סימנס (חברה)

תאגיד גרמני

סימנסגרמנית: Siemens AG, מבוטא "זימנס"; חברת המניות סימנס) היא תאגיד רב-לאומי גרמני, מהגדולים בעולם. החברה, שבסיסה בברלין ובמינכן, מתמחה בייצור פתרונות תחבורה, מוצרי חשמל ביתיים וציוד רפואי. סימנס היא החברה הגדולה ביותר בעולם בתחום ההנדסה. החברה בעלת משקל רב יחסית במדד DAX של הבורסה לניירות ערך בפרנקפורט.

סימנס
סימנס לוגו
Siemens München Martinstr.jpg
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
מייסדים ורנר פון סימנס
תאריך הקמה 1847
חברות בנות
  • Siemens PLM Software
  • סימנס שירותים פיננסים
  • Faraday
  • סימנס קנדה
  • סימנס בלגיה
  • Dade Behring
  • סימנס תקשורת
  • סימנס טכנולוגיה ושירותים פרטיים
  • Siemens Wind Power
  • EMeter
  • קבוצת דרסר-רנד
  • סימנס בריאות
  • סימנס ערב הסעודית
  • Siemens Limited
  • סימנס פורטוגל
  • סימנס אוסטריה
  • סימנס (רומניה)
  • סימנס יוון
  • סימנס שוודיה
  • סימנס (סין)
  • סימנס (נורווגיה)
  • סימנס (סינגפור)
  • סימנס (הממלכה המאוחדת)
  • סימנס (ארצות הברית)
  • סימנס (הולנד)
  • BSH Hausgeräte
  • Nokia Networks
  • Siemens Mobility עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי גרמניהגרמניהברלין ומינכן, גרמניה
ענפי תעשייה הנדסת חשמל, powertrain technology, הנדסה ביו-רפואית, power plant technology, קונגלומרט, הנדסת מכונות, אלקטרוניקה, lighting technic, מכשור רפואי עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל ג'ו קייזר עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 480,000
 
www.siemens.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

חברת סימנס הוקמה באוקטובר 1847 על ידי הממציא ארנסט ורנר פון סימנס. סימנס פיתח מחט למכשיר הטלגרף, כך שהמידע יתקבל כאותיות ולא כקוד מורס. בשנות ה-50 של המאה ה-19 התרחבה חברת הטלגרף של האחים סימנס ללונדון שבבריטניה ולסנקט פטרבורג שברוסיה. סימנס החל להתעניין בטלגרף אחרי שראה את אחד המכשירים הראשונים מסוג זה, שהמציא צ'ארלס ויטסטון. הוא נעשה מומחה לטלגרפיה, ותוך כדי שירותו הצבאי הקים חברה לבניית טלגרפיה בברלין ביחד עם ידידו גיאורג הלסקה. ב-1849 עזב את השירות כדי להקדיש את כל זמנו לפיתוח עסקיו. חברת סימנס-הלסקה התרחבה במהירות והקימה שלוחות בארצות הברית. הישגה החשוב ביותר בימיו של ורנר היה הנחת כבל טלגרף מהודו לאירופה. גם כשהיה עסוק בניהול חברתו ובפעילות ציבורית נרחבת, המשיך ורנר להמציא המצאות לשכלול מכשירי הטלגרף שבנה.

בזמן מלחמת העולם השנייהעריכה

כחברות גרמניות גדולות אחרות, שימשה גם סימנס בתקופת שלטון המפלגה הנאצית בשנים 19331945 ככלי ליישום מדיניות המפלגה הנאצית. בין היתר, הפעילה החברה מפעלים ובתי מלאכה בהם עבדו עובדי כפייה, חלקם היו ממוקמים במחנות ריכוז והשמדה. כך למשל במפעל סימנס אשר הוקם במחנה ההשמדה אושוויץ, הועבדו כ-100,000 אסירים ואסירות[1]. החברה שילמה לאחר המלחמה פיצויים למספר עובדי כפייה.[2][3] מפעלי החברה שימשו גם יעד להפצצצות בעלות הברית[4]. לאחר המלחמה נחשפו רבים מפשעי החברה ומספר מנהליה הואשמו בפשעי מלחמה[5], כולל סיוע להקמת מחנות ההשמדה[6].

