ויקיפדיה

In the Mood

"In the Mood" (בעברית: "במצב הרוח המתאים") הוא סטנדרט ג'אז פופולרי מתקופת הביג בנד שהקליט מוביל להקת הג'אז האמריקאי גלן מילר. "In the Mood" מבוסס על הרכב סטומפ נייר הזפת (אנ') מאת וינגי מניון (Wingy Manone). את ההקלטה הראשונה תחת השם "In the Mood" הקליטו אדגר היינס ותזמורתו (Edgar Hayes & His Orchestra) ב-1938.

"In the Mood"
סינגל בביצוע גלן מילר
יצא לאור 27 בנובמבר 1939 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סווינג עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים בלובירד רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
כתיבה אנדי רזף עריכת הנתון בוויקינתונים
לחן וינגי מנון, ג'ו גרלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ב-1983, ההקלטה של גלן מילר מ-1939 נכנסה להיכל התהילה של הגראמי. בשנת 2004, ההקלטה הוכנסה למרשם ההקלטות הלאומי של ספריית הקונגרס, המורכב מהקלטות שהן "משמעותיות מבחינה תרבותית, היסטורית או אסתטית".

ב-1999, הרדיו הציבורי הלאומי NPR כלל את ההקלטה של גלן מילר משנת 1939 ברשימת "מאה היצירות המוזיקליות האמריקאיות החשובות ביותר של המאה ה-20".[1][2]

"In the Mood" עם "I Want to Be Happy" בצד B של התקליט, קטע אינסטרומנטלי בסגנון הסווינג, הפך לבסט-סלר.[3]

ביצוע

עריכה

"In the Mood" מתחיל עם נושא קטע סקסופון המבוסס על ארפג'יו חוזרים ונשנים קצביים; חצוצרות וטרומבונים מוסיפים ריפי מבטא. לעיבוד שני קטעי סולו: "קרב טנור" או סולו מרדף - בהקלטה אחת בין טקס בנקה לאל קלינק - וסולו חצוצרה של 16 תיבות מאת קלייד הארלי.[4] בסוף השיר, קודה מטפסת בתרועת ניצחון, ואז נשמע צליל טוניקה אחיד מתמשך עם קטע תופים (rimshot).

היסטוריה

עריכה

"In the Mood" היה עיבוד של ג'ו גרלנד המבוסס על מנגינה קיימת. מילות השיר נוספו על ידי אנדי רזף. הנעימה המרכזית עם ארפג'ו חוזרים ונשנים בקצב עז הופיעה תחת הכותרת "סטמפ_נייר_זפת" והלחן נזקף לזכותו של החצוצרן וינגי מאנונה.[5] הוא הקליט את "סטומפ נייר הזפת" ב-28 באוגוסט 1930 בריצ'מונד, אינדיאנה, והוציא אותו כסינגל 78 סיבובים לדקה עבור Champion Records תחת השם "ג'ו ברביקיו והנקניקיות בלחמנייה שלו" (Barbecue Joe and his Hot Dogs). הוא הופק שוב בשנת 1935 על ידי התזמורת של וינגי מנון.[6]

הוראס הנדרסון השתמש באותו ריף ב"חם ומודאג" (Hot and Anxious), שהקליט אחיו פלטשר הנדרסון ב-19 במרץ 1931, עבור קולומביה רקורדס תחת השם בולטימור בל הופס. דון רדמן הקליט את "חם ומודאג" עבור ברונסוויק ב-1932.

על פי חוקי זכויות היוצרים, מנגינה שלא נכתבה ונרשמה במשרד זכויות היוצרים יכולה להיות בידי כל מוזיקאי עם אוזן קשבת. מאנון העלה את נושא הדמיון בין "זפת נייר סטמפ" ו"in the mood" בפני ג'ו גרלנד והמו"ל שפירו, ברנשטיין וחברת ניו יורק.[7] מנון דן בנושא במגזין דאון ביט.

