פרנקפורט (סיירת, 1915)
פרנקפורט (בגרמנית: SMS Frankfurt) הייתה סיירת קלה מסדרת ויסבאדן שנבנתה עבור הצי הקיסרי הגרמני. הייתה לה אוניית אחות אחת, "ויסבאדן"; האוניות היו דומות מאוד לסיירות מסדרת קרלסרוהה. שדרית האונייה הונחה בשנת 1913, היא הושקה במרץ 1915 והושלמה באוגוסט 1915. חמושה בשמונה תותחי 15 ס"מ SK L/45, לפרנקפורט הייתה מהירות מרבית של 27.5 קשרים (50.9 קמ"ש) וההדחק שלה היה 6,601 טון (6,497 טון ארוך) במעמס מלא.
_-_NH_2063_-_cropped.jpg) | |
| SMS פרנקפורט כאוניית מטרה | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | סיירת קלה |
| צי |
 הצי הקיסרי הגרמני  הצי האמריקני |
| דגל הצי |
.svg){kind=small} |
| סדרה | ויסבאדן |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה |
Kaiserliche Werft Kiel  |
| תחילת הבנייה | 1913 |
| הושקה | 20 במרץ 1915 |
| תקופת הפעילות | 20 באוגוסט 1915 – 18 ביולי 1921 (5 שנים ו־47 שבועות) |
| אחריתה | הוטבעה כאוניית מטרה למטוסים |
| מלחמות וקרבות |
מלחמת העולם הראשונה |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | 12,985 טון |
| אורך | 145.3 מ' |
| רוחב | 13.9 מ' |
| שוקע | 5.76 מ' |
| מהירות | 27.5 קשר (42 קמ"ש) |
| גודל הצוות | 474 |
| טווח שיוט | 8,900 ק"מ |
| הנעה |
12 דוודי קיטור, 31,000 כוחות סוס, המניעים 2 מדחפים |
| שריון |
חגורת שריון – 60 מ"מ סיפון – 60 מ"מ מגדל הניווט – 100 מ"מ |
| חימוש |
8 תותחים 150 מ"מ (5.9 אינץ') 2 תותחים 88 מ"מ (3.5 אינץ') 4 צינורות טורפדו 500 מ"מ (19.7 אינץ') |
  | |
פרנקפורט ראתה פעילות נרחבת עם צי הים הפתוח במהלך מלחמת העולם הראשונה. היא שירתה בעיקר בים הצפוני, והשתתפה בהפגזת ירמות' ולואוסטופט ובקרב יוטלנד וקרב מפרץ הלגולנד השני. ביוטלנד היא נפגעה באורח קל מסיירת בריטית והצוות שלה ספג אבדות קלות. בתום המלחמה היא נכלאה עם עיקר הצי הגרמני בסקפה פלו. כאשר הצי הושמד ביוני 1919, פרנקפורט הייתה אחת הספינות הבודדות שלא הוטבעו בהצלחה. היא נמסרה לצי האמריקני כשלל מלחמה ובסופו של דבר הוצאה כמטרה לפצצה בניסויים שנערכו על ידי הצי האמריקאי וחיל האוויר של צבא ארצות הברית ביולי 1921.
תכנון עריכה
פרנקפורט הייתה באורך כולל של 145.30 מטר (477 רגל 8 אינץ') רוחב של 13.90 מטר (45 רגל 7 אינץ') ושוקע של 5.76 מטר (18 רגל 11 אינץ') בקדמת האונייה. הדחק האונייה היה 6,601 טון (6,497 טון ארוך) במעמס מלא. מערכת ההנעה שלה כללה שני סטים של טורבינות קיטור של מארין המניעות שני מדחפים בקוטר 3.5 מטר (11 רגל). הם תוכננו להפיק 31,000 כוחות סוס (23,000 קילוואט). אלו הונעו על ידי עשרה דוודים פחמיים מסוג מארין ושני דוודים על בסיס נפט. אלה העניקו לאונייה מהירות מרבית של 27.5 קשרים (50.9 קמ"ש). פרנקפורט נשאה 1,280 טונות (1,260 טון ארוך) של פחם, ועוד 470 טונות (460 טון ארוך) של נפט שהעניקו לה טווח של 4,800 מיילים ימיים (8,900 ק"מ) במהירות של 12 קשרים (22 קמ"ש). לפרנקפורט היה צוות של 17 קצינים ו-457 מלחים.
