מצפה רמון
מִצְפֵּה רָמוֹן היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל.
סמל המועצה המקומית מצפה רמון סמליל ממותג של המועצה המקומית - בשימוש בעשור השלישי של המאה ה-21 | |||||||||||||||||||||||||
תצפית על מצפה רמון מהר גמל - 2009 | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | אליה וינטר | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 714 מטר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1956 | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 5,629 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 225 | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.68 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 74.2 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 233 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 75,830 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 40 | ||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
3 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 216 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4060 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 118 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל מצפה רמון נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס |
מצפה רמון שוכנת במרכז הר הנגב על שפת מכתש רמון הצפונית, כ-80 ק"מ דרומית לבאר שבע וכ-150 ק"מ צפונית לאילת. תחום השיפוט שלה הוא 64,500 דונם ומתגוררים בה כ-5,047 תושבים[6]. היא הוקמה בשנת 1953 כמחנה עבודה לפועלים שסללו את הדרך לאילת, והפכה ליישוב קבע בשנת 1956. סיסמת העיר היא: "מצפה רמון-מרחב השראה"
היסטוריה
עריכהבשנת 1953 החלה סלילת הכביש לאילת, ועל שפת מכתש רמון, הוקם מחנה העצמאות, אשר שירת את סוללי הכביש, פועלים, אנשי צבא ובדואים[7][8].
ב-26 במאי 1956 הגיעו המתיישבים הראשונים למקום, בהנהגת חגי אבריאל, וייסדו יישוב קואופרטיבי של עובדי מפעל לניצול מחצבים ממכתש רמון[9]. לאחר כשנה פורק הקואופרטיב, תוך שהמוסדות המיישבים לקחו עליהם את חובותיו[10], ומצפה רמון הייתה לעיירה[11]. משרד הביטחון מינה את דב הרשקוביץ (1930-2013) לראש הוועד המקומי ב-1957[12]. בשנותיו הראשונות הובאו ליישוב מים במכליות והיו בעיות באספקת החשמל, המים ובפינוי האשפה. בנוסף לעבודה במכתש בכריית חרסית וגבס, התושבים התפרנסו מעבודות בנייה במקום, משירותים וממסחר (בין השאר עם הנוסעים בדרך לאילת).
לאחר חמש שנים התגוררו במקום 370 תושבים ובהם 160 ילדים, רובם ותיקים בישראל. באותה תקופה נבנו במקום 180 יחידות דיור במטרה לקלוט עולים חדשים[13]. אף על פי שהעיירה הייתה בתחום המועצה האזורית רמת הנגב, היא נוהלה על ידי משרד הביטחון[14]. בשנת 1959 תיאר יאיר קוטלר את המקום:
אין זה מן הדברים הקלים להתקבל למגורים במצפה רמון. זהו יישוב אקסקלוסיבי שכל תושב בו עובר סלקציה קפדנית לפני שמאשרים לו מגורי קבע בעיירה. ... להזרים למצפה רמון צעירים בריאים בעלי כושר עבודה וקצת חזון. הסייג הביטחוני הוא קפדני ביותר. מצפה רמון מיושבת בעיקר על ידי חברי מפא"י שגילם הממוצע בין 25 ל-35.
— א. שמאי, הדיקטטורה האדומה בנגב, חרות, 23 בדצמבר 1959
בסוף שנת 1961 הגיעה למקום חבורה של כ-80 צעירים שביקשו להקים בקרבת מקום עיר[14] קואופרטיבית, אך קיבלו אישור להצטרף רק ליישוב הקיים. לאחר כשנה, הקבוצה התפרקה ועזבה את המקום[15]. ב-30 ביולי 1964 הפכה מצפה רמון למועצה מקומית וראש הוועד המקומי, דב הרשקוביץ (איש משרד הביטחון ששימש בתפקידו למעלה מ-6 שנים), נבחר בהמשך פה אחד כראש המועצה. על רקע אכזבה קשה מטיפול מוסדות המדינה ביישוב, התפטר הרשקוביץ מתפקידו באוקטובר, יחד עם עוד שניים מחברי המועצה ועזב את היישוב לקראת סוף אותה שנה.[16] באותן שנים הגיעו ליישוב עולים חדשים מצפון אפריקה ומרומניה, וב-1972 התגוררו בו כ-1,400 תושבים בכ-300 משקי בית.
