Art Official Age
Art Official Age הוא אלבום האולפן ה־37 של המוזיקאי האמריקאי פרינס[4]. הוא יצא לאור ב־26 בספטמבר 2014 על ידי NPG Records (אנ'), ברישיון הפצה בלעדי לוורנר רקורדס (אנ')[א], לראשונה מאז הסכסוך בין הצדדים באמצע שנות ה־90[4][3].
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת פרינס | ||||||
| יצא לאור |
26 בספטמבר 2014 (גרמניה ומדינות רבות באירופה)[1] 29 בספטמבר 2014 (הממלכה המאוחדת)[2][1] 30 בספטמבר 2014 (ארצות הברית)[3][1] | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 2008–2013 | |||||
| סוגה | רית'ם אנד בלוז • אלקטרו פאנק | |||||
| שפה | אנגלית | |||||
| אורך | 53:16 | |||||
| חברת תקליטים | NPG(אנ') • וורנר רקורדס | |||||
| הפקה | פרינס • ג'ושוע וולטון | |||||
| ||||||
| ||||||
פרינס הוציא לאור בו זמנית את "Art Official Age" ואת "Plectrumelectrum"[2][3].
הצלחה מסחרית
עריכההאלבום נכנס בהשקתו למקום החמישי במצעד בילבורד 200, תוך שהוא מוכר 51,000 עותקים בשבוע הראשון[5]. בשבוע השני צנח האלבום למקום ה־22 במצעד, תוך שהוא מוכר 15,000 עותקים – סך הכל 66,000 עותקים נמכרו בשבועיים הראשונים להשקתו[6].
יחס הביקורת
עריכה| דירוגים מקצועיים | |
|---|---|
| ציוני ביקורות | |
| מקור | ציון |
| AllMusic |   [7]
|
| The A.V. Club (אנ') | -A[8] |
| שיקגו טריביון |  [9]
|
| הדיילי טלגרף | [10]
|
| לוס אנג'לס טיימס | [11]
|
| האובזרבר | [12]
|
| פיצ'פורק | 6.5/10[13] |
| קיו(אנ') | [14]
|
| רולינג סטון | [15]
|
| מגזין סלנט | [16]
|
עם יציאתו לאור, קיבל "Art Official Age" ביקורת חיוביות באופן כללי ממבקרי המוזיקה. במדד מטקריטיק קיבל האלבום ציון ממוצע משוקלל של 70, בהתבסס על 24 ביקורות[17].
מבקרת "The A.V. Club", אביגיל קובינגטון, כותבת בביקורת נלהבת כי האלבום "כל כך חם ובלתי נשכח, שהוא חורך את האוזניים בשמיעה ראשונה". היא טוענת שהנושא המרכזי של האלבום הוא הצמצום בקשרים הבין־אישיים שנגרם כתוצאה מהשימוש המופרז בטכנולוגיה. היא מציינת לטובה גם את מילות האלבום (מתוך "Clouds"): "לעולם אל לך להמעיט/ בכוח של נשיקה על הצוואר/ כשהיא לא מצפה לכך – בחירה לירית חכמה שעושה את כל ההבדל בהפרדת פרינס מסבים אחרים ברוקנרול שנאבקים ללמוד טריקים חדשים". קובינגטון כותבת שלמרות מספר להיטי מועדונים, הבלדות הן אלה ש"זורחות באופן הבהיר ביותר באלבום" ומביאה כדוגמה את "This Could Be Us" ואת "Breakdown". היא מוסיפה ששירים כמו "U Know", "What It Feels Like" וה"בום־שבירה־מלכודת" של "Funknroll" יכלו בקלות להיראות כסינגלים שנכתבו והופקו על ידי אמנים שצעירים מפרינס ב־30 שנה. קובינגטון מסכמת כי באלבום פרינס "מחדש צליל שהוא הן מפותח הן נגיש לציניקנים ואוונגליסטים כאחד[8].
בן גרינמן, מבקר הניו יורקר, כינה את האלבום "אלבום פרינס קסום לגיטימי", וטען שלגבי רובו ככולו "ניתן בקלות לומר שהוא האלבום הקוהרנטי והמספק ביותר של פרינס מזה יותר מעשור". גרינמן, כקובינגטון, אף הוא טוען ש־"Clouds" (בעברית: "עננים") ו־"U Know" "מעלים את התמה של האלבום: הטכנולוגיה מפרידה אותנו ממי שאנחנו קרובים אליו, ואפילו מעצמנו", ו"החוסר באינטגרציה עלול לגרום לחוסר אינטגרציה. 'Clouds' מבקר את הפריקה של החוויה לשרתים מרוחקים (ה'עננים') ומעלה על נס את הרומנטיקה והקשרים הבין אישיים. השיר מעלה טיעון בנוי היטב על הדרך שבה עידן האינטרנט מעודד הצגה לראווה ריקה מתוכן. 'Clouds' הוא סוג של מנשר...". גרינמן אומר שדרכו של פרינס להתמודד עם האתגרים שהעידן החדש מציב היא "לעשות מה שתמיד עשה: לספוג כמעט כל סוג אפשרי של מוזיקה, ובקוסמות אלכימית להפוך את זה למשהו שמייצר מחשבות ורגשות". גרינמן מציין את "Funknroll", "שיר מסיבה מסעיר" (ומציין שקיימת גרסה לשיר גם ב־Plectrumelectrum, אך שזו שבאלבום הנוכחי "יותר מורכבת, עליזה ומצמררת בעת ובעונה אחת") . הוא מציין שהשירים "Affirmation III" / "Way Back Home" מציגים את פרינס, לראשונה מזה שנים, כ"משהו שניתן להבנה, ולגמרי אנושי". גרינמן מסכם: "...הוא בשנות החמישים לחייו, נאבק בבדידות, בהזדקנות, בהשראה יצירתית, בספק עצמי ובנוף תרבותי שמשתנה. ולמרבה המזל, הוא גם פרינס"[18].