האונייה הייתה חמושה בסוללה ראשית של שמונה תותחי 15 ס"מ (5.9 אינץ') SK L/45 בתושבות בודדות. שניים הוצבו זה לצד זה קדימה על המצודה, ארבעה מוקמו באמצע האונייה, שניים משני הצדדים, ושניים הוצבו בזוג ירי-על מאחור. התותחים יכלו לתקוף מטרות עד 17,600 מטרים (57,700 רגל). סופקו להם 1,024 פגזים של תחמושת, תמורת 128 פגזים לכל תותח. חימוש הנ"מ של האונייה כלל בתחילה ארבעה תותחי 5.2 ס"מ (2 אינץ') L/55, אם כי אלו הוחלפו בזוג תותחי נ"מ 8.8 ס"מ (3.5 אינץ') SK L/45. היא הצטיידה גם בארבעה צינורות טורפדו בקוטר 50 סנטימטרים (19.7 אינץ') עם שמונה טורפדות. שניים היו שקועים בגוף האונייה בצד הרוחב ושניים הורכבו על הסיפון באמצע האונייה. היא גם יכלה לשאת 120 מוקשים. האונייה הייתה מוגנת על ידי חגורת שריון בקו המים בעובי 60 מילימטרים (2.4 אינץ') באמצע האונייה. במגדל הניווט היו דפנות בעובי 100 מילימטרים (3.9 אינץ'), והסיפון היה מחופה בלוח שריון בעובי 60 מ"מ.
היסטוריית שירות עריכה
פרנקפורט הוזמנה תחת שם החוזה ארזאץ הלה והונחה במספנת Kaiserliche Werft בקיל בשנת 1913 והושקה ב-20 במרץ 1915, ולאחר מכן החלו עבודות ההשלמה. היא נכנסה לשירות בצי הים הפתוח ב-20 באוגוסט 1915, לאחר שהובהלה לעבור ניסויים ימיים. המבצע הראשון שבו ראתה פרנקפורט פעולה היה הפגזת ירמות' ולואוסטופט ב-24 באפריל 1916. פרנקפורט הוקצתה למסך הסיור של סיירות המערכה של קבוצת הסיור הראשונה, בפיקודו של קונטר-אדמירל פרידריך בודיקר. במהלך הפשיטה, פרנקפורט תקפה והטביעה סירת סיור בריטית חמושה מול החוף האנגלי. עקב דיווחים על צוללות בריטיות והתקפות טורפדו, בודיקר הפסיק את המרדף, ופנה חזרה מזרחה לכיוון צי הים הפתוח. בשלב זה, מפקד הצי הגרמני, ויצה-אדמירל ריינהרד שר, שהוזהר מפני הגיחה של הצי הגדול מסקפה פלו, פנה חזרה לכיוון גרמניה.
קרב יוטלנד עריכה
בקרב יוטלנד ב-31 במאי – 1 ביוני 1916, פרנקפורט שימשה כאוניית הדגל של בודיקר, מפקד קבוצת הסיור השנייה. קבוצת הסיור השנייה שוב ביצעה מיסוך לסיירות המערכה של קבוצת הסיור הראשונה, שוב בפיקודו של ויצה-אדמירל פרנץ פון היפר. פרנקפורט השתתפה בפעולה הראשונה של הקרב, כאשר מסכי הסיירות של שייטות סיירות המערכה הגרמניות והבריטיות נתקלו זו בזו. פרנקפורט, פילאו ואלבינג ירו לזמן קצר על הסיירות הקלות הבריטיות בשעה 16:17 עד שהספינות הבריטיות פנו. חצי שעה לאחר מכן, אוניות המערכה המהירות של שייטת אוניות המערכה החמישית הגיעו למקום ופתחו באש על פרנקפורט ושאר הסיירות הגרמניות, אף שהספינות ברחו במהירות מתחת למסך עשן ולא נפגעו.
