נמל התעופה רמון
נמל התעופה הבין-לאומי רמון – אילת[1][2] הוא נמל תעופה בין-לאומי בישראל על שם אילן ואסף רמון, הממוקם בערבה הדרומית, צפונית לבאר אורה. הנמל הוא השני בגודלו בישראל (אחרי נמל התעופה בן-גוריון) והוא משמש כנמל התעופה העיקרי בישראל לנחיתות חירום. הנמל החליף את נמל התעופה הישן של אילת וכן גם את נמל התעופה עובדה ששימש כנמל תעופה בין-לאומי. נמל התעופה נפתח ב-21 בינואר 2019.[3]
 | |||||||||||
 | |||||||||||
| נמל התעופה רמון, אוקטובר 2019 | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||
| תקופת הפעילות |
21 בינואר 2019 – הווה (6 שנים)  | ||||||||||
| על שם |
אילן רמון | ||||||||||
| מפעיל | רשות שדות התעופה | ||||||||||
| עיר סמוכה | אילת | ||||||||||
| קואורדינטות | 29°43′38.5″N 35°00′17.3″E / 29.727361°N 35.004806°E | ||||||||||
| אתר רשמי | |||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
|
(למפת דרום הנגב רגילה)   ETM | |||||||||||
| מספר הנוסעים |
486,553 (נכון ל־2020) | ||||||||||
| קיבולת | |||||||||||
| טרמינלים | 1 (פנימי ובין-לאומי) | ||||||||||
  | |||||||||||
הפרויקט
עריכההנמל ממוקם 18 קילומטרים צפונית לאילת, סמוך לפארק תמנע על שטח של כ־ 5000 דונם,[4] ומשמש כנמל תעופה בין-לאומי נוסף של מדינת ישראל לטיסות פנים ולטיסות בין-לאומיות וכן שדה חירום חלופי במקום שדה התעופה עובדה. מסלולי ההמראה והנחיתה נסללו באורך של 3,600 מטר ורוחב של 60 מטר, ומאפשרים למטוסי סילון גדולים מסוג בואינג 777, איירבוס A380 ואיירבוס A350 להמריא מהנמל לטיסות פנים-ארציות וליעדים באירופה, ארצות הברית, מרכז אסיה, והמזרח הרחוק.
מטרתו של הנמל היא לספק חלופה לנמל התעופה אילת אשר אינו מסוגל לקלוט מטוסי סילון גדולים, ולנמל עובדה שאינו ערוך לטפל בנוסעים רבים. הנמל כולל מגדל פיקוח בגובה 47 מטר, בהתאם לסטנדרטים מתקדמים, אזורי תפעול, טרמינל נוסעים מרווח הכולל חנויות דיוטי פרי (מהן ייהנו גם הטסים בטיסות פנים בשל הפטור ממע"מ לאילת) בשטח של כ־34 אלף מטר רבוע, שייתן תחילה מענה לכ־1.8 מיליון נוסעים בשנה ויותר ברמת שירות גבוהה (ועד 4 מיליון נוסעים, אם יורחב), מערך כבישים חדש ומגרשי חניה. תחילה תוכננו בשדה שבע עמדות חנייה למטוסים רחבי גוף ובינוניים, תשע רחבות חנייה למטוסי טורבו־פרופ. אך לאור ההחלטה להשתמש בו גם כנמל תעופה לעיתות חירום, הוכשרו בו כ־60 עמדות חנייה למטוסים בגדלים שונים, שאמור לאפשר לכל צי המטוסים של חברות התעופה בישראל לחנות בו זמנית בשדה אם נתב"ג ייסגר.
