תמר רבן

תמר רבן (נולדה ב-1955) היא אמנית ישראלית, יוצרת ועוסקת בתחום המיצג.

תמר רבן

אין תמונה חופשית
לידה	1955 (בת 69 בערך) חיפה
מקום לימודים	אוניברסיטת חיפה, בצלאל
תחום יצירה	מיצג
יצירות ידועות	במת מיצג, אנסמבל 209 ופסטיבל זז
פרסים והוקרה	פרס בנק דיסקונט (2006)
צאצאים	נועה רבן

רבן מייסדת ומנהלת אמנותית של במת מיצג, אנסמבל 209 ופסטיבל זז. היא אחת מאמניות המופע הבולטות בישראל ומיצגיה הוצגו בישראל ובשאר העולם בפסטיבלים, בתיאטראות, בגלריות, במוזיאונים, במקלט 209 ובבמת מיצג. מציגה פיסול, מיצב ואמנות וידאו בתערוכות בישראל ובשאר העולם. ממייסדי מקלט 209 ע"ש דן זקהיים, עמותה לקידום האמנות הבינתחומית בישראל. מייסדת ומנהלת אמנותית של במת מיצג ואנסמבל 209.

ביוגרפיה

תמר רבן, ציירת ופסלת, נולדה בחיפה. למדה בשנים 1979–1982 אמנות, יצירה, וספרות עברית באוניברסיטת חיפה, ולאחר מכן למדה בשנים 1983–1986 וידאו ארט בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.

בשנת 1988 הייתה רבן בין מייסדי עמותת מקלט 209 ע"ש דן זקהיים לקידום האמנות הבינתחומית בישראל. בשנת 2001 הקימה את אנסמבל 209 ואת במת מיצג. בשנת 2006 הקימה את פסטיבל זז. כיום היא מנהלת אמנותית של במת מיצג, אנסמבל 209 ופסטיבל "זז", פסטיבל בינלאומי לאמנות המיצג. בנוסף, היא מלמדת אמנות המיצג בבתי ספר ואקדמיות לאמנות ובית הספר לתיאטרון חזותי. היא מנחה סדנאות לאמנות המיצג, תיאטרון פוסט מודרני ופוסט דרמטי בישראל ובחו"ל.

בתה של רבן, נועה קנולר, היא שחקנית ובמאית תיאטרון.

פעילותה האמנותית

רבן מציגה פיסול, מיצבים, וידאו ארט ומיצגים בתערוכות ופסטיבלים בישראל ובשאר העולם. ראשית יצירתה הייתה בתחום הציור, מה שניכר בנוכחות ויזואלית ושילוב של דימויים חזותיים בסרטי וידאו שהיא כוללת בעבודותיה. במהלך לימודיה באוניברסיטת חיפה חוותה רבן מפגש משמעותי עם עבודתו של האמן מוטי מזרחי, שהציג מיצג שלו באוניברסיטה באותה עת, והבינה שזו דרך ביטוי שמעניינת אותה. פרויקט הגמר של רבן בלימודיה היה המיצג "מראה מראה", שהוצג גם ב-1982 בביאנלה לאמנים צעירים בחיפה; רבן התייחסה אל יצירתה בשלב זה כמעין ציור חי ומורכב. בהמשך עברה לתל אביב והשתתפה באירועי אמנות שונים של התקופה, כגון תערוכת הפיסול ברוטשילד (1984) ופסטיבל עכו לתיאטרון אחר. לאחר המופע "ציפורים תלויות בכיכר" בפסטיבל ישראל, בו הציגה עם קבוצת משתתפים (1988), היא החלה לעבוד עם חבריה לאנסמבל 209 במקלט שקיבלה מהעירייה כדי שישמש אותה כסטודיו. המקום הפך לחלל לעבודה קבועה של חברי האנסמבל בתחום המיצג והווידאו-ארט.

עבודותיה של רבן טוטליות באופן שבו הן פועלות על האמנית ועל המציאות. לאורך השנים הן הלכו והצטמצמו במספר המשתתפים, במשך הזמן ובחלל שהן תופסות, מה שיצר דחיסות הולכת וגוברת של הבעה. סביב תערוכת "מיצב - תיעוד – מיצג+" (1994) הביעה רבן את המשבר שהיא חוותה ביחס לאמנות ולאובייקטים: בעיניה הם מוסיפים פסולת לעולם הן מבחינה אקולוגית, והן כי הם מאבדים את תפקידם ומשמעותם לאחר שנחוו בתודעת הצופה או הוצאו מההקשר של היצירה המלאה. בתערוכה ההיא, וכהמשך ישיר לחווייתה האישית בתערוכה "חיים – חיים" שהציגה שנה קודם לכן, החלה רבן לבחון את יחסה לאובייקטים ולאמנות ולהתקרב לשדה המיצג.