היישוב ספג מהלומה כלכלית עם סיום סלילת כביש הערבה בספטמבר 1967, ומעבר התנועה לאילת לכביש זה. לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים תוכננה העברת הבסיסים הצבאיים מסיני ופתחת רפיח למצפה רמון. לצורך כך הוקמו שכונות חדשות צמודות קרקע למאות אנשי קבע. בעקבות מבצע שלום הגליל השתנו פני הדברים ורוב אנשי הקבע נשלחו צפונה, אולם בסיס חיל האוויר איתם שפונה מסיני והוקם בקרבת מקום כבסיס חיל האוויר רמון הביא להגדלת האוכלוסייה ביישוב.
בשנת 1988 מנתה מצפה רמון כ-3,000 תושבים. החל בשנת 1990, עם קליטת העלייה מחבר העמים, המשיך היישוב להתרחב.
בשנת 2000 הוקמה במצפה רמון ישיבת מדברה כעדן, בראשות הרב צבי קוסטינר, שעברה ליישוב מדימונה.
ב-2013 פורסם על תוכנית המתאר של מצפה רמון, במסגרתה תוכננה הקמת שמונה בתי מלון חדשים, כפר נופש חדש ואף שיפוץ מרכז ההנצחה לאילן רמון.[17]. מרכז ההנצחה נפתח מחדש לאחר שיפוץ מקיף בפברואר 2013[18].
ב-2018 פורסם כי קיימת תוכנית להקמת שכונה חדשה במקום, בשכונה יוקמו כ-1,200 יחידות דיור[19].
בקרבת מצפה רמון נמצא בית הספר לקצינים של צה״ל, וכן יחידת הבקרה האווירית 509, האחראית על חציה הדרומי של הארץ.
אוכלוסייה
עריכהלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במצפה רמון 5,629 תושבים (מקום 225 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 75.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,478 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[20]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
אוכלוסיית היישוב מורכבת מקהילות רבות ומגוונות: קהילת המייסדים - ותיקי היישוב, עולים מצפון אפריקה, עולים מברית המועצות, קהילת העבריים, משפחות אנשי צבא קבע מבסיסי צה"ל באזור, גרעין תורני וקיבוץ עירוני. לצד אלו, בעשרים השנים האחרונות, קיימת הגירה חיובית של צעירים ומשפחות שבוחרים להתיישב במצפה רמון.
הגרעין התורני "ועליתם בנגב" הוקם סביב ישיבת מדברה כעדן, בראשות הרב צבי קוסטינר. הגרעין פעיל ביישוב בתחומי החינוך והתרבות התורנית וכן בתחום הרווחה. בסוף שנת תשפ"ב חנך הגרעין התורני את בית הכנסת "משכן אהוד". לפי תחקיר שפורסם בספטמבר 2023, כחמישית מבעלי זכות הבחירה ביישוב הם אנשי הגרעין התורני אשר צברו כוח פוליטי, הובילו לשינוי ציביונה של מצפה רמון ופועלים נגד קהילת הלהט"ב וסמליה[21].
בשנת תשס"ג הוקמה במצפה רמון קהילת "עץ חיים" לבעלי תשובה (המקושרת גם היא לגרעין התורני[22]). הקהילה היא חלק מרשת הקהילות "נטיעות".
הקיבוץ העירוני של תנועת דרור-ישראל פועל ביישוב משנת 2006 ומונה כמה עשרות אנשי חינוך[23][24].