עלות בניית השדה הייתה כ־1.7 מיליארד שקל והיא מומנה בחלקים שווים על ידי רשות שדות התעופה, על בסיס מכירת הקרקע עליה שוכן נמל התעופה באילת וכן מתקציב המדינה.[5]
היסטוריה
עריכהההחלטה על הקמת הנמל התקבלה בינואר 2002,[6] לאחר שתוכנית להקמת שדה חדש בעין עברונה, קרוב יותר לאילת, בוטלה עקב החשש לפגיעה בשמורת הטבע במקום.[7] באוקטובר 2002 אישר שר התחבורה אפרים סנה את מיקום הנמל, לאחר שנבחנו שלוש חלופות למיקומו. עוד הודיע כי הקמתו אמורה להימשך כשבע שנים ועלותו נאמדה אז ב-250 מיליון דולר.[8] האישור הסופי לפרויקט התעכב, מאחר שבאותה עת נדונה במקביל תוכנית להקמת נמל תעופה משותף ירדני-ישראלי בעקבה.[9]
במאי 2005, הופקדה תוכנית המתאר המקומית של השדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, על ידי האגף לתכנון והנדסה של רשות שדות התעופה.[10] התוכנית כללה מסלול באורך של 3,600 מטר, וטרמינל נוסעים לתנועה שנתית של 500 אלף נוסעים בין-לאומיים ו־1.75 מיליון נוסעים בתעופה הפנים-ארצית. רשות שדות התעופה הודיע שהיציאה למכרז תכנון וביצוע, בעלות של 200 מיליון דולר, תיעשה בתחילת 2006, אך הפרויקט לא החל כמתוכנן.[11] בפברואר 2009, אישרה הממשלה הצעת החלטה של שר התחבורה, שאול מופז, לקדם את הקמת שדה התעופה ולתאם עם מערכת הביטחון מגבלות ביטחוניות הקשורות להקמת השדה.[12]
ביולי 2010 אישרה הממשלה את הקמתו של שדה התעופה ואת קריאת שמו על שם אילן ואסף רמון.[13] תהליך התכנון המפורט של השדה אמור היה להימשך כשנה, ובניית שדה התעופה הייתה אמורה להימשך כשלוש שנים עד סוף 2014.[14] אך רק ב־2 ביולי 2012 פרסמה רשות שדות התעופה מכרז לבחירת חברת תכנון, הקמה וניהול של הנמל.[15] הזוכה במכרז הייתה שותפות של משרדי האדריכלים מן שנער אדריכלים ומשה צור אדריכלים. לראש צוות התכנון מונה אדריכל אמיר מן, שריכז יותר מ־30 חברות ויועצים בתחומי תכנון שונים.[דרוש מקור]
כחלק מתוכניות הפיתוח הוחלט לתכנן את השדה עם תפיסות ירוקות. כך למשל הוחלט להכשיר במתחם שדה סולארי, 80 דונם בהם יותקנו תאים פוטו־וולטאים שיספקו חלק מהחשמל לתפעול הטרמינל, חלונות עם בידוד כפול, "בריכה ביולוגית" לצורכי נוי בלב הטרמינל במעין פטיו, מערכות קירור שיאפשרו צבירת מים שיתעבו מהאוויר המקורר ופיתוח הנוף הסביבתי יתבסס על צמחייה מדברית מקומית שאינה דורשת השקיה מרובה.[דרוש מקור]
באפריל 2013 נבחרו במכרז פומבי, יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ וברן הקמת פרויקטים בע"מ לנהל, לתאם ולפקח על התכנון והביצוע של פרויקט שדה התעופה החדש. ב־9 במאי 2013 התקיים טקס הנחת אבן פינה במעמד שר התחבורה, ישראל כץ, ראש עיריית אילת, מאיר יצחק־הלוי, ראש מועצה אזורית חבל אילות, אהוד עמיאל גת, מנהלי רשות שדות התעופה ורונה רמון, ועבודות העפר החלו בסוף מאי 2013.
באוקטובר 2013 הודיעו בכירים ירדנים לרבות שרת התחבורה לינה שביב כי הם מתנגדים להקמת שדה התעופה בתמנע בטענה שהשדה נבנה קרוב מדי לשדה התעופה המלך חוסיין שבעקבה.[16] וביולי 2015 הגישה ירדן תלונה רשמית לארגון הבין-לאומי לתעופה אזרחית בגין בניית נמל התעופה.[17]
בספטמבר 2014, כחלק מלקחי מבצע צוק איתן, הוחלט להאריך את מסלול הטיסה מ-3.1 קילומטרים ל-3.6 קילומטרים. דבר שמאפשר לכל סוגי המטוסים, כולל מטוסי ג'מבו גדולים, להמריא ולנחות בו, כך שבעיתות חירום סגירת נתב"ג לא תנתק את ישראל מהעולם.[18]
במהלך ינואר 2014 פרסמה רשות שדות התעופה מכרז פומבי לעבודות הסלילה והנחת התשתיות לשדה. לפי התוכנית, נדחתה הפעלת שדה התעופה לסוף 2017[19] ואחר כך לתחילת 2018.[20] לאחר דחיות נוספות, נמסרה הודעה כי פתיחתו צפויה להתבצע לקראת סוף המחצית הראשונה של 2018.[5] לבסוף פורסם כי השדה ייפתח בהדרגה לטיסות הפנים החל מ-22 בינואר 2019 ולטיסות החוץ מספר חודשים מאוחר יותר.