עבודותיה של רבן מצויות בין מישור היחיד ומישור הרבים. מתח הניגודים ביניהם עומד בתשתית יצירתה, וממנו נגזרות תקבולות ניגודים נוספות: בין האוטומטי והרפטטיבי לבין הכאוטי והמאיים; בין המתועש לבין הטבעי והאנושי; בין האכזר לבין התמים. היא מראה כיצד כוחות ההרס המצויים ביחיד וברבים עשויים לחלחל זה לזה ולהתערבב ללא הפרדה. כך למשל בעבודתה "הזבחה עצמית" שהוצגה במוזיאון ינקו-דאדא (1991) הקיזה את דמה מול הקהל, שאז הוזרם לכיור מזבח, בפעולת הרס עצמי שבו מועלית קרבן האמנית עצמה. כך העבודה מתארת את האמנית בתור האל, הסוגד והקורבן גם יחד במעגל סגור שאין ממנו מוצא, אלא אם האמנית חדלה ממנו.

אנסמבל 209 ובמת מיצג 

המשך פעילותה האמנותית של רבן עברה גלגולים ומרחבים שונים בעשורים האחרונים: ב-2001 עברה קבוצת אנסמבל 209 ממקלט 209 לחלל בבית מרכזים בדרום תל אביב, אשר נשרף ב-2003, ובמרץ 2004 הועברה פעילותה לתחנה המרכזית החדשה. בתחילה חששה מהמעבר ובדיעבד הייתה שבעת רצון ממנו. שם הוקמה "במת מיצג" (Performance Art Platform), ששורשיה נטועים במקלט 209, ושהינה חלל המוקדש לתחום אמנות המופע בכלל וליצירותיה של רבן בפרט ופועל תחת ניהולה האמנותי. המשותף לשלושת החללים בהם פעלו אנסמבל 209 ובמת מיצג הוא שהם אינם חללי תיאטרון במקור, אלא חללים אלטרנטיביים במהותם. מיקומו של החלל במרחב התחנה המרכזית החדשה זה הוא בעל משמעות אמנותית וחברתית לרבן, שכתבה כי "התחנה המרכזית, המשמשת כמיקרוקוסמוס תרבותי וכמקום משכנם של שולי החברה, מהווה מקור השראה עבורי".

רבן מופיעה בעצמה כמעט בכל יצירותיה בבמת מיצג, ויוצרת דמות בימתית שהיא גם עצמה וגם דמות ייחודית למופע. מופעיה עוסקים בשאלות זהות ומבוססים על מחוות ופעולות המקבלות משמעות תוך כדי המופע עצמו. כך המופע "סיפורי סבתא: קומי אישה ואפי לי עוגה", שיצרה רבן בשיתוף עם גיא גוטמן (2005), כולל מטבח ממשי שנבנה לצורך המופע, ובו קבוצה של אמני מופע יחד עם משתתפים בעלי צרכים מיוחדים. לפי החוקרת ד"ר שרון אהרונסון-להבי, המופע היווה קולאז' טקסטואלי וחזותי של אגדות וסיפורי ילדות העוסקים באוכל, האכלה, אפייה, נשים וילדות, אשר פורקו והורכבו מחדש. במופע תיווכה רבן בין קבוצת אמני המופע לקהל והאכילה את הצופים במאפים הנוצרים תוך כדי המופע, כך שקבוצת הצופים הפכה לקהילה רגעית השותפה למתרחש.

השכלה

• 1978-1982: אוניברסיטת חיפה, המחלקה לאמנות יצירה (פרויקט גמר בהצטיינות), החוג לספרות עברית
• 1983-1986: "בצלאל" אקדמיה לאמנות, ירושלים, סדנת וידאו-ארט.

