תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל
תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל על שם לנין (Черно́быльская атомная электростанция имени В. И. Ленина, ЧАЭС) הייתה תחנת כוח גרעינית להפקת חשמל בברית המועצות, שהתפרסמה בעקבות אסון צ'רנוביל שהתרחש ב-26 באפריל 1986. שמה הרשמי של התחנה הוא החברה הממלכתית המיוחדת תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל. התחנה נמצאת באחריות השירות הממלכתי למצבי חירום של אוקראינה וב-2005 מונה איגור גרמוטקין למנכ"ל התחנה. התחנה נבנתה במאי 1970 והחלה לעבוד החל מ-26 בספטמבר 1977 ועד ל-15 בדצמבר 2000.
עבודות האחזקה והתפעול של התחנה מבוצעות בידי אנרגואטום, החברה הלאומית לאנרגיה אטומית של אוקראינה.
מיקום
עריכהתחנת הכוח הגרעינית של צ'רנוביל ממוקמת בחלק המזרחי של פולסייה האוקראינית-בלארוסית, בצפון אוקראינה, כ-11 ק"מ מהגבול עם בלארוס, על גדות נהר פריפיאט, הנשפך לדנייפר. מערבית משם שוכנת עיר הרפאים פריפיאט. 18 ק"מ דרום מזרח לתחנה שוכנת העיר הנטושה צ'רנוביל, כאשר קייב הבירה נמצאת 110 ק"מ דרומית משם.
מבנה תחנת הכוח הגרעינית
עריכההבניין הראשון של תחנת הכור, כור מס' 1 נבנה בשנים 1970–1977, כאשר שאר המבנים הושלמו עד 1983. תחנת הכוח הגרעינית הגיעה ליכולת שיא של 6,000 מגה-וואט, עם ארבעה כורים גרעיניים שפעלו במלוא הכוח ובפברואר 1986 הוגדרה התחנה על ידי סבא"א כתחנת הכוח הפעילה ביותר בברית המועצות, לצד זו של לנינגרד וקורסק. התחנה הפסיקה באופן סופי את פעילותה בדצמבר 2000 ונכון להיום נעשים עבודות שיקום סביבתי ובטיחותי על ידי מומחי גרעין אוקראיניים ובינלאומיים ואנשי השירות הממלכתי למצבי חירום האוקראיני לענייני הגנה אזרחית וחיסול תוצאות אסון צ'רנוביל.
תחנת הכוח הגרעינית הורכבה משישה כורים גרעיניים:
- כור מס' 1 נבנה בשנים 1970–1977 ופעל בין השנים 1978–1996
- כור מס' 2 נבנה בין 1978 ל-1979 ופעל בשנים 1979 עד 1991, כשפרצה בו שרפה שחייבה את סגירתו
- כור מס' 3 נבנה בשנים 1976–1981 ופעל מ-1982 ועד שנת 2000
- כור מס' 4 נבנה במהלך השנים 1979–1983 ופעל מ-1984 ועד ה-26 באפריל 1986, כאשר התפוצץ במהלך אסון צ'רנוביל.
- כור מס' 5, בנייתו החלה ב-1981 והופסקה ב-1988
- כור מס' 6, בנייתו החלה ב-1983 והופסקה ב-1988
היסטוריה
עריכה- ערך מורחב – אסון צ'רנוביל
על פי החלטת מועצת השרים הסובייטית, מה-29 ביוני 1966 הוחלט על הקמת מערכת של תחנות כוח גרעיניות להגדלת כוח התפוקה של האנרגיה הגרעינית בברית המועצות. במהלך שנות ה-70 נבנו כמה כורים גרעיניים להפקת חשמל באזור צ'רנוביל.
באפריל 1986, במהלך ניסוי במערכות הקירור של כור מס' 4, התחמם הכור והתפוצץ לבסוף, גורם לאסון האקולוגי החמור ביותר במאה ה-20. שנים לאחר מכן נמשכו העבודות במתחם הגרעיני ולאורך שנות ה-90 ממשלת אוקראינה ביצעה עבודות שיקום. ב-2005 הועבר המתחם לאחריות המשרד האוקראיני לענייני הגנה אזרחית וחיסול תוצאות אסון צ'רנוביל.
מסביב לכור מס' 4 הוקם לאחר האסון מקלט מבטון על מנת שיקלוט את שאריות הנשורת הגרעינית. עם הזמן התבלה המקלט שזכה לשם "הסרקופג", ובשנת 2016 הסתיים מבצע הנדסי אדיר להנעתו של מבנה מגן אדיר ממדים בהיקף 257 מטרים, שאורכו 162 מטרים, גובהו 108 מטרים והוא שוקל 3,600 טון לכיסוי הכור ולהגנתו למאה השנים הבאות[1].
במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, כוחות רוסים תקפו כוחות אוקראינים סמוך לתחנת הכוח. באותו היום, השתלטו התוקפים על תחנת הכוח[2]. ב-9 במרץ של אותה שנה, בשל הלוחמה באזור הכור, כבתה אספקת החשמל הסדירה לקירור הכורים, וגנרטור הגיבוי הופעל. באותו יום דיווחה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כי אבד הקשר עם מערכות ניטור הפסולת הגרעינית שבאתר.
בכירי תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל
עריכה- ויקטור בריוחאנוב, מנהל התחנה (1970–1986)
- אריק פוזדישצ'ב, מנהל התחנה (1986–1987)
- מיכאיל אומאנץ, מנהל התחנה (1987–1992)
- סרגיי פראשין, מנכ"ל החברה הממשלתית לניהול תחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל
- אלכסנדר סמישליאייב, מנכ"ל החברה הממלכתית לניהול הכור בצ'רנוביל (2004–2005)
- איגור גרמוטקין, מנכ"ל החברה הממלכתית המיוחדת של תחנת הכוח בצ'רנוביל (מ-2005)
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל (באוקראינית)
- תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל, ברשת החברתית פייסבוק
- תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל, ביישום טלגרם
- תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל, ברשת החברתית אינסטגרם
- תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל, סרטונים בערוץ היוטיוב
- האתר הרשמי של המתחם הגרעיני בצ'רנוביל
הערות שוליים
עריכה- ^ דבר ראשון, מבנה מגן חדש נע באטיות לעבר מקומו בכור הגרעיני בצ'רנוביל, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 בנובמבר 2016
- ^ רוסיה השתלטה על צ'רנוביל: "חשש מאסון אקולוגי", באתר ynet, 25 בפברואר 2022