 
עובדי כפייה במפעל סימנס במחנה העבודה בוברק, תת-מחנה של מתחם אושוויץ, מרכיבים חלקי מטוסים. סביבות שנת 1944

פעילות עסקיתעריכה

סימנס היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בפרנקפורט ובבורסה של ניו יורק (מאז 12 במרץ 2001). מטה החברה מתחלק בין הערים מינכן וברלין בגרמניה, אך בדומה לחברות ענק דומות בהיקפן, גם סימנס פועלת כיום בשוק הבינלאומי.

סימנס מעסיקה במפעליה ובחברות הבת שלה כ-400,000 איש, ב-190 מדינות. בשנת 2010 דיווחה על מכירות עולמיות בהיקף של 80 מיליארד אירו (כ-400 מיליארד ש"ח).[7]

לסימנס שש חטיבות עסקיות עיקריות: תקשורת ומידע; אוטומציה ושליטה; כוח; תחבורה; רפואה; ותאורה (תחת המותג OSRAM AG). מפעליה ממוקמים בגרמניה, בסין, בפולין ובטורקיה.

לסימנס יש שותפות עסקית עם חברת נוקיה, אשר הפכה בהמשך לייסודה של חברת Nokia Networks.

פרשת השוחד הבינלאומיתעריכה

החל מ-2005 החלה להיחקר, תחילה בגרמניה, לאחר מכן בארצות הברית ובמדינות נוספות, פרשת שוחד אשר בה מעורבים בכירים בחברת סימנס, בעיקר בחטיבת הטלפוניה שלה. התברר כי בלפחות 2,700 מקרים העסיקה החברה נציגים מקומיים, בין היתר במדינות ישראל, בנגלדש, ניגריה, ארגנטינה, ונצואלה, סין ועיראק, כאשר תפקידם של נציגים אלה היה לקדם באמצעים לא חוקיים את זכייתה של סימנס במכרזים מקומיים לאספקת טורבינות ומוצרים אחרים מתוצרת החברה לממשלות המדינות המעורבות.

סימנס הואשמה אף בשימוש בבריונים לתקיפת העדים נגדה בארגנטינה.[8]

סימנס נקנסה בגין מעשיה אלו בסכום של מיליארד ו-600 מיליון דולר. כמו כן התברר כי בין השנים 2001 ל-2007 מימנה סימנס אפיקים פליליים של פעולות כאלה בסכום של בין 800 מיליון ל-1.4 מיליארד דולר. במדינות בעלות רמת שחיתות גבוהה, הגיעו התשלומים הללו עד לערך של 40% מהחוזה. סימנס טענה שהבדיקות הפנימיות והרפורמות הקשורות לפרשה עלו לחברה סכום של למעלה ממיליארד דולר.

בישראל הורשע עו"ד דן כהן, שהיה דירקטור בחברת החשמל, ושנמלט לפרו במהלך החקירה והוסגר אחר כך לישראל, בעבירות של קבלת שוחד ומרמה. בשנת 2008 הגישה סימנס העולמית תביעה כנגד מנכ"ל חברת הבת סימנס ישראל, אורן אהרונסון, בטענה שהוציא כספים במרמה מהחברה, וכי הוא האחראי הבלעדי לתשלום השוחד לדן כהן.[9][10] החליף אותו בתפקיד אליעזר טוקמן, אשר נשא את התפקיד עד לתחילת 2015.[11] נגד שישה מבכירי חברת החשמל הוגש כתב אישום באשמת קבלת שוחד מסימנס.[12] במרץ 2017 הורשעו חמישה בכירים בחברת החשמל במסגרת הסדר טיעון בעבירות שוחד והפרת אמונים.[13] בנובמבר 2017 הורשעה חברת סימנס ישראל, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, והוטל עליה קנס בסך 63 מיליון ש"ח.[14]

סימנס ישראלעריכה

בישראל פועלת החברה מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, החברה לא נכנעה לחרם הערבי והחליטה לפעול בישראל[15]. חברת ציגלר הנדסת חשמל מונתה לנציגתה בישראל. בין השאר סיפקה לישראל מרכזיות טלפונים ואף מכרה ידע להקמת קו ייצור בחברת אלישרא (שאז פעלה תחת השם "א.אי.ל ישראל")[16] ומערכות לבקרת רמזורים[17]. בשנת 1999 הוקמה חברת "סימנס ישראל" כשותפות בין סימנס העולמית שהחזיקה 75% וחברת ציגלר הנדסת חשמל[18].