ב-5 בספטמבר 2017 נחת בשדה מטוס של חברת ארקיע, במסגרת טיסת בדיקת המסלול ותהליך קבלת אישורי התעופה למסלול. זוהי הנחיתה הראשונה של מטוס אזרחי בשדה.[21]
ב-16 ביולי 2018 נערך במקום טקס בהשתתפות שר התחבורה ובני משפחת רמון, במהלכו הוסר הלוט מעל שלט ועליו שמו הרשמי של נמל התעופה. מיד לאחר הטקס נחת במקום המטוס הראשון שביצע זאת באמצעות המערכות המבצעיות של נמל התעופה.[22]
ב-21 בינואר 2019 החל שדה התעופה לפעול.[23] נחיתה מסחרית ראשונה ברמון התקיימה ב-4 בפברואר 2019 כשמטוס ATR-72 של חברת ישראייר, המריא משדה דב כשעליו 72 נוסעים. נחיתה בין-לאומית ראשונה התקיימה ב-4 במרץ 2019 במטוס בואינג 737-800 של חברת ריינאייר בטיסה מפוזנן.[24]
ב-13 ביוני 2025, בעקבות מבצע עם כלביא, נסגר הנמל יחד עם כל המרחב האווירי של ישראל.[25]
יעדים ונתוני תנועה
עריכהנתוני תנועה
עריכהנכון לנובמבר 2019, עברו 1,386,479 נוסעים בנמל התעופה רמון, כ-10% פחות מכמות הנוסעים שעברו בנמל התעופה עובדה ובנמל התעופה אילת במצטבר בשנת 2018. כמות הנוסעים בטיסות פנימיות הייתה 1,095,578 לעומת 1,294,910 נוסעים ב-2018, ירידה של כ-15 אחוז. אולם, בטיסות בין-לאומיות עברו בנמל 290,901 נוסעים לעומת 250,438 נוסעים ב-2018, עליה של כ-16 אחוז.
תנועת הנוסעים בטיסות פנימיות נותרת יציבה למשך כל השנה בטווח של בין 95 ל-134 אלף נוסעים לחודש. בטיסות הבין-לאומיות כמעט כל הפעילות היא בין נובמבר לאפריל.
חמשת היעדים הבין-לאומיים עם תנועת הנוסעים הכי גבוהה ביותר בשנת 2019 היו מוסקבה (27,868 נוסעים), בודפשט (25,380 נוסעים), ורשה (18,046 נוסעים), וינה (11,528 נוסעים) וקרקוב (11,292 נוסעים).[26]
סגירת שדה דב לפעילות בקיץ 2019, בנוסף לכך שרמון ממוקם כ-20 קילומטרים מאילת בניגוד לנמל התעופה הישן, גרם לכך שכמות הנוסעים והטיסות לאילת ירדה מאוד. הפסקת הפעלת הקו מאילת לחיפה ב-2020 גרמה לכך שמאז הטיסות הן לנתב"ג בלבד. כך הקו מאילת לנתב"ג הסיע 857 אלף נוסעים בתקופה שבין אוקטובר 2022 לספטמבר 2023.[27] זאת לעומת כ-1.4 מיליון נוסעים שעברו בנמל התעופה הישן של אילת מדי שנה (ירידה של 39%). גם כאשר מדובר בטיסות בינלאומיות בעונת החורף של 2022/23 נחתו ברמון 16 טיסות בינלאומיות שבועיות בלבד,[28] זאת לעומת 48 טיסות שבועיות שהיו בנמל התעופה בעונת החורף של 2019/20.[29] לכן יש הטוענים שהנמל הוא פיל לבן.[30]
בשנת 2024 עברו בנמל רק כ-640 אלף נוסעים, מרביתם המוחלט בטיסות פנים ארציות.[31]
יעדים
עריכה| חברת תעופה | יעדים |
|---|---|
