NGC 4689
NGC 4689 היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים שערות ברניקי, הנמצאת במרחק של כ-53 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לצביר הבתולה.
 | |
| NGC 4689 בתמונה של סקר השמים הדיגיטלי של סלואן | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים |
שערות ברניקי  |
| שמות נוספים | UGC 7965 |
| מגלה |
ויליאם הרשל |
| תאריך גילוי |
12 באפריל 1784 |
| סוג | גלקסיה ספירלית |
| בהירות נראית | 10.93[1] |
| סיווג מורפולוגי | SA(rs)bc[2] |
| עלייה ישרה | 12ʰ 47ᵐ 45.6ˢ |
| נטייה | 46.1″ 45′ 13°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 20.11- |
| מרחק[2] |
53,500,000 שנות אור 16,402,992.4 פארסק |
| קוטר | 66,950[2] שנות אור |
| מסה | 5.4×1011[3] ☉M |
| הסחה לאדום |
1,616[2] ק"מ/שנייה 0.00539 |
  | |
היסטוריה עריכה
לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 10.93 והיא התגלתה ב-12 באפריל 1784 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, שכלל אותה ברשימת הערפיליות שפרסם בשנת 1786 תחת הציון II.128, כשהיא מתוארת כגדולה, עגולה ועם מרכז בהיר.[4] בנו, ג'ון הרשל, צפה בה מספר פעמים והכניס אותה לקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1833 תחת הציון 1431, כאשר היא מתוארת כדי בהירה (אבל פעם כעמומה מאוד), גדולה מאוד, מאורכת ועם מרכז שמתבהר מעט ובהדרגה.[5] הוא הכניס את הגלקסיה גם לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים שפרסם בשנת 1864 תחת הציון GC 3219 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש, תחת הציון NGC 4689, כאשר היא מתוארת באותו התיאור של ג'ון הרשל.[6]
תצפית עריכה
הגלקסיה נמצאת בחלקו הצפון-מזרחי של צביר הבתולה, שגולש לתחום של קבוצת הכוכבים שערות ברניקי, כ-4.5 מעלות מצפון-מערב לכוכב וינדמיאטריקס וכ-6.5 מעלות מדרום-מערב לכוכב α בשערות ברניקי. כ-1.15 מעלות מדרום-מערב לה נמצאת NGC 4654, כ-3.1 מעלות ממערב-דרום-מערב לה נמצאת M89, כ-2.7 מעלות ממערב-דרום-מערב לה נמצאת M90, כ-3.1 מעלות ממערב-צפון-מערב לה נמצאת M91 וכ-2.8 מעלות מצפון-צפון-מערב לה נמצאת NGC 4651. NGC 4710 נמצאת כמעלה וחצי מצפון-צפון-מזרח לה וכ-2.75 מעלות מדרום-דרום-מזרח לה נמצאות NGC 4754 ו-NGC 4762, כולן גלקסיות השייכות גם כן לצביר הבתולה.
תכונות עריכה
אורכה הזוויתי של NGC 4689 הוא כ-4.5 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של כ-67,000 שנות אור, כשני שלישים מהקוטר של שביל החלב. מסתה מוערכת בכ-4.5×1011 מסות שמש, מעט פחות ממסת שביל החלב, כאשר רק כ-12% ממנה או כ-6.6×1010 מסות שמש, היא מסת הכוכבים שבגלקסיה.[3] בנוסף יש בה גם כמות לא גדולה של מימן אטומי שכמותו מוערכת בכ-1.7×109 מסות שמש[3] וכמות דומה של מימן מולקולרי,[7] שביחד מהווים פחות מאחוז ממסת הגלקסיה, כך שנראה שלמעלה מ-85% ממסתה היא חומר אפל שטיבו לא ידוע. הכמות הקטנה יחסית של גז חופשי מאפשרת יצירה של כוכבים חדשים בקצב מתון של כחצי מסת שמש בשנה.[8] יצירת הכוכבים מתרחשת בעיקר במספר טבעות סביב הגרעין של הגלקסיה בעוד שלאורך הזרועות הספירליות הקצב נמוך יותר.[9]
קישורים חיצוניים עריכה
- NGC 4689, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים עריכה
- ^ P. Prugniel & P. Heraudeau: Total magnitude, radius, colour indices, colour gradients and photometric type of galaxies, Astronomy and Astrophysics Supplement, vol. 128, p. 299 (1998)
- ^ 1 2 3 4 NED: NGC 4689
- ^ 1 2 3 M. Hall, S. Courteau, A. A. Dutton, M. McDonald & Y. Zhu: An investigation of Sloan Digital Sky Survey imaging data and multiband scaling relations of spiral galaxies, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 425, Iss. 4, p. 2741 (2012)
- ^ W. Herschel: Catalogue of One Thousand new Nebuae and Clusters of Stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 76, p. 476 (1786)
- ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123, p. 433 (1833)
- ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 132 (1888)
- ^ A. Boselli, L. Cortese, M. Boquien, S. Boissier, B. Catinella, G. Gavazzi, C. Lagos, & A. Saintonge: Cold gas properties of the Herschel Reference Survey III. Molecular gas stripping in cluster galaxies, Astronomy & Astrophysics, Vol. 564, id. A67, p. 4 (2014)
- ^ J. Donas, J. M. Deharveng, M. Laget, B. Milliard & D. Huguenin: Ultraviolet observations and star-formation rate in galaxies, Astronomy and Astrophysics, vol. 180, no. 1-2, p. 20 (1987)
- ^ D. M. Elmegreen, B. G. Elmegreen, J. A. Frogel, P. B. Eskridge, R. W. Pogge, A. Gallagher & J. Iams: Arm Structure in Anemic Spiral Galaxies, The Astronomical Journal, Vol. 124, Iss. 2, p. 778-9 (2002)