ג'ורג' מרטין

סר ג'ורג' הנרי מרטין (3 בינואר 19268 במרץ 2016) היה מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי בריטי, הידוע בעיקר בעבודתו עם להקת הביטלס, שכמעט את כל אלבומיה הוא הפיק. בשל תפקיד זה, יש המכנים אותו "החיפושית החמישית".

ג'ורג' מרטין
George Henry Martin, George Martin
ג'ורג' מרטין, 7 בינואר 2007
ג'ורג' מרטין, 7 בינואר 2007
ג'ורג' מרטין, 7 בינואר 2007
לידה 3 בינואר 1926
הייבורי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במרץ 2016 (בגיל 90)
Coleshill, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ג'ורג' הנרי מרטין
מוקד פעילות לונדון, אנגליה
תקופת הפעילות 19502016 (כ־66 שנים)
מקום לימודים בית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין
מעבד
מפיק מוזיקלי
סוגה קלאסית
פופ
רוק אנד רול
בארוק
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה אבוב, פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Parlophone Capitol
EMI
AIR
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
התקליט הראשון של הביטלס, בהפקתו של מרטין באולפני פרלופון
ג'ורג' מרטין ופול מקרטני בסטודיו, 1966

בזכות תרומתו לתעשיית המוזיקה ולחברה, מרטין הוא מפקד במסדר האימפריה הבריטית (CBE).

ראשית חייו עריכה

כאשר היה בן שש, רכשה משפחתו של מרטין פסנתר שצד את תשומת לבו. בגיל שמונה, שכנע את הוריו לרשום אותו לשיעורי פסנתר, אבל אלה הופסקו לאחר השיעור השמיני, וזאת מאחר שנתגלו חילוקי דעות בין המורה לפסנתר ואמו של מרטין. מאוחר יותר אמר מרטין שהצליח ללמוד מאז באופן עצמאי.

מרטין עבר בין מספר בתי-ספר, וכאשר פרצה מלחמת העולם השנייה (היה בן 13), משפחתו עזבה את לונדון העיר, לפרוור ברומלי, שם למד בבית ספר תיכון.

"אני זוכר היטב את הפעם הראשונה ששמעתי תזמורת סימפונית. הייתי בן-עשרה כאשר סר. אדריאן בולט הביא את תזמורת ה-BBC לקונצרט בית-הספר. זה היה קסום בעיני. מצאתי קושי לחבר את הצלילים האצילים כל-כך אל תשעה-עשר האנשים שניגנו על כלים מעץ, כלי נשיפה ומיתרים עשויים שיער חיות."

למרות המשך התעניינותו במוזיקה, ו"חלומות על להיות רחמנינוב הבא", בתחילת דרכו לא בחר במוזיקה כקריירה. כנער, הוא עבד בעבודות מזדמנות, ביניהן כפקיד במשרד המלחמה, שם הסתכם תפקידו בעיקר במילוי טפסים והכנת תה. בשנת 1943, כאשר היה בן 17, הצטרף אל הזרוע האווירית של הצי המלכותי הבריטי בתור טייס ומאוחר יותר הוסמך כקצין. המלחמה הסתיימה לפני שהספיק להיות מעורב בפעילות קרבית כל שהיא, תקופת שירותו הסתיימה בשנת 1947.