בשנות ה-90 הואצה פעילות התאגיד בישראל בעקבות תהליך השלום[19], ובנוסף על פעילות מכירה ושירות, החלה סימנס להשקיע בחברות ישראליות, באופן ישיר או דרך קרנות הון סיכון[20]. בפעילותה בישראל בשנים 1995-2005 השקיעה סימנס כ-500 מיליון יורו בחברות ישראליות[21]. בין החברות בהם השקיעה או רכשה היו:

  • "אורנט טכנולוגיות תקשורת" - חברה שפיתחה מתגי Ethernet וב-1995 נרכשה על ידי סימנס תמורת 30 מיליון דולר[22].
  • "רדנט", מקבוצת רד-בינת - חברה שפיתחה מרבב גישה בטכנולוגיית ATM (פרוטוקול תקשורת מהיר), נרכשה ב-1997 בידי סימנס תמורת כ-75 מיליון דולר[23].
  • "רדוויז'ן" - חברה נוספת מקבוצת רד-בינת בה השקיעה קרן הון הסיכון של סימנס ב-1999. וממישה את החזקתה ברווח, לאחר שהונפקה בבורסת הנאסד"ק[24].
  • "טקנומטיקס" - חברת תוכנה ישראלית שב-2005 נמכרה לחברת התוכנה האמריקאית UGS, שעצמה נרכשה ב-2007 בידי סימנס. טקנומטיקס מממשיכה לפעול כחלק מחטיבת מוצרי התוכנה של סימנס[25].
  • "סאוואן תקשורת" - חברה שהוקמה בשנת 1996 ופיתחה שבבי תקשורת לטכנולוגיה של VDSL, המיועדת להעברת נתונים בקצבים מהירים במיוחד על גבי תשתית הנחושת של קווי טלפון קיימים. בשנת 2000 נרכשה החברה בידי חברת הבת של סימנס אינפיניון תמורת 130 מיליון דולר[26], והיא הפכה למרכז הפיתוח של אינפיניון בישראל[27]. ב-2007 סגרה חברת אינפיניון את פעילות המחקר והפיתוח שלה בישראל[28].
  • "טלנולדג'" (TeleKnowledge) - חברת הזנק שפיתחה מערכות לחיוב לקוחות (בילינג) לחברות תוכן באינטרנט[29].
  • "פולו-ואפ" (Followap) - חברת זנק שפיתחה מערכות תשתית להעברת מסרים מיידיים ויישומי תקשורת מבוססי מיקום[30].

בשנת 2008, בעקבות פרשת השוחד בחברה, רכשה סימנס העולמית את מלוא הבעלות בסימנס ישראל[31]. אליעזר טוקמן מונה כמנכ"ל סימנס ישראל, הוא הוחלף בידי שמואל פלדל ב-2015[32]. בשנת 2020 מונה אריאל פורת למנכ"ל[33].