מעט לפני השעה 18:00 ניסו המשחתות הבריטיות אונסלואו ומורסבי לתקוף את סיירות המערכה הגרמנית. אש כבדה מפרנקפורט ופילאו אילצה את האוניות הבריטיות להפסיק את ההתקפה. בסביבות השעה 18:30, פרנקפורט ושאר אוניות קבוצת הסיור השני נתקלו בסיירת הבריטית צ'סטר; הם פתחו באש וקלעו מספר פגיעות על האונייה. עם זאת, שלושת סיירות המערכה של אדמירל משנה הוראס הוד התערבו והשיגו פגיעה על ויסבאדן שהשביתה את האונייה. כשעה לאחר מכן, קנטרברי קלעה ארבע פגיעות על פרנקפורט ברצף מהיר: שתי פגיעות של פגזים 6 אינץ' (150 מילימטרים) באזור התורן המרכזי של פרנקפורט ושתי פגיעות פגזים 4 אינץ' (100 מילימטרים). אחד הפגזים בקוטר 4 אינץ' פגע מקדימה, הרבה מעל קו המים, והשני התפוצץ במים ליד הירכתיים ופגע בשני המדחפים.
פרנקפורט ופילאו הבחינו בסיירת קסטור וכמה משחתות זמן קצר לפני השעה 23:00. כל אחת מהן ירתה טורפדו לעבר הסיירת הבריטית לפני שפנתה חזרה לעבר המערך הגרמני מבלי להשתמש בזרקורים או בתותחים שלהן כדי להימנע מלמשוך את הבריטים לכיוון אוניות המערכה הגרמניות. כמעט שעתיים לאחר מכן, פרנקפורט נתקלה בזוג משחתות בריטיות וירתה עליהן זמן קצר עד שנסוגו במלוא המהירות. עד השעה 04:00 ב-1 ביוני, הצי הגרמני התחמק מהצי הבריטי והגיע לשונית הורנס. בפרנקפורט היו שלושה הרוגים ושמונה עשר פצועים במהלך הקרב. היא ירתה 379 פגזים בקוטר 15 ס"מ וזוג פגזים בקוטר 8.8 ס"מ, ושיגרה טורפדו בודד.
הפעולות הבאות עריכה
האונייה השתתפה במבצע אלביון באוקטובר 1917, מבצע לחיסול כוחות הצי הרוסי שעדיין החזיקו במפרץ ריגה. האונייה הייתה חלק מקבוצת הסיור השנייה, בפיקודו של קונטר-אדמירל לודוויג פון רויטר. בחודש שלאחר מכן, פרנקפורט ושאר קבוצת הסיור השנייה היו מעורבים במהלך קרב מפרץ הלגולנד השני. יחד עם שלוש סיירות נוספות מקבוצת הסיור השנייה, קניגסברג שולות מוקשים מלווות שפינו נתיבים בשדות מוקשים שהניחו הבריטים. אוניות המערכה דרדנוט קייזר וקייזרין עמדו מנגד בתמיכה מרחוק. במהלך הקרב, פרנקפורט ירתה טורפדו לעבר הסיירות הבריטיות התוקפות, אך לא הצליחה להשיג פגיעה כלשהי. הבריטים ניתקו את ההתקפה כשהגיעו אוניות המערכה הגרמניות למקום, ולאחר מכן נסוגו גם הגרמנים.
בשעה 19:08 ב-21 באוקטובר 1918, פרנקפורט נגחה והטביעה בטעות את הצוללת SM UB-89 בקיל-הולטנאו, והרגה שבעה מאנשי הצוות שלה. 27 ניצולים נמשו מהמים. UB-89 נמשתה על ידי גוררת ההצלה ציקלופ ב-30 באוקטובר, אך מאחר שהמלחמה כמעט הסתיימה, היא לא תוקנה ולא ראתה שירות נוסף.
