פתיחת התפריט הראשי

אלקטרואנצפלוגרם

רישום הפעילות החשמלית במוח
(הופנה מהדף EEG)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן אין פירוט והסבר מהם גלי המוח השונים ובמה הם מתבטאים (מלבד גלי תטא). ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חוסר במקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ה־EEG הראשון של מוח אנושי שפורסם על ידי ברגר
בדיקת EEG
שימוש באלקטרואנצפלוגרם במעבדה

אֶלֶקְטְרוֹאֶנְצֶפָלוֹגְרָםאנגלית: Electroencephalogram; בראשי תיבות: EEG, אא"ג; בעברית: "רשמת מוח חשמלית") הוא רישום הפעילות החשמלית במוח. הרישום נעשה באמצעות מכשיר אלקטרואנצפלוגרף הכולל 21 אלקטרודות המוצמדות לקרקפת הנבדק[1], כך שהמדידה מתבצעת באופן חיצוני שאינו פולשני[2]. הדפוסים המתקבלים מכונים גלי מוח, והם משקפים מאפיינים כלליים של פעילות רשתות תאי העצב במוח.

ה־EEG הומצא על ידי הנוירולוג הבריטי ריצ'רד קאטון בשנת 1885, תוך מחקר על בעלי־חיים, ובשנת 1929 פותח על ידי הנוירולוג הגרמני הנס ברגר כך שאפשר יהיה לעשות בו שימוש יעיל גם בבני־אדם. בשנות ה־50 פיתח הפיזיקאי והמהנדס ויליאם גריי וולטר סוג חדש יותר של בדיקת EEG, שנקרא טופוגרפיית EEG. בדיקה זו יוצרת מעין מיפוי אלקטרוני של פני המוח.

במדידות EEG זוהו מספר דפוסים שנרשמים בעת סוגים שונים של פעילות מוחית. דפוסים אלה של גלי מוח מסומנים באמצעות א"ב יווני - גלי אלפא, בטא, גמא, דלתא ותטא. לכל אחד מסוגי הגלים יש תדירות ומשרעת אופייניים.

מקור פעילות EEGעריכה

מדידות EEG בגולגולת מסכמות את זרם הפעילות הבתר־סינפטי. דחף עצבי באקסון קדם־סינפטי גורם לשחרור של נוירוטרנסמיטור אל הסינפסה. הנוירוטרנסמיטור עובר בפעפוע אל מעבר למרווח הסינפטי ונקשר לקולטן בדנדריט הבתר־סינפטי. פעילותם של קולטנים רבים היא תוצאה של שטף יונים אל תוך הדנדריטים או מתוכם החוצה. הדבר מתבטא בזרמים מפצים בחלל החוץ תאי. זרמים חוץ תאיים אלו אחראיים ליצירת פוטנציאל חשמלי באלקטרודות של ה־EEG. ה־EEG אינו רגיש לדחף עצבי באקסון.

פוטנציאל קשור-אירועעריכה

  ערך מורחב – פוטנציאל קשור-אירוע

בממד הזמן האלקטרואנצפלוגרם יכול לספק מדידות של פוטנציאל קשור-אירוע[3]. פוטנציאל קשור-אירוע (ERP) הוא סידרה של שינויי מתח קבועים, אשר מתרחשים במערכת העצבים המרכזית בתגובה לגרייה חושית, לאירוע מוטורי או לאירוע הכרתי[4][5].

הרכיבים של הפוטנציאלים המעוררים הם ביטויים חיצוניים לתהליכים תוך מוחיים[2]. הם מחושבים על ידי מיצוע התגובה המוחית לאירועים חיצוניים, במהלך ביצוע מטלה[6]. ניתן להסתייע בפוטנציאלים המעוררים להבנה של תהליכים קוגניטיביים המעורבים בתפיסה, קשב, רגש, פעולה, זיכרון ועוד[5].

גלי מוחעריכה

במדד התדירות האלקטרואנצפלוגרם יכול לשמש למדידה של גלי מוח[3].

