילת 2018.[11] לאחר דחיות נוספות, נמסרה הודעה כי פתיחתו צפויה להתבצע לקראת סוף המחצית הראשונה של 2018.[12] לבסוף פורסם כי השדה ייפתח בהדרגה לטיסות הפנים החל מ-22 בינואר 2019 ולטיסות החוץ מספר חודשים מאוחר יותר.
ב-5 בספטמבר 2017 נחת בשדה מטוס של חברת ארקיע, במסגרת טיסת בדיקת המסלול ותהליך קבלת אישורי התעופה למסלול. זוהי הנחיתה הראשונה של מטוס אזרחי בשדה.[13]
ב־17 בינואר 2018 הודיע שר התחבורה ישראל כץ, כי נמל התעופה צפוי להפתח ולהפעיל טיסות פנים בספטמבר 2018, וטיסות בינלאומיות יחלו חודש לאחר מכן (באיחור של 4 שנים לעומת התוכנית המקורית מ־2010).[14] מאוחר יותר נמסר כי הפעלת השדה נדחתה לינואר 2019.
ב-16 ביולי 2018 נערך במקום, טקס בהשתתפות שר התחבורה ובני משפחת רמון, במהלכו הוסר הלוט מעל שלט ועליו שמו הרשמי של נמל התעופה. מיד לאחר הטקס נחת במקום המטוס הראשון שביצע זאת באמצעות המערכות המבצעיות של נמל התעופה.[15]
ב-21 בינואר 2019 החל שדה התעופה לפעול.[16] נחיתה מסחרית ראשונה ברמון התקיימה ב-4 בפברואר 2019 כשמטוס ATR-72 של חברת ישראייר, המריא משדה דב כשעליו 72 נוסעים. נחיתה בינלאומית ראשונה התקיימה ב-4 במרץ 2019 במטוס בואינג 737-800 של חברת ריינאייר בטיסה מפוזנן.
יעדיםעריכה
| חברת תעופה | יעדים |
|---|---|
| אליטליה | רומא (מתחיל בספטמבר 2019) |
| ארקיע | תל אביב – שדה דב, תל אביב – בן-גוריון |
| ASL איירליינס צרפת | טיסות צ'רטר עונתיות: פריז – דה גול |
| טראנסאוויה | עונתי: פריז – אורלי, אמסטרדם (מתחיל ב-2 בנובמבר 2019)[17] |
| ישראייר | תל אביב – שדה דב, תל אביב – בן-גוריון, חיפה |
| פינאייר | עונתי: הלסינקי-ונטה |
| אורל איירליינס | עונתי: מוסקבה – דומודדובו, סנקט פטרבורג – פולקובו |
| ריינאייר | עונתי: פוזנן, פראג, ברטיסלבה, ברלין טאגל, קובנה, באדן באדן, ורשה - מודלין, בודפשט, קראקוב, פרנקפורט -האן, דיסילדורף -וויז, . |
דרכי גישהעריכה
הגישה לכלי רכב אל נמל התעופה מתאפשרת באמצעות כביש 90. בעבר תוכננה הגעה לנמל גם באמצעות רכבת קלה מאילת.[18] נכון ל-2019 לא נמצאת הרכבת בתוכנית התשתיות הרב שנתית של ממשלת ישראל.
לצד שדה התעופה מתוכננת הקמת מרכז לוגיסטי ובנוסף חניון "חנה וסע" ותחנה מרכזית לאוטובוסים שתחליף את התחנה המרכזית באילת. ההשקעה בהקמת המרכז מוערכת בכ־400 מיליון שקל.
השפעותעריכה
בניית נמל התעופה מחוץ לאילת והריסת שדה התעופה הקיים, תאפשר חיבור בין אזור המלונות לאזור המגורים בעיר. בנוסף, תוכל אילת להתפתח צפונה בזכות הסרת הגבלות טיסה ותתאפשר בנייה רוויה יותר. מנגד, יחולו הגבלות בנייה על היישוב באר אורה.
