המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן

מוזיאון בישראל

המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן הוא מוזיאון המוקדש להצגת אמנות ישראלית, הממוקם ברחוב אבא הלל ברמת גן. המוזיאון נפתח ב-4 באפריל 1987 בבניין תעשייה שהוסב לייעודו הנוכחי. ב-2021 נפתח המוזיאון מחדש לאחר שהורחב ושוכלל.

המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן
Ramatganm01.jpg
מידע כללי
סוג מוזיאון לאמנות
כתובת דרך אבא הלל 146, רמת גן
מיקום רמת גן
מדינה ישראלישראל ישראל
מנהל רועי ברזילי
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 1987
תאריך פתיחה רשמי 4 באפריל 1987 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°05′41″N 34°49′10″E / 32.094588888889°N 34.819305555556°E / 32.094588888889; 34.819305555556
http://www.m-i-a.co.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

המוזיאון נפתח בשנת 1987,[1] לאחר שעיריית רמת גן החליטה על הקמתו שלוש שנים קודם לכן.[2] בניין המוזיאון הוא מבנה תעשייתי משנת 1936 שתוכנן בסגנון הבינלאומי, ושימש מגוון בתי חרושת. לקראת פתיחת המוזיאון בבניין, שוקם המבנה והוסב לייעודו החדש כחלל מוזיאלי על ידי האדריכל דני שוורץ.[2]

המייסד מאיר אהרונסון שימש כמנהל ואוצר המוזיאון מהקמתו ועד 1990, אז עזב את המוזיאון בעקבות סכסוך עם עיריית רמת גן בראשות צבי בר. מרים טוביה בונה מונתה למנהלת במקומו, אך לאחר שנתיים הוחלפה באריאלה אזולאי. בתקופת ניהולה של אזולאי המוזיאון לא היה פעיל לשבעה חודשים, ובעקבות מערכת יחסים מתוחה עם אנשי העירייה סיימה את תפקידה בשנת 1995.[3] אהרונסון חזר לנהל את המוזיאון מאוגוסט 1995 ועד 2019, אז מונה לתפקיד סגן ראש העירייה רועי ברזילי, אשר כיהן במקביל כיושב ראש מוזיאוני רמת גן.[1]

במשך השנים לא הצליח המוזיאון לאפיין לעצמו קו אוצרותי ברור והוא מציג מגוון של תערוכות אקלקטיות. בין התערוכות הבולטות שהוצגו במוזיאון במשך השנים ניתן למנות תערוכת צילום של הצלם שמחה שירמן, תערוכה קבוצתית בנושא אמהות שאצרו יהודית מצקל והדרה שפלן קצב, ועוד.

בשנת 1996, בסמוך לכניסה למוזיאון, הציב האמן יגאל תומרקין אנדרטה לזכר יצחק רבין. את יצירתו תיאר תומרקין:

עשיתי עמוד לזכרו בשם "לא תרצח"- משהו בין חץ לצליבה, סמל שאפשר לייחס לו רליגיוזיות אבל יש בו משהו לוחמני, אולי כידון, וגם מין סיומת שאפשר לומר שהיא מזכירה כובע גרב[4]

בסוף העשור השני של המאה ה-21 נסגר המוזיאון לטובת שיפוץ נרחב. חזיתותיו נשמרו וכל חלקיו הפנימיים של הבניין נהרסו לטובת הקמת הבניין מחדש תוך הרחבה משמעותית של שטחי התצוגה והשירות. סבטלנה ריינגולד (אנ') נבחרה על ידי ועדה לתפקיד האוצרת הראשית של המוזיאון באוגוסט 2020[5]. המוזיאון נפתח מחדש בשנת 2021.[1]

התקרית הציבורית סביב היצירה "ירושלים"עריכה

בדצמבר 2021 נפתחה במוזיאון המחודש התערוכה "המוסד: המוזיאון והישראליות" באוצרותה של סווטלנה ריינגולד. התערוכה, בת השלושה פרקים, עוסקת בביקורת האנטי ממסדית כפי שזו מופיעה בעולם האמנות המקומי. בתערוכה עבודות של ראידה אדון, עודד בלילטי, מאיר (מירו) גל, אפרת גל-נור, חמודי ג׳נאם, אסף הינדן, אלא היתם, אליעזר זוננשיין, מארק יאשאייב, עודד ידעיה, נרדין סרוג׳י, הדס עפרת, אבנר פינצ׳ובר, תמיר צדוק, זויה צ׳רקסקי, מחמוד קייס, ברק רביץ, ברק רובין, דוד ריב ועוד רבים.[6] התערוכה כללה את העבודה "ירושלים" של דוד ריב, שעוררה סערה גם כשהוצגה ב-2015 במרכז ספיר[7]. בגלל היות העבודה שנוייה במחלוקת, היא הוצגה על ידי אוצרת התערוכה בחדר האוסף ולא בחלל המוזיאון הרגיל, לטענת האוצרת כדי להביא לידי ביטוי את הצנזורה הפנימית שעוברת אוצרת המוזיאון.

