ص

אות באלפבית הערבי
צאד
תחילית:   صـ
אמצעית:    ـصـ
סופית מחוברת:   ـص
סופית לא מחוברת:    ص
אלפבית ערבי
ا ب ت ث ج ح
خ د ذ ر ز س
ش ص ض ط ظ ع
غ ف ق ك ل م
ن ه و ي
סימנים נוספים
ء ال
אותיות חיצוניות
ژ ڨ
תשכיל
ـَ ـِ ـُ ـًا ـٍ ـٌ
ـْ ـّ ـٰ آ ٱ

האות צאדערבית: صاد) היא האות הארבע-עשרה באלפבית הערבי. לפניה באה האות שין ואחריה האות צ'אד.

צאד מייצגת את העיצור /sˤ/, כלומר גרסה מלועלעת של העיצור /s/ (מעין סמ"ך משולבת עם עי"ן מזרחית). צאד היא אחת מחמשת העיצורים הנחציים (האחרים הם דאד, טא, ט'א וקאף), והיא הגרסה הנחצית של סין.

ישנן שתי דרכים תקניות לתעתק את צאד לעברית: כסמ"ך גרושה (ס'אד) או כצד"י.[1] התעתיק בסמ"ך גרושה מהווה קירוב טוב יותר של הצליל, בעוד שהתעתיק בצד"י קרוב יותר לדרך הכתיבה הערבית, ומרמז על הקשר בין שורשים ערביים למקביליהם בעברית. נהוג גם תעתיק חופשי של צאד כסמ"ך בלי גרש (סאד), תוך ויתור על ההבחנה בין צאד לסין.

צאד משמשת לעיתים קרובות כקיצור לברכה صلى الله عليه وﺳﻠﻢ (ס'לא אללה עליה וסלם), "שאללה ירחם עליו וישמור אותו".

מקור האות צאד הוא ב"צדֵי" הפניקית ויש לה מקבילות בחלק מהאלפביתים:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ התעתיק מערבית לעברית, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ סאן היא אות ארכאית שהייתה בשימוש רק באלפבית היווני הראשוני.