פתיחת התפריט הראשי
סמל רויטרס
מרכז רויטרס בלונדון

רויטרסאנגלית: Reuters) היא סוכנות ידיעות שבסיסה בבריטניה ושלוחותיה פרוסות במקומות שונים ברחבי העולם. זוהי סוכנות הידיעות השנייה בגודלה בעולם (אחרי AP) והגדולה ביותר לפי הכנסות, והיא מספקת ידיעות לרוב אמצעי התקשורת הגדולים, מה שמקנה לה השפעה רבה בתקשורת ועל דעת הקהל בעולם. לפי דו"ח של נציבות אונסק"ו לבעיות תקשורת, לרויטרס מנויים מעל 6,500 עיתונים וכ- 400 תחנות רדיו וטלוויזיה ב-153 מדינות.

מייסדה של הסוכנות היה פאול יוליוס רויטר, יהודי ממוצא גרמני שהתנצר והעתיק את מקום מגוריו ללונדון. הסוכנות הוקמה בעקבות התפתחות הטלגרף, אשר פתח אפשרויות חדשות להעברת ידיעות עסקיות, חדשותיות ואחרות.

בשנת 1858 חתמה הסוכנות הסכם עם עיתון ראשון ובו התחייבה לספק לו ידיעות. מאז הלכה וביססה את מעמדה כסוכנות הידיעות השנייה בגודלה בעולם ובעלת ההכנסות הגבוהות ביותר. רויטרס חתמה הסכמים לחלוקת הפעילות עם סוכנויות מתחרות שקמו בגרמניה ובצרפת. בשנת 1925 עברה רויטרס, תחילה באופן חלקי ולאחר מכן בצורה מלאה, לבעלות של התאגדות עיתונים בריטיים. מאז 1947 נמנים עם בעליה גם עיתונים מאוסטרליה ומניו זילנד.

פעמים מספר נטען כי הסוכנות עיוותה תמונות בצורה המציגה את מדינת ישראל באור שלילי. כך אירע, למשל, במהלך מלחמת לבנון השנייה, כאשר הסוכנות הפיצה תמונות שעובדו על מנת להציג פגיעה כביכול בבנייני מגורים,[1] ובעקבות המשט לעזה, כאשר הסוכנות הפיצה תמונות מהן נמחקו הסכינים בהם אחזו המשתתפים במשט ופציעתו של חייל ישראלי.[2]

לרויטרס משרדים בגן הטכנולוגי מלחה בירושלים והמטה הראשי שלה ממוקם בלונדון.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

המאה ה-19עריכה

סוכנות רויטרס הוקמה בשנת 1851 על ידי פאול יוליוס רויטר בבריטניה, בבורסה המלכותית של לונדון. רויטר עבד במשרד בהוצאת הספרים בברלין, והיה מעורב בהפצת עלונים רדיקליים בתחילת אביב העמים. פרסומים אלה הסבו תשומת לב רבה לרויטר, אשר ב-1850 פתח שירות חדשות בעיר אאכן, שהשתמש ביוני דואר על מנת להעביר מסרים מבריסל לאאכן.

בשנת 1851 נוסדה חברת רויטרס, לאחר מעברו של רויטר לבריטניה. בתחילה החברה סיקרה חדשות מסחריות, ושירתה בנקים, ברוקרים וחברות.[3] הסוכנות בנתה את המוניטין שלה בכך שהיא הייתה הראשונה שפרסמה ידיעות מחו"ל. כך למשל היא הייתה הראשונה שדיווחה על רצח אברהם לינקולן באירופה, ב-1865.[3][4] בשנת 1872 התרחבה רויטרס למזרח הרחוק, וב-1874 גם לדרום אמריקה. ההתרחבות התאפשרה בזכות התקדמות הטכנולוגיה והטלגרף. ב-1883 החלה רויטרס להעביר מסרים אלקטרוניים לעיתונים בלונדון.

המאה ה-20עריכה

בשנת 1923 החלה רויטרס להשתמש ברדיו על מנת להעביר חדשות בעולם, והייתה חלוצה בתחום זה.[4] ב-1925 איגוד העיתונות של בריטניה (PA), רכש את רוב מניות הסוכנות, וכעבור כמה שנים השלים את הרכישה והפך לבעלים היחיד. במהלך מלחמות העולם עיתון הגרדיאן דיווח כי רויטרס "משרתת את האינטרסים הלאומיים בלחץ ממשלת בריטניה. בשנת 1941 רויטרס השתחררה מעול הלחצים על ידי ארגונה מחדש כחברה פרטית". הבעלים החדשים הקימו את קרן רויטרס. באותה שנה מכר PA מחצית מרויטרס לאגודת בעלי העיתונים, והבעלות המשותפת הורחבה ב-1947 לאגודות המייצגות עיתונים יומיים בניו זילנד ובאוסטרליה. עקרונות אמון רויטרס נכתבו באותה עת כדי למנוע פגיעה בעצמאות החברה.[5] בשלב זה כבר הייתה רויטרס לאחת מסוכנויות הידיעות הגדולות ביותר בעולם, שסיפקה טקסט ותמונות לעיתונים, סוכנויות ידיעות אחרות וגופי שידור ברדיו ובטלוויזיה.

ב-1984 הונפקה החברה כחברה ציבורית בבורסות כמו בורסת לונדון ובנאסד"ק.

המאה ה-21עריכה

במהלך תקופת בועת הדוט-קום עלה מחיר המניה ולאחר מכן נפל בשנת 2001.[4] ב-2002 כתבה בריטניקה כי רוב החדשות בעולם הגיעו משלוש סוכנויות עיקריות: AP, רויטרס וסוכנות הידיעות הצרפתית.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רויטרס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Yaakov Lappin,‏ Reuters admits altering Beirut photo, באתר ynet,‏ 6 באוגוסט 2006
  2. ^ ערן סויסה, רויטרס עיוותה תמונות מהמשט לעזה, באתר nrg‏, 7 ביוני 2010
  3. ^ 3.0 3.1 תומסון רויטרס, אנציקלופדיה בריטניקה
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 רויטרס: תקציר ההיסטוריה, הגרדיאן, ‏4 במאי 2007
  5. ^ היסטוריית החברה, תומסון רויטרס
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.