תרתי דסתרי
תַּרְתֵּי דְּסָתְרֵי הוא תיאור מקרה בו ישנה סתירה והתנגשות בין שתי הלכות, שכל אחת בפני עצמה נפסקה להלכה. במקרה של תרתי דסתרי אין לפסוק להקל כשתיהן, מאחר שהדינים סותרים זה את זה.
לכתחילה יש להימנע מלהגיע למצבים שכאלו, או להחמיר ולאסור במקרה שכזה.
מקור עריכה
ערך מורחב – שני שבילין
בתלמוד אין מקור מפורש לדין זה, אך בספרי הראשונים למדו כן, מסוגיית שני שבילין הנזכרת במשנה, מסכת טהרות, פרק ה', משנה ה' :
שני שבילין, אחד טמא ואחד טהור, הלך באחד מהן ועשה טהרותה, ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות, רבי יהודה אומר, אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, טהורים. ואם נשאלו שניהם כאחד, טמאים.
מבואר במשנה שבמקרה ונשאלו שניהם כאחד, שניהם טמאים, על אף שכל אחד בפני עצמו היה ניתן לטהר, אך לא ניתן לטהר את שניהם כאחד, מאחר שהדבר 'תרתי דסתרי', דאם נניח שהראשון טהור, הטעם הוא משום שתולין שהטומאה היא בשביל השני, וכן להפך, ומאחר ואי אפשר לטהר את שניהם, יש לנו לטמא את שניהם.
דוגמאות עריכה
פלג המנחה עריכה
בתלמוד נחלקו רבי יהודה ורבנן בזמן תפילת המנחה, לדעת רבי יהודה זמנה של תפילת המנחה הוא עד פלג המנחה ולאחריו מתחיל זמנה של תפילת ערבית, אך לדעת חכמים זמנה של תפילת מנחה הוא עד הלילה, וזמנה של תפילת ערבית הוא רק מהלילה. בתלמוד לא נפסקה הלכה כדברי אחד מהם, וכך אמרו ”דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד”, פירוש הדבר שכל אדם יכול לנהוג בדין זה כרצונו. אמנם כתבו בראשונים, שמכל מקום אי אפשר להתפלל מנחה ומעריב לאחר פלג קודם הלילה, מאחר שהדברים הם תרתי דסתרי, דאם זמן זה הוא זמנה של תפילת המנחה אין להתפלל בו ערבית וכן להפך.
בגדר הדבר נחלקו בראשונים, יש שכתבו שכל אדם יכול לנהוג, ביום אחד כדעת רבי יהודה וביום אחר כדעת רבנן, ורק באותו יום אין לנהוג כדעת שניהם משום 'תרתי דסתרי'. אמנם יש שכתבו שאף מיום ליום איש לנהוג באותה הדעה, ואם התפלל יום אחד מנחה לאחר פלג, שוב לעולם לא יוכל להתפלל בזמן זה ערבית, מדין תרתי דסתרי[1].
רצה ויעלה ויבוא עריכה
דוגמה נוספת נזכרה בפוסקים לעניין ראש חודש שחל להיות במוצאי שבת, שלכתחילה יש להקפיד שלא תימשך הסעודה שלישית למוצאי שבת[2], והטעם לזה, כדי שלא להתחייב בהזכרת 'יעלה ויבוא' שהרי יש לו להזכיר 'רצה' בברכת המזון כיוון שהתחיל לאכול בשבת, ולא ניתן להזכיר רוצה ויעלה ויבוא ביחד, מאחר שהדברים הם 'תרתי דסתרי', דאם מזכיר רצה נראה שהוא שבת, ואם מזכיר יעלה ויבוא נראה שהוא כבר מוצאי שבת. אמנם יש חולקים על זה וסבורים שמקרה זו אינו בכלל 'תרתי דסתרי'. אם בכל זאת נמשכה הסעודה אף בלילה, ישנם כמה דעות בפסוקים[3].