באוקטובר 2013 הודיעו בכירים ירדנים כי הם מתנגדים להקמת שדה התעופה בתמנע בטענה שהשדה נבנה קרוב מדי לשדה התעופה המלך חוסיין שבעקבה, זאת אף על פי שהשדה החדש רחוק יותר מנמל התעופה באילת.[19]
ביולי 2015 ירדן אף הגישה תלונה רשמית לארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית בגין בניית נמל התעופה.[20]
אבטחהעריכה
בשל קרבתו של נמל התעופה לגבול הירדני, הוחלט להקים "חומה" של יותר מארבעה קילומטר בינו לגבול שתסתיר את הפעילות בו למשקיפים מעבר לגבול. בנוסף אושרה הקמת גדר המתוכננת בגבול ישראל ירדן בדומה לגדר החכמה שהוקמה בגבול ישראל מצרים שתגן על אילת, שדה התעופה והיישובים הקרובים להם. הגדר המתוכננת בגבול עם ירדן תהיה בשלב ראשון באורך של כ־34 קילומטר ובגובה של כ־6 מטרים שמתחילה ממפרץ אילת ותגיע עד לאזור "חולות סמר" מצפון לשדה התעופה. בנוסף המתחם כולו יוקף גדרות ביטחון באורך של כ־14 קילומטר. כמו כן הוקמה מצידו של השדה הפונה לגבול ירדן רשת פלדה המיועדת להגנה מחדירת טילים שגובהה 26 מטרים ואורכה 4.5 ק"מ, ואילו הגדר הנמוכה יותר חופתה גם בלוחות פלדה להגנה מפצצות מרגמה, בנוסף לאמצעי בטיחות נוספים. כמו כן הוקמו 3 תרני תקשורת בגובה 64 מטרים שיכללו מערך מכ"מים ומצלמות הסורקות את הגבול. בין העבודות להקמת גדרות הביטחון נכללו פינוי מוקשים ישנים מרצועת שטח שאורכה כ־17.5 ק"מ, והתקנת מעברי מים בתחתית הגדרות כדי למנוע הצפה בשיטפונות בעונת החורף. עלות הקמת גדרות הביטחון לאבטחת נמל התעופה הגיעה ל־288 מיליון שקלים.
בבניין הטרמינל עצמו הוחלט להימנע מההפרדה המקובלת לרוב בין הנוסעים בטיסות הפנים לנוסעים בטיסות הבינלאומיות והם חולקים חללי המתנה משותפים, בין השאר גם בשל העובדה שאף הטסים בטיסות הפנים זכאים לפטור ממכס כמו באילת וכן בשל החמרת בידוק הנוסעים וחפציהם גם בטיסות הפנים.
כמו כן טרם הושלמו בו מבני קבע נוספים לכוחות החירום השונים (אף שמשרד הפנים קיבל תקציב לפעילותם השוטפת). כך למשל רק בנובמבר 2018 פורסם מכרז להקמת תחנת כיבוי אש לצד הטרמינל. לכוחות השיטור טרם הוסדרה תחנה בשדה התעופה ולאחר פתיחת השדה צוין כי טרם הוקם בבניין הטרמינל תא מעצר עבור נוסעים מחו"ל שאינם מורשים להיכנס לישראל ומיועדים לגירוש על ידי משטרת הגבולות. גם מד"א מחתה על היעדר מתחם לתחנת מד"א בשטח הטרמינל וכן מתקן לכוחות הצלה בעת חירום.