"סטומפ נייר הזפת" היה מוגן בזכויות יוצרים ב-6 בנובמבר 1941, כגרסה לפסנתר (פיאנופורטה) על ידי פיר אינטרנשיונל (Peer International).[8]

ההקלטה הראשונה של הגרסה של ג'ו גרלנד ל"In the Mood" נעשתה על ידי אדגר הייז ותזמורתו ב-1938 בהשתתפות גרלנד. ההקלטה פורסמה כצד B להקלטה של "אבק כוכבים" (Stardust) עבור דקה רקורדס. בהקלטה זו היה דואט סקסופון בריטון ולא קרב סקסופון טנור. הריף הופיע בהקלטה משנת 1935 של להקת מילס בלו רית'ם בשם "There's Rhythm in Harlem", שהלחין ועיבד גרלנד. גרלנד מכר זאת ב-1938 לארטי שו, שבחר לא להקליט זאת כי העיבוד המקורי היה ארוך מדי, אבל ביצע זאת בהופעה.[9]

הגרסה של ארטי שו הייתה באורך של יותר משש דקות וזכתה לתגובת קהל פושרת.[7] ג'רי גריי הפיק את הגרסה של שו. לאחר מכן הלהקה ביצעה גרסה קצרה יותר. ההקלטה של הייז הייתה באורך יותר משלוש דקות כדי להתאים לצד אחד של תקליט 78 סיבובים.

השיר נמכר ב-1939 לגלן מילר, שתרגל עיבוד. מחבר העיבוד הסופי אינו ידוע. אולי אדי דורהאם שכתב עיבודים אחרים באותו יום שבו הוקלט "In the Mood". אולי הפסנתרן צ'ומי מקגרגור, שהיה המעבד הראשי של מילר, ג'ון צ'אלמרס, או מילר עצמו. לדברי מקגרגור, "כל מה שהשתמשו בו בעיבוד המקורי היו שני קטעי הסקסופונים הקדמיים וחלק נוסף בהמשך העיבוד".[10] מקגרגור ומילר היו מעורבים בעיבוד הסופי: "מקגרגור הזכיר שנוספו סולואים נוספים לעיבוד המקורי והוא כתב את הקודה המסיימת. מילר כנראה ערך חלק מהעיבוד יחד עם מקגרגור".[10][11] בצורתו הסופית, הקטע הוא דוגמה לקצב ההמיולה.

שתי בקשות לזכויות יוצרים הוגשו על ידי ג'וזף קופלנד גרלנד ב-8 ביוני וב-26 בנובמבר 1938,[12] לפני שהשיר פורסם על ידי חברת לואיס מיוזיק (Lewis Music Pub. Co., Inc) ב-31 באוקטובר 1939, עם ג'ו גרלנד ככותב בודד.[13] ב-27 בנובמבר, הוגשה בקשת זכויות יוצרים הן לגרלנד והן לרזף על ידי שפירא, ברנשטיין ושות' מניו יורק. זכויות יוצרים סופיות הוגשו על ידי שפירו וברנשטיין ב-11 בדצמבר 1939, בנוסח הבא: "in the mood; פוקס-טרוט, אנדי רזף וג'ו גרלנד, בעיבוד ג'ו גרלנד כפי שהוצע על ידי גלן מילר; תזמורת."[14]

שתי מהדורות של התווים הופצו. הפרסום משנת 1939 שנזקף לזכותו של גרלנד ורזף הוא ב-A♭ ומתחיל במילים: "מר איך נקרא לך, מה אתה עושה הלילה?" במבטא. המהדורה המחודשת משנת 1960, עליה חתום גרלנד בלבד (עם עיבוד לפסנתר מאת רוברט סי. הרינג) היא בתו סול (G) ומתחיל במילים: "מי הבובה החיה עם העיניים היפהפהיות?" (Who's the livin' dolly with the beautiful eyes?)

