EROS B, הלוויין השני בסדרת לווייני הצילום המסחריים "ארוס", אשר תוכננו על ידי התעשייה האווירית, נבנו במפעל מב"ת ומופעלים ונמצאים בבעלות החברה "אימאג'סאט אינטרנשיונל". פירוש השם EROS הוא Earth Resources Observation Satellite.

EROS B
מידע כללי
מפעיל אימאג'סאט אינטרניונל
יצרן התעשייה האווירית לישראל
תאריך שיגור 25.04.2006
משגר סטארט 1
אתר שיגור קוסמודרום סבובודני עריכת הנתון בוויקינתונים
משימה
סוג משימה תצפית
לוויין של כדור הארץ
מסלול LEO
משך המשימה הכולל 25 באפריל 2006 – הווה (18 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 29079
מאגר המידע הלאומי 2006-014A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

חברת "אימאג'סאט אינטרנשיונל" הכריזה כי החלה בבנית הלוויין ב-4 בדצמבר 2000, יום לפני שיגור הלוויין הראשון בסדרה "EROS A". על פי התכנון שיגור ה-EROS B היה אמור להתבצע בשנת 2001, ואחריו תוכננו עוד 6 לוויינים בסדרה[1]. ביולי 2000 הודיעה החברה על השלמת גיוס הון בהיקף של יותר מ-90 מיליון דולר[2]. שנה אחר כך חתמה על הסכם אשראי בסך 70 מיליון דולר עם בנק לאומי למימון המשך פיתוח סדרת הלוויינים והודיעה ששיגורו של הלווין השני נדחה לשנת 2003[3]. ב-28 ביולי 2001 חתם רשמית מפעל מב"ת של התעשייה האווירית על הסכם עם חברת "אימאג'סאט אינטרנשיונל" לבניית הלוויין "EROS B" בעלות של 110 מיליון דולר[4]. בדצמבר 2001 הודיעה החברה כי שיגור הלווין ידחה, עקב קשיים בגיוס לקוחות. בשלב זה רק ממשלות ישראל, טייוואן והודו נרשמו כלקוחות עבור "EROS B"[5].

הלוויין שוגר, אחרי עיכובים נוספים, ב-25 באפריל 2006, על טיל "סטארט 1" מקוסמודרום סבובודני בסיביר, רוסיה למסלול בגובה של כ-500 ק"מ. המשגר הרוסי לאחר שהוכיח רקורד של 100% הצלחה בשיגור שלושה לוויינים ברציפות. המשגר הרוסי הוא הסבה של טיל בליסטי[6]. ב־28 באפריל 2006 הודיעה חברת "ISI" שהתקבלו צילומים ראשונים מהלוויין ארוס B[7].

במקור, הצפי לפעילות הלוויין הייתה כעשר שנים, אולם הלוויין עלה על הציפיות, ונכון לשנת 2022, עדיין נמצא בשירות חברת ISI.

מפרט טכני עריכה

EROS B מצויד במצלמה בעלת רזולוציה גבוהה, 70 סנטימטר, מתוצרת חברת אל-אופ. רזולוציה זו נחשבה עד לפני שנים אחדות כרזולוציה לצרכים צבאיים, אולם כיום מותר למכור תמונות אזרחיות שצולמו ברזולוציה זו. הוא פיתוח של התעשייה האווירית ואל-אופ, וכולל אלמנטים מהלוויינים הצבאיים מסדרת אופק. משקלו הנמוך, כ- 290 ק"ג, היה בעת פיתוחו כמחצית ממשקלם הממוצע של לוויינים אזרחיים אחרים. עובדה שהקנתה לו גמישות ביכולת התמרון בחלל ויציבות רבה יותר.

התמונות שהלוויין מצלם יועדו לשימושים אזרחיים, מסחריים ומדעיים עבור מדינות וחברות מסחריות, למטרות שונות בהם: מיפוי של שטחים קרקעיים וימיים לצרכים שונים, ובהם איכות סביבה, ניצול קרקעות ותכנון תשתיות. תמונות הלוויין יכולות לשמש גם להתראה מפני אסונות טבע ולאומדן נזקיהם.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה