אוקסימורון

כרזת הסרט עיניים עצומות לרווחה של הבמאי סטנלי קובריק משנת 1999.

אוֹקְסִימוֹרוֹן (גם: ניב ניגודים, תרתי דסתרי) הוא מטבע לשוני המורכב מזוג מרכיבים הסותרים זה את זה, שצירופם יוצר משמעות חדשה מעבר להגיון – פרדוקס – וזאת על מנת להגביר את הרושם וההפתעה. המונח מקורו ביוונית, ופירושו: "חד" (oxy) ו"קהה" (moros). כיום, אנשים רבים משתמשים במונח אוקסימורון כדי לתאר ניגוד כלשהו, אפילו בלתי מודע או מובלע, אך המונח המקורי מיועד לתיאור ניגוד מכוון וברור כאמצעי רטורי ובכוונה תחילה.

סוגי אוקסימורוניםעריכה

חלוקה נפוצה של האוקסימורונים היא על פי דיוק. בצורה זאת מחלקים את האוקסימורונים לשלוש קבוצות:

אוקסימורון מדויקעריכה

אוקסימורון מדויק הוא צירוף מילים הסותר את עצמו לחלוטין, כלומר שני הפכים באותו היגד. אוקסימורון כזה נקרא לעיתים גם אוקסימורון הפכי, או אוקסימורון מוחלט. למשל:

  • גאון טיפש
  • חיי המת
  • נר של חושך 'בוצינא דקרדוניתא' (זהר בראשית חלק א דף טו א)
  • שתיקה רועמת

כוחם של האוקסימורונים הללו מצוי בצירוף של שני דברים שאינם יכולים כביכול להתקיים יחד, ומתוך כך מובילים לממד נוסף של הבנת המתרחש. הגאון יכול להיות חכם בתחום מסוים, אך טיפש בתחום אחר. החושך מסמל במקרים רבים מצב נפשי של חוסר תקווה, הביטוי מצביע שגם במצב זה יש אור, המסמן את הדרך לצאת מהמצב. שתיקה שמאחורה יש חילוקי דעות, תובענות ודיבור שכמו "זועקים" להיאמר מכונה "שתיקה רועמת".

אוקסימורון חלקיעריכה

אוקסימורון חלקי הוא היגד בו יש שני חלקים הסותרים זה את זה, אך לא משום שהם הפכים, כמו צירוף המציין שני פרטים שלא יכולים להתקיים באותו זמן. למשל:

אוקסימורון כזה יוצר משמעות שונה מעט להיגד, או יוצר תיאור מיסטי, לא ריאליסטי. למרות זאת הוא ניתן להבנה ברמה מסוימת, בניגוד לאוקסימורון המדויק. אוקסימורון מסוג זה יחסית נפוץ, כיוון שהוא יוצר תמונה בעלת משמעות, ייחודית ומורכבת.

אוקסימורון סמליעריכה

אוקסימורון סמלי הוא אוקסימורון שנוצר בין שדות סמנטיים מסוימים של שני ההיגדים או בין הערכים שההיגדים מסמלים. למשל:

  • תמונת דרור בכלוב – ציפור הדרור מסמלת את החופש, ואילו הכלוב מסמל את ההפך.

אוקסימורונים מסוג זה הם הנפוצים ביותר בספרות כיוון שהם אפשריים מבחינה טכנית, אך יוצרים תחושה אוקסימורונית. האוקסימורון הסמלי מנצל את המשמעויות הסמנטיות, ביחד עם הכלים המילוליים, כדי ליצור תמטיקה אוקסימורונית.

אוקסימורון סמלי לא מוכרח להיות בין סמלים: הוא יכול להיות בין משמעויות לוואי של ביטויים, או כל קישור סמנטי, תרבותי, הרגלי וכדומה. למשל:

  • "חושך בצהרי היום" – הדבר אפשרי, אך צהריים מתקשרים לאור חזק, והחושך נוגד את האסוציאציה הזו.

אוקסימורון בשירה ובסיפורתעריכה

האקוסימורון הוא אמצעי חשוב מאוד בשירה. בשל אופיו הייחודי הוא נחשב לעוצמתי ואלגנטי. שתי מטרות חשובות לאוקסימורון בשירה:

  • מיסטיקה – בתור מרכיב היוצר מתח מיסטי ומערפל את השיר, מוסיף לו רבדים סמויים ועומק.
  • הקצנה – פעמים רבות האוקסימרון יבוא בשורה הכי עוצמתית של השיר וייתן לה עוד כוח.

בשירה העברית נפוצים אוקסימורונים בדור השני של המשוררים העבריים (כלומר, תקופת העלייה השלישית ועד דור הפלמ"ח. בין המשוררים בתקופה זו: נתן אלתרמן ולאה גולדברג). אלתרמן, למשל, משתמש רבות באוקסימורונים, ואפשר למצוא דוגמאות לכך ברבים משיריו.

להלן דוגמה מסונטה ט' של מחזור השירים אהבתה של תרזה די מון, מאת לאה גולדברג, הממחישה שימוש אירוני וסותר באוקסימורון:

דברים רבים מאוד אהבנו יחד / אך לא זרח באשנבך האור / עת בדידותי נגעה בבדידותך

הדוברת מתארת את חוסר המגע שלה עם אהובה, באמצעות אוקסימורון: בדידות לא מסוגלת לגעת בבדידות, שהרי לו היו נוגעות, לא היו קיימות. לפיכך, האירוניה היא בתיאור אוקסימורוני של המגע המתואר לכל אורך השיר – מגע שקיים אך לא קיים.

