בילי פרסטון
ויליאם אוורט פרסטון (אנגלית: William Everett "Billy" Preston; 2 בספטמבר 1946 - 6 ביוני 2006) היה קלידן, מוזיקאי וזמר אמריקאי. ידוע כנגן מחונן שהקליט עם המוזיקאים המשפיעים ביותר בשנות ה-60 וה-70, ביניהם: הביטלס, הרולינג סטונז, אריק קלפטון, ריי צ'ארלס ועוד. תפיסה שגויה אומרת שהוא אחד משני המוזיקאים היחידים אשר קיבלו קרדיט על אלבום של הביטלס ויש אף כאלו אשר התייחסו אליו בעבר כ"החיפושית החמישית". בין האמנים שפרסטון ליווה במהלך הקריירה שלו ניתן גם למנות את: בוב דילן, סליי אנד דה פמילי סטון, סם קוק, ארית'ה פרנקלין, סמי דייוויס ג'וניור וחמישיית הג'קסונים. יצירתו המוזיקלית התפרשה על מגוון של סגנונות: גוספל, פאנק, רוק קלאסי וסגנונות רבים אחרים.
 | |
| לידה |
2 בספטמבר 1946 יוסטון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
6 ביוני 2006 (בגיל 59) סקוטסדייל, ארצות הברית |
| שם לידה |
William Everett Preston |
| מקום קבורה |
בית הקברות אינגלווד פארק |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
1956–2005 (כ־49 שנים) |
| מקום לימודים |
Susan Miller Dorsey High School |
| סוגה |
גוספל, רית'ם אנד בלוז, רוק אנד רול, פאנק, בלוז, מוזיקת נשמה, רוק |
| שפה מועדפת |
אנגלית אמריקאית, אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר, אקורדיון, סינתיסייזר, פסנתר חשמלי, אורגן האמונד, גיטרה |
| חברת תקליטים |
אמבסי רקורדס, וי-ג'יי רקורדס, קפיטול רקורדס, אטלנטיק רקורדס, מוטאון, Derby Records, אפל רקורדס, מנטיקור רקורדס, A&M רקורדס, בודהה רקורדס |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של הרוק אנד רול (2021) |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכההחל ללמוד נגינה כבר בגיל שלוש, כשישב בחיק אמו בעת שזו ניגנה על הפסנתר. גדל בלוס אנג'לס ונודע כבר כנער ביכולת הנגינה שלו. בגיל 10 הוא ליווה את מהליה ג'קסון ואת נט קינג קול ובן 12 השתתף בסרט "St. Louis Blues" בתפקיד ו.כ. האנדי הנער. היה חלק מלהקת הליווי של ריצ'רד הקטן כשזה הופיע ב-1962 בהמבורג. כלהקת החימום שלהם הופיעו הביטלס ושם נוצר הקשר הראשוני בין פרסטון וחברי הביטלס, קשר אשר נשמר במשך שנים רבות.
ב-1965 הוציא פרסטון את אלבום הבכורה שלו, "The Most Exciting Organ Ever" וב-1966 את אלבומו השני "The Wildest Organ in Town" שני האלבומים היו בסגנון הגוספל. ג'ורג' האריסון הבחין בו בתוכנית טלוויזיה ב-BBC בשעה שליווה את ריי צ'ארלס והזמין אותו להשתתף בהקלטות של הביטלס. פרסטון השתתף בהקלטת אלבומם האחרון של הביטלס, Let It Be ואף בהופעתם הפומבית האחרונה על גג אולפני אפל רקורדס בלונדון עת ניגנו את שיריהם, כשהידוע בהם הוא "Get Back", שבו סולו הקלידים שלו הוא חלק מרכזי מהשיר. כמו כן, השתתף בהקלטת שניים משירי האלבום המוערך של הביטלס, Abbey Road.
בתחילת 1969 הוציא פרסטון את האלבום השלישי, "That's the Way God Planned It". שיר הנושא של האלבום הגיע למקום ה-62 במצעד המכירות האמריקאי. אלבום זה הוקלט בחברת התקליטים אפל שהייתה בבעלות הביטלס. נגני הליווי שלו באלבום היו, בין היתר, ג'ורג' האריסון (אשר גם הפיק את התקליט), אריק קלפטון, קית' ריצ'רדס וג'ינג'ר בייקר.
אחרי פירוק הביטלס, נשאר פרסטון קשור במיוחד לג'ורג' האריסון. הוא היה האמן הראשון שביצע את השיר "My Sweet Lord", להיטו הגדול של האריסון והשתתף באלבומים שהוציא האריסון בשנות השבעים. הוא אף שיתף פעולה עם האריסון כשזה ארגן ב-1971 את הקונצרט למען בנגלדש. פרסטון השתתף גם בהקלטות אלבומי סולו של שני חברים נוספים בביטלס, ג'ון לנון ורינגו סטאר.