| אייר חיפה | חיפה |
| ארקיע | תל אביב - בן-גוריון |
| ישראייר | תל אביב - בן-גוריון, אתונה[32] |
טיסות עבור נוסעים פלסטינים
עריכהבקיץ 2022 החלו לפעול בנמל טיסות ייעודיות לתושבי הרשות הפלסטינית. הטיסות חוסכות לפלסטינים את הצורך במעבר לירדן לצורך טיסה או עיכובים רבים בנסיעה דרך נתב"ג. לצורך כך הוסדרו נוהלי אבטחה בין מפקדת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, השב"כ והמשטרה.[33] הטיסה הראשונה במסגרת הסדר זה הייתה טיסת ארקיע לקפריסין, בה היו נוסעים ישראלים לצד פלסטינים שהגיעו לנמל התעופה בהסעות מיוחדות.[34]
החל ממרץ 2025 משמש הנמל כנקודות יציאה להגירת פלסטינים מרצועת עזה.[35][36] בשלושת החודשים הראשונים להפעלת התוכנית עברו כמה אלפי פלסטינים מרצועת עזה דרך הנמל.[37]
דרכי גישה
עריכההגישה לכלי רכב מאילת אל נמל התעופה מתאפשרת באמצעות כביש 90 (כביש הערבה), בנסיעה שאורכת כרבע שעה.
אבטחה
עריכהבשל קרבת נמל התעופה לגבול ישראל–ירדן, הוחלט להקים "חומה" של יותר מארבעה קילומטר בינו לגבול שתסתיר את הפעילות בו למשקיפים מעבר לגבול. בנוסף אושרה בעלות של 300 מיליון שקל הקמת גדר בגבול ישראל ירדן, המגנה על אילת, שדה התעופה והיישובים הקרובים.[38] הגדר שהוקמה בגבול עם ירדן היא באורך של כ־34 קילומטר ובגובה של כ־6 מטרים שמתחילה ממפרץ אילת ותגיע עד לאזור חולות סמר מצפון לשדה התעופה.[39] בנוסף המתחם כולו הוקף בגדרות ביטחון באורך של כ־14 קילומטר. כמו כן הוקמה מצידו של השדה הפונה לגבול ירדן רשת פלדה המיועדת להגנה מחדירת טילים שגובהה 26 מטרים ואורכה 4.5 ק"מ, ואילו הגדר הנמוכה יותר חופתה גם בלוחות פלדה להגנה מפצצות מרגמה, בנוסף לאמצעי בטיחות נוספים. כמו כן הוקמו 3 תרני תקשורת בגובה 64 מטרים שיכללו מערך מכ"מים ומצלמות הסורקות את הגבול. בין העבודות להקמת גדרות הביטחון נכללו פינוי מוקשים מרצועת שטח שאורכה כ־17.5 ק"מ, והתקנת מעברי מים בתחתית הגדרות כדי למנוע הצפה בשיטפונות בעונת החורף.[40]
בבניין הטרמינל עצמו הוחלט להימנע מההפרדה המקובלת לרוב בין הנוסעים בטיסות הפנים לנוסעים בטיסות הבין-לאומיות והם חולקים חללי המתנה משותפים, בין השאר גם בשל העובדה שאף הטסים בטיסות הפנים זכאים לפטור ממכס כמו באילת וכן בשל החמרת בידוק הנוסעים וחפציהם גם בטיסות הפנים.
בתרבות
עריכה- היותו של נמל התעופה פנוי מתנועת נוסעים בחלק משעות היום, שימשה לצילום סרטים שנועדו לדמות נמלי תעופה גדולים יותר. כך למשל צולם ב-2022 הסרט לרוץ על החול ברמון, בעת שניסו לדמות אותו לנמל התעופה בן-גוריון.
