HVA הוא ראשי התיבות של Hauptverwaltung Aufklärung בגרמנית, שמשמעותו מינהל הביון הכללי[1] והיה שירות ביון החוץ של המשרד לביטחון המדינה ("שטאזי"), סוכנות הביטחון המרכזית של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (גרמניה המזרחית) משנת 1955 ועד 1990.

HVA
תג דואר גרמניה המזרחית
מידע כללי
מדינה גרמניה המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוכנות אם שטאזי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1955 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק 1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה מרכזי פנקו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ה-HVA היה חלק בלתי נפרד מהשטאזי, אחראי על פעולות מחוץ למזרח גרמניה כגון ריגול, מבצעים חשאיים, איסוף מודיעין זר, הערכת מודיעין וסיכול ריגול של מדינות ברית נאט"ו וסוכנויות הביון שלהן.

השטאזי פורק בינואר 1990 ואיתו מינהל הביון. אז נחשף לציבור אופן הפעולה של HVA, כולל המבנה הפנימי, השיטות וזהות עובדיו. HVA הפך לעניין רחב ומחקר אינטנסיבי באחריות הממונה הפדרלי לרשומות השטאזי. חלק מ-HVA נחשב לשירות הביון הזר היעיל ביותר במהלך המלחמה הקרה והשני בגודלו אחרי כוחות המודיעין של ברית המועצות. על פי ה-CIA, הוא סיפק עד 80 אחוזים מכל המידע על מדינות נאט"ו לפני ברית ורשה.[2]

קודמיו עריכה

בשנת 1951, נוסד שירות המודיעין הזר (APN), בהנהגתו של אנטון אקרמן, כשהוא עבד בכיסוי בתור Institut für wirtschaftswissenschaftliche Forschung (IPW) = המכון למחקר כלכלי. על פי מרקוס וולף, שמונה גרמנים וארבעה "יועצים" סובייטים נכחו ב-1 בספטמבר 1951 בבוהנסדורף ברובע טרפטו-קופניק. ה-APN היה כפוף למשרד החוץ הגרמני. המנהיג הראשון היה אקרמן, סגנו היה ריכרד שטלמן. ראש "היועצים" היה קצין הק.ג.ב. אנדריי גראואר, שלדברי וולף, סטלין הטיל עליו באופן אישי ל"סייע לשיקום".

בשנת 1952 קמה מכללת APN (מכללת HVA מאוחר יותר), שם סוכנים עברו הכשרה וכונו בשם "צופים לשלום" (Kundschafter des Friedens) בז'רגון השטאזי למבצעים במדינות המערב. לקראת סוף השנה עתר אקרמן לעיתון הפוליטביורו של מפלגת השלטון שיחליף אותו, במקומו מונה ולטר אולבריכט.

חובות עריכה

תפקידו העיקרי של ה-HVA היה ריגול, שכלל איסוף מודיעין פוליטי, צבאי, כלכלי וטכנולוגי. בין תפקידיה האחרים היו פעילויות נגד סוכנויות הביון המערביות (באמצעות חדירה והסתננות), הכנת פעולות חבלה וכן מבצעים חשאיים כמו הפצת מודיעין כוזב ב"תחום המבצעי של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה", כולל מערב ברלין.

 
מילקה נואם בפני אגודת דינמו, 25 במרץ 1983.

בתחילת שנות השמונים החל הריגול הצבאי לקבל משמעות. ברית המועצות, הממשל בהנהגת ה-SED של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית ומזכיר הביטחון הלאומי אריך מילקה ציפו למידע עליון בנוגע לגילוי מוקדם של הכנות המלחמה מהמדינות המערביות מ-HVA, לאור המתח הגובר בימי המלחמה הקרה.

שיתוף פעולה עם הק.ג.ב עריכה

תנאים אופטימליים אפשרו ל-HVA לספק את "שירותי האחות" המזרחיים שלה, במיוחד הק.ג.ב., כמות המודיעין שזרם מהרפובליקה הפדרלית של גרמניה, שהייתה חברה אירופית משמעותית ביותר בנאט"ו, היה רב.