ב-1 באוגוסט 1939, הגרסה של גלן מילר הוקלטה באולפני RCA Victor בניו יורק, במנהטן, ברחוב 155 ו-24 מזרח. הצוות בהקלטה של מילר כלל את אל מאסטרן ופול טאנר בטרומבון; קלייד הארלי, לג נואלס ודייל מקמיקל בחצוצרה; וילבור שוורץ בקלרינט; האל מקינטייר בסקסופון אלט; טקס בנקה, אל קלינק והרולד טניסון בסקסופון טנור; צ'אמי מקגרגור בפסנתר; ריצ'רד פישר בגיטרה; רולנד בונדוק בקונטרבס; ומו פרטיל בתופים.[15]

גרסאות אחרות

עריכה

בפברואר 1944 פורסמה הקלטת האולפן של "In the Mood" בביצוע מילר ובהפקת אולפני RCA ויקטור בלובירד משנת 1939 בפורמט של V-Disc, אחת מסדרת הקלטות שנשלחו בחינם על ידי מחלקת המלחמה האמריקאית לאנשי צבא מעבר לים במהלך מלחמת העולם השנייה. גרסה שנייה הוקלטה על ידי להקת "מעבר לים" (Overseas) של גלן מילר ב-1945, ופורסמה במאי 1948. הקלטה חדשה של גלן מילר עם הלהקה האמריקאית של המפקדה העליונה של חיל המשלוח של בעלות הברית (AEF) שודרה לגרמניה ב-1944 בתוכנית הרדיו "שעת הוורמאכט".[16]

יצירה מוזיקלית זו לא הייתה חדשה באירופה. התקליט השווייצרי הראשון של "In the Mood" פורסם באפריל 1940 על ידי טדי שטאופר והטדים המקוריים שלו (Teddy Stauffer und seine Original Tddies) בציריך.[17] וריאציה נוספת הופקה על ידי ארנסט ואנט הוף בפברואר 1941 בברלין.[18]

בשנת 1951, מחשב פרנטי סימן 1 באוניברסיטת מנצ'סטר השמיע את "In the Mood", אחד השירים הראשונים שהושמעו על ידי מחשב, וההקלטה העתיקה ביותר הידועה של מוזיקה שנוצרה דיגיטלית.[19]

בדצמבר 1959, הביצוע של "In the Mood" שהקליטו ארני פילדס והתזמורת שלו הגיע למקום ה-4 במצעד הלהיטים הפופולרי של בילבורד ולמקום 7 במצעדי Rhythm and Blues[20] וכן Cash Box.

ג'רי לי לואיס, תחת הכינוי The Hawk, הקליט גרסה אינסטרומנטלית של "In the Mood" ב-1959. מסיבות חוזיות, הקטע הופק בארצות הברית בלייבל פיליפס, חברת בת של הלייבל סאן רקורדס בבעלות סם פיליפס.

בט מידלר הפיקה גרסת כיסוי לשיר באלבומה "מיס מ' האלוהית" (The Divine Miss M) ב-1973, עם מילים נוספות שלה ושל בארי מנילו. הוא פורסם כסינגל בשנת 1974, אך הגיע למקום ה-51 בלבד במצעד הבילבורד הוט 100.

ג'ונתן קינג, תחת השם Sound 9418 הוציא את הגרסה שלו ב-1976 שהגיעה למקום ה-46 במצעד הסינגלים הבריטי.[21]

איבר הובדן מקבוצת הפופ הנורווגית New Jordal Swingers הקליט את הגרסה שלו ב-1977 באלבום Instrumental.

בחורף 1977, גרסת חידוש של Henhouse Five Plus Too (פרויקט של ריי סטיבנס) המשתמשת בצלילי תרנגולות מקרקרות נכנסה לטופ 40 של ארצות הברית: בילבורד - 40,[22] קאש בוקס - 37.[23]

הזמר האינדונזי-הולנדי טאקו הקליט גרסה ב-1986 לאלבומו "Swing Classics: In the Mood of Glenn Miller".

ג'ייב באני והמאסטרמיקסרז (Jive Bunny and the Mastermixers) הופיעו עם "In the Mood" כחלק ממחרוזת הלהיט שלהם "Swing the Mood", שהיה סינגל מספר 1 בבריטניה ב-1989 והגיע למקום ה-11 בארצות הברית ב-1990.

ג'ון לי הוקר אמר ש"In the Mood" היה ההשראה לשירו "I'm in the Mood" שהפך ללהיט מספר 1 במצעד הסינגלים של R&B.[24]

בשנת 2021, אמנות הרעש (Art of Noise) הוציאה אלבום הופעה חיה משנת 1986 בשם בעיר: הופעה חיה בטוקיו (In The City, Live In Tokyo) ובו גרסת כיסוי של "In The Mood".