- נמל התעופה מופיע בשמו בסרט המלחמה האמריקאי "ג'ארהד: חוק השבות" (Jarhead: Law Of Return) שיצא לאקרנים בשנת 2019.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה רמון- אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה רמון
- ספיר פרץ, רש"ת פרסמה את המכרזים להקמת שדה התעופה בתמנע, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2012
נעמה ריבה, קשה לבנות נמל תעופה באמצע המדבר, באתר הארץ, 8 במאי 2016- מירב מורן, נחיתה: חצי שנה לפתיחת שדה התעופה החדש ליד אילת, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2016
- איתי בלומנטל, רגע לפני הפתיחה: הצצה לנמל התעופה רמון, באתר ynet, 17 בינואר 2019
- נעמה ריבה, נמל התעופה החדש בתמנע: ישראל מצטרפת למאה ה-21, באתר הארץ, 19 בינואר 2019
- רינה רוזנברג קנדל, סיור בשדה התעופה הבינלאומי החדש של ישראל: ככה זה יעבוד, באתר TheMarker, 20 בינואר 2019
- גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג, רינה רוזנברג קנדל, "סופרים ציפורים": שדה התעופה רמון לא ממריא, באתר TheMarker, 21 ביולי 2019
- מיכל רז-חיימוביץ', האם שדה התעופה רמון בדרך להפוך לפיל לבן?, באתר גלובס, 4 ביולי 2019
- ענת ג'ורג'י, למה שדה רמון לא מתרומם?, באתר TheMarker, 4 במאי 2022
הערות שוליים
עריכה- ^ שדה התעופה "רמון" בתמנע נפתח: "ישראל היא לא קצה מבודד", באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ נמל התעופה החדש של אילת על שם אילן ואסף רמון נבנה באתר תמנע, באתר רשות שדות התעופה
- ^ איתי בלומנטל, "החזון הציוני מתגשם": נחנך נמל התעופה רמון הסמוך לאילת, באתר ynet, 21 בינואר 2019
- ^ Ilan and Asaf Ramon International Airport by Amir Mann-Ami Shinar Architects and Planners, Architect, 2019-04-26 (באנגלית)
- ^ 1 2 רינה רוזנברג קנדל, אחרי חמש שנים של עבודות ו–1.7 מיליארד שקל — שדה התעופה בתמנע לא ממריא, באתר TheMarker, 20 בנובמבר 2017
- ^ רויטל לוי-שטיין, 10 מיליון דולר יושקעו בתכנון נמל התעופה החדש בבאר-אורה, באתר הארץ, 2 בינואר 2002
- ^ זוהר בלומנקרנץ, ועדת הפיתוח ברש"ת אישרה הקצאת 2 מיליון ש' לתכנון שדה תעופה חדש בדרום, באתר הארץ, 23 באפריל 2001
זוהר בלומנקרנץ, רש"ת תקציב חצי מיליון שקל לבחינת החלופות לשדה באילת, באתר הארץ, 11 ביוני 2001 - ^ זוהר בלומנקרנץ, שר התחבורה: שדה התעופה החדש של אילת יוקם באזור תמנע, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2002
- ^ זוהר בלומנקרנץ, שר התחבורה ידון היום בהעתקת הפעילות האווירית מאילת לעקבה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2002
ישראל בודקת העברת טיסות לעקבה, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2002 - ^ שדה תעופה תמנע - חבל אילות - תוכנית 12/ 02/ 175 - פרסום להפקדה ברשומות 17/08/2005
- ^ זוהר בלומנקרנץ, נמל התעופה הבינלאומי החדש של אילת - שבהקמתו יושקעו כ־200 מיליון דולר - יצא לדרך, באתר TheMarker, 6 ביוני 2005
- ^ זוהר בלומנקרנץ, הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה בינלאומיים חדשים - בתמנע ובמגידו, באתר TheMarker, 2 בפברואר 2009
- ^ שדה התעופה בתמנע ייקרא ע"ש אילן ואסף רמון, באתר ynet, 18 ביולי 2010
- ^ יסמין גיל, הממשלה אישרה להתחיל בתכנון נמל תעופה בתמנע; בנייתו תסתיים עד 2014, באתר כלכליסט, 6 ביולי 2010
