غ

בתעתיק אותיות מודרני לשפה העברית, ע'ין מתועתקת לרוב כ"ע'", אך ישנה גם אפשרות להשתמש ב"ג". בתעתיק הגאים האפשרויות המרכזיות הן "ר", "ר'" ו-"ג". במילים שלהן מקבילה ערבית ועברית, כמו שמות של ערים היסטוריות, ע'ין מוחלפת לעיתים בעי"ן, כמו בעזה (غزة, ע'זה), ולעיתים בגימ"ל, כמו בגדאד (بغداد, בע'דאד).

בניבים ערביים בהם ג'ים לא מייצגת את העיצור /ɡ/ (כמו גימ"ל), ע'ין משמשת לתעתוק הצליל הזה במילים משפות זרות. כך למשל "בולגריה" תהיה بلغاريا (תעתיק: בלע'אריא).

בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל.

ע'ין היא אחת משש האותיות הערביות שאין להן מקבילה באלפבית הפיניקי (האחרות הן ת'א, ח'א, ד'אל, צ'אד וט'א). על אף שבאלפביתים פרוטו-שמיים כמו האלפבית הדרום-ערבי מופיעה אות לייצוג פונמה זו, הרי שבאלפבית הפיניקי, המקור הישיר לאלפביתים אשר עיצבו את האלפבית הערבי, הצליל המקביל, /ʁ/ (כמו רי"ש מודרנית), יוצג על ידי עין (שייצגה בנוסף גם את העיצור /ʕ/, כמו עי"ן מזרחית). ברוב השפות השמיות (כולל העברית) הצליל /ʁ/ התמזג עם /ʕ/ עם הזמן, בערבית לעומת זאת הצליל שרד (אם כי הפך וילוני בחלק מהניבים), ובעקבות פיתוח הנקודות הדיאקריטיות עוצבה ע'ין כוואריאנט של עין.

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא غ בוויקישיתוף