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "NPR 100". www.npr.org. נבדק ב-10 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ NPR 100.
  3. ^ Gioia, Ted (2012). The Jazz Standards: A Guide to the Repertoire. New York City: Oxford University Press. pp. 185–186. ISBN 978-0-19-993739-4.
  4. ^ Oliphant, Dave (15 ביוני 2010). "Hurley, Clyde Lanham, Jr". tshaonline.org. נבדק ב-11 בנובמבר 2018. With Miller Hurley was recorded playing perhaps the orchestra's most famous solo, the one for trumpet on Miller's 'In the Mood'. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Updike, John (2009). The Widows of Eastwick. Ballantine Books. pp. 262–. ISBN 978-0-345-51751-7. נבדק ב-10 בנובמבר 2018. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ "Barbecue Joe and his Hot Dogs". www.redhotjazz.com. נבדק ב-10 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Sullivan, Steve (4 באוקטובר 2013). Encyclopedia of Great Popular Song Recordings. Lanham, Maryland: Scarecrow Press. pp. 50–. ISBN 978-0-8108-8296-6. נבדק ב-10 בנובמבר 2018. {{cite book}}: (עזרה)
  8. ^ Catalog of Copyright Entries: Musical compositions. Library of Congress, Copyright Office. 1942. pp. 112–. נבדק ב-10 בנובמבר 2018. {{cite book}}: (עזרה)
  9. ^ Rickert, David (27 בדצמבר 2005). "Glenn Miller: In the Mood". All About Jazz. נבדק ב-10 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Flower, John (1972). Moonlight Serenade: A Bio-discography of the Glenn Miller Civilian Band. New Rochelle, New York: Arlington House. pp. 79–81. ISBN 0-87000-161-2.
  11. ^ Grudens, Richard (2004). Chattanooga Choo Choo: The Life and Times of the World Famous Glenn Miller Orchestra. Stonybrook, New York: Celebrity Profiles Publilshing. pp. 198–. ISBN 978-1-57579-277-4. נבדק ב-10 בנובמבר 2018. {{cite book}}: (עזרה)
  12. ^ Library of Congress. Copyright Office. (1938). Catalog of Copyright Entries 1938 Musical Compositions New Series Vol 33 Pt3 For the Year 1938 (באנגלית). United States Copyright Office. U.S. Govt. Print. Off.
  13. ^ Library of Congress. Copyright Office. (1939). Catalog of Copyright Entries 1939 Musical Compositions New Series Vol 34 Pt 3 For the Year 1939 (באנגלית). United States Copyright Office. U.S. Govt. Print. Off.
  14. ^ Library of Congress. Copyright Office. (1940). Catalog of Copyright Entries 1940 Musical Compositions New Series Vol 35 Pt 3 For the Year 1940 (באנגלית). United States Copyright Office. U.S. Govt. Print. Off.
  15. ^ Jasen, David A. (1 ביוני 2004). Tin Pan Alley: An Encyclopedia of the Golden Age of American Song. New York, New York: Routledge. pp. 1–. ISBN 1-135-94900-X. נבדק ב-10 בנובמבר 2018. {{cite book}}: (עזרה)
  16. ^ In the Mood (U.S. government German-language broadcast recording).
  17. ^ Heiner Bontrup, E. Dieter Fränzel: Wiederentdeckung einer Swing-Legende.
  18. ^ "In the Mood", Orchester Ernst van't Hoff, Polydor 47522, Matrix number 8925 GD-2, produced in Berlin, February 1941
  19. ^ BBC World June 17, 2008, "Oldest computer music unveiled"
  20. ^ Whitburn, Joel (2004). Top R&B/Hip-Hop Singles: 1942-2004. Record Research. p. 201.
  21. ^ "SOUND 9418 | full Official Chart History | Official Charts Company". Official Charts.
  22. ^ Joel Whitburn's Top Pop Singles 1955–1990 - מסת"ב 0-89820-089-X
  23. ^ "Cash Box Top 100 Singles, February 19, 1977". אורכב מ-המקור ב-20 באוקטובר 2018. נבדק ב-29 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ The Very Best of John Lee Hooker.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=In_the_Mood&oldid=38875236"