גאוגרפיה ואקלים
עריכההיישוב מצפה רמון ממוקם בלב הר הנגב כ־80 ק"מ מדרום לבאר שבע ו-150 ק"מ צפונית לאילת על שפת מכתש רמון הצפונית בגובה של כ-850 מטר מעל פני הים. חלקו המזרחי של מכתש רמון נכלל בתחום השיפוט של המועצה. תחום זה הוא מובלעת בתוך שטחי המועצה האזורית רמת נגב. רק כ-3,500 דונם מתוך 64,500 דונם שבתחום השיפוט של המועצה מיועדים למגורים, תיירות ותעשייה. נכון ל-2017, הגובה הממוצע של השטח העירוני הכלול בתחום השיפוט של המועצה הוא 714 מטר. קו פרשת המים עובר בקרבת מצפה רמון מערבית לה.
המיקום והגובה מעניקים למצפה רמון אקלים מדברי מיוחד בכל עונות השנה- מזג האוויר בקיץ חם ויבש כאשר בשעות אחר הצהריים מתחילות לנשב רוחות עזות. בחורף קר מאוד ואחת לכמה שנים אף יורד שלג. כמות הגשם השנתית הממוצעת היא כ-80 מ"מ.
אקלים במצפה רמון | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 13.3 | 14.6 | 18.8 | 22.9 | 26.9 | 29.3 | 31 | 30.7 | 28.4 | 25.1 | 19.9 | 15.5 | |
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 6.6 | 6.9 | 8.8 | 11.8 | 15.4 | 17.6 | 19.7 | 19.3 | 17.6 | 15.5 | 12.2 | 8.7 | |
משקעים ממוצעים (מ"מ) | 18.6 | 13.2 | 11.5 | 2.9 | 1.5 | 0 | 0 | 0 | 0.1 | 4.1 | 5.7 | 11.6 | |
מקור: Israel Weather |
חינוך
עריכהבמצפה רמון ישנם ארבעה בתי-ספר יסודיים: בית ספר ממלכתי "רמון", בית ספר ממלכתי דתי "הראל", דמוקרטי - רותם ותורני-סביבתי. בנוסף קיימים בית ספר על יסודי "השלום", התיכון החברתי מצפה רמון, פנימייה בשם חברת הנוער מצפה רמון, ישיבה תיכונית מצפה רמון, ישיבה גבוהה מדברה כעדן והישיבה הקטנה מדברה כעדן לצעירים. בנוסף, ישנה גם מכינה קדם צבאית ״אשר רוח בו״.
כמו כן ביישוב פועלות שלוש תנועות נוער המהוות מרכזי פעילות לנוער ביישוב: קן של תנועת הנוער העובד והלומד[25], סניף בני עקיבא, וסניף של תנועת אריאל. בנוסף קיימת תנועה יישובית בשם לב רמון.
מרכז הצעירים
עריכהמרכז הצעירים במצפה רמון הוקם בשנת 2011. במרכז מוצעים מגוון שירותים בהם מתן ייעוץ ללא עלות בנושאי יזמות, השכלה גבוהה, מעבר ליישוב, דיור ותעסוקה. בנוסף, המרכז מארגן, מארח ומלווה מפגשים ומיזמים חברתיים, קהילתיים וסביבתיים ביישוב. במקום קיים חדר מחשבים, חדר ישיבות וכיתת לימוד לשימוש הציבור.
השכלה גבוהה
עריכהבמרכז הצעירים פועלת תוכנית "הישגים"[26], שמטרתה קידום תחום ההשכלה הגבוהה ביישובי הפריפריה. התוכנית מספקת ייעוץ וליווי לצעירי היישוב, החל משלב ההתלבטות בבחירת תחום לימודים, דרך ההכנה והקבלה ללימודים ועד למציאת מלגות לסיוע ומימון. במרכז מתקיימים קורסי הכנה לבחינה הפסיכומטרית ולמבחן אמי"רם, אירועי העשרה לסטודנטים ולמועמדים ללימודים.
בשנים האחרונות, מספר הסטודנטים תושבי היישוב גדל - נכון לשנת 2014 ישנם 228 סטודנטים תושבי מצפה רמון. בעקבות נתון זה, בשנת 2015 נפתחו לראשונה לימודי תואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה במצפה רמון במדעי הרוח והחברה. כמו כן, במטרה לעודד השכלה גבוהה וכלכלה מקומית, בשנת 2016 הושק מיזם "ביזנסטודנט" - מיזם הטבות לסטודנטים תושבי היישוב בעסקים מקומיים. נכון ל-2016, 30 עסקים מקומיים מעניקים הטבות ייחודיות לסטודנטים, כנגד הצגת כרטיס סטודנט מצפאי.
