אינטל 8080
Intel 8080 הוא המיקרו מעבד השלישי שתוכנן ויוצר על ידי אינטל, והשני בארכיטקטורת 8-ביט. שוחרר באפריל 1974.[1] תדר שעון עבודה מותר הוא 2MHz, עם הוראות שימוש 4, 5, 7, 10, או 11 מחזורים הכוונה היא שמהירות ביצוע הוראות של כמה מאות אלפי הוראות בשנייה.
מידע כללי | |
---|---|
יצרן | אינטל |
השקה | אפריל 1974 |
הקודם | אינטל 8008 |
הבא | אינטל 8085 |
מערכת עם 8080 בדרך כלל עושה שימוש בשני שבבים נוספים, ושלושת השבבים מהווים ביחד את "משפחת ה-8080". שני השבבים הנוספים במשפחה הם i8224 (clock generator/driver) ו-i8228 (bus controller).
8080 מיושם על ידי NMOS באמצעות שיפור מצב רוויה ובטרנזיסטורים כעומסים ולכן היה נדרש מתח 12v+ ו- 5v-. בנוסף ל-TTL +5vNMOS using non-saturated enhancement mode.
קודם לכן מיקרו-מעבדים שימשו ב-מחשבונים, קופות רושמות, מסופי מחשב, רובוטים תעשייתיים[2] ויישומים אחרים. 8080 היה המיקרו מעבד הראשון שזכה לתפוצה נרחבת, מכמה סיבות: קודם כל, המעבדים הקודמים, 4004 ו-8008, פותחו עבור לקוחות מסוימים (ביזיקום ו-CTC), והיו מגבלות על מכירתם ללקוחות נוספים, בעוד ה-8080 היה פיתוח עצמאי של אינטל, שיכלה לשווק אותו כעולה על רוחה.
הסיבה השנייה הייתה יתרונותיו הטכניים על המעבדים הקודמים: פישוט יישום NMOS (כך שהאותות מתאימים לממשק TTL), סט פקודות משופר ומורחב, עם אופני מיעון נוספים, מארז 40 פינים (לעומת 18 ב-8008 ו-16 ב-4004), שאפשר להתממשק אליו בצורה פשוטה יותר, והחשוב מכל: אפיק כתובת 16-סיביות, שהעניק לו גישה ל-64K זיכרון, לעומת 14 סיביות ב-8008, שהגבילו את מרחב הזיכרון שלו ל-16KB בלבד[3]).[4]
הסיבה השלישית היא העובדה שהמחשב האישי הראשון, Altair 8800 השתמש בו, ומערכת ההפעלה הראשונה למיקרו מעבדים, CP/M, נכתבה עבורו.
הצלחתו של ה-8080 גרמה לכך שהמעבד הנפוץ הבא, ה-Z80 של חברת זילוג (זילוג נוסדה על ידי פדריקו פג'ין ומסטושי שימה, הצוות שפיתח את ה-8080 באינטל), היה "תואם לאחור" ל-8080, והמעבד המשמעותי הבא של אינטל, ה-8086, שתכננו החל בשנת 1976, נדרש גם הוא להיות תואם-לאחור ל-8080. באופן זה, ה-8080 השפיע ישירות על ארכיטקטורת המעבדים הדומיננטית עד היום (2017), ארכיטקטורת ה-x86.
במשפחת ה-8080 יצאו מספר דגמים, כמו 8080, 8080A, ועוד כמה, עם הבדלים קטנים ביניהם. ב-1976 יצאה אינטל עם דגם משופר של ה-8080, בשם 8085. דגם זה נבנה בטכנולוגיה חדשה יותר, ולא דרש 12V (ה-"5" בשם 8085 מרמז לכך שהמעבד דורש 5 וולט בלבד), תמך בקצב שעון מהיר יותר, והרחיב את סט הפקודות בשתי פקודות חדשות שהוסיף סטן מזור. ה-8085 הגיע לשוק אחרי ה-Z80 של זילוג, ואינטל למעשה איבדה את ההגמוניה בשוק ה-CP/M, שנשלט על ידי ה-Z80. אינטל חזרה למעמד דומיננטי בדור הבא של מעבדים, ה-8086, עם תוספת אוגרים, פקודות חדשות בסט הפקודות, קצב שעון משופר, והחשוב מכל: 20 סיביות באפיק הכתובות, שאפשרו גישה למגהבייט זיכרון - פי 16 מה-8080 וה-Z80.
ציוני דרך
עריכהשפת המחשב הראשונה שיועדה למיקרו-מעבדים, PL/M, ומערכת ההפעלה הראשונה למיקרו-מעבדים, CP/M, נכתבו שתיהן עבור ה-8080, שתיהן על ידי גארי קילדל. המחשב שנחשב בדרך כלל ל"מחשב האישי הראשון", ה-Altair 8800 היה מבוסס על ה-8080, וכמוהו רבים מהמחשבים שבאו בעקבותיו – IMSAI-8800 של חברת IMSAI, Sol-20 של Processor Technologies, ורבים אחרים. עד הופעת ה-Z80, מעבד זה הניע את מהפכת ותעשיית המחשבים האישיים. כמקובל באותה תקופה, חברת אינטל נתנה רישיון לחברות נוספות לייצר את המעבד, בהסכם שנקרא Second-Source (מקור שני), וסימנס ו-AMD ייצרו את ה-8080 ברישיון. בנוסף, Mitsubishi, National Semiconductor, NEC, OKI, NTE, Signetics, Tesla, Texas Instruments, וברית המועצות, ייצרו 8080 בלי רישיון מאינטל.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Intel (15 באפריל 1974). "From CPU to software, the 8080 Microcomputer is here". Electronic News. New York: Fairchild Publications. pp. 44–45.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ The 8008 (1972) was used for interpolation and control in ASEA's (now ABB) first line of general industrial robots, introduced October 1973.
- ^ The enhancements were largely based on customer feedback and Federico Faggin and others listening to minicomputer-oriented professionals about certain problems and lack of features in the 8008 architecture.
- ^ The fact that the Z80 (and to some extent, the 8085) soon took over most of the CP/M market does not reduce this pivotal role of the 8080.