הוראה

• 1982-1986: הוראת רישום וציור למבוגרים
• 1983-1989: תיאטרון הסמטה, יפו
• 1986-1988: הטלוויזיה החינוכית הישראלית, רמת אביב- עורכת שקופיות רצף ומפיקת שידור/

תערוכות יחיד

• 1994: "ארט פוקוס- תמר רבן", מקלט 209, תל אביב
• 1998: "תמר רבן- דיבורים על דורה- מופע ארוחה", מקלט 209- ע"ש דני זקהיים, תל אביב
• 2002: "Off Dress", במת מיצג, תל אביב
• 2002: "לחיים", במת מיצג, תל אביב
• 2010: "דינג דונג מערכה ראשונה", במת מיצג, תל אביב
• 2011: "בית רבנדרה אבלה", במת מיצג, תל אביב
• 2013: "מתפשטות", במת מיצג, תל אביב.

תערוכות קבוצתיות

• 1985: "סטוצים: נשף פוסט-מודרניסטי ראשון", צוותא לתרבות מתקדמת, תל אביב
• 1987: "תל חי 87, מפגש אמנות בת זמננו", תל חי
• 1988: "תוכנית מס' 1", מקלט 209, תל אביב
• 1989: "תוכנית מס' 2", מקלט 209, תל אביב
• 1989: "ממיצג למוצג: אובייקטים ממיצגים", קלישר חמש, תל אביב
• 1989: "חיאללים", פיסול בשדרות רוטשילד, שנתיים לגלריה אחד העם 90, תל אביב
• 1990: "פיסול בגן המדרון, יפו העתיקה", החברה לפיתוח יפו העתיקה
• 1990: "מקלט 209: תוכנית מס' 3", פסטיבל ישראל, ירושלים
• 1990: "תוכנית מס' 3", מקלט 209, תל אביב
• 1991: "ראש דאדא: אמני מקלט 209", מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד
• 1992: "מי מפחד מקיטש?", בית יד לבנים, הגלריה העירונית רעננה, רעננה
• 1993: "חיים – חיים", הגלריה בבורוכוב, תל אביב
• 1993: "המועמדת", נבון, גלריה ומרכז אמנות, נווה אילן
• 1993: "נקודת מוצא – נקודת משען: חיות", בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי, תל אביב
• 1994: "מבפנים", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן
• 1994: "מיצב- תיעוד – מיצג +", מקלט 209, תל אביב
• 1994: "תחושה שמשהו נעלם", אוניברסיטת חיפה, הגלריה לאמנות, הפקולטה למדעי הרוח, חיפה
• 1995: "20-828-09: גאו-ביו-גרפיה של מסע, אפריל 1995", מושבת האמנויות, מצפה רמון
• 1995: "תערוכה קבוצתית", גלריה העין השלישית, קיבוץ הסוללים
• 1995: "כחול לבן", גלריה בינט, תל אביב
• 1996: "מקטעים", המשכן לאמנות, בית מאירוב, חולון; מוזיאון ערד, מרכז תרבות ערד, ערד
• 1996: "מקלט אמנות פתוח 1996", מקלט 432, גינת דב הוז, תל אביב
• 1997: "שפה אחרת", מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
• 1997: "שיער", בית האמנים, ירושלים
• 1998: "אמניות באמנות ישראל- שנות השמונים", אתרים אלטרנטיביים, חיפה
• 1999: "ערפול", המשכן לאמנויות הבמה- בית האופרה, תל אביב
• 1999: "הטריאנלה הבינלאומית למיצב בחיפה", מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
• 2004: "במת מיצג", במת מיצג, התחנה המרכזית החדשה, תל אביב
• 2005: "אנסמבל 209- החוק התרמודינמי השני", במת מיצג, מקלט 209, תל אביב
• 2007: "איש קטן גדול", המשכן לאמנויות, אוניברסיטת חיפה, חיפה
• 2007: "פסטיבל זז 2007, פסטיבל בינלאומי לאמנות מיצג", במת מיצג, מקלט 209, תל אביב
• 2008: "ארוטיקה", גלריה גל-און מקום לאמנות, תל אביב
• 2011: "שמ_לה: מחשבות על כסות", בית האמנים, ירושלים
• 2012: "ביכורים / ביקורים", גן לוינסקי, תל אביב יפו
• 2013: "סיפורי סבתא", במת מיצג, תל אביב
• 2013: "עוגיות", במת מיצג, תל אביב
• 2013: "עבודה זרה", במת מיצג, תל אביב
• 2013: "גלריה חיה או מתה", גלריה עירונית, כפר סבא.