תחנת ברליו של הק.ג.ב. התמקמה בברלין-קרלשורסט, כשמטה השירות החשאי של ברית המועצות היה בפוטסדאם-בבלסברג, ובנוסף, הופעלו אנשי קשר לכל מנהלת מחוז. פעולות מוצלחות נגד מטה נאט"ו בבריסל, כמו גם כמה מדינות מערב אירופיות אחרות, כמו בריטניה, תרמו גם הן לחשיבוות ה-HVA. בארצות הברית, להפך, ה-HVA מעולם לא הצליח לפרוץ שום כיוון, מכיוון שהק.ג.ב פעל שם כמעט באופן בלעדי (החדירות המשמעותיות של המודיעין המזרח גרמני, למשל, ל-NSA, מקורן בצוות שהיה מוצב במערב ברלין).

ארגון ומבנה עריכה

מחלקות עריכה

בשנת 1989 היו ב-HVA 21 מחלקות (Abteilungen) וחמישה כוחות משימה (Arbeitsgruppen). בנוסף, היו לה מטה (Stab der HVA) ותחום מדע וטכנולוגיה (Sektor Wissenschaft und Technik, SWT), שהיה אחראי לריגול טכנולוגי. במובן מסוים מינהל הביון הראשי היה שירות חשאי בתוך השירות החשאי עם אוטונומיה בתוך השטאזי בדומה לזו שנהנה ממנה המינהל הראשי הראשון בתוך הק.ג.ב או מנהלת המבצעים של ה-CIA נהנית ממנו.

ל-HVA היה תקציב משלה ומיזמים משלה, אשר לא רק סיפקו תעסוקת כיסוי לפעילים שלה, אלא גם תרמו כספים מפעילותם העסקית לתחזוקת השירות. המינהל הראשי טיפל גם בסיכול ריגול. זו הייתה זכות בלעדית של השטאזי בתוך הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, אך בעוד שהמינהל הראשי טיפל במשימה זו בתוך צבא העם הלאומי ובכוחות משמר הגבול, המינהל הראשי השביעי טיפל בנושאי סיכול ריגול במשרד הפנים ובמשטרת העם, דיוויזיה XX טיפלה בניסיונות חדירת ריגול בתוך מנגנון המדינה של הרפובליקה והמינהל הראשי השני טיפל בסיכול ריגול בקרב הציבור במזרח גרמניה באופן כללי, ריגול נגדי ב-HVA טופל אך ורק על ידי מחלקה A IX.

מטה עריכה

קודמתו של HVA, APN (Außenpolitischer Nachrichtendienst: שירות מודיעין החוץ) התמקם בשנת 1950 בפנקו, אז עברה אל רולנדופר במיטה, ברלין. מטה HVA היה ממוקם מאמצע עד סוף שנות החמישים במתחם הבניין של מפקדת השטאזי ברובע ליכטנברג בברלין. לאחר השלמת בנייני המשרדים החדשים בפינת Ruschestße ו-Frankfurter Allee, הקים HVA את בסיס הפעילות בו. (לאחר 1990 נכנסה סוכנות תעסוקה לבניין. הבניין שעל רחוב פרנקפורטר נמצא בשימוש דויטשה באן. לוגו של חברת דויטשה באן הודבק וניתן להבחין בו בקלות). מחלק המבצעים הטכניים, Sektor Operativ-Technische (OTS), היה ממוקם ברחוב רודרנשטראסה בהוהנשונהאוזן.

 
HVA-ברלין

הנהגה עריכה

 
מרקוס וולף (נובמבר 1989)

מחלקות VII, IX, X וכוח המשימה S הוכפפו ישירות לראש HVA, קולונל גנרל ורנר גרוסמן. קודמו היה קולונל גנרל מרקוס וולף, שהנהיג את ה-HVA במשך 34 שנים עד 1986 וזכה להערכה מקצועית גבוהה בקהילת המודיעין. לראש HVA היו חמישה סגנים. במקרה האחרון, אלה היו הגנרלים הורסט פוגל, היינץ גייר, היינריך טאוכרט ורנר פרוסצקי וכן ראלף-פטר דבו.

ראשי HVA עריכה

שם תחילת כהונה סיום כהונה
אנטון אקרמן 1951 1952
מרקוס וולף 1952 1986
ורנר גרוסמן 1986 1989

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Overview – Ministry of State Security". bstu.bund.de. Federal Commissioner for the Stasi Records. נבדק ב-2014-06-27.
  2. ^ Rappaport, Sarah. "Take A Look At These Creepy Cold War Images From The East German Stasi's Archives". Business Insider (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-08-18.