נהוג לחלק את רצף התדירויות לטווחים שונים, המאפיינים דפוסי פעולה שונים של המוח[3] וניתנו להן שמות מתוך האלפבית היווני:

  • גלי דלתא Delta - (1–4 Hz)
  • גלי תטא Theta - (4–8 Hz)
  • גלי אלפא Alpha - (8–12 Hz)
  • גלי בטא Beta - (13–30 Hz)
  • גלי גמא Gamma - (30–70 Hz)

גלי תטאעריכה

מקצב זה הוא אחד מכמה מיני צורות גלי אלקטרואנצפלוגרם המקושרים למגוון מצבי שינה ועירנות. תדירותם נעה בין 4Hz ל־8Hz, ומערבת פעילות של נוירונים רבים בו זמנית, קרוב לוודאי בהיפוקמפוס ודרך קליפת המוח. מקצבי תטא נצפים בתדירות גבוהה יותר אצל ילדים. פעילות תטא יכולה להיות מובחנת גם במבוגרים במהלך מצבי שינה מסוימים, במצבי ריכוז דומם כמו מדיטציה, ובמצבי זרימה. מקצבים אלו משויכים לניווט מרחבי וצורות מסוימות של זיכרון ולמידה, ובמיוחד באונה הרקתית. באותה מידה הם יכולים להופיע במקרים של נזק מוחי תת־קליפתי כללי או ממוקד. פעילות EEG בתדר תטא מופגנת גם במהלך משימות זיכרון לטווח הקצר. יש המציעים כי הם משקפים את המצב "המחובר" של ההיפוקמפוס; מצב של מוכנות לעיבוד המידע המתקבל. מנגד, תנודות תטא נמצאו במתאם עם מגוון התנהגויות רצוניות (חקירה, התמצאות מרחבית וכו') ומצבי כוננות (כמו סמירת השערות) בחולדות, מציעות כי תנודות אלו יכולות לשקף אינטגרציה של מידע סנסורי (תחושתי) ופלט מוטורי. עדויות רבות מציעות כי מקצב תטא מעורב בלימוד מרחבי והתמצאות.

פעילות תטא מקושרת עם תחושה נעימה ורגועה. היא יכולה להתקיים לפעמים בתודעה של מעין ״ריחוף״ וחשיבה נטולת טרדות. שיטת הריפוי האלטרנטיבית תטא הילינג קרויה על שם גלים אלה, בטענה שאפר להביא את המטופל למצב מדיטטיבי של גלי תטא, שהם בריאים למוח ולנפש ומרפאים בעיות הנובעות מדחק.[דרוש מקור]

שימושים ברפואה ובמחקרעריכה

נוירולוגים ומדעני עצב עושים שימוש ברישומי EEG כדי ללמוד על תפקוד המוח, באמצעות מדידה של גלי המוח במהלך פעילות של מתנדבים אנושיים ושל בעלי־חיים בניסויי מעבדה. דפוסי EEG משמשים כלי חשוב בחקר השינה ובאפיון שלבי השינה השונים. בנוסף, נעשה שימוש ברישומי EEG למטרות אבחון רפואי, בין השאר כדי לאבחן אפילפסיה.

האלקטרואנצפלוגרם משמש גם כאמצעי טכנולוגי פופולרי ונגיש למיפוי מנגנונים נוירולוגים המעורבים בהפרעות נוירו-התפתחותיות, כמו למשל: הפרעת קשב והספקטרום האוטיסטי[3].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
  2. ^ 2.0 2.1 אלעד, א' (2005). הפסיכולוגיה של השקר ושיטות לחשיפתו. רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Lau-Zhu, A., Fritz, A., & McLoughlin, G. (2018). Overlaps and distinctions between attention deficit/hyperactivity disorder and autism spectrum disorder in young adulthood: Systematic review and guiding framework for EEG research. Neuroscience & Biobehavioral Reviews.‏
  4. ^ מנור, א', וטיאנו, ש' (2012). לחיות עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. תל אביב: דיונון.
  5. ^ 5.0 5.1 V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.
  6. ^ Smallwood, J., Brown, K., Baird, B., & Schooler, J. W. (2012). Cooperation between the default mode network and the frontal–parietal network in the production of an internal train of thought. Brain research, 1428, 60-70.‏