יזמות ופיתוח עסקי
עריכהבמרכז הצעירים קיימת שלוחה של מרכז כא"ן- כלכלה אזורית בנגב. רכז כא"ן אחראי על קידום ופיתוח כלכלה מקומית מקיימת לרווחת תושבי היישוב. זאת נעשה באמצעות עידוד יזמות ועסקים מקומיים ושיתופי פעולה בין הגופים הציבוריים, העסקיים והחברתיים הפועלים במצפה רמון. במרכז מתקיימים קורסים וסדנאות ליזמים ולבעלי עסקים בנושאים ממוקדים.
תעסוקה
עריכהבעבר היה אחוז המובטלים במצפה רמון גבוה יחסית ליישובים אחרים בישראל. סלילת כביש הערבה (באמצע שנות ה-60) בדרך לאילת פגעה בהתפתחות הכלכלית של מצפה רמון, שכן עד אז הנסיעה לאילת הייתה בכביש 40 העובר ליד היישוב.
בשנים האחרונות התיישבו במצפה אמנים ויזמים מרחבי הארץ. אזור התעשייה הישן הוסב לאזור תיירות ("רובע דרכי הבשמים") ונפתחו בו חנויות של תוצרת מקומית, מסעדות, בתי קפה וגלריות. בשנת 2004 נפתח ב"רובע דרכי הבשמים" מפעל ניחוח טבע FARAN, המעסיק נכון ל-2015, כ־20 עובדים מקומיים.
בשנת 2011 נפתח מלון היוקרה "בראשית" על ידי רשת ישרוטל, המספק תעסוקה לעשרות מתושבי המקום.
ב-2013 קמה במצפה רמון מקאן ואלי, סוכנות פרסום דיגיטלית המהווה שלוחה של משרד הפרסום מקאן אריקסון, כיוזמה של היזמת החברתית-עסקית חנה רדו. במקאן ואלי מועסקים כמה עשרות עובדים, רובם תושבי מצפה רמון והנגב.
תיירות ותרבות
עריכהבמצפה רמון פאבים, מסעדות, בתי קפה, מתנ"ס המספק אירועי תרבות, חוגים, הצגות וסרטים, ומרכז הצעירים ביישוב נותן מענה למפגשים קהילתיים רבים. ליישוב יש מקומון, "המצפה", ירחון שעוסק בנושאי חברה, איכות סביבה, תרבות וקהילה, וסוקר את המתרחש בשטח המועצה המקומית. הירחון יוצא לאור מאז שנת 2014. בנוסף, ישנה תחנת רדיו מקומי (אינטרנטי) בשם "רדיו סבתא".
מצפה רמון שוכנת על שפתו של מכתש רמון – המכתש הטבעי הגדול ביותר בעולם. על שפת המכתש הוקם שביל הזמן הגאולוגי, מיזם של מרכז המחקר והפיתוח ערבה וים המלח. ה[27]נוף הנשקף ממנה הפך אותה למרכז תיירות וחוויה מדברית. ביישוב שוכן מרכז מבקרים מכתש רמון[28], הצופה אל מכתש רמון. במרכז, שהיה בשיפוצים משנת 2010 ועד סוף שנת 2012, פועלים מרכז הדרכה וגן זואולוגי מדברי קטן בשם חי רמון, שבו תצוגה של כ-40 מיני בעלי-חיים מדבריים קטנים ובהם נחשים, לטאות, מכרסמים, קיפודים, דרבנים, עקרבים ועוד. מרכז המבקרים מפעיל גם את חניון בארות במכתש רמון ואת הגן הגאולוגי והגן הארכאולוגי. כמו כן משלב מרכז המבקרים את סיפור חייו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון לצד הסברים על תופעות הנוף והמכתש הגדול.