בשבועות האחרונים של המלחמה התכוונו שר והיפר להסב נזק רב ככל האפשר לצי הבריטי, על מנת להבטיח עמדת מיקוח טובה יותר לגרמניה, תהיה העלות של הצי אשר תהיה. בבוקר 29 באוקטובר 1918, ניתנה ההוראה להפליג מווילהלמסהאפן למחרת. החל מהלילה של 29 באוקטובר, מלחים בתירינגן ולאחר מכן בכמה אוניות מערכה אחרות ערכו מרד. התסיסה אילצה בסופו של דבר את היפר ושר לבטל את הפעולה. רוב האוניות של צי הים הפתוח, כולל פרנקפורט, נכלאו בבסיס הצי הבריטי בסקפה פלו, בפיקודו של רויטר.
גורל עריכה
הצי נשאר בשבי במהלך המשא ומתן שהוליד את הסכם ורסאי. פון רויטר האמין שהבריטים מתכוונים לתפוס את הספינות הגרמניות ב-21 ביוני, שהיה המועד האחרון לחתימה של גרמניה על הסכם השלום. מבלי שידע שהמועד האחרון הוארך עד 23 ביוני, הורה רויטר להטביע את הספינות. בבוקר 21 ביוני יצא הצי הבריטי מסקפה פלו לביצוע תרגילי אימון, ובשעה 11:20 העביר רויטר את הפקודה לאניותיו. מלחים בריטים עלו על פרנקפורט והצמידו אותה לחוף לפני שהספיקה לשקוע. היא נמשתה בחודש הבא ולאחר מכן הועברה לצי ארצות הברית כשלל מלחמה.
היא נתפסה רשמית ב-11 במרץ 1920 באנגליה ונכנסה לשירות בצי האמריקני ב-4 ביוני. מכיוון שהיא נפגעה בניסיון ההטבעה, היא נגררה על ידי שולות המוקשים רדווינג, רייל, ופאלקון ונלקחה לברסט, צרפת, שם אוניית המערכה הגרמנית לשעבר SMS אוסטפריזלנד, שנמסרה גם היא לארצות הברית, גררה את פרנקפורט. שלושת שולות המוקשים גררו לאחר מכן שלוש ספינות טורפדו גרמניות לשעבר יחד עם אוסטפריזלנד ופרנקפורט; לאחר מכן חצתה השיירה את האוקיינוס האטלנטי אל מספנת הצי של ניו יורק. שם, הספינות נבדקו ביסודיות על ידי מהנדסים ימיים כדי לקבוע את היתרונות והחסרונות של האוניות הגרמניות, במטרה לשלב את כל הלקחים שנלמדו בעיצובים אמריקאים עתידיים. כשהיא הייתה שם, נאטמו לחלוטין התאים האטומים שלה כדי לשפר את יכולתה להישאר צפה כאשר היא ניזוקה.
ביולי 1921, שירות האוויר של הצבא והצי האמריקני ערכו סדרה של ניסויי הפצצה מול קייפ הנרי, וירג'יניה, בראשות הגנרל בילי מיטשל. המטרות כללו ספינות מלחמה אמריקאיות וגרמניות לשעבר, כולל אוניית המערכה הישנה איווה, פרנקפורט ואוסטפריזלנד. פרנקפורט תוכננה לבדיקות שנערכו ב-18 ביולי. ההתקפות התחילו עם פצצות 250 ליברות (110 קילוגרם) ו-300 ליברות (140 קילוגרם), שגרמו נזק קל לגוף. לאחר מכן החליפו המפציצים לפצצות 550 ליברות (250 קילוגרם) גדולות יותר ופצצות 600 ליברות (270 קילוגרם); מפציצים של שירות האוויר של הצבא מרטין MB-2 פגעו בפרנקפורט עם כמה מתוך פצצות ה-600 ליברות והטביעו את האונייה בשעה 18:25.
.jpg)