החברה מעסיקה כ-650 עובדים ופעילה בתחומי האנרגיה, התחבורה, הטלקומוניקציה והרפואה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סימנס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "קומנדו סימנס", מעריב, 4 בספטמבר 1975
  2. ^ יעל אלנתן, ‏פעם החרמנו מוצרים גרמניים, היום מעריצים אותם - ואולי יש דרך אחרת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 באפריל 2018
  3. ^ BBC NEWS | Siemens retreats over Nazi name, news.bbc.co.uk
  4. ^ מפעל סימנס, בתי יציקה ותחנות חשמל בברלין הורעשו שוב בפצצות אדירות נפץ, דבר, 26 בספטמבר 1940
  5. ^ מנהלי סימנס פושעי מלחמה, קול העם, 23 במרץ 1947
  6. ^ "סימנס" הקים את אתי הגאזים באושבווינצים, קול העם, 12 במרץ 1947
  7. ^ זרקור (גרסת ארכיון באתר ארכיון האינטרנט)
  8. ^ Abby Rogers, Whistleblower Claims Siemens Hired Gangsters To Attack Him, Business Insider, September 17th, 2012
  9. ^ גיא לשם, סימנס העולמית תובעת את מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר ב-81 מיליון ש', באתר הארץ, 26 בדצמבר 2008
  10. ^ יצחק דנון והדס מגן, ‏חשד: מנכ"ל סימנס ישראל, אורן אהרונסון, הוא שהעביר כספים לעו"ד הנמלט דן כהן, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2007
  11. ^ מנכ"ל סימנס ישראל פורש מתפקידו, 1 בפברואר 2015
  12. ^ גור מגידו, ‏פרשת השוחד בחברת החשמל: סימנס העולמית תשלם 160 מ' ש', באתר גלובס, 2 במאי 2016
  13. ^ יסמין גואטה, בכירים בחברת החשמל לקחו שוחד של מאות אלפי שקלים - אבל התיקים נסגרו בהסדרי טיעון, באתר TheMarker‏, 9 במרץ 2017
  14. ^ איתמר לוין, סימנס נקנסה ב-63 מ"ש, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 20 בנובמבר 2017
  15. ^ שר הדואר: חברת "סימנס" הגרמנית לא נכנעה לחרם, על המשמר, 14 ביולי 1966
  16. ^ שמואל נפתלי, תעשיית האלקטרוניקה בישראל בתנופת פיתוח, דבר, 15 בנובמבר 1974
    אל הציפורי וממנו, כותרת ראשית, 1 ביוני 1983
    גבי קסלר, "סימנס אלביס" מאיימת בניתוק יחסי המסחר עם ישראל, מעריב, 17 במאי 1983
  17. ^ מרכז בקרת תנועה ייפתח היום בתלאביב, דבר, 18 באפריל 1978
  18. ^ קונצרן סימנס יקים בארץ חברה-בת שתרכז את פעילותו במזרח התיכון, באתר גלובס, 11 בפברואר 1999
  19. ^ אורה קורן, ‏סימנס תרחיב שיתוף הפעולה עם התעשייה הישראלית, באתר גלובס, 14 בספטמבר 1997
  20. ^ בתיה פלדמן, ‏קרן ההון סיכון של סימנס תרחיב את השקעותיה בישראל ותשנה את המיקוד, באתר גלובס, 14 בינואר 2008
    מירב אנקורי, ‏סימנס: השקעות הון סיכון בישראל בהיקף של 100 מיליון אירו, באתר גלובס, 30 בספטמבר 2009
  21. ^ בתיה פלדמן, ‏"ההשקעות שלנו לא רק כספיות, הן מתאימות לאסטרטגיה של סימנס", באתר גלובס, 19 באפריל 2005
    הדס מנור, ‏חברת סימנס העולמית במהלכים להידוק שיתוף הפעולה עם חברות ישראליות בטכנולוגיות ובמחקר, באתר גלובס, 20 במרץ 2006
  22. ^ סימנס דטה קומיוניקיישן - הסכם הפצה עם TECH DATA CORP האמריקאית, באתר גלובס, 19 באוקטובר 1997
    סימנס תצמצם פעילות אורנט ותעביר השיווק לגרמניה, באתר גלובס, 29 באפריל 1997
  23. ^ שי שלו, ‏סימנס וניו-ברידג' הקנדית רכשו את רדנט מקב' רד ב-75 מיליון ד', באתר גלובס, 30 בנובמבר 1997
  24. ^ גתית פנקס, סימנס ממשיכה לחסל החזקתה ברדוויז'ן: ביקשה למכור במאי מניות בכ-3 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 3 ביוני 2004
  25. ^ גתית פנקס, ‏טקנומטיקס נמכרה ל-UGS - שנמכרה לסימנס; בישראל מבטיחים לעובדים: "לא יהיו שינויים", באתר גלובס, 21 במאי 2007
  26. ^ אלה יעקבי, ‏סימנס תרכוש את מלוא הבעלות בסאוואן תקשורת מישראל ב-130 מיליון דולר, באתר גלובס, 2 באפריל 2000
  27. ^ עמי גינזבורג, אינפיניון העלתה את סאוואן בדרגה, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2000
  28. ^ בתיה פלדמן, ‏ההבטחה שלא מומשה: חברת אינפיניון סוגרת את פעילות המחקר והפיתוח שלה בישראל, באתר גלובס, 11 בפברואר 2007
  29. ^ אפי לנדאו, ‏סימנס השקיעה 2 מיליון ד' בטלנולדג' הישראלית, באתר גלובס, 30 באפריל 2000
  30. ^ עודד חרמוני, תאגיד סימנס השקיע 2 מיליון דולר בחברת Followap הישראלית, באתר הארץ, 6 ביוני 2001
  31. ^ אבי בר-אלי, אורן אהרונסון דורש מסימנס העולמית 20 מיליון יורו עבור חלקו בסימנס ישראל, באתר TheMarker‏, 14 באוגוסט 2008
  32. ^ אבי בר-אלי, מנכ"ל סימנס ישראל, אליעזר טוקמן, פורש מתפקידו לאחר 7 שנים, באתר TheMarker‏, 29 בינואר 2015
  33. ^ אסנת ניר, אריאל פורת מונה למנכ"ל סימנס ישראל, באתר TheMarker‏, 10 בפברואר 2020