תרופות נוגדות דיכאון

תרופות נוגדות דיכאוןאנגלית: Antidepressants) הן תרופות המשמשות לטיפול בדיכאון קליני ומצבים נוספים, כולל דיסתימיה, הפרעות חרדה, הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעות אכילה, כאב כרוני, כאב נוירופטי, ועוד. במקרים מסוימים התרופות נועדו לסייע במצבים של דיסמנוריאה, נחירות, מיגרנה, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, שימוש בסמים והפרעות שינה.

תרופות נוגדות דיכאון
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D000928
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תרופות נוגדות דיכאון עשויות לשמש כטיפול תרופתי בלעדי, או בשילוב עם תרופות נוספות, אך על פי מרשם רופא בלבד.

מאז שנות החמישים, נקודת המבט המסורתית בטיפול בדיכאון התמקדה בתפקיד המונואמינים (סרוטונין, נוראפינפרין ודופמין) כמטרה העיקרית לפיתוח התרופות. אתגר גדול בתהליך זה נובע מהעובדה כי איננו מבינים לחלוטין את הסיבות הגורמות לדיכאון. לגבי חקר הסרוטונין למשל, דווח ב-2023 כי התחומים העיקריים במחקר המדעי אינם מספקים עדות עקבית לקיים קשר בין סרוטונין ודיכאון, ולא נמצאה תמיכה להשערה שדיכאון נגרם כתוצאה מירידה בפעילות או בריכוזי הסרוטונין. נמצאו גם ראיות להפחתת ריכוז הסרוטונין בשימוש ארוך טווח בתרופות נוגדות דיכאון.[1]

ישנן מספר משפחות עיקריות של תרופות נוגדות דיכאון:

  • SSRI - מעכבים סלקטיביים של ניצול חוזר של סרוטונין.
  • טריציקליים (TCA) - פועלות על סרוטונין ונוראדרנלין (ידוע גם כנוראפינפרין)
  • SNRI - מעכבי ניצול חוזר של סרוטונין ונוראדרנלין
  • NRI - מעכבי ניצול חוזר של נוראדרנלין
  • MAOI - פועלות על סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין

שינויים פתאומיים במינון נוגדי דיכאון (הפחתה דרסטית או הפסקה מלאה) עלולים ליצור חוסר איזון ברמות הסרוטונין במוח ולהוביל לתסמיני גמילה. נוגדי דיכאון אינם ממכרים – הם אינם גורמים לכמיהה לסם ("קרייבינג") ואינם דורשים מינונים הולכים וגדלים להשגת אותה השפעה (סבילות), אך נוגדי הדיכאון משפיעים על האיזון הכימי במוח, ובכלל זה על המוליך העצבי סרוטונין. לרוב, נטילת נוגדי דיכאון במשך כמה שבועות גורמת לרמות הסרוטונין לעלות ושינוי פתאומי במינון התרופה יכול לגרום להן לצנוח ולייצר תסמיני גמילה. אך יש לזכור שמרבית התרופות ממשפחות אלו קיימות משנת 1987 בקירוב ואין עדיין אדם שנטל אותן כל חייו . לאחרונה מצטברים מחקרים חדשים המראים ששימוש בתרופות נוגדות דיכאון לזמן ממושך גורם לשינויים תוך מוחיים כרוניים בצורה שיהיה קשה עד בלתי אפשרי למוח לחזור למצב שבו היה לפני נטילת התרופות.[דרוש מקור]

תרופות נוגדות דיכאון ואובדנות עריכה

ניסויים מבוקרים בקרב בני פחות מ-25 הראו כי השימוש בתרופות נוגדות דיכאון הביא לסיכון מוגבר לחשיבה אובדנית ולהתאבדות.[2] ממצאים אלו הביאו להתערבות ממשלתית של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ורישום אזהרה מפני הסיכון המוגבר לאובדנות במהלך טיפול נוגד דיכאון.[3]

ברפואה האלטרנטיבית עריכה

לפחות עד 2023 המחקרים על השפעת צמחים היו ירודים וברמה נמוכה. נמצאו עדויוות ליעילות מסוימת של לוונדר, כשות, פסיפלורה, ולריאן ומליסה לטיפול בסטרס, חרדה ודיכאון קלים, ויש להתייעץ בכלל ובמיוחד אם לוקחים במקביל תרופות.[4][5].

לקריאה נוספת עריכה

  • Stahl, Stephen M. (1997). Psychopharmacology of Antidepressants. Informa Healthcare

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Joanna Moncrieff, Ruth E. Cooper, Tom Stockmann, Simone Amendola, Michael P. Hengartner, Mark A. Horowitz, The serotonin theory of depression: a systematic umbrella review of the evidence, Molecular Psychiatry 28, 2023-08, עמ' 3243–3256 doi: 10.1038/s41380-022-01661-0 (באנגלית)
  2. ^ Marc Stone, Thomas Laughren, M. Lisa Jones, Mark Levenson, Risk of suicidality in clinical trials of antidepressants in adults: analysis of proprietary data submitted to US Food and Drug Administration, BMJ 339, 2009-08-11, עמ' b2880 doi: 10.1136/bmj.b2880
  3. ^ Richard A. Friedman, Andrew C. Leon, Expanding the Black Box — Depression, Antidepressants, and the Risk of Suicide, https://doi.org/10.1056/NEJMp078015, ‏2009-10-09 (באנגלית)
  4. ^ Maša Kenda, Nina Kočevar Glavač, Milan Nagy, Marija Sollner Dolenc, Medicinal Plants Used for Anxiety, Depression, or Stress Treatment: An Update, Molecules (Basel, Switzerland) 27, 2022-09-15, עמ' 6021 doi: 10.3390/molecules27186021 (באנגלית)
  5. ^ דני בר-און, קומנדו ההרבליסטים הקליניים ממטיר גשם תמציות הרגעה על ישראל, הארץ, 7 בדצמבר 2023



הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

  ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה ובנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.