תיבת מרקֶה (או מימר מרקה[1]) הוא שמו של קובץ דרשות וביאורים הומילטיים על התורה השומרונית שנתחבר במאה הרביעית לספירה בידי החכם השומרוני מרקה בן עמרם בן סרד, בן זמנו של בבא רבה. הקובץ, הכתוב ברובו בארמית שומרונית ובחלקו בעברית שומרונית, מורכב למעשה משישה חיבורים שונים, שחוברו בידי מעתיקים מאוחרים לאוסף אחד. סימוכין לדעה זו ניתן למצוא בשם שניתן לו בידי המעתיקים המאוחרים: "תיבת מרקה", דבר המצביע כי מקור האוסף הוא ב'תיבה' (ארגז, למעשה) שהכילה את מבחר כתביו של מרקה שנמצאה בדמשק.

תיבת מרקה
כריכת הספר תיבת מרקה בעריכתו ותרגומו של פרופ' זאב בן-חיים, 1988
כריכת הספר תיבת מרקה בעריכתו ותרגומו של פרופ' זאב בן-חיים, 1988
מידע כללי
מאת חכם השומרוני מרקה בן עמרם בן סרד
שפת המקור ארמית שומרונית, עברית שומרונית
נושא קובץ דרשות וביאורים על התורה השומרונית
הוצאה
תאריך הוצאה המאה ה-4 לספירה
הוצאה בעברית
תאריך 1988
תרגום פרופ' זאב בן-חיים

חשיבותו של הספר בדת השומרונית גדולה ביותר, ומייחסים לה מקום של כבוד מיד לאחר כתבי הקודש של התורה והתרגום השומרוני־הארמי. בחיבור מובאים רבים מעמודי התווך של הדת השומרונית. ההערצה לספר ומחברו באה לידי ביטוי באמרה שנמצאה בגיליון אחד מכתבי היד ”משה נביא רחותה ומרקה נביא פנותה” (משה נביא תקופת הרצון ומרקה נביא תקופת הסתר הפנים[2]) ומעמידה אותו בשורה אחת עם משה.

היסטוריה

עריכה

כתבי היד המקוריים לא שרדו עד ימינו. כתבי היד היחידים הם העתקות סופרים מאוחרות מהמאה ה-14 שנמצאו אצל זקני העדה בשכם. בין החשובים שבהם הם כתב יד קאהלי (MS H 1 באוניברסיטת טורינו), וכתב יד שכם שנשמר בידי משפחת הכהן הגדול עמרם בן יצחק. אף אחד מכתבי היד אינו שלם, והקטעים החסרים בכתב יד שכם נתגלו בשנת 1995 באוסף פירקוביץ'.

על המחבר

עריכה

המסורת השומרונית מייחסת את החיבור למרקה, גדול פייטניה, ומפרשת את שמו כמשה רבנו בגימטריה (כאשר האות ש' פוצלה לר' וק' בגלל קדושת השם משה). על פי המחקר המודרני שמו נגזר מהשם הרומי מרקוס[3]. הוא מכונה על ידי העדה השומרונית "בדואה דחכמתה" (מייסד החכמה) כנראה בגלל תיבת מרקה שחיבר ולא בזכות פיוטיו הרבים.[4]. התולידה השומרונית היא זו שמזהה את מרקה כבנו של עמרם בן סרד, אחד הכהנים אשר הוזמנו על ידי בבא רבה.[5]

תוכן

עריכה

ששת הספרים המרכיבים את תיבת מרקה הם:

  • ספר פליאתה (פליהתה) - "ספר המופתים", דן בסיפור יציאת מצרים ועשר המכות, ובדמותו של משה רבנו.
  • על תהומי מעיין עדן - "שירת הים", מדרשים שונים הקשורים לנושא מעבר ים סוף ושירת הים.
  • וידבר משה והכהנים הלוים - דן בהרחבה בפרשה ("קיצה" על פי החלוקה השומרונית) בעלת שם זה (ספר דברים, פרק כ"ז, פסוקים ט'כ"ו) ועניינו דיון הלכתי באופיו בפרטי המצוות הבאות בפסוקי הפרשה.
  • שירתה רבתה - אוסף דרושים על שירת האזינו.
  • וימת שם משה עבד ה' - תיאור פטירתו של משה רבנו.
  • עשרים ושתיים האותיות - דיון מדרשי במשמעות אותיות האלפבית העברי.

בתיבת מרקה יש רבדים לשוניים מתקופות שונות, דבר המצביע על הוספות מאוחרות יותר בגוף הטקסט, ישנן סברות לגבי עריכות מוקדמות בערבית שנעשו לטקסט. הספר עצמו עוסק בנושאים מהותיים בתפיסת הדת השומרונית, תחיית המתים והתהב, נושאים שלא הייתה לגביהם הסכמה כללית בתקופתו של מרקה עצמו.

הספר עצמו מתחיל בהודאה ובכניעה בפני אדני, ומדלג על הבריאה סיפורי האבות הישר לפרשת הסנה הבוער:

[1]. רב חילה רבה דממן לעלם נלבש (גדול הוא הכוח הרב אשר מחזיק לעולמים.)

פרק א: ספר פלאיתה, פסוק ראשון.

[6]

לקריאה נוספת

עריכה
  • בנימין צדקה, מרקה לכל קורא : עיונים ב"תיבת מרקה", חולון : מכון א.ב. ללימודי שומרונות, 2008
  • זאב בן חיים תיבת מרקה - והיא אסופת מדרשים שומרוניים האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 1988
  • אברהם טל TIBAT MARQE: The Ark of Marqe Edition, Translation,Commentary, 2019

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ זאב בן חיים עברית וארמית נוסח שומרון כרך שלישי ספר שני עמוד 15, הערה 26, מפנה למאמרו ב-"Bibliotheca Orientalis XXIII" שבו מסביר באריכות את משמעות השם
  2. ^ תרגום חופשי על פי הכתוב בהתולדה - כרוניקה שומרונית, משה פלורנטין, הוצאת יד יצחק בן-צבי, תש"ס 1999 ירושלים, עמוד 63 (3א) פסוק 8 הערה 2 (הסתיר)
  3. ^ זאב בן חיים עברית וארמית נוסח שומרון כרך שלישי ספר שני עמוד 15
  4. ^ ראו שם
  5. ^ "וכהנה [...] עמרם בן סרד זה עמרם הוא טוטה אבוה דמרקה" - COWLEY,SL,pp. 128,407
  6. ^ תרגום חופשי עקב השפה ההטרוגנית שבטקסט. ניתן לתרגמו לכך חזרה לפי תרגומו לאנגלית של אברהם טל בTIBAT MARQE, עמודים 32-33