התפתחות ענף התיירות ביישוב הביאה לפתיחת צימרים רבים, ומספר בתי הארחה ובתי מלון, שהידועים בהם הם מלונות ישרוטל, ישרוטל פונדק רמון ומלון בראשית. פונדק רמון הוקם בשני בתי מגורים מוארכים רגילים במרכזו של היישוב אשר חוברו זה לזה בקומת המסד ולצידם הוקמו חדר אוכל ובריכת שחייה, ואילו מלון בראשית שנחנך בשנת 2012 צופה אל מכתש רמון[29].
בשנת 2011 נפתח במצפה רמון מרכז מטיילים ובית הארחה על ידי שליח חב"ד, הרב צבי סלונים, המתפעל גם בית חב"ד במרכז העיר. ייחודיותו של המבנה הוא בכך שהוא העתק חיצוני מדויק לבית מרכז חב"ד העולמי – 770 שבניו יורק.
חלק נכבד מענף התיירות במצפה רמון מתבסס על תיירות אקטיבית עם מפעילים רבים המציעים מגוון פעילויות שטח, אשר רובן מתקיימות במכתש רמון ובמדבר סביבו. ביישוב נמצאת חוות האלפקות, המגדלת למות ואלפקות והיא מהגדולות מסוגה בעולם. עוד שוכן ליד היישוב בית ספר שדה הר הנגב.
ב-24 במרץ 2013 אישרה רשות התעופה האזרחית את הפעלתו של מנחת מצפה רמון שמצפון ליישוב.
במצפה רמון נמצא מצפה הכוכבים על שם וייז שהוא הגדול בארץ (הטלסקופ הממוקם בו בעל קוטר של מטר אחד). הוא שייך לאוניברסיטת תל אביב שמיקמה אותו שם בגלל מספר הימים הבהירים הרבים בשנה באזור (כ-250).
בינואר 2017 נפתח על יסודו של האנגר אדמה שנסגר, 'מֵעֵבֶר'- משכן ליצירה תרבותית וחברתית, ביוזמתם של צעירים תושבי המקום, שנועד להוות בית למפגשי תרבות ופסטיבלים. המקום נסגר בשנת 2020 עקב מגפת הקורונה[30].
ספורט
עריכהמאז תחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 החלו לפעול קבוצות ספורט תחרותיות בעיירה. בענף הכדורגל קבוצת "הפועל מצפה רמון" שהתקיימה עד אמצע שנות ה-80, ומעולם לא הצליחה להעפיל מעל לליגה ג'. וכן בענף הכדוריד התקיימה קבוצה בשם "הפועל מצפה רמון" באמצע שנות ה-70 בליגה א'. נכון ל-2017 לא קיימות בעיירה קבוצות ליגה תחרותיות.
ראשי הרשות המקומית
עריכה- דב הרשקוביץ – 1957–1964
- אורי וולטש – 1964–1968
- צבי הזן – 1969–1973[31]
- אליהו שפירא – 1974–1978
- שמואל כהן – 1978–1993
- שלמה (סמי) שושן – 1993–1998
- דרור דבש – 1998–2003
- שלמה (סמי) שושן – 2003–2006
- פלורה שושן – 2006–2013
- רוני מרום (מרציאנו) – 2013– 2024
- אליה וינטר – 2024- הווה
גלריה
עריכה-
מצפה רמון בשנת 1964
-
תצפית אל מכתש רמון מכיוון מרכז המבקרים במצפה רמון
-
סוויטות מלון בראשית על-שפת מכתש רמון
-
שכונה במצפה רמון
-
בניין המועצה המקומית לשעבר (כיום מלון צוקים), המרכז המסחרי והכיכר האזרחית, ינואר 2010.
-
מצפה רמון בשלג, ינואר 2014
-
שיכון טיפוסי ביישוב, ינואר 2010.
