תרגום הברית החדשה והתנ"ך לעברית

תרגומים של הברית החדשה לעברית
ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי.
אתם מוזמנים לדון בדף השיחה בהצעה לפצל את הערך.

תרגומי הברית החדשה לעברית נערכו מהטקסטים המקוריים הכתובים ביוונית קוינה או מתרגומי ביניים. מהתנ"ך בוצעו תרגומים אחדים של קטעים הכתובים בשפה הארמית המקראית ותרגומים מלאים של התנ"ך מעברית מקראית לעברית מודרנית. כמו כן בוצעו תרגומים לעברית של הספרים החיצוניים שנשתמרו ביוונית, בארמית ובלטינית.

התנ"ךעריכה

תרגום מארמיתעריכה

התנ"ך נכתב בשפה העברית המקראית, וכולל מספר קטעים הכתובים בשפה הארמית המקראית: ספר דניאל פרקים ב'-ז' ואוסף תעודות המובא בספר עזרא. הפוסקים הגדולים בכל הדורות התנגדו לתרגום מילולי, המודפס בספר ליד הטקסט המקורי, אך קיבלו את הצורך בביאור ובפרשנות שמטרתם להנגיש את הטקסט לקורא שאינו יודע ארמית[1]. במסגרת זאת נכללת פרשנותו של רבי לוי בן גרשום המהווה תרגום כמעט מלא של אותם קטעים ואשר פורסמה כבר במאה ה-14 . תרגום וביאור הטקסטים הכתובים בשפה הארמית במאה ה-20 נכללו גם ב:

  • מהדורת תנ"ך קורן, שיצאה לאור בשנת 1962, המביאה בנספח תרגום לעברית (מאת הרב זאב קרוב) של ספר דניאל ושל הטקסטים הארמיים בספר עזרא.
  • הפרשנות בעברית מודרנית לתנ"ך עליה שקד שמואל לֵיבּ גורדון במשך שתים עשרה שנים בתחילת המאה העשרים.
  • תנ"ך קאסוטו שנערך על ידי אליה שמואל הרטום במחצית הראשונה של המאה ה-20.
  • כרך "דניאל" בעריכת יהודה קיל ושמואל הכהן וכרך "עזרא ונחמיה" בעריכת מרדכי זק בסדרה "תנ"ך דעת מקרא" בהוצאת מוסד הרב קוק [2].
  • כרך "דניאל עזרא ונחמיה" באנציקלופדיה "עולם התנ"ך" שפורסם בהוצאה לאור דודזון-עתי בשנת 1994[3].

תרגום מעברית מקראית לעברית מודרניתעריכה

הארגון "עדות משיחית לישראל" (Christian Witness to Israel[4]), הוציא לאור בהוצאת גפן תרגום התנ"ך מעברית מקראית לעברית מודרנית המותאמת לבני הנעורים. זאת סדרה בת ארבעה כרכים ושמה "עדות" והיא פרסומה החל משנת 1994.

בשנת 2008 התפרסם, ביוזמת המו"ל רפי מוזס, תרגום התנ"ך מעברית מקראית לעברית מודרנית, בשם תנ"ך רם, עבודתו של חוקר המקרא והמחנך אברהם אהוביה. כל עמוד בספר מחולק לשני טורים: בטור הימני מופיע הטקסט המקראי כלשונו ובטור השמאלי התרגום לעברית מודרנית.

הספרים החיצונייםעריכה

הספרים החיצוניים הם ספרים שלא נכללו בנוסח המסורה. חלקם בעלי אופי כיתתי כמו ספר היובלים, מלחמת בני אור בבני חושך, חזון עזרא, וחלקם בעלי אופי הקרוב ברוחו ליהדות הפרושית, כמו ספר משלי בן סירא. חלק מן הספרים החיצוניים נכללו בכתבי הקודש של כמה מן הזרמים הנוצריים. הספרים החיצוניים הגיעו אלינו בעיקר בשפה היוונית, בנוסח שנמצא בתרגום השבעים ונשמר על ידי הכנסייה הנוצרית. חלקם הגיע רק בתרגומים (משניים) מיוונית לשפות אחרות, כגון לטינית, ארמית נוצרית או שפת געז.

הספר "בן סירא", הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", חובר על ידי שמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים, במאה השנייה לפני הספירה. הספר נכתב בשפה העברית ותורגם למספר שפות בהן יוונית סורית, ולטינית אך לא השתמר בשפה העברית.

  • הספר תורגם לראשונה בחזרה לעברית מתוך הנוסח הסורי שהשתמר, כפי שמעיד המתרגם: "נעתק ללשון עברי ואשכנזי ומתורגם ארמית עם באור העניין ופתרון מלות הארמית והערות מוסר", על ידי יהודה ליב בן-זאב בברסלאו בשנת 1798.
  • בשנת 1953 יצא לאור בהוצאת מוסד ביאליק ספרו של משה צבי סגל "בן סירא השלם"[5] . הספר כולל מבוא מקיף בו משה צבי סגל סוקר את בן-סירא וזמנו, את מבנה הספר וצורתו הפיוטית, את תורתו של בן-סירא, את תולדות הספר, שרידיו העבריים ונוסחיו השונים.

