המושג תרבות הפחד (או אקלים של פחד) נוצק על ידי הסוציולוג האמריקני בארי גלסנר. במרכזו ניצב הרעיון שאנשים עלולים לעורר פחד בציבור הרחב להשגת מטרות פוליטיות או עסקיות באמצעות הטיה רגשית.[1]

במקום העבודה

עריכה

אחד הצדדים ההרסניים של מנהיגות מתבטא במנהיגים הפועלים בסגנון שזכה לכינוי "עריצים קטנים". זאת באמצעות הפעלת סגנון רודני של ניהול, המייצר אקלים של פחד במקום העבודה.[2] בין האמצעים המייצרים תרבות פחד במקום העבודה ניתן למנות מתן חיזוק שלילי המעורר תחושות של פחד וספק.[3] בנוסף, אקלים של פחד יכול להיווצר כאשר נוצרת התחושה שהתנהלות ביריונית נסבלת ועוברת בשתיקה.[4] סגנון מנהיגות סמכותי עשוי לתרום ליצירת אווירה של פחד, כאשר אין מקום לניהול דיאלוג ותלונה נחשבת לחסרת תועלת.[5]

ממחקר שנערך בקרב חברי איגוד המגזר הציבורי בארצות הברית עולה כי אחד מכל חמישה עובדים דיווח ששקל לעזוב את מקום העבודה בעקבות חשיפה להתנהלות בריונית.[4]

בפוליטיקה

עריכה

המנהיג הנאצי הרמן גרינג הצביע על האופן שבו אנשים יכולים להפוך למפוחדים ולתמוך במלחמה שהם מתנגדים לה, באמצעות יצירת הרושם שהם נתונים להתקפה. זאת תוך גינוי המתנגדים למלחמה והתייחסות אליהם כמי שחושפים את המדינה לסכנה.

ביחסים בין המינים

עריכה

הפמיניסטית סוזן בראונמילר (Brownmiller), בספרה "בניגוד לרצוננו" מעלה טענה כי אונס הוא: "תהליך מודע של הטלת אימה, לא פחות ולא יותר, ובאמצעותו מחזיקים כל הגברים את כל הנשים במצב של פחד".[6] על פי תפיסה זאת, תרבות הפחד מהווה מניע אימננטי בתרבות האונס והיא חלק מהדרך שבה יש המפגינים שליטה בנשים.

השפעת התקשורת

עריכה

לתקשורת המונית יכולת השפעה רבה על יצירת אקלים של פחד. מחקרים מלמדים על הקשר בין צריכת תקשורת לבין פחד מפשע. זאת כאשר הטלוויזיה והרשתות החברתיות מתמקדות בפשעים אלימים ובפעולות טרור. ההשפעות הפסיכולוגיות של החשיפה המתמדת לפשע ולסכנה מתבטאת במצבי דיכאון, חרדה ונדודי שינה.[7]

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Klaehn, Jeffery (2005). Filtering the news: essays on Herman and Chomsky's propaganda model. Black Rose Books. pp. 23–24.
  2. ^ עריצות קטנונית בארגונים, אשפורט, בלייק, יחסי אנוש, כרך א. 47, 7, 755-778 (1994)
  3. ^ Braiker, Harriet B. (2004). Who's Pulling Your Strings ? How to Break The Cycle of Manipulation. ISBN 978-0-07-144672-3.
  4. ^ 1 2 הלגה ח ', שיהאן MJ, קופר CL, Einarsen S "השפעות ארגוניות של בריונות במקום העבודה" בבריונות ובהטרדות במקום העבודה: התפתחויות בתאוריה, במחקר ובפרקטיקה (2010)
  5. ^ סלין ד ', הלגה ה' "גורמים ארגוניים של בריונות במקום העבודה" בבריונות ובהטרדות במקום העבודה: התפתחויות בתאוריה, במחקר ובפרקטיקות (2010)
  6. ^ ראו "למה גברים אונסים" מאת סנדרה ניומן באתר "אלכסון".
  7. ^ Nellis, Ashley Marie; Savage, Joanne (2012-09-10). "Does Watching the News Affect Fear of Terrorism? The Importance of Media Exposure on Terrorism Fear". Crime & Delinquency (באנגלית). 58 (5): 748–768. doi:10.1177/0011128712452961.