-
"מרכז המבקרים-מכתש רמון" על-שפת המכתש
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של מצפה רמון
- מצפה רמון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- פרופיל מצפה רמון נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- שמורת טבע ומרכז מבקרים מכתש רמון, באתר רשות הטבע והגנים
- עודד שלום, המדבר יעבור לנוח, באתר "ידיעות אחרונות", 7 במאי 2020
- עדי כהן, "כדי להרשות לעצמי לגור כאן, אני נאלץ לעבוד 4 ימים בשבוע בתל אביב", באתר TheMarker, 22 במאי 2020
- אסי חיים, נווה צדק של המדבר, באתר "ידיעות אחרונות", 4 ביוני 2020
- מצפה רמון, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- מפת אזור מצפה רמון, 1959 (סימון היישוב במערב הגיליון), אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- איתן לשם, מצפה רמון הפכה למוקד תיירות, באתר הארץ, 16 בפברואר 2023
- דיאנה בחור ניר, "זה המקום הכי שפוי בישראל. בינתיים", באתר כלכליסט, 7 בנובמבר 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסייה ביישובים שבהם 2,000 תושבים ויותר - אומדנים ארעיים לסוף פברואר 2024, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 20.3.2024
- ^ המועצה המקומית מצפה רמון, הסיפור שלנו, הר החלומות
- ^ מנחם תלמי, הקואופרטיב שקיבל... מכתש, מעריב, 22 בפברואר 1957
- ^ במצפה רמון יוקם בקרוב מרכז עירוני, דבר, 22 ביולי 1957
- ^ משולם עד, מצפה רמון - יישוב שכולו עתיד, דבר, 1 באוקטובר 1959
- ^ יצחק לבנון, החבל של מצפה רמון, דבר, 22 ביולי 1957
- ^ https://www.facebook.com/photo.php?fbid=823703869193010&id=100046602137691&set=a.620309466199119&locale=he_IL
- ^ חמש שנים למצפה רמון, דבר, 16 ביוני 1961
- ^ 1 2 מתנגדים להקמת עיר חדשה בקרבת מקום למצפה רמון, משולם ער, דבר, יום ראשון, יוני 18, 1961; עמוד 4
- ^ שלמה גבעון, החלוצים מדיזינגוף נוטשים את רמון, מעריב, 26 בדצמבר 1962
- ^ שלמה גבעון, אכזבה ושמה מצפה רמון, מעריב, 11 בדצמבר 1964
- ^ ynet, על מפת התיירות? תוכנית מתאר למצפה רמון, באתר ynet, 3 בפברואר 2013
- ^ זיו ריינשטיין, בין שמיים וארץ: ביקור במרכז ההנצחה לאילן רמון, באתר ynet, 7 בפברואר 2013
- ^ צור שיזף, מנהטן על גדות מכתש רמון, באתר ynet, 6 בינואר 2018
- ^ פרופיל מצפה רמון באתר הלמ"ס
- ^ עמרי מניב, היישוב הראשון של מפלגת נעם: כך משתלטת המפלגה של אבי מעוז על מצפה רמון, באתר מאקו, 10 בספטמבר 2023
- ^ קהילת "עץ חיים", באתר "נטיעות - קהילות של תשובה
- ^ אלישיב רייכנר, מפוצצים את הבועה, בעיתון מקור ראשון, 10 באוגוסט 2019
- ^ להיות רחוק ועדיין להרגיש קרוב – תנועת דרור ישראל, באתר drorisrael.org.il
- ^ קן מצפה רמון - הנוער העובד והלומד
- ^ הרכזים בארץ. באתר "תוכנית השגים"
- ^ “שביל הזמן הגיאולוגי” נחנך על מצוק מכתש רמון |, 2022-10-31
- ^ מרכז מבקרים מצפה רמון נפתח לקהל, אתר רשות הטבע והגנים פברואר 2013
- ^ מיכאל יעקובסון, קו ראשון למכתש: מלון בראשית במצפה רמון, באתר Xnet, 21 במאי 2011
- ^ ריקי כרמי, "סוגרים כי המצב חרבנא": הקורונה ריסקה את החלום שהתגשם במצפה רמון, באתר ynet, 15 ביולי 2020
- ^ צופית | הזן צבי, באתר www.tsofit.org.il