הקרנות וידאו

• 1990: "דיוקן וידאו עצמי", פוטו-אופטיקה, פסטיבל וידאו בינלאומי, סאן פאולו, ברזיל

מיצגים ומופעים נוספים

• 1981: "נעדר", אוניברסיטת חיפה
• 1982: "מראה, מראה", הביאנלה לצעירים, מוזיאון חיפה
• 1983: "חנה'לה אופה קטנה", פסטיבל עכו לתיאטרון אחר
• 1986: "הומאז' לאוממה", ערב טוב (ערב שירה ומיצגים), מועדון צוותא, תל אביב
• 1986: "פתח לאזורים רגישים בברזל", פסטיבל עכו לתיאטרון אחר; הוצג גם במסגרת "סטוצים" (הערב הפוסט-מודרניסטי הראשון), מועדון צוותא, תל אביב; תיאטרון הסמטה, יפו
• 1987: "פרה אוכלת בלי סכין (הסעודה האחרונה בתל-חי)", בשיתוף עם יורם פורת, אירוע תל-חי לאמנות בת זמננו
• 1988: "סטריפטיז", תוכנית מס' 1, מקלט 209, תל אביב
• 1988: "ציפורים תלויות בכיכר", פרס שני בתחרות תאטרוני רחוב, פסטיבל ישראל, ירושלים
• 1990: "אוטופורטרט, אוטואנטומיה ואוטוביוגרפיה חזויה של אמנית מיצג ארצישראלית", תוכנית מס' 3, מקלט 209, פסטיבל ישראל, ירושלים1989 תוכנית מס' 2: "פורצלן", מקלט 209, תל אביב
• 1992: תוכנית מס' 5: "לישון בזמן מופע- מחווה לאולימפיה הכלבה- אנטי עבודה", מקלט 209, תל אביב

קטלוגים וספרים

• "מיצב - תיעוד - מיצג + ", דן זקהיים, תמר רבן, ענת שן, אמני מקלט 209 - ע"ש דן זקהיים. תל אביב: מקלט 209 ע"ש דן זקהיים לקידום האמנות הבינתחומית בישראל, 1994.
• "ראש דאדא: מקלט 209 במוזיאון ינקו-דאדא", מוזיאון ינקו-דאדא, אילן שיינפלד ומיכאל סגן-כהן (כותבים), רעיה זומר (פתיחה, מנהלת המוזיאון)
• "החוק התרמודינמי השני, אנסמבל 209", יצירה קבוצתית, בכורה: אפריל 2005, הוצאת הקטלוג 2006, רעיון כתיבה בימוי ועריכה: תמר רבן
• ׳ תמר רבן, שפה/פעולה/מציאות של אמנית מופע׳, 2018. זמירה הייזנר, תל אביב: הוצאת רסלינג.

פרסים

• 1990: פרס האמן הצעיר, המועצה הציבורית לתרבות ואמנות, המדור לאמנות פלסטית, משרד החינוך והתרבות
• 1990: קרן משפחת אליהו
• 1990: מלגת קרן תל אביב לספרות ולאמנות ע"ש יהושע רבינוביץ
• 2003: פרס עידוד יצירה, משרד החינוך, התרבות והספורט
• 2008: פרס שרת התרבות והספורט, משרד התרבות והספורט
• 2008: פרס בנק דיסקונט לישראל (קבוצת אי. די. בי ) לאמן ישראלי, מוזיאון ישראל. בנימוקי השופטים נאמר כי רבן היא "יוצרת ייחודית ומקורית בנוף האמנות הישראלי, שמאז שנות ה-80 פועלת בעקביות לטיפוח אמנות המיצג ולפיתוחה".

קישורים חיצוניים

• עמוד מרצה בבית הספר לתיאטרון חזותי
• אתר במת מיצג
• תמר רבן, קהל, אמן, מיצג, כתב העת מעקף, ביולי 2013.
• "לחם ושעשועים", תוכנית 13- תמר רבן
• תמר רבן בתוכנית "ערב חדש", יוני 2010
• דורון בראונשטיין, תמר רבן: "בשבילי אמנות זה דבר של קדושה." בבלוג חי תרבות, 26 בנובמבר 2022
• תמר רבן, דף שער בספרייה הלאומית