רשימת הרצועות
עריכהכל השירים נכתבו על ידי פרינס.
| Art Official Age | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מס' | שם | משך | |||||||
| 1. | Art Official Cage(בהשתתפות אידה נילסן בדנית) |
3:41 | |||||||
| 2. | Clouds(בהשתתפות ליאן לה האבאס (אנ')) |
4:34 | |||||||
| 3. | Breakdown |
4:04 | |||||||
| 4. | The Gold Standard |
5:53 | |||||||
| 5. | U Know(כולל דגימה מהשיר "Blinded" של מילה ג'יי (אנ')) |
3:56 | |||||||
| 6. | Breakfast Can Wait |
3:54 | |||||||
| 7. | This Could Be Us |
5:12 | |||||||
| 8. | What It Feels Like(בהשתתפות אנדי אלו (אנ')) |
3:53 | |||||||
| 9. | affirmation I & II(בהשתתפות ליאן לה האבאס) |
0:40 | |||||||
| 10. | Way Back Home(בהשתתפות דלילה (אנ')) |
3:05 | |||||||
| 11. | Funknroll |
4:08 | |||||||
| 12. | Time(בהשתתפות אנדי אלו) |
6:49 | |||||||
| 13. | affirmation III(בהשתתפות ליאן לה האבאס) |
3:28 | |||||||
משך כולל: |
53:16 | ||||||||
הערה
- כל שמות השירים מסוגננים באותיות רישיות למעט "affirmation I & II" ו־"affirmation III".
מצעדים
עריכהמצעדים שבועיים
עריכה
 | ||
|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא |
 אוסטרליה
|
מצעד האלבומים האוסטרלי | 15[19] |
 איטליה
|
מצעד האלבומים האיטלקי | 9[29] |
 ארצות הברית
|
בילבורד 200 | 5[37] |
| מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ | 1[38] | |
 גרמניה
|
GfK – טופ 100 | 18[23] |
 דנמרק
|
היטליסטן | 3[24] |
 הולנד
|
מצעד 100 האלבומים ההולנדיים | 4[25] |
 הונגריה
|
Mahasz | 3[28] |
 הממלכה המאוחדת
|
מצעד האלבומים הבריטי | 8[35] |
| מצעד הרית'ם אנד בלוז הבריטי | 1[36] | |
 ולוניה
|
אולטראטופ 40 | 18[21] |
 יפן
|
אוריקון | 6[30][1] |
 נורווגיה
|
VG-lista | 2[32] |
 ניו זילנד
|
המצעד הניו זילנדי הרשמי | 17[31] |
 סקוטלנד
|
מצעד האלבומים הסקוטי | 9[33] |
 פינלנד
|
המצעדים הפיניים הרשמיים | 20[26] |
 פלנדריה
|
אולטראטופ 50 | 8[20] |
 צרפת
|
SNEP | 6[27] |
 קנדה
|
מצעד האלבומים הקנדי | 21[22] |
 שוודיה
|
סוורייטופליסטן | 9[34] |
מצעדים שנתיים
עריכה|
| ||
|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא |
| ארצות הברית
|
בילבורד 200 | - |
| מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ השנתי – 2014 | 41[40] | |
| פלנדריה
|
אולטראטופ 50 | 147[39] |
|
| ||
|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא |
| ארצות הברית
|
בילבורד 200 | - |
| מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ השנתי – 2015 | 87[41] | |
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה.svg){kind=logo}
ביאורים
עריכה- ^ "וורנר רקורדס" היא חברת בת של וורנר מיוזיק גרופ (אין לבלבל עם האחים וורנר)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 על האלבום באתר פרינסוולט, באתר princevault.com, בדיקה אחרונה 4 באוגוסט 2020
- ^ 1 2 ג'ס דנהאם, פרינס מוציא את "Plectrumelectrum" ואת "Art Official Age" באותו יום, באתר האינדפנדנט, 26 באוגוסט 2014, בדיקה אחרונה 14 באוגוסט 2020
- ^ 1 2 3 קורי גרו, פרינס מגביר פאנק וסול בשני אלבומים חדשים הסתיו הזה, באתר רולינג סטון, 25 באוגוסט 2014, בדיקה אחרונה 14 באוגוסט 2020
- ^ 1 2 הארייט גיבסון, פרינס מודיע פרטים על שני אלבומים חדשים, באתר הגרדיאן, 25 באוגוסט 2014, בדיקה אחרונה 14 באוגוסט 2020
- ^ מכירות אלבומי היפ הופ: פרינס, כריס בראון, צ'יילדיש גמבינו, באתר (אנ') HipHopDX, 8 באוקטובר 2014, בדיקה אחרונה 14 באוגוסט 2020
- ^ מכירות אלבומי היפ הופ: קיישה קול, צ'יילדיש גמבינו, טינשה, פלייניג לוטוס, באתר hipHopDX(אנ'), 15 באוקטובר 2014, בדיקה אחרונה 14 באוגוסט 2020
