לוחמה פסיכולוגית

לוחמה פסיכולוגית (בראשי תיבות: ל"פ) היא צורת לוחמה המתנהלת בדרך כלל שלא באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, אלא באמצעות מערכת מורכבת של תעמולה, שימוש צבאי רב היקף בכלים פסיכולוגים וסוציולוגים, ותמרון כלי תקשורת וזרימת מידע. מטרת הלוחמה הפסיכולוגית לפגוע ישירות ברוחו של האויב, ולהוריד את הביטחון העצמי ולפגוע ברוח הגייסות (esprit de corps) - המורל של הכוחות הלוחמים שלו, ובקרב העורף האזרחי והלוגיסטי שלו.

מפציצי צלילה יונקרס Ju 87 "שטוקה". על בתי הגלגלים של המפציץ הותקנו צופרים, במטרה ליצור חרדה והלם בקרב המותקפים.

הגדרה

מחלקת ההגנה האמריקנית מגדירה לוחמה פסיכולוגית (PSYWAR) כך:

"שימוש מתוכנן בתעמולה ופעולות פסיכולוגיות אחרות שמטרתו העיקרית להשפיע על הדעות, הרגשות, היחס וההתנהגות של קבוצות זרות ועוינות בדרך שמסייעת להשגת מטרה לאומית."

ד"ר רון שלייפר מגדיר לוחמה פסיכולוגית כך:

"שימוש במהלך מלחמה באמצעים שכנועיים לא אלימים לקידום יעדי המלחמה".

במקום אחר שלייפר מתמצת את הלוחמה הפסיכולוגית באופן הבא:

כ"האומנות להפוך את חיילך לפטריוטים, ואת חיילי האויב לפציפיסטים".

על פי ז'אק אלול האינטלקטואלים הם השכבה החברתית שמושפעת הכי הרבה מלוחמה פסיכולוגית.

שיטות

• תעמולה
  • הדרך המקובלת והפשטנית ביותר היא פיזור עלונים מן האוויר, שבהם מנסים לשבור את כוח העמידה של האויב, לגרום לו לא להילחם ואף לגרום לו להיכנע כמו שנעשה במלחמת המפרץ, או הפונים אל האזרחים והקוראים להפסקת התמיכה האזרחית בכוחות הצבאיים של האויב.

עלון שהופץ באפגניסטן על ידי הכוחות האמריקנים בניסיון ליצור דה-לגיטימציה לארגון אל-קאעידה

• • שידורי תעמולה ברדיו, כמו למשל שידורי הלורד האו האו במלחמת העולם השנייה, או שידורים בקול ישראל בערבית (ר' להלן).
• עמעום זהות לאומית
  • שינוי שמם של ארצות, ערים, ומתקנים שנכבשו, כמו למשל שדה התעופה של בגדאד שנקרא עד 2003 "נמל התעופה סדאם" על שם סדאם חוסיין ושינוי שמה של יהודה לפלשתינה על ידי אדריאנוס לאחר מרד בר כוכבא.
• אסטרטגיית הפחדה ובעת.
  • הפצת שמועות על אסטרטגיות סודיות או נשק סודי או העצמת הכוחות וכלי הנשק שעומדים מול האויב.
  • שימוש בהפחדה ואיומים באמצעות רשתות התקשורת והאינטרנט, ושליחת מסרונים באמצעות הטלפונים.

לוחמה פסיכולוגית תפנה בעיקר לשלושה סוגים של קהלי יעד:

1. קהל יעד ביתי – הכוונה להפעלת פעילות פסיכולוגית כלפי מערכות שלטון וכלפי ציבור מבית.
2. היריב - מערכות שלטון, צבא וקהל יעד אזרחי של היריב.
3. הזירה הבינלאומית - קהל היעד שאמור להיות נייטרלי משום שאותה לוחמה לא מכוונת אליו ישירות.

שימוש בלוחמה פסיכולוגית

הפצת עלונים באמצעות מסוק בעיראק

השימוש בלוחמה פסיכולוגית מוזכר בתנ"ך בהקשר של מלחמת אשור ביהודה. על-פי הכתוב, נשלח רבשקה, שר דובר עברית מצבא אשור, לכרוז אל תושבי ירושלים הנצורים במטרה לשכנעם להיכנע ללא קרב. גם כאשר עבדי מלך יהודה מנסים לעצור לוחמה-פסיכולוגית זו, עונה להם רבשקה בשלילה: "הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי, לְדַבֵּר, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; הֲלֹא עַל-הָאֲנָשִׁים, הַיֹּשְׁבִים עַל-הַחֹמָה, לֶאֱכֹל אֶת-חריהם (צוֹאָתָם) וְלִשְׁתּוֹת אֶת-שניהם (מֵימֵי רַגְלֵיהֶם), עִמָּכֶם.". במקרה זה, נכשל רבשקה שכן תושבי ירושלים שתקו ולא שיתפו פעולה עם התעמולה שלו כפי שציווה עליהם המלך חזקיה: "והעם אשר על החומה החרישו".

