צ'ים, או ג'ים (בערבית: ﭼﻴﻢ), היא אות חיצונית לאלפבית הערבי שנוספה, כוואריאנט של ג'ים.
האות נוצרה בשפה הפרסית כשזו עברה להשתמש באלפבית הערבי כדי לייצג בתר-מכתשי מחוכך אטום (/ʧ/ :IPA - כמו צד"י גרושה המשמשת בעברית למילים שאולות), שלא קיים בערבית. בהוראה זו היא משמשת ברוב השפות שבהן היא כלולה, בהן, מלאית / אינדונזית בכתב ג'אווי ושמה הוא צֶ'ה.
בישראל, ברשות הפלסטינית, בעיראק ובמדינות המפרץ הפרסי משתמשים בה כדי לייצג דווקא עיצור וילוני, סותם, קולי (/g/ :IPA - כמו גימ"ל) במילים משפות זרות ובשמות מקומות כמו ﺭﻣﺎت ﭼﺎﻥ (רמת גן), כך מופיע שם העיר על תמרורי דרכים בישראל.
במצרים, האות ج נקראת "ג'ים" והכריז /j/ כמו האות העברית ג' (ג'ימ(ל) - גים), והאות چ ממשמשת את הצליל /ג'/, שווה ערך ל-צ׳ בעברית.
בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות למעט דוד'ארז.