- ^ סטיבן תומאס ארלוויין, ביקורת "AllMusic", באתר AllMusic, בדיקה אחרונה 15 באוגוסט 2020
- ^ 1 2 אביגיל קובינגטון, ביקורת "The A.V. Club", באתר The A. V. Club (אנ'), 1 באוקטובר 2014, בדיקה אחרונה 15 באוגוסט 2020
- ^ גרג קוט, ביקורת "שיקגו טריביון", באתר שיקגו טריביון, 29 בספטמבר 2014, בדיקה אחרונה 15 באוגוסט 2020
- ^
Neil Mccormick, Prince, Art Official Age, first review: 'delightfully nuts', The Telegraph, 26 September 2014
- ^ רנדל רוברטס, ביקורת "לוס אנג'לס טיימס", באתר לוס אנג'לס טיימס, 29 בספטמבר 2014, בדיקה אחרונה 15 באוגוסט 2020
- ^ קיטי אמפייר, ביקורת "האובזרבר", באתר האובזרבר, 5 באוקטובר 2014, בדיקה אחרונה 15 באוגוסט 2020
- ^ סטיבן מ. דיוזנר, ביקורת "פיצ'פורק", באתר פיצ'פורק, 3 באוקטובר 2014, בדיקה אחרונה 15 באוגוסט 2020
- ^ ביקורת "קיו", נובמבר 107.2014, בדיקה אחרונה 15 באוגוסט 2020
- ^ ג'ון דולן, ביקורת "רולינג סטון", באתר רולינג סטון, 7 באוקטובר 2014, בדיקה אחרונה 15 באוגוסט 2020
- ^ אריק הנדרסון, ביקורת מגזין סלנט, באתר מגזין סלנט, 1 באוקטובר, בדיקה אחרונה 15 באוגוסט 2020
- ^ ציון 70 במטקריטיק, באתר מטקריטיק, בדיקה אחרונה 14 באוגוסט 2020
- ^ בן גרינמן, ביקורת "הניו יורקר", באתר הניו יורקר, 29 בספטמבר 2014, בדיקה אחרונה 10 בספטמבר 2020
- ^ המצעד האוסטרלי, באתר /australian-charts.com, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ המצעד הבלגי – פלנדריה, באתר ultratop.be, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ המצעד הבלגי – ולוניה, באתר ultratop.be, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ המצעד הקנדי (בילבורד), באתר בילבורד, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ המצעד הגרמני, באתר offiziellecharts.de, בדיקה אחרונה 21 באוגוסט 2020
- ^ המצעד הדני, באתר danishcharts.dk, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ המצעד ההולנדי, באתר dutchcharts.nl, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ המצעד הפיני, באתר ifpi.fi, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ המצעד הצרפתי, באתר lescharts.com, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ המצעד ההונגרי, באתר slagerlistak.hu, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ המצעד האיטלקי, באתר italiancharts.com, בדיקה אחרונה 19 באוגוסט 2020
- ^ המצעד היפני (אוריקון), באתר oricon.co.jp, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ המצעד הניו זילנדי, באתר charts.nz, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ המצעד הנורווגי, באתר norwegiancharts.com, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ המצעד הסקוטי (OCC), באתר OCC, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ המצעד השוודי, באתר swedishcharts.com, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ המצעד הבריטי, באתר OCC, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ המצעד הבריטי – R&B, באתר OCC, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ היסטוריית פרינס בבילבורד 200, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־21 בנובמבר 2021
- ^ היסטוריית פרינס במצעד R&B של הבילבורד, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־21 בנובמבר 2021
- ^ המצעד השנתי הבלגי – פלנדריה, באתר ultratop.be, בדיקה אחרונה 17 באוגוסט 2020
- ^ מצעד אלבומי ה-R&B השנתי – 2014, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־21 בנובמבר 2021
- ^ מצעד אלבומי ה-R&B השנתי – 2015, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־21 בנובמבר 2021
