Der Jude (גרמנית: 'היהודי'; נהגה: "דֶר יוּדה"; מקובלים גם התעתיקים היידים והיידים למחצה "דער יודע", "דער יודה") היה כתב עת יהודי הגותי וספרותי שנוסד על ידי מרטין בובר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, והופיע בין השנים 1916 עד 1928.

שער "Der Jude" בשנת 1918

עורך כתב העת היה בובר, ולצדו שימשו כעורכים: מקס מאייר (Mayer), מקס מאייר פרֶגר (Mayer Präger), גוסטב קרויאנקר (Krojanker), ארנסט סימון וזיגמונד קצנלסון (Kaznelson). כתבו בו מאמרים: תיאודור בהר, אלברט הלמן, הנס זקס, יעקב קלצקין, הוגו ברגמן, מקס איזידור בודנהיימר, ארנו נאדל, הוגה הדעות אהרן דוד גורדון, החלוץ ואיש העלייה השלישית, אליהו רפפורט ואחרים. שני סיפורים של פרנץ קפקא פורסמו בו לראשונה, "תנים וערבים" ו-"דין וחשבון לאקדמיה".
גרשם שלום הביע ביקורת על הלכי רוח שהובעו במאמרים בתקופת מלחמת העולם, אבל גם שמח על מאמריו של א"ד גורדון, והעריך את המאמץ ששוקע בו, ועל כך שוחח עם בובר.[1]

חלק מארכיונו הובא עם עלייתו של בובר לארץ ישראל, אשר הביא עמו את ארכיון כתב העת, והוא שמור בארכיון הספרייה הלאומית, יחד עם שאר עזבונו הספרותי.

לקריאה נוספתעריכה

  • Eleonore Lappin, Der Jude. Monographie einer Zeitschrift, 1916-1928, Ph.D. dissertation, Hebrew University of Jerusalem, 1995.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא Der Jude בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גרשם שלום, מברלין לירושלים, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"ב, עמ' 80-79.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תולדות עם ישראל ובנושא כתבי עת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.