במלחמת העולם הראשונה פיזרו מטוסים גרמניים ואוסטריים מניפסטים בעברית וביידיש בשטח פולין, כנגד הממשלה הרוסית, ובהם הזכירו אירועים כמו פרעות קישינב ומשפט בייליס כדי לשכנע את האוכלוסייה היהודית ששוויון הזכויות שהובטח להם בשם הצאר ניקולאי השני הוא תעתוע שווא.

בתחילת מלחמת העולם השנייה הצבא הצ'כוסלובקי נשבר במהירות כנגד הכוחות הנאצים שפלשו למדינה אף על פי שמבחינת גודלו חוזקו היה שקול לצבא הנאצי. הדבר אירע בשביל שבירת רוחו של העם והצבא באמצעות מתקפה פסיכולוגית שעשו עליו הנאצים. ^{[דרוש מקור]}

במלחמת וייטנאם צורף לכל גדוד אמריקאי קצין לוחמה פסיכולוגית, שתפקידו היה להדריך את קציני הגדוד כיצד לנקוט בפעולות שישברו את רוח האויב. בין היתר, האמריקאים השליכו ממטוסים תמונות של כפרים וייטנאמיים שנחרבו, ואיימו בפעולות עונשין חמורות כנגד משתפי הפעולה עם הוייטקונג.^{[דרוש מקור]}

בעשורים הראשונים לקיום המדינה שימשה תחנת קול ישראל בערבית גם ללוחמה פסיכולוגית, וכך הייתה לכלי התקשורת הישראלי הראשון שפרסם ידיעה על השמדת חילות האוויר הערביים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים - בניגוד להוראות הצנזורה הצבאית. ^{[דרוש מקור]}

במלחמת המפרץ האמריקנים גרמו לכ-70 אלף חיילים עיראקים להיכנע, כאשר הם הבטיחו חסינות לכל חייל שייכנע בהתאם לדרישות שפורטו בעלונים שפוזרו מהאוויר. על החיילים היה להניף את העלון ביד אחת כאשר נשקו מונח על כתפו השנייה כלפי מטה וידו השנייה אוחזת במחסנית. ^{[דרוש מקור]}

ארגון חזבאללה השתמש בלוחמה פסיכולוגית כנגד ישראל, כאשר צילם את ההתקפות שלו על כוחות צה"ל, ושידר אותם בתחנת הטלוויזיה שלו, אל-מנאר (הצילומים נעשו גם למטרות תעמולה פנימית). הוא גם הציג לראווה בתקשורת כלי נשק ישראליים שנתפסו על ידו.^{[דרוש מקור]}

ישראל עשתה ברצועת עזה בעיקר שימוש במטסים נמוכים של מטוסי קרב מעל ריכוזי אוכלוסייה אזרחית, במטרה להפחידם ולגרום להם לנטוש את תמיכתם בארגוני טרור. על פי הפרסומים פעל במסגרת חיל המודיעין ענף לו"מ (לוחמת מודיעין) עד לשנת 1999. ב-2004 הוקם גוף זה מחדש תחת השם "המרכז למבצעי תודעה" (מל"ת).

בתקופת מבצע צוק איתן הפעיל החמאס כלפי מדינת ישראל לוחמה פסיכולוגית באמצעות סרטוני וידאו ביוטיוב. בסרטונים הללו היו הפחדות כלפי האוכלוסייה האזרחית בדבר פיגועים ואף גירוש מהארץ. גם הסיסמה השקרית "אנחנו אוהבים את המוות, כשם שאתם אוהבים את החיים" הייתה חלק מתעמולת ההפחדה.

על פי מחקרו של ד"ר רון שלייפר ניהלו הפלסטינים מאז הסכמי אוסלו מערך נרחב של לוחמה פסיכולוגית במטרה להשגת יעדיהם. הלוחמה הפסיכולוגית כללה ערעור המורל של החברה הישראלית, טיפוח רגשות אשמה על פגיעה באוכלוסייה אזרחית ויצירת הרתעה מפעילות נגד מבצעי פעולות הטרור.

ראו גם

• דיסאינפורמציה
• המרכז למבצעי תודעה
• אד הומינם
• דגל כוזב
• הסתה
• הפרד ומשול
• חברת קש
• פוליטיקה של זהויות
• שיטת הסלמי
• פרופגנדה
• מניפולציה
• תרבות הפחד
• מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל
• אידיוט שימושי

לקריאה נוספת

• רון שלייפר, לוחמה פסיכולוגית, הוצאת משרד הביטחון, 2007.

קישורים חיצוניים

• רון שלייפר, לוחמה פסיכולוגית בישראל - עיון מחדש, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים
• אתר אמריקאי על לוחמה פסיכולוגית
• יניב לויתן, לוחמה פסיכולוגית, באתר הערוץ האקדמי, 5 בנובמבר 2009
• עידן סימון, ‏"השלך את נשקך והנף דגל לבן", באתר ‏מאקו‏, 5 ביוני 2016
• איילת שני, "אם הנאצים היו עולים היום, הם היו שולטים בעולם", באתר הארץ, 22 במאי 2019
• לוחמה פסיכולוגית במלחמת ששת הימים- אתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• לוחמה פסיכולוגית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לוחמה פסיכולוגית, דף שער בספרייה הלאומית