- ^ ספיר פרץ, שדה תעופה בתמנע יוצא לדרך: רש"ת פרסמה מכרז להקמה, באתר גלובס, 2 ביולי 2012
- ^ ראובן פדהצור, למה להסתכסך עם הירדנים? | דעה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2013
- ^ ירדן הגישה תלונה נגד ישראל בגין בניית נמל התעופה תמנע, באתר וואלה, 25 ביולי 2015
- ^ זוהר בלומנקרנץ, בעקבות "צוק איתן": שדה התעופה בתמנע יוכשר לתנועת מטוסים מכל העולם, באתר TheMarker, 3 בספטמבר 2014
- ^ נמל התעופה על שם אילן ואסף רמון בתמנע
- ^ איה פלשקס, פתיחת שדה תעופה רמון נדחתה שוב, באתר ערב ערב באילת, 29 ביוני 2017
- ^ איתי בלומנטל, נחיתה ראשונה בשדה התעופה רמון, באתר ynet, 5 בספטמבר 2017
רינה רוזנברג קנדל, עדיין רק תרגיל: נחיתה ראשונה של מטוס נוסעים בנמל התעופה רמון, באתר TheMarker, 5 בספטמבר 2017 - ^ אבי אשכנזי, "עובדה שחלומות מתגשמים": רונה רמון חנכה את שדה התעופה בדרום, באתר וואלה, 17 ביולי 2018
גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג, טיסה ראשונה נחתה בשדה התעופה החדש של ישראל - שעדיין סגור, באתר TheMarker, 16 ביולי 2018 - ^ ארז רביב, בהשקעה של 1.7 מיליארד ש"ח ייפתח היום (ב') שדה התעופה רמון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 בינואר 2019
- ^ דני שדה, ביום שני: טיסה בינלאומית ראשונה לנמל התעופה רמון, באתר ynet, 28 בפברואר 2019
- ^ אסף וקנין, סגירת המרחב האווירי: ישראל עוצרת את פעילות המטוסים בעקבות ההסלמה מול איראן - חברות תעופה מבטלות טיסות, באתר מאקו, 13 ביוני 2025
- ^ https://www.iaa.gov.il/he-IL/rashot/Pages/aeronauticalinformation.aspx
- ^ דו"חות פעילות בנמל התעופה בן גוריון, באתר רשות שדות התעופה
- ^ למה נמל התעופה רמון לא מצליח להמריא, 11 ביולי 2023
- ^ דני שדה, החורף בשדה רמון: 48 טיסות שבועיות מאירופה לאילת, באתר ynet, 13 באוגוסט 2019
- ^ השמיים נפתחו, אבל הנופשים לא באים: "אל תתנו לשדה רמון למות", באתר mynetkibbutz, 15 ביולי 2022
- ^ נווית זומר, החברות הזרות ברחו - ורשות שדות התעופה הפסידה עשרות מיליוני שקלים, באתר ynet, 30 בדצמבר 2024
- ^ איריס ליפשיץ-קליגר, לראשונה מאז 2022: קו טיסות בינלאומי יופעל מנמל רמון, באתר ynet, 6 בינואר 2025
- ^ הדר קנה, לראשונה: טיסות לתושבי הרשות הפלסטינית ייצאו משדה התעופה רמון, באתר TheMarker, 9 באוגוסט 2022
- ^ דניאל סלאמה, מאיר אוחיון, פלסטינים יטוסו לקפריסין מנמל התעופה רמון: "מהלך היסטורי", באתר ynet, 22 באוגוסט 2022
נתי יפת, המארגנים שידרו חגיגיות, אבל רוב נוסעי הטיסה הישראלית-פלסטינית דווקא קיבלו אותה בשוויון נפש, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2022 - ^ ג'וד טרגין, למרות התנגדות בינ"ל: צה"ל מכין תוכנית להעברת תושבי עזה דרך ישראל, באתר מעריב אונליין, 8 בפברואר 2025
- ^ יוסי יהושוע, "רק לצאת מפה": מאות עזתים עוזבים את הרצועה מדי שבוע - באישור ישראל, באתר ynet, 26 במרץ 2025
- ^ רותם נועם, "רכבת אווירית" מעזה - שדה רמון הפך לציר הגירה שקט, אך יש מי שמזהיר מהמחיר, באתר יום יום אילת, 13/6/2025
- ^ שירות גלובס, ב-300 מיליון ש': כך נראית הגדר החדשה והמתקדמת בגבול ירדן, באתר גלובס, 27 ביולי 2016
- ^ גילי כהן, מחשש לחדירת פעילי ג'יהאד עולמי: מערכת הביטחון מקדמת בניית גדר בגבול ירדן, באתר הארץ, 12 במרץ 2015
- ^ אמיר בוחבוט, 26 מטר גובה, 280 מיליון שקל: הגדר שתגן על שדה התעופה בערבה, באתר וואלה, 17 במאי 2018