צ'ים או גים (בערבית: ﭼﻴﻢ), היא אות חיצונית לאלפבית הערבי שנוספה, כוואריאנט של ג'ים.
האות נוצרה בשפה הפרסית כשזו עברה להשתמש באלפבית הערבי כדי לייצג את העיצור /ʧ/ (כמו צד"י גרושה המשמשת בעברית למילים שאולות), שלא קיים בערבית. בהוראה זו היא משמשת ברוב השפות שבהן היא כלולה, בהן, מלאית / אינדונזית בכתב ג'אווי ושמה הוא צֶ'ה.
בישראל, ברשות הפלסטינית, בעיראק ובמדינות המפרץ הפרסי משתמשים בה כדי לייצג דווקא את העיצור /g/ (כמו גימ"ל) במילים משפות זרות ובשמות מקומות כמו ﺭﻣﺎت ﭼﺎﻥ (רמת גן) – כך מופיע שם העיר על תמרורי דרכים בישראל.
במצרים, האות ج נקראת "גים" ונהגית /g/ (כמו גימ"ל), ואילו האות چ נקראת "גים בשלוש נקודות" (جيم بتلات نقط) ונהגית /ʒ/, בדומה ל-ז' (זי"ן גרושה) המשמשת בעברית במילים שאולות ובשמות כמו ז'בוטינסקי.
בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות למעט דוד'ארז.