זמן קצר לאחר פתיחת התערוכה דרש ראש ערית רמת גן כרמל שאמה הכהן להסיר את העבודה ירושלים של האמן דוד ריב בטענה ש"חופש הביטוי הוא נשמת אפנו עד שהוא מאיים להפוך לחופש השיסוי והביזוי בטח היכן שהוא מתחיל לקבל ארומה של גזענות".[8] בתגובה הגישו האגודה לזכויות האזרח והאמן דוד ריב עתירה מנהלית בנושא לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט הוציא צו מניעה זמני נגד הסרת היצירה, אולם היצירה הוסרה בכל זאת. לטענת כרמל שאמה הכהן, היצירה הוסרה עוד לפני הוצאת צו המניעה. לעומת זאת, העותרים טענו ששאמה הכהן הסיר את היצירה בניגוד לצו המניעה הזמני.[9] בעקבות הסרת העבודה, 35 אמניות ואמנים המשתתפים בתערוכה ביקשו להסיר את עבודותיהם "כאות מחאה ולמען חופש הביטוי".[10] לאחר מספר ימים קבע בית המשפט המחוזי כי אין להתערב בהחלטה להסיר את היצירה, מכיוון שהתקבלה על ידי הוועד המנהל של המוזיאון ובכך "הלבינה" את החלטת ראש העיר.[11] תהליך גישור בין הצדדים שהחל לאחר דחיית העתירה ובמסגרתו הוצע להציג את היצריה מאחורי מחיצה נכשל ב-10 בינואר 2022.[12] יומיים לאחר מכן החליט המוזיאון לסגור את התערוכה ואת שעריו, ואוצרת המוזיאון ריינגולד התפטרה מתפקידה.[13][14]

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3   נעמה ריבה, הבנייה של מוזיאון רמת גן בעיצומה, טרם הוחלט מי ינהל אותו, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2019
  2. ^ 1 2   נעמה ריבה, מוזיאון רמת גן נע בין פריחה מאוחרת לגסיסה מתמשכת, באתר הארץ, 22 בפברואר 2018
  3. ^   שני ליטמן, איך נהפך מוזיאון רמת גן מהבטחה גדולה להחמצה ענקית, באתר הארץ, 09 בספטמבר 2014
  4. ^ רצח פוליטי והאמנות החזותית: המקרה של יצחק רבין, דנה אריאלי-הורוביץ
  5. ^ סבטלנה ריינגולד נבחרה לתפקיד האוצרת ראשית של מוזיאוני רמת גן, פורטפוליו, ‏21 באוגוסט 2020
  6. ^ המוסד: המוזיאון והישראליות, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית
  7. ^ אילת כהנא, ‏בית המשפט קבע: היצירה הפוגענית תישאר מחוץ למוזיאון, בעיתון מקור ראשון, 30 בדצמבר 2021
  8. ^ ראש העיר רמת גן מבקש להסיר יצירה מהמוזיאון: "יצירה קיצונית פוגענית שמביישת את העיר"
  9. ^ שגיא בן נון‏, למרות צו הביניים מבית המשפט - כרמל שאמה הסיר את "יצירת המריבה" ממוזיאון רמת גן, באתר וואלה!‏, 27 בדצמבר 2021
      נעמה ריבה, רמל שאמה הכהן מתעלם מצו המניעה: יצירתו של דוד ריב הוסרה ממוזיאון רמת גן, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2021
  10. ^ סערת מוזיאון רמת גן: אמנים מבקשים להסיר את עבודותיהם כאות מחאה, באתר ynet
  11. ^ שגיא בן נון‏, בית המשפט החליט לא להתערב בהחלטה להסיר היצירה ממוזיאון רמת גן, באתר וואלה!‏, 30 בדצמבר 2021
    קורין אלבז-אלוש, העתירה של דוד ריב נדחתה: היצירה "ירושלים" לא תוצג במוזיאון רמת גן, באתר ynet, 30 בדצמבר 2021
  12. ^ הגישור נכשל - והאמנים ביקשו להסיר את יצירותיהם ממוזיאון רמת גן, באתר ynet, 12 בינואר 2022
  13. ^ "לבי נשבר לרסיסים": האוצרת הראשית במוזיאון רמת גן התפטרה, באתר ynet, 14 בינואר 2022
    לאחר כישלון הגישור: מוזיאון רמת גן סוגר את שעריו - עשרות אמנים מסירים את יצירותיהם, באתר וואלה!
  14. ^   נעמה ריבה, סבטלנה ריינגולד: "המתקפות עלי היו הצלחה מסחררת של איבה ועוינות", באתר הארץ, 24 בפברואר 2022