תעוזה (קרן הון)

קרן הון סיכון ישראלית

תעוזה - פיירצ'יילד טכנולוג'י וונטשר בע"מ היא קרן הון סיכון ישראלית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

תעוזה בע"מ
‏Teuza – A Fairchild Technology Venture Ltd
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול תעוזה
מייסדים אבי קרבס
יוסף גרוס
בנק לאומי
תאגיד פיירצ'יילד
תקופת הפעילות 1991–הווה (כ־33 שנים)
מיקום המטה חיפה
ענפי תעשייה הון סיכון
שווי שוק 38.1 מיליון ש"ח (16 באפריל 2024)
הכנסות 0 דולר (2022)[1]
רווח תפעולי הפסד של 6.63 מיליון דולר (2022)[1]
רווח הפסד של 6.55 מיליון דולר (2022)[1]
הון עצמי 18.8 מיליון דולר (2022)[1]
סך המאזן 19.7 מיליון דולר (2022)[1]
יו"ר יהושע גלייטמן
 
www.teuzafund.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

תעוזה הוקמה ביולי 1991, על ידי אבי קרבס ויוסף גרוס יחד עם בנק לאומי בעלי ממגורות דגון והתאגיד האמריקאי פיירצ'יילד (Fairchild) (אנ')[2], וגייסה לראשונה הון מהציבור באפריל 1992[3]. הקרן הוקמה במסגרת תוכנית "ענבל", יוזמה לעידוד פעילות קרנות הון סיכון המגובה בכספי הממשלה, באמצעות חברת הביטוח הממשלתית ענבל שהייתה ערבה ל-80% מההשקעות בקרן[4]. במסגרת התוכנית הוקמו 4 קרנות הון סיכון: "מרתון", "תעוזה", "שדות מו"פ" ו"מופ"ת" שנסחרו כולן בבורסה לניירות ערך בתל אביב[5]. תעוזה הייתה הקרן הראשונה מבין ה-4 שהונפקה והיחידה שעדיין פעילה (נכון לשנת 2018).

בתחילת דרכה השקיעה החברה בעיקר בחברות בתחום המוליכים למחצה[6].

בשנת 1996, בוצע המימוש הראשון של הקרן כאשר מכרה מחצית מהחזקותיה בחברת "א.ב. זרעים"[7]. בסוף שנת 2000, מכרה תעוזה, לחברת השקעות אירופית, את חלקה בחמש חברות תמורת כ-9 מיליון דולר[8]. בשנים 20002001‏, רכש איש העסקים יצחק תשובה 14% ממניות הקרן[9]. בין השנים 20032018 כיהן משה ארנס כיו"ר מועצת המנהלים של הקרן[10]. בשנת 2004 רכש לראשונה המיליארדר היהודי אלפרד מאן את מניות הקרן, במשך השנים הגדיל את אחזקתו והיה לבעל המניות הגדול ביותר[11].

חברות שבהן השקיעה הקרן עריכה

נכון לדצמבר 2017, תעוזה השקיעה ב-27 חברות, ומימשה השקעתה או חלקה בשבע עשרה חברות. בין השאר השקיעה ב:

  • "נובה מכשירי מדידה" – שהונפקה בנאסד"ק באפריל 2000[12].
  • "וויבאקסס" (WaveAccess) – חברה שפיתחה טכנולוגיה אלחוטית לגישה לאינטרנט, בה השקיעה הקרן 1.6 מיליון דולר בשנת 1995 לפי שווי של 3 מיליון דולר. נמכרה לחברת לוסנט תמורת 56 מיליון דולר בשנת 1998 ונסגרה בשנת 2001[13][14].
  • "אורמיר" (Oramir) – שנמכרה ליצרנית ציוד ייצור השבבים האמריקאית אפלייד מטיריאלס[15].
  • "סילנטיס" – שפיתחה מוצרי דבק לשוק הרפואי, ונמכרה לחברת המכשור הרפואי הבינלאומית AMS תמורת כ-25 מיליון דולר ותמלוגים בינואר 2019[16].
  • ADT – יצרנית מכונות החיתוך מיקנעם נמכרה לידי רוכש סיני בכ-30 מיליון דולר באוקטובר 2019[17].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 תעוזה בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ דוד לפקין, לאומי ושות' והתאגיד האמריקני פיירצ׳ילד מקימים קרן הון סיכון, מעריב, 18 בפברואר 1992
  3. ^ שרון שדה, סגן נשיא פיירצ׳יילד מבטיח: נקים שני מנעלים בישראל, חדשות, 6 במאי 1992
  4. ^ אלעזר לוין, ענבל תוכל לבטל התהייבותה להגנה על רוכשי המניות של קרן ההון תעוזה, חדשות, 15 באפריל 1992
  5. ^ מה עדיף - מופת או תעוזה?, באתר גלובס, 19 באוקטובר 1997
  6. ^ נווית זומר, קרן ההון תעוזה, פיירצ"ילד וגלרם מקימות חברה חדשה, חדשות, 30 ביולי 1992
    בני מרי, קרן תעוזה תשקיע 4 מידיון ד' בתחום המולידים למחצה, חדשות, 27 ביולי 1992
  7. ^ תעוזה תרשום רווח הון של 3.3 מיליון שקל ממכירת מחצית מאחזקותיה בא.ב. זרעים, באתר גלובס, 18 בנובמבר 1996
  8. ^ הדר פריד, ‏תעוזה מוכרת אחזקות בחמש חברות תמורת 9 מ' ד', באתר גלובס, 17 בדצמבר 2000
  9. ^ אלי דניאל, תעוזה: תשובה הגדיל את החזקותיו בקרן לכ-14% בהשקעה של כ-5.2 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2001
  10. ^ נתן שבע, משה ארנס - שר הביטחון לשעבר ויו"ר תעוזה - רכש מניות החברה בכ-100 אלף שקל, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2006
  11. ^ חגי עמית, אלפרד מאן: "מדענים הם לא אנשי עסקים טובים; כדי להצליח בעסקים אתה חייב להיות טיפוס של מהמר", באתר TheMarker‏, 22 ביוני 2007
  12. ^ חברת נובה תגייס 60 מיליון דולר בנאסד"ק, באתר גלובס, 16 במרץ 2000
  13. ^ תעוזה - הושלמה מכירת וויבאקסס, באתר גלובס, 27 בינואר 1999
  14. ^ הדר חורש, נכשלו המאמצים להציל את וייב-אקסס מסגירה, באתר הארץ, 18 באפריל 2001
  15. ^ עודד חרמוני, איך כמעט התפוצצה עסקת מכירת אורמיר לאפלייד מטיריאלס, באתר הארץ, 1 ביולי 2001
  16. ^ גלי וינרב, ‏חברת נובה תגייס 60 מיליון דולר בנאסד"ק, באתר גלובס, 31 בינואר 2019
  17. ^ עומרי כהן, גלי וינרב, ‏יצרנית מכונות החיתוך ADT מיקנעם נמכרה לידי רוכש סיני בכ-30 מיליון דולר, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2019