תחילת הקריירה עריכה

בתום השירות בצי המלכותי, בעידוד ידידו, סידני האריסון (Sidney Harrison), למד מרטין בבית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה בלונדון. הוא למד שם בין השנים 50–1947, והתמקד בלימודי פסנתר ואבוב (מורתו של מרטין ללימודי האבוב הייתה אמה של ג'יין אשר, בת-זוגו לעתיד של פול מקרטני). הוא הושפע מוזיקלית בעיקר מרחמנינוב ומוריס ראוול, כמו גם מקול פורטר, וג'וני דנקוורת'. ב-3 בינואר 1948, כאשר הוא עדיין באקדמיה, התחתן עם שינה צ'יסהולם (Sheena Chisholm), לבני הזוג נולדו שני ילדים. מאוחר יותר, ב-24 ביוני 1966, התחתן עם אשתו השנייה ג'ודי לוקהארט סמית' – להם נולדו גם כן שני ילדים. בתחילת עבודתו עבד במחלקת המוזיקה הקלאסית ב-BBC. בשנת 1950 הצטרף לתאגיד המוזיקה EMI שהחזיקה בבעלותה את חברת התקליטים פרלופון (Parlophone) ובהמשך התמנה לראש פרלופון. מרטין שימש כעוזר לאוסקר פרוס (Oscar Preuss), שהיה ראש חברת התקליטים בין השנים 55–1950. אף על פי שנחשבה בעבר כחברת תקליטים מכובדת (בעיקר של מוזיקת ג'אז), כשהגיע מרטין לפרלופון, יחסה של חברת-האם EMI היה מזלזל, והיה כאל חברה זניחה להקלטת פרויקטים בעלי חשיבות מועטה. לאחר פרישתו של פרוס, ירש מרטין את ניהול חברת התקליטים, והתמחה בשנותיו הראשונות בהקלטת מוזיקת בארוק ומוזיקה קלאסית כמו גם מוזיקה בריטית עממית. מרטין הפיק מספר לא מבוטל של תקליטי קומדיה, ועבד עם קומיקאים רבים ביניהם פיטר סלרס (ששיחק בסדרה הקומית דוקטור הו). כמו כן, עבד עם להקת הסקיפל הבריטית – Vipers Sikffle Group- והפיק להם מספר להיטים. בתחילת 1962, הוציא את הסינגל – "Time Beat" – שהיה גרסת מוקדמת למוזיקת דאנס אלקטרונית (השיר הוא עיבוד לגרסת בסיס של המוזיקאית האיטלקייה - Maddalena Fagandini). הסינגל יצא לאור תחת השם הבדוי של היוצר – "Ray Cathode".

מרטין הפיק את המופע הקומי-מוזיקלי – "At the Drop of a Hat", שהיה הצלחה מסחרית גדולה במשך שנים. פריצתו המשמעותית הייתה כאשר הפיק את המופע – "Behind the Fringe" – בו כיכבו בין היתר פיטר קוק, אלן בנט וג'ונתן מילר.

עבודתו של מרטין בשנים אלו תרמה רבות לשינוי דימויה של פרלופון מ"חברה קטנה ועצובה" לעסק מצליח ומשגשג.

עם הביטלס עריכה

היכרות ראשונית עריכה

בתחילת 1962, בחור בשם סיד קולמן (Sid Coleman), יצר קשר עם מרטין וסיפר לו על בריאן אפשטיין, מנהל של להקת פופ אלמונית. הוא סבר שמרטין יביע עניין בלהקה, למרות דחייתה על ידי "תקליטי-דקה" – שהייתה אחת מחברות התקליטים הגדולות בבריטניה. עד אז, לא הייתה למרטין הצלחה משמעותית בתחום מוזיקת הפופ, וניסיונו בתחום היה מועט יחסית. לאחר שיחת הטלפון מקולמן, הסכים מרטין להיפגש עם אפשטיין, וקבע עמו פגישה לתאריך 13 בפברואר 1962. מרטין האזין להקלטה של הביטלס מתקליטי "דקה". הוא לא התלהב וסבר שלהקתו של אפשטיין לא מבטיחה במיוחד, אבל נראה שהתרשם מקולותיהם של לנון ומקרטני.

