תרמילאות

(הופנה מהדף תרמילאים)

תרמילאות או טיולי תרמיל (מוצ'ילרו) הוא מושג המתייחס לתת-תרבות בעולם התיירות, המתאר מסעות וטיולים עצמאיים בינלאומיים, לרוב ארוכי טווח, אשר מתאפיינים בחיסכון באמצעים, וכן בהווי של שיתוף חברתי (לפעמים גם לינות בחדרים משותפים).

תרמילאיות דניות בווינה

מאפיינים עריכה

בין המאפיינים של תרמילאות:

  • שימוש בתרמיל גב (תיק גדול מרובה-כיסים ותאים) המאפשר הליכה ממושכת יחסית עם כל הציוד, וכמו כן מאפשר כניסה ויציאה מהירים מכלי רכב.
  • שימוש בתחבורה ציבורית או טרמפים. העדפה של נסיעה זולה אך איטית ולעיתים פחות נוחה באוטובוס לעומת רכבת או טיסה פנימית לדוגמה.
  • העדפת לינה באכסניות על לינה במלונות.
  • נסיעה למשך זמן רב יותר מאשר תיירות "רגילה".
  • עניין בהכרת המקומיים ושהות איתם.

גילם הממוצע של התרמילאים צעיר יותר משאר התיירים. בישראל התרמילאים הם בעיקר צעירים משוחררי צה"ל היוצאים לטיול אחרי צבא, והיעדים הפופולריים שלהם הם דרום-מזרח ומזרח אסיה, הודו ונפאל, דרום אמריקה ואוסטרליה. מאז סומן ונפתח שביל ישראל, מתפתחת אופנה לצעידה בו ברצף, או בביצוע קטעים מעת לעת, מתאים יותר למשפחות ולאנשים עובדים. צעירים טרום שרותם ומשוחררי צבא, סטודנטים וצעירים הלוקחים חופשה מעבודתם, בתרמיל ומקל יוצאים לצעוד על שביל ישראל. ברחבי העולם, טיול תרמילאים מתבצע בדרך כלל על ידי צעירים (למשל סטודנטים) וגם בוגרים לקראת גילם השלישי ונפוצים גם יעדים באירופה.

חלוץ המחקר בנושא התרמילאות הישראלית הוא האנתרופולוג אריק כהן מהאוניברסיטה העברית, שכתב על התופעה עוד בשנת 1972 (אז הוא כינה את התרמילאים Drifters). אחת מהחוקרות כיום בתחום היא האנתרופולוגית והסוציולוגית הישראלית דריה מעוז.

תרמילאות קלה עריכה

תרמילאות קלה (Ultralight Backpacking) היא סוג של תרמילאות עם דגש על ציוד (התרמיל, מזון ומים וכל ציוד אחר שבתרמיל) פשוט ומינימלי ככל שניתן מבלי לסכן את המטייל.

המונח תרמילאות במשקל זעיר (Ultralight), ותרמילאות קלה (Light) מתייחסת למשקל בסיס של כ-4.5 קילוגרם וכ-9 קילוגרם, בהתאמה. לרוב משקל הציוד בטיולים ובטרקים מהסוג המדובר נע בין 14 קילוגרמים ועד 27 קילוגרמים ואף יותר. לעומת זאת, ישנם מטיילים שמנסים אף לטייל עם ציוד במשקל של עד 2.3 קילו (Super Ultralight) או אף 1.4 קילו (eXtreme Ultralight).

למרות החלוקה הברורה למשקלים, רמת הקושי והמורכבות בהשגת המשקלים הנ״ל תלויים מאוד באקלים באזור הרלוונטי, ברמת ההיכרות והניסיון של המטייל עם האזור, וכמו כן, במקדם הבטיחות הרצוי.

רקע עריכה

התקדמות רבה בתחום התרמילאות הקלה הגיעה עם הנגישות לחומרים קלי משקל, בייחוד ניילון, וכן עם הנכונות לשינוי תפיסת העולם. את המהפכה הזאת יזם ושכלל במידה רבה ריי ג'רדין (Ray Jardine) בשנות ה-90 של המאה ה-20 בסדרה של מסעות בני אלפי ק"מ. עקרונותיה העיקריים הם הימנעות מסחיבת עודף ציוד/ציוד לא הכרחי, מציאת תחליפים קלים לציוד ההכרחי שנלקח בסופו של דבר, ומציאת יותר משימוש יחיד לכל פריט ציוד. את ההפחתה הגדולה ביותר במשקל מקבלים לרוב על ידי טיפול ב"שלושת הגדולים" - אוהל, תרמיל ושק שינה. במקום אוהל ישתמשו לרוב ביריעה דקה, עשויה מ"סילניילון" שיכולה לשקול 400 גרם ופחות, במקום אוהל ששוקל מספר קילוגרמים. במקום תרמיל כבד יעשה שימוש בתרמיל מינימליסטי עשוי אף הוא מסילניילון. ואת שק השינה יחליפו לרוב בכיסוי עליון בלבד, ללא סגירה מלמטה. בנוסף - מקובל לישון עם כל פריטי הלבוש, לפחות בתנאים קרים, ובצורה זו לקבל בידוד נוסף. רק לאחר הורדת משקל מרכזית זו, ניגשים לטפל בנושאים האחרים, כמו כירה קלה (לרוב כוהליה עשויה מפחית משקה קל בווריאציות שונות), מעילים ופריטי לבוש קלים אחרים, ועוד. ניתן אף לצעוד בנעלי התעמלות קלות או אף סנדלים.

יתרונות וחסרונות עריכה

בתרמילאות קלה המטייל מחליף חלק ממקדם הבטיחות שלו בקלילות ומהירות שלו, ולכן היא מתאימה בעיקר למטיילים עם מספיק ניסיון, המסוגלים להתמודד עם תנאי אקלים קשים ולא צפויים. מצד שני, כאשר קיים ניסיון זה, מאפשרת התרמילאות הקלה לנוע בפחות מאמץ, דבר המקנה יותר ביטחון והנאה בזמן ההליכה, בייחוד בתוואי שטח קשים.

קישורים חיצוניים עריכה