פתיחת התפריט הראשי

תרופות נוגדות דיכאון

תרופות נוגדות דיכאוןאנגלית: Antidepressants) הן תרופות המשמשות לטיפול בדיכאון קליני ומצבים נוספים, כולל דיסטמיה, הפרעות חרדה, הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעות אכילה, כאב כרוני, כאב נוירופטי, ועוד. במקרים מסוימים התרופות נועדו לסייע במצבים של דיסמנוריאה, נחירות, מיגרנה, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, שימוש בסמים והפרעות שינה.

תרופות נוגדות דיכאון
MeSH D000928
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תרופות נוגדות דיכאון עשויות לשמש כטיפול תרופתי בלעדי, או בשילוב עם תרופות נוספות, אך על פי מרשם רופא בלבד.

מאז שנות החמישים, נקודת המבט המסורתית בטיפול בדיכאון התמקדה בתפקיד המונואמינים (סרוטונין, נוראפינפרין ודופמין) כמטרה העיקרית לפיתוח התרופות. טיפולים חדשים יותר תרים אחר השפעות קליניות שירחיקו להשפעה על תפקוד המונואמינים. אתגר גדול בתהליך זה קיים בעובדה כי איננו מבינים לחלוטין את הסיבות הגורמות לדיכאון.

ישנן מספר משפחות עיקריות של תרופות נוגדות דיכאון:

לקריאה נוספתעריכה

  • Stahl, Stephen M. (1997). Psychopharmacology of Antidepressants. Informa Healthcare

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה ובנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.