ב-9 במאי, לאחר פגישה נוספת עם אפשטיין באולפני אבי רוד, התרשם מרטין מהתלהבותו ומסירותו של המנהל והביע בפניו הסכמה עקרונית להחתים את הלהקה האלמונית לחוזה הקלטה, וכל זה לפני שפגש את הלהקה או שמע אותם מופיעים. לעומת זאת, מרטין חתם על החוזה רק לאחר שפגש את הלהקה, והודיע ל-EMI ש"אין מה להפסיד" וזאת לאור העובדה שהוצע לחברי הביטלס תשלום של פני אחד על כל תקליט שיימכר - כלומר רבע-פני (פרת'ינג) לכל אחד. עם זאת, לאחר שחרור הסינגל "From Me to You" באפריל 1963, הציע מרטין להכפיל את שער התמלוגים ללהקה (2 פני), מבלי לבקש כל תמורה, מה שהוביל לכינויו במסדרונות EMI כ"בוגד".

ב-6 ביוני 1962, ביצעו הביטלס הופעת-מבחן בסטודיו-3 באולפני אבי רוד. ביחד עם טכנאי ההקלטה, נורמן סמית' (Norman Smith), הקליטה הלהקה ארבעה שירים. מרטין שמע מאוחר יותר את השירים (הוא לא היה נוכח בזמן ההקלטה) והתקשה לקבל החלטה. טכנאי נוסף שנכח בהקלטות, רון ריצ'רדס (Ron Richards), התלונן על נגינתו של פיט בסט על התופים, ואילו מרטין סבר ששיריהם המקוריים של הלהקה פשוט לא מספיק טובים. מאוחר יותר, פנה מרטין אל חברי הביטלס, ושאל אותם אם יש משהו שמפריע להם אישית. ג'ורג' האריסון התלוצץ "האמת, העניבה שלך, בתור התחלה". לפי סמית', זאת הייתה נקודת המפנה, כאשר לנון ומקרטני המשיכו עם קו ההומור, מרטין החל לחבב אותם וסבר שעליו להחתים אותם ולו "רק בזכות שנינותם".

תחילת סדרת ההקלטות של הלהקה עם מרטין החלה ב-4 בספטמבר, כאשר הקליטו את השיר "How Do You Do It". מרטין שהפיק את השיר, חשב שהשיר יהיה להיט בטוח. לעומתו, לנון ומקרטני לא חיבבו את השיר. הלהקה הקליטה את השיר אך החליטה לגנוז אותו והוא יצא רק מאוחר יותר באוסף האנתולוגיה. (באפריל 1963, תחת שרביטו של מרטין, יצא השיר בביצוע הלהקה ג'רי והפייסמייקרס והיה להיט).

השיר הבא שהקליטו היה "Love Me Do". רון ריצ'רדס המשיך את תלונותיו, הפעם בנוגע למתופף החדש, רינגו סטאר. לאחר מכן, ב-11 בספטמבר הקליטה הלהקה את השיר שוב, הפעם עם מתופף האולפן, אנדי וייט. סטאר התבקש לנגן במאראקס ותוף מרים, ואף על פי ששיתף פעולה, הוא היה בהחלט "לא מרוצה". השיר הגיע בשיאו למקום 17 במצעד הבריטי.

ב-26 בנובמבר 1962, לאחר שידולים וניסיונות שכנוע רבים של לנון ומקרטני, הסכים מרטין להקליט שיר מקורי נוסף של הלהקה – "Please Please Me". לאחר הקלטת השיר, הכריז מרטין ללהקה "חברים, הרגע הקלטתם את הלהיט הראשון שלכם". מרטין הנחה את אפשטיין למצוא ללהקה מנהל יחסי-ציבור חדש, מאחר שמשרד הפרסום Ardmore & Beechwood לא נקט מאמצים רבים בקידום ופרסום שירם הראשון – "Love Me Do". מרטין המליץ על שלושה מפרסמים שלדעתו יהיה ישרים והוגנים, בסופו של דבר הוחלט לבחור בדיק ג'יימס (Dick James) לתפקיד מנהל יחסי-הציבור.

