PSLV (קיצור של Polar Satellite Launch Vehicle) הוא משגר לוויינים וחלליות רב שלבי שפותח על ידי הארגון ההודי לחקר החלל ומשמש לשיגור לוויינים צבאיים ומסחריים של הודו ולקוחותיה.

PSLV
הדמיה של משגר PSLV
הדמיה של משגר PSLV
הדמיה של משגר PSLV
ייעוד שיגור לוויינים
יצרן הארגון ההודי לחקר החלל
ארץ ייצור הודוהודו הודו
גרסאות PSLV, PSLV-CA, PSLV-XL
היסטוריית שיגורים
סטטוס בשימוש
אתרי שיגור מרכז החלל סאטיש דאוון
שיגורים 60
הצלחות 57
כישלונות 2
חלקיות 1
שיגור ראשון 20 בספטמבר 1993
שיגור אחרון 1 בינואר 2024
מטענים ידועים לוויין המכ"ם הישראלי טכסאר, ינואר 2008
יכולת
מטען ל־LEO 3,250 ק"ג
מטען ל־GTO 1,060 ק"ג
מידע נוסף
גובה 44 מטר
קוטר 2.8 מטר
משקל 294,000 ק"ג
שלבים 4
מאיץ ראשון דגם PSLV - S9
מספר מאיצים 6
דחף 510 קילו־ניוטון
זמן בעירה 44 שניות
דלק HTPB
מאיץ ראשון דגם PSLV-XL - S12
מספר מאיצים 6
דחף 719 קילו־ניוטון
זמן בעירה 49 שניות
דלק HTPB
שלב ראשון S139
גובה 20 מטר
משקל 229 טון
מספר מנועים 1
סוג מנוע מנוע דלק מוצק
דחף 4,800 קילו־ניוטון
זמן בעירה 105 שניות
דלק HTPB
שלב שני ויקאס
גובה 12.5 מטר
משקל 46 טון
מספר מנועים 1
סוג מנוע מנוע דלק נוזלי
דחף 799 קילו־ניוטון
זמן בעירה 158 שניות
דלק N2O4/UDMH
שלב שלישי S7
גובה 3.6 מטר
קוטר 2 מטר
משקל 8.4 טון
מספר מנועים 1
סוג מנוע מנוע דלק מוצק
דחף 240 קילו־ניוטון
זמן בעירה 83 שניות
דלק HTPB
שלב רביעי 2xL-2-5
גובה 2.1 מטר
קוטר 1.3 מטר
משקל 2.89 טון
מספר מנועים 2
סוג מנוע מנוע דלק נוזלי
דחף 15.2 קילו־ניוטון
זמן בעירה 425 שניות
דלק דימתיל הידרזין/מתיל הידרזין

מתקני השיגור של משגרי PSLV נמצאים במרכז החלל סאטיש דאוון הממוקם בחוף הדרום־מזרחי של הודו.

למשגר יכולת להציב לוויינים במסלול לווייני נמוך (LEO) מסונכרן שמש - מסלול הקפה עוקב קווי אורך המסונכרן עם סיבוב כדור הארץ כך שהלוויין חולף מעל אזורים קבועים בשעות קבועות. מסלול זה יעיל במיוחד ללווייני צילום שמסלולם מסונכרן כך שיעברו מעל אזורי עניין בשעות בהן זוויות התאורה יעילות, וכן ללווייני מכ"ם שמסלולם עוקב אחר קו זריחת השמש או שקיעתה, כך שהתאים הסולאריים שלהם מכוונים וחשופים תמידית לשמש ומספקים את דרישות האנרגיה הגבוהות של המכ"ם. למשגר יש יכולת להציב לוויינים קלים גם במסלול גאוסטציונרי.

השיגור הנסיוני הראשון של PSLV נערך בשנת 1993 ונכשל עקב תקלת תוכנה, אולם מאז ועד שנת 2016 בוצעו עוד 31 שיגורים מוצלחים ושיגור אחד שהוגדר כהצלחה חלקית. במסגרת שיגורים אלו הוצבו במסלול לוויינים מתוצרת ישראל, הודו, גרמניה, איטליה, ארגנטינה, בלגיה, קוריאה הדרומית ואינדונזיה ושל סוכנות החלל האלג'יראית.