תוספת למגילת אסתר הן תוספות מאוחרות המופיעות לראשונה בנוסח תרגום השבעים היווני של מגילת אסתר, והן אינן מופיעות בנוסח המסורה העברי.

בשנת 1830 פורסמה עבודתו של יצחק זעקיל פרנקל "כתובים אחרונים: הנודעים בשם אפוקריפה אשר לא נודעו" ובה תרגום ספרים חיצוניים מיוונית לעברית[6].

בשנת 1956 יצאה לאור בהוצאת מסדה אוסף תרגומים ופירושים של הספרים החיצוניים בעריכת אברהם כהנה [7]

בשנת 1958 יצא לאור בהוצאת יבנה ספרו של אליה שמואל הרטום בו תרגום ופירוש לספרים החיצוניים[8].

בשנת 2004 התפרסמו בסדרה "בין מקרא למשנה" של מכון יד בן צבי הספרים "ספר מקבים א', מבוא תרגום ופירוש מאת אוריאל רפפורט", ספר מקבים ב', מבוא תרגום ופירוש מאת דניאל שוורץ" ו"ספר היובלים, מבוא, תרגום ופירוש כנה ורמן".

הברית החדשהעריכה

תרגומים רבנייםעריכה

הפולמוס בין יהודים לנוצרים הוליד במאה ה-12 ספרות פולמוסית הידועה גם בשמות "ספרות אפולוגטית", "ספרות הוויכוח" ו"ספרות הניצחון"[9]. לצורך ניהול הוויכוח מול הנוצרים ושכנוע היהודים בעליונותו של התנ"ך והדת היהודית על פני הברית החדשה והדת הנוצרים, נזקקו הרבנים לתרגום לעברית של ספרי הברית החדשה.

תרגומים רבניים של הבשורה לפי מתי ידועים כבר מהמאה השביעית לספירה, ביניהם תרגומו של שם טוב אִבְּן שַפְרוּט "שם טוב מתי" משנת 1385 ותרגומו של יחזקל רחבי, כותב רבני בקוצ'י, הודו משנת 1741.

תרגומים נוצרייםעריכה

הבשורה על פי מרקוס זכתה לשלושה תרגומים בין השנים 1575 ל-1960, הבשורה על פי העברים לארבעה תרגומים בין השנים 1576- 1831 והאגרות זכו לחמישה תרגומים בין השנים 1557 - 1766.

תרגומים לעברית מקראיתעריכה

כחלק מהפעולה המיסינרית הנוצרית, שמטרתה להפיץ את הדת הנוצרית בקרב היהודים, יצאו לאור עד המאה ה-20 עשרות תרגומים מלאים לעברית מקראית של הברית החדשה. החשובים ביניהם הם:

  • התרגום הראשון לעברית נכלל במסגרת המהדורת הרב לשונית של אליאס האטר שכללה שתים עשרה שפות: יוונית, סורית, עברית, לטינית, גרמנית, בוהמית, איטלקית, ספרדית, צרפתית, אנגלית, דנית ופולנית, בנירנברג. התרגומים פורסמו בין השנים 1599–1600 בשני כרכים.
  • יצחק סלקינסון, יהודי מומר, התחיל בתרגום הברית החדשה בתמיכת London's Trinitary Bible Society . עבודתו הושלמה, נערכה ופורסמה לאחר מותו על ידי כריסטיאן דוד גינסבורג בשנת 1885. חמש עשרה מהדורות חדשות פורסמו מאז באירופה ובארצות הברית. תרגומו ממשיך להתפרסם במהדורות הדו-לשוניות של הברית החדשה, עברית-ספרדית ועברית-הולנדית .
  • תרגומו של פרופ' פרנץ דליטש יצאו לאור בשנת 1877, במהדורות מנוקדות ולא מנוקדות[10]. המהדורה הזאת פורסמה על ידי החברה British and Foreign Bible Society. התרגום, שעבר עריכה מחודשת על ידי גוסטף דלמן, הודפס מאז במהדורות רבות ומשמש עד היום יהודים משיחיים ונוצרים בישראל.

תרגומים לעברית מודרניתעריכה

תרגום הברית החדשה לעברית מודרנית התחיל בשנת 1967 עם תרגומם של יוחנן אליחי ויהושע בלום לבשורה על-פי יוחנן. הם המשיכו עם תרגום הבשורה על-פי מתי ב-1970, הבשורה על-פי לוק ב-1972 ותרגום הברית החדשה כולה ב-1974.

בשנת 1970 פורסם תרגומו של המיסיונר הבפטיסטי רוברט לינדזי לבשורה על פי מרקוס. ב-1975 פורסם תרגום מלא נוסף לברית החדשה שבוצע על ידי ז'אן-מרי בושט ודוד כנרת.

ב-1976 החברה לכתבי הקודש בישראל פרסמה בהוצאה לאור ינץ תרגום לעברית מודרנית המותאם לבוגרי בית ספר תיכון.

קישורים חיצונייםעריכה

A Land Like Your Own: Traditions of Israel and Their Reception, edited by Jason M. Silverman, Amy Daughton

הערות שולייםעריכה