"Power to the People" (בעברית: "כוח לאנשים") הוא שיר שנכתב על ידי ג'ון לנון, ויצא כסינגל ב-1971. השיר הופץ על ידי אפל רקורדס והגיע למקום השישי במצעד הסינגלים הבריטי,[1] במקום העשירי במצעד הקאש בוקס טופ 100, ובמקום ה-11 בבילבורד הוט 100[2] הופעתו הראשונה של השיר באלבום הייתה בשנת 1975 באלבום האוסף Shaved Fish.

"Power to the People"
עטיפת הסינגל האמריקאי
עטיפת הסינגל האמריקאי
עטיפת הסינגל האמריקאי
סינגל בביצוע ג'ון לנון/Plastic Ono Band
מתוך האלבום Shaved Fish
יצא לאור

12 במרץ 1971 (בריטניה)

22 במרץ 1971 (ארצות הברית)
הוקלט 22 בינואר9 בפברואר 1971
מקום הקלטה אסקוט סאונד, ברקשייר
סוגה רוק, שיר מחאה
בי-סייד

Open Your Box (בריטניה) (יוקו אונו)

Touch Me (ארה"ב) (יוקו אונו)
אורך 3:15
חברת תקליטים אפל רקורדס
כתיבה ג'ון לנון
הפקה פיל ספקטור, ג'ון לנון, יוקו אונו
כרונולוגיית סינגלים של ג'ון לנון/Plastic Ono Band
"Mother"
(1970)
"Power to the People"
(1971)
"Imagine"
(1971)

כתיבה והקלטה

עריכה

"Power to the People" הוקלט באולפני אסקוט סאונד[3] ב-15 בפברואר 1971,[4] במהלך סשנים שהניבו שירים לאלבום Imagine של לנון. הסינגל יצא לאור ב-12 במרץ 1971 בבריטניה וב-22 במרץ 1971 בארצות הברית[5][6] (אם כי מקורות מסוימים מציינים את השחרור הבריטי ב-8 במרץ[7]). השיר נכתב על ידי לנון בתגובה לריאיון שהעניק לטארק עלי ורובין בלקבורן[8] שפורסם בכתב העת Red Mole (8–22 במרץ 1971).[9] כפי שהסביר לנון: "פשוט הרגשתי השראה ממה שהם אמרו, למרות שהרבה מזה דבילי. אז כתבתי את 'Power to the People כמו שכתבתי את 'Give Peace a Chance', כמשהו שהעם ישיר. אני עושה סינגלים כמו גיליונות רחבים. זה היה עוד קוויקי, שנעשה באסקוט".[3]

השיר נכנס למצעדים ב-20 במרץ 1971 ונשאר שם במשך תשעה שבועות. זה היה סינגל הסולו החמישי של לנון, להקת פלסטיק אונו שכללה את לנון, בובי קיז ובילי פרסטון בנוסף לקבועים קלאוס פורמן ואלן וייט.[10] קולות הרקע סופקו על ידי רוזטה הייטאואר[10] ו-"44 אחרים".[11] הזמרים גם דרכו על רגליהם כדי שזה יישמע יותר כמו עצרת פוליטית.[12] פיל ספקטור, לנון ויוקו אונו קיבלו קרדיט כמפיקים.[10]

מגזין רקורד וורלד כינה אותו "שיר מזמור מקהלה פנטסטי שבאמת מטלטל".[13]

יחסו של לנון לשיר השתנה במהלך שנות ה-70. ב-Skywriting by Word of Mouth, הוא כינה את השיר "מביך למדי" ותמך בטענתו של האנטר ס. תומפסון כי ההמנון היה "עשר שנים מאוחר מדי".[14][15] בשנת 1980, הוא הצהיר כי השיר "לא באמת ירד" מכיוון שהוא "נכתב במצב של שינה ורצון להיות נאהב על ידי טארק עלי ודומיו".[16]

מבקר הרוק הקלאסי ניק דה-ריסו דירג אותו במקום ה-6 ברשימת השירים הפוליטיים הטובים ביותר של לנון, וכינה אותו "אחד ההישגים המוזיקליים המצחיקים והקשים ביותר של לנון".[12]

משתתפים

עריכה

הנגנים שהופיעו בשיר "Power to the People":[17]

דוריס טרוי

  • מדלין בל

ננט וורקמן

  • רוזטה הייטאוור ואחרים - קולות רקע

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ POWER TO THE PEOPLE, Official Charts, ‏1971-03-20 (באנגלית)
  2. ^ Blaney, John, John Lennon: Listen to This Book, 2005, עמ' 326, ISBN 978-0-9544528-1-0
  3. ^ 1 2 Williams, Richard, Phil Spector: out of his head, London: Omnibus Press, 2003, עמ' 160, ISBN 978-0-7119-9864-3
  4. ^ Madinger, Chip; Raile, Scott, LENNONOLOGY Strange Days Indeed - A Scrapbook of Madness, 2015, עמ' 226, ISBN 978-1-63110-175-5
  5. ^ Harry Castleman, All together now : the first complete Beatles discography ; 1961-1975, New York Ballantine Books, 1977, עמ' 100, ISBN 978-0-345-25680-5
  6. ^ Blaney, John, John Lennon: Listen To This Book, 2005, עמ' 66–70, ISBN 0-9544528-1-X
  7. ^ Keith Badham, The Beatles Diary Volume 2: After the Break-Up 1970−2001, 2002, עמ' 32
  8. ^ Ingham, Chris, The Rough Guide to the Beatles, 2003, עמ' 117, ISBN 1-84353-140-2
  9. ^ Elizabeth Thomson, David Gutman, The Lennon companion: twenty-five years of comment, republication of the first ed. 1987, Cambridge (Mass.): Da Capo press, 2004, עמ' 165, ISBN 978-0-306-81270-5
  10. ^ 1 2 3 Blaney, John, John Lennon: Listen To This Book, 2005, עמ' 70, ISBN 0-9544528-1-X
  11. ^ Castleman & Podrazik, All Together Now, p. 172.
  12. ^ 1 2 Nick DeRisoNick DeRiso, Top 10 John Lennon Solo Political Songs, Ultimate Classic Rock, ‏2013-10-09 (באנגלית)
  13. ^ Record World, "Picks of the Week"
  14. ^ John Lennon, Julio Mario Santo Domingo Collection. hou, Skywriting by word of mouth, and other writings, including The ballad of John and Yoko, New York : Harper & Row, 1986, עמ' 25, ISBN 978-0-06-015656-5
  15. ^ Fear and loathing in Las Vegas : a savage journey to the heart of the American dream | WorldCat.org, search.worldcat.org (באנגלית)
  16. ^ Cadogan, Patrick, The Revolutionary Artist: John Lennon's Radical Years, 2008, עמ' 137, ISBN 978-1-4357-1863-0
  17. ^ Imagine: The Ultimate Edition