לוויין המכ"ם הישראלי טכסאר שוגר על גבי משגר PSLV בינואר 2008.

מבנה

עריכה

המשגר מורכב מארבעה שלבים, חלקם מונעים בדלק מוצק וחלקם בדלק נוזלי.

שלב ראשון

עריכה

גובה השלב הראשון 20 מטר ומשקלו 229 טון. מנוע השלב הראשון הוא אחד ממנועי דלק מוצק הגדולים בעולם. קוטרו 2.8 מטר והוא מכיל 138 טון של דלק מוצק מסוג HTPB ‏ (Hydroxyl-terminated polybutadiene). הדחף המרבי של מנוע זה הוא 4,800 קילו־ניוטון. היגוי המשגר בשלב הראשון הוא היגוי וקטורי המתבצע באמצעות הזרקת תמיסה נוזלית לאזורים שונים בפיית הפליטה המשנה את כיוון הדחף ומאפשר עלרוד וסבסוב, שליטה בגלגול מתבצעת באמצעות היגוי וקטורי של שני מאיצים חיצוניים. משך בעירת מנוע השלב הראשון הוא 105 שניות.

לשלב הראשון מוצמדים חיצונית שישה מאיצים מוצקים חיצוניים שגובהם 10 מטר וקוטרם מטר. מאיצים אלו נושאים תשעה טון של דלק מוצק זהה למנוע הראשי ומספקים דחף של 662kN כל אחד במשך 45 שניות. בתצורות שיגור מסוימות לא נעשה שימוש במאיצים.

שלב שני

עריכה

גובה השלב השני 12.5 מטר ומשקלו 46 טון. מנוע השלב השני הוא מנוע דלק נוזלי המכונה Vikas, הוא נושא 41.5 טון של דלק נוזלי הידרזיני (UDMH) ומחמצן חנקתי ומספק דחף של 799 קילו־ניוטון למשך 158 שניות. ההיגוי מתבצע בעזרת הטיית פיית הפליטה ושני סילוני גז משניים לגלגול.

שלב שלישי

עריכה

גובה השלב השלישי 3.6 מטר, קוטרו 2 מטר ומשקלו 8.4 טון. מנועו של שלב זה הוא מנוע מוצק המכיל 7.2 טון של HTPB המספק דחף של 240 קילו־ניוטון למשך 83 שניות. היגוי השלב השלישי מתבצע באמצעות הטיית פיית הפליטה, בקרת הגלגול של השלב השלישי מבוצעת על ידי סילוני הגז המשמשים להיגוי השלב הרביעי.

שלב רביעי

עריכה

השלב הרביעי משמש להצבת הלוויין במסלולו הסופי. גובה השלב הרביעי 2.1 מטר, קוטרו 1.3 מטר ומשקלו 2.89 טון. השלב מונע על ידי שני מנועי דלק נוזלי המכילים 2 טון של דלק הידרזיני ומחמצן חנקתי. כל אחד מהמנועים מספק 15.2 קילו־ניוטון של דחף למשך עד 425 שניות. היגוי השלב לקביעת המסלול הסופי מתבצע בעזרת הטיית פיות המנועים בעת פעולתם ומערכת היגוי ריאקטיבית המבוססת על פליטת סילוני גז בשלב השיוט.

דגמים

עריכה

המשגר מנוצל במספר גרסאות.

  • PSLV-G ‏ (Generic) - בעל יכולת להביא מטען של 1,678 ק"ג לגובה של 622 ק"מ.
  • PSLV-CA ‏ (Core Alone) - בעל יכולת להביא מטען של 1,100 ק"ג לגובה של 622 ק"מ. שוגר לראשונה בשנת 2007.
  • PSLV-XL ‏ - בעל יכולת להביא מטען של 1,800 ק"ג לגובה של 622 ק"מ. שוגר לראשונה בשנת 2008.
  • PSLV-DL ‏ - בעל יכולת להביא מטען של 1,257 ק"ג לגובה של 622 ק"מ. שוגר לראשונה בשנת 2019.
  • PSLV-QL ‏ - בעל יכולת להביא מטען של 1,523 ק"ג לגובה של 622 ק"מ. שוגר לראשונה בשנת 2019.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא PSLV בוויקישיתוף