I'm Only Sleeping
I'm Only Sleeping (בתרגום לעברית: אני רק ישן) הוא שיר רוק פסיכדלי של להקת הביטלס מאלבומם Revolver שיצא ב-1966. בארצות הברית ובקנדה, השיר היה אחד מהשלושה שקפיטול רקורדס הוציאו מהאלבום והוסיפו ל-Yesterday and Today שיצא חודשיים לפני Revolver. השיר נכתב על ידי ג'ון לנון והקרדיט ניתן ללנון-מקרטני. השיר כולל סולו גיטרה חשמלית הפוך שמנוגן על ידי ג'ורג' האריסון, וזו הפעם הראשונה שנעשה שימוש בכזו טכניקה. לנון אמר על הסולו "זו הייתה הפעם הראשונה שבה משתמשים בהקלטה של גיטרה הפוך. לפני המי, לפני הנדריקס, לפני כולם".
 | |
| שיר בביצוע הביטלס | |
| מתוך האלבום Revolver | |
| יצא לאור | 5 באוגוסט 1966 |
|---|---|
| תאריך הקלטה | 27-29 באפריל, 5 במאי ו-6 במאי 1966 |
| סוגה |
מוזיקה פסיכדלית, רוק פסיכדלי  |
| שפה |
אנגלית |
| אורך | 3:01 |
| כתיבה |
ג'ון לנון, פול מקרטני |
| לחן |
ג'ון לנון, פול מקרטני |
| הפקה | ג'ורג' מרטין |
  | |
רקע והשראה
עריכההטיוטה הראשונה של לנון עבור מילות השיר, שנכתבה על גבו של מכתב ב-1966, מציעה שהוא כתב על השמחה שבלהישאר במיטה ושהפרשנות הנפוצה שמילות השיר עוסקות בסמים היא לא נכונה.[1] בזמן שלא היה בסיבובי הופעות, לנון בדרך כלל העביר את זמנו ישן, אוכל, כותב או צופה בטלוויזיה, לעיתים תחת שימוש בסמים, ומקרטני היה נאלץ להעיר אותו בשביל שישתתף בכתיבת השירים.[2] ב-4 במרץ 1966, בכתבה פרי עטה של חברתו של לנון, נכתב "הוא יכול לישון כמעט ללא הגבלת זמן, הוא כנראה האדם העצלן ביותר באנגליה. 'עצלן פיזית', הוא אמר. 'לא אכפת לי לכתוב או לקרוא או לצפות או לדבר, אבל סקס זה הדבר הפיזי היחיד שאני עוד מוכן להתאמץ בשבילו עוד'."[3]
יהונתן גפן הודה בספרו "חומר טוב" כי ברבים מהשירים שנכתבו בתקופת "חבורת לול" הייתה השפעה של הביטלס, תוך שרעיונות ומשפטים מסוימים היו תרגומים מהביטלס[4], לדוגמה: השירים "אני אוהב לישון" של אריק איינשטיין ו"לישון לישון" של אושיק לוי היו בעצם "I'm Only Sleeping"".
ביצוע
עריכה- ג'ון לנון - שירה, גיטרה אקוסטית
- פול מקרטני - שירה הרמונית, גיטרת בס
- ג'ורג' האריסון - שירה הרמונית, גיטרה חשמלית הפוכה
- רינגו סטאר - תופים
- ג'ורג' מרטין - הפקה
- ג'ף אמריק - טכנאי קול
קישורים חיצוניים
עריכה.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ "100 Greatest Beatles Songs: 57 – 'I'm Only Sleeping'" האתר הרולינג סטון.
- ^ סטיב טרנר (2016), Beatles '66: The Revolutionary Year, עמ' 250-51
- ^ סטיב טרנר (2016), Beatles '66: The Revolutionary Year, עמ' 36–135, 250
- ^ יהונתן גפן, יגאל שוורץ (ע), חומר טוב, דביר, 2002, עמ' 68
| הקודם: 2023: All Too Well: The Short Film – טיילור סוויפט |
פרס גראמי לווידאו קליפ הטוב ביותר 2024: "I'm Only Sleeping" – הביטלס |
הבא: |