באותה תקופה החל פרסטון לעבוד גם עם האבנים המתגלגלות. הוא ניגן, לצד הפסנתרן ניקי הופקינס, בחמישה מאלבומי הלהקה. חלקם, מאלבומיה המוערכים ביותר של הלהקה: Sticky Fingers, Exile on Main Street ו-Goats Head Soup. לאחר שהוציא ב-1971 אלבום נוסף, "Encouraging Words", עם אותו צוות של האריסון, קלפטון, ריצ'רדס ובייקר, הוא עבר באלבומו החמישי לעבוד עם המוזיקאי קווינסי ג'ונס כמפיק. על שירו "Outta-Space", מאלבום זה, זכה בפרס גראמי. באלבומו השישי, אותו הפיק בעצמו נכלל הלהיט "Will It Go 'Round In Circles" אשר הגיע למקום הראשון במצעד האמריקאי ב-1973. במסע ההופעות שערך ב-1973 באירופה (הקלטת הקונצרט שנערך במינכן התפרסמה באלבום "Live in Europe"), ליווה את פרסטון גיטריסט האבנים המתגלגלות - מיק טיילור. ב-1974 כתב פרסטון לג'ו קוקר את אחד מלהיטיו הגדולים ביותר, "You Are So Beautiful". באותה שנה הגיע להיטו "Nothing From Nothing" למקום הראשון במצעד הלהיטים האמריקאי.
ב-1975 היה למוזיקאי הראשון (יחד עם ג'ניס איאן) שהופיע בתוכנית הטלוויזיה החדשה - Saturday Night Live. ב-1976 השתתף שוב במסע ההופעות של האבנים המתגלגלות וזכה לשיר בכל קונצרט שני שירים משלו בליווי הלהקה. לאחר מכן, נפרד פרסטון מהאבנים המתגלגלות על רקע נושאים כספיים, אך הוא המשיך לשתף את חברי הלהקה בהקלטות של תקליטיו והשתתף בהקלטת אלבומם, "Bridges to Babylon", ב-1977.
שנות ה-80 היו שנים בעייתיות עבור פרסטון. הוא הורשע בהונאת ביטוח לאחר שהעלה באש את ביתו בלוס אנג'לס. הוא טופל בהתמכרויות לאלכוהול ולקוקאין. הוא אף נדון לתשעה חודשי טיפול במרכז גמילה לסמים ולשלושה חודשי מעצר בית בגין אישומים בתקיפה ובאחזקת קוקאין. בתחילת שנות ה-90 הוא הצליח לשקם את חייו במידה רבה. הוא השתתף במסע הופעות של אריק קלפטון והשתתף בהקלטות אלבומים של אמנים שונים. בין האמנים איתם הקליט בתקופה שעד מותו ב-2006 בלטו: The Funk Brothers, סטיבי וינווד, ריי צ'ארלס, רד הוט צ'ילי פפרז וניל דאימונד.
בשנותיו האחרונות סבל פרסטון ממחלת כליות. חלה הידרדרות במצבו הבריאותי למרות שעבר השתלת כליה ב-2002. ב-6 ביוני 2006 מת בבית החולים בסקוטסדייל שבאריזונה, לאחר שהיה מאושפז במצב של תרדמת מנובמבר 2005[1].
- (1965) The Most Exciting Organ Ever
- (1966) The Wildest Organ In Town
- (1969) That's The Way God Planned It
- (1970) Encouraging Words
- (1971) I Wrote A Simple Song
- (1972) Music Is My life
- (1973) Everybody Likes Some Kind Of Music
- (1974) Live European Tour 1973
- (1974) The Kids and Me
- (1975) It's My Pleasure
- (1976) Billy Preston
- (1977) A Whole New Thing
- (1979) Late At Night
- (1981) The Way I Am
- (1982) Pressin' On
- (1984) On The Air
- (1986) You Can't Keep A Good Man Down
- (1995) Billy's Back
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בילי פרסטון
בילי פרסטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בילי פרסטון, באתר AllMovie (באנגלית)
בילי פרסטון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
בילי פרסטון, באתר ספוטיפיי
בילי פרסטון, באתר AllMusic (באנגלית)
בילי פרסטון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
בילי פרסטון, באתר Discogs (באנגלית)
בילי פרסטון, באתר Songkick (באנגלית)- בילי פרסטון, באתר Genius
- בילי פרסטון, באתר SecondHandSongs
- בילי פרסטון, באתר DNCI
בילי פרסטון, באתר בילבורד (באנגלית)- בילי פרסטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מאמר אודותיו במגזין רולינג סטון
- הקלידן בילי פרסטון הלך לעולמו, באתר וואלה, 7 ביוני 2006
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ איי.פי, מת הקלידן בילי פרסטון, באתר הארץ, 8 ביוני 2006