דוגמה נוספת לאוקסימורון היא בסיום הבית האחרון ביצירה "משירי הבן האובד" של לאה גולדברג:

לעולם לא יסלח אביך / לא סליחות הוא אגר בלב / קומה בני, וקבל מאביך / את ברכת חרונו האוהב

כאן מתקיים האוקסימורון בנוגע ליחס האב כלפי הבן. לכאורה אינו מקבלו ואין בליבו סליחות, אולם החרון שבו, הכעס, הוא חרון אוהב. גם כאן, הניגוד הוא המשך לתיאור האוקסימורוני המתקיים לאורך היצירה כולה, בה הבן האובד חוזר הביתה, אך אינו חוזר בתשובה.

גם בפרוזה נעזרים מדי פעם בטכניקת האוקסימורון, הן כדי להקצין ולחדד, והן כדי להביא את הפן ההומוריסטי-סאטירי. הדוגמה הידועה ביותר לאוקסימורון בסיפורת היא "אשרי, יתום אני!" – הכרזתו הכאילו צינית של המספר, מוטל בן פייסי החזן – פרי יצירתו של שלום עליכם (בתרגומו של י.ד. ברקוביץ). לאחר מות אביו החלו כולם לרחם עליו ולפטור אותו מהמטלות שונות. זהו תיאור של אירוע טרגי מנקודת מבט ילדותית תמימה, שמחדד את הכאב ומביא מצד שני גם את הפן ההומוריסטי-ציני.

אוקסימורון בפזמונאותעריכה

האוקסימורון הוא גם כלי נפוץ למדי בפזמונאות. דוגמה בולטת היא שירתו של בוב דילן המלאה באוקסימורונים. פזמונאים מנצלים את הכח המיסטי של האוקסימורונים ליצירת תחושה בפזמון: כיוון שהפזמון הוא שיר שנשמע ולא נקרא, האפקט של האוקסימורון מתחזק. לדוגמה:

  • השיר It's Alright, Ma (I'm Only Bleeding)‎ פותח באוקסימורון הסמלי "חושך בצהרי היום".
  • בשיר נוסף באותו אלבום נאמר, שההצלחה הגדולה ביותר היא כישלון, וכישלון אינו הצלחה כלל.

אוקסימורון ביהדותעריכה

בתלמוד הבבלי נדרשו מספר ביטויים כאוקסימורון. בהם: "עזר כנגדו" (ספר בראשית, פרק ב', פסוק י"ח), "עדינו העצני" (ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק ח'), "בעתה אחישנה" (ספר ישעיה, פרק ס', פסוק כ"ב), "קול דממה דקה" (ספר מלכים א', פרק י"ט, פסוק י"ב). חז"ל עמדו על קושי המובנה בביטוים אלו ודרשו אותם כשני מצבים שונים[1]. לדוגמה:

  • "עזר כנגדו" – "זכה עזרתו, לא זכה כנגדו"[2].
  • "עדינו העצני" (נדרש ככינוי לאדם) – "כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ"[3].
  • "בעִתה אחישנה" – "לא זכו בעיתה, זכו אחישנה"[4].

גם בדורות מאוחרים השתמשו חכמי ישראל באוקסימורונים, לדוגמה: "אין שלם מלב שבור", מאימרות הרבי מקוצק.

סוג אוקסימורון נוסף הוא כזה הנשען על צורת ביטוי מקומית[5] שיוצרת משמעות נוספת, השונה מזו המקורית בכתוב. לדוגמה:

  • "עזר כנגדו" (שיטה נוספת) – "כתיב כנֶגדו סגול) וקרינן כנִגדו חיריק), זכה כנגדו לא זכה מנגדתו"[2]. הנצי"ב פרש "כנֶגדו" – "שהניגוד יהא לעזר"[6], אולם "נִגדו" – במשמעות הארמית – הלקייתו[7].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אוקסימורון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על־פי פרשנות הפשט למקרא אין קושי בפסוקים אלו, והנכתב בגוף הערך הוא תוספת מדרשית של חז"ל על הכתוב. לדוגמה:
    רס"ג תרגם "עזר כנגדו" כ"עונא חד̇אה" (תפסיר רס"ג, בראשית ב:יח, באתר ספריא) – "עזר נכחו" (הרב יוסף קאפח (מתרגם ועורך), פירושי רבינו סעדיה גאון על התורה (בראשית ב יח, עמ' יט), ירושלים: מוסד הרב קוק, ה'תשנ"ד).
    "עדינו" על פי הפשט הוא שם אדם, אך נדרש (כדלהלן בערך) ככינוי, המנוגד ל"עצני". (רד"ק, להרחבה: רד"ק על שמואל ב' כג:ח, באתר ספריא)
  2. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ג, עמוד א'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז, עמוד ב'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח, עמוד א'
  5. ^ כתיב כנגדו וקרינן כניגדו באתר כותר, מתוך: הרב ניסן ברגגרין, עיונים בלשון העברית (עמ' 68), ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, ה'תשנ"ה
  6. ^ להרחבה: הרחב דבר על בראשית ב:יח, באתר ספריא. וראו שם, שלשיטתו גם בפרוש הראשון ("זכה עזר" וכו' הנ"ל) "כנגדו" חיובי.
  7. ^ רש"י על יבמות שם. וראו שם, שלרש"י גם משמעות "נֶגדו" שלילית.