סינרגיה והשראה עריכה

ניסיונו המוזיקלי העשיר של מרטין תרם להתגברות על הפער בין כישרון-הבוסר של הביטלס לבין היעדים המוזיקליים שהציבו לעצמם. לא מעט מהתוספות הקלאסיות בשירי הביטלס נכתבו או בוצעו על-ידו (ניגן בעיקר על קלידים). בשירים לא מעטים, ביניהם "Yesterday" ו-"Penny Lane" תרם אף למבנה השיר והיה שותף לתהליך היצירתי – ביחד עם שאר חברי הלהקה. ניתן להבחין באופן בולט בסגנונו המוזיקלי המיוחד במספר שירי ביטלס. עבור השיר "Eleanor Rigby", חיבר ליווי של תזמורת כלי מיתר שמנוגן במהלך כל השיר (בשנת 2007, טען שכתב את הליווי בהשראת יצירתו של המלחין ברנרד הרמן (Bernard Herrman), שהלחין את המוזיקה לסרט "פרנהייט 451").

 
אולפני אבי-רוד

עבור השיר "Strawberry Fields Forever", מרטין וטכנאי הקול ג'ף אמריק חיברו שני עיבודים שונים לגמרי אל תוך עיבוד מאוחד, תוך כדי שימוש באמצעים מיוחדים ועריכה סיזיפית. בשיר "I Am the Walrus", סיפק ליווי קופצני ויחודי, תוך כדי שימוש בכלי-נשיפה, כינורות, צ'לים ומקהלת ליווי. בשיר "In My Life", ניגן בעצמו את סולו הפסנתר (בסגנון מוזיקת בארוק). בשיר "A Day in the Life", מרטין (ביחד עם מקרטני) אחראי לחלק מהתוספות הקלאסיות.

בנוסף, תרומתו במספר שירים התבטאה באופן פחות בולט אך מכריע, כמו בליווי הפסנתר בשיר "Lovely Rita". בנוסף אחראי לליווי ה"קרקסי" של השיר "Being for the Benefit of Mr. Kite". לקטעי התזמורת בשיר "Good Night" כמו גם בעוד שירים לא מעטים.

ככל הנראה, שיר הביטלס הראשון שמרטין לא הפיק, היה "She's Leaving Home" (היו לו התחייבויות קודמות עם הזמרת סילה בלאק). מקרטני יצר קשר עם המפיק מייק לינר (Mike Leaner), כדי לעבוד על השיר. מרטין נפגע מעט עקב כך, אך למרות זאת כאשר חזר, עיבד והפיק את קטע התזמורת בשיר בעצמו. בזמן הפקת התקליט "The White Album", כבר היה מרטין מפיק עצמאי מבוקש, ולכן נאלצו הביטלס להפיק מספר שירים בלעדיו.

מרטין פיקח על הפקת האנתולוגיה בשנים 95–1994, וחזר לעבוד עם טכנאי הקול ג'ף אמריק. יחד הם עשו שימוש באמצעי-הקלטה אנלוגיים ישנים משנות ה-60. בהקלטות השירים "Real Love" ו-"Free as a Bird" (שירי בוסר ישנים של לנון שעובדו והוקלטו לראשונה), מרטין לא השתתף מכיוון שסבל מבעיית שמיעה. מי שהפיק את השירים היה חבר טוב של חברי הביטלס הנותרים, וחבר להקת ELO ג'ף לין.

בשנת 2006, ביחד עם בנו ג'יילס, עיבד מרטין שמונים דקות של מוזיקת ביטלס עבור המופע Love שהתקיים בלאס-וגאס בשיתוף פעולה עם קרקס השמש וחברת התקליטים אפל (Apple).

לאחר פירוק הביטלס הפיק תקליטים של אמנים מגוונים (חלקם בעלי סגנון מוזיקלי שונה לגמרי מהביטלס), כגון הגיטריסט ג'ף בק, סלין דיון, אולטרווקס עם מידג' יור, להקת אמריקה וארוסמית', ואף המשיך לעבוד עם חברי הביטלס בנפרד.