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה רמון- שירות גלובס, אושר תקציב תכנון של 56 מיליון שקל לשדה תעופה בינ"ל בתמנע, באתר גלובס, 6 במאי 2010
- ספיר פרץ, רש"ת פרסמה את המכרזים להקמת שדה התעופה בתמנע, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2012
- נגה ניר נאמן, הכירו: נמל התעופה המפואר שיוקם סמוך לאילת, באתר ערוץ עשר, 21 באוקטובר 2012 (במקור, מאתר "nana10")
- ליאור גוטמן, "לתוכנית להקמת שדה תעופה בתמנע אין אישור ביטחוני", באתר כלכליסט, 6 במרץ 2013
- זוהר בלומנקרנץ, רש"ת אישרה מימון שדה"ת בתמנע על חשבון פיתוח הטרמינל בנתב"ג, באתר TheMarker, 11 במרץ 2013
- דורון קרני, תמנעו את תמנע: למה חייבים לבטל את הקמת שדה התעופה מצפון לאילת, באתר Xnet, 28 במרץ 2015
- נעמה ריבה, קשה לבנות נמל תעופה באמצע המדבר, באתר הארץ, 8 במאי 2016
- מירב מורן, נחיתה: חצי שנה לפתיחת שדה התעופה החדש ליד אילת, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2016
- עופר פטרסבורג, טיסת ניסיון, באתר "ידיעות אחרונות", 2 במרץ 2017
- רינה רוזנברג קנדל, אחרי חמש שנים של עבודות ו–1.7 מיליארד שקל — שדה התעופה בתמנע לא ממריא, באתר TheMarker, 20 בנובמבר 2017
- איתי בלומנטל, רגע לפני הפתיחה: הצצה לנמל התעופה רמון, באתר ynet, 17 בינואר 2019
- נעמה ריבה, נמל התעופה החדש בתמנע: ישראל מצטרפת למאה ה-21, באתר הארץ, 19 בינואר 2019
- רינה רוזנברג קנדל, סיור בשדה התעופה הבינלאומי החדש של ישראל: ככה זה יעבוד, באתר TheMarker, 20 בינואר 2019
הערות שולייםעריכה
- ^ שדה התעופה "רמון" בתמנע נפתח: "ישראל היא לא קצה מבודד", כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ נמל התעופה החדש של אילת על שם אילן ואסף רמון נבנה באתר תמנע, רשות שדות התעופה
- ^ איתי בלומנטל, "החזון הציוני מתגשם": נחנך נמל התעופה רמון הסמוך לאילת, באתר ynet, 21 בינואר 2019
- ^ שדה תעופה תמנע - חבל אילות - תוכנית 12/ 02/ 175 - פרסום להפקדה ברשומות 17/08/2005
- ^ זוהר בלומנקרנץ, נמל התעופה הבינלאומי החדש של אילת - שבהקמתו יושקעו כ־200 מיליון דולר - יצא לדרך, באתר TheMarker, 6 ביוני 2005
- ^ זוהר בלומנקרנץ, הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה בינלאומיים חדשים - בתמנע ובמגידו, באתר TheMarker, 2 בפברואר 2009
- ^ ynet, שדה התעופה בתמנע ייקרא ע"ש אילן ואסף רמון, באתר ynet, 18 ביולי 2010
- ^ יסמין גיל, הממשלה אישרה להתחיל בתכנון נמל תעופה בתמנע; בנייתו תסתיים עד 2014, באתר כלכליסט, 6 יולי 2010
- ^ ספיר פרץ, שדה תעופה בתמנע יוצא לדרך: רש"ת פרסמה מכרז להקמה, באתר גלובס, 2 ביולי 2012
- ^ נמל התעופה על שם אילן ואסף רמון בתמנע
- ^ איה פלשקס, פתיחת שדה תעופה רמון נדחתה שוב, ערב ערב באילת, 29 ביוני 2017
- ^ רינה רוזנברג קנדל, אחרי חמש שנים של עבודות ו–1.7 מיליארד שקל — שדה התעופה בתמנע לא ממריא, באתר TheMarker, 20 בנובמבר 2017
- ^ איתי בלומנטל, נחיתה ראשונה בשדה התעופה רמון, באתר ynet, 5 בספטמבר 2017
- ^ אילן גטניו, "מיוחד: הצצה לנמל התעופה הבינלאומי החדש של ישראל", באתר ישראל היום, 17 בינואר 2018
- ^ אילן גטניו, "נמל התעופה רמון מוכן להפעלה", באתר ישראל היום, 16 ביולי 2018
- ^ ארז רביב, בהשקעה של 1.7 מיליארד ש"ח ייפתח היום (ב') שדה התעופה רמון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 בינואר 2019
- ^ על פי אתר החברה
- ^ אבי בר־אלי, זוהר בלומנקרנץ, רכבת קלה תחבר בין שדה התעופה בתמנע לאילת ולמסוף טאבה, באתר TheMarker, 5 בספטמבר 2010
- ^ אסף גבור, ירדן מתנגדת להקמת שדה התעופה בתמנע, באתר nrg, 9 באוקטובר 2013
- ^ ירדן הגישה תלונה נגד ישראל בגין בניית נמל התעופה תמנע, באתר וואלה! NEWS, 25 ביולי 2015