כעצמאי עריכה

בשנת 1965, לאחר שעזב את EMI, הקים מרטין ביחד עם שותף את חברת ההקלטות הפרטית – AIR (ראשי תיבות של – Associated Independent Recording). הצלחת הביטלס סיפקה לו גב כלכלי, ומשנת 1969 והלאה החזיקה החברה באולפן הקלטות משלה שריכז את עיקר פעילותו וביסס את מעמדו כמפיק עצמאי. עם השנים הורחב הסטודיו ונבנו בו חדרי הקלטה נוספים. כיום החברה עדיין פעילה ונחשבת לאחת הוותיקות. אף על פי שפרש, החזיק מרטין בתואר יושב-ראש החברה. ב-1979 פתח מרטין אולפן הקלטות באי מונטסראט שבים הקריבי. אולפן זה נהרס בהוריקן הוגו עשר שנים אחר-כך.

ב-1999 ערך קונצרט בישראל יחד עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ועם אמנים ישראלים רבים. הקונצרט עסק בשירי הביטלס.

מותו עריכה

תרומתו בקולנוע עריכה

בשנת 1964, הפיק ועיבד את שיר הנושא לסרט גולדפינגר מסדרת ג'יימס בונד. מרטין הפיק מוזיקלית את הסרטים "A Hard Day's Night" ו-"!Help" בכיכובם של הביטלס, כמו כן הלחין את הקטעים הקלאסיים עבור הסרט "צוללת צהובה" שיצא בשנת 1968. בשנת 1972, הלחין והפיק את פסקול הסרט "חיה ותן למות", גם כן מסדרת ג'יימס בונד. שיר הנושא של הסרט נכתב ובוצע על ידי פול מקרטני והשניים שיתפו פעולה בהקלטתו.

ב-1966 תזמר את הפסקול המוזיקלי של פול מקרטני לסרט "תקלה בירח הדבש".

פרסומים עריכה

  • "All You Need is Ears"‏ (1979) - ספר זיכרונות שסיפר על עבודתו עם הביטלס, פיטר סלרס, סופיה לורן ואחרים.
  • "With a Little Help from My Freinds"‏ 1993 - סיפור הפקת האלבום סרג'נט פפר.
  • "Produced by George Martin"‏ (2001) - אוסף שמסכם 50 שנות הפקה ויצירה, ומורכב משישה תקליטורים המכילים את כל הקלטות האולפן בהן השתתף.
  • "Let It Be...NAKED" ‏ (2003) - אלבום בו הקלטות נדירות של שירי האלבום "Let It Be".
  • "LOVE" ‏ (2006) - מכיל מוזיקה שעברה עיבוד ומיקס מחודשים כפסקול עבור המופע - קרקס השמש. נוצר על ידי ג'ורג' מרטין ובנו גיילס.

פרסים והכרה עריכה

מקורות עריכה

  • Lewisohn, Mark (1990). The Beatles: Recording Sessions. Three Rivers Press; Reprint edition. ISBN 978-0517581827.
  • MacDonald, Ian (1994). Revolution in the Head: The Beatles' Records and the Sixties. New York: Henry Holt and Company. ISBN 0-8050-2780-7.
  • Martin, George; Hornsby, Jeremy (1994). All You Need Is Ears. New York: St. Martin's Press. ISBN 0-312-11482-6.
  • Martin, George; Pearson, William (1994). With a Little Help from My Friends: The Making of Sgt. Pepper. Boston: Little, Brown. ISBN 0-316-54783-2.
  • Miles, Barry (1997). Many Years from Now. Vintage-Random House. ISBN 0-7493-8658-4.
  • Spitz, Bob (2005). The Beatles: The Biography. Little, Brown and Company (New York). ISBN 1-84513-160-6.
  • The Beatles (2003). The Beatles Anthology (DVD). Apple records. ASIN: B00008GKEG (Bar Code: 24349 29699).

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' מרטין בוויקישיתוף

בעקבות מותו: