STS-9

משימת חלל

STS-9, ידועה גם בשם (Spacelab 1), הייתה הטיסה התשיעית בתוכנית מעבורות החלל של ארצות הברית, והשישית של מעבורת החלל קולומביה לחלל.

STS-9
משמאל לימין: גריוט, ליכטנברג, שאו, יאנג, מרבולד, פארקר
משמאל לימין: גריוט, ליכטנברג, שאו, יאנג, מרבולד, פארקר
נתוני משימה
מעבורת קולומביה
כן שיגור 39A
שיגור 28 בנובמבר 1983 16:00:00 UTC
נחיתה 8 בדצמבר 1983 23:47:24 UTC
משך המשימה 10 ימים, 7 שעות 47 דקות ו-24 שניות
נתוני חללית
מסת החללית 112,318 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 167
אפהליון 253 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 240 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 89.5 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 287 ק"מ
נטיית מסלול 57.0 מעלות
אורך מסע 6,913,505 ק"מ
צוות
אנשי צוות ג'ון יאנג, רוברט פארקר, אולף מרבולד, אוון גריוט, ברוסטר שו, בירון ליכטנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-8
משימה הבאה
STS-41-B
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 14523 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 1983-116A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צוות עריכה

צוות גיבוי עריכה

  • מומחה מטען: הולנד  וובו אוקלס
  • מומחה מטען: מייקל למפטון (Michael Lampton)

המשימה עריכה

המשימה יצאה לחלל עם המספר הרב ביותר אנשי צוות שיצאו עד אותה התקופה (6 אנשי צוות).

השיגור נערך ב-28 בנובמבר 1983 השעה 11:00:00 בבוקר לפי שעון החוף המזרחי של ארצות הברית. במקור, תוכנן השיגור חודשיים קודם לכן, אך נדחה לאחר שנתגלתה דליפה בנחיר הפליטה של רקטת ההאצה הימנית. דבר זה גרם להחזרתה של המעבורת לבניין ההרכבה, לשם החלפת הנחיר.

לראשונה טסו שני אנשי צוות שהם לא אסטרונאוטים. שני מומחי המטען: חוקר מטעם המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ד"ר בירון ליכטנברג, וד"ר מרבולד, אזרח מערב גרמניה שהיה גם הראשון בתוכנית החלל שאינו אזרח ארצות הברית.

המשימה כולה הוקדשה ל"מעבדת החלל" (Spacelab 1), פרויקט משותף של נאס"א וסוכנות החלל האירופאית. התוכנית הראתה יכולת למחקר מתקדם בחלל, עבודת צוות, ותיאום מוחלט בין נאס"א לסוכנות החלל האירופאית. המימון ל"מעבדת החלל" בא מצד סוכנות החלל האירופאית.

הצוות התחלק לשני צוותים של 3, וכל צוות עבד בתורו 12 שעות. יאנג, פארקר ומרבולד כונו "הצוות האדום" בעוד ששאו, גריוט וליכטנברג כונו "הצוות הכחול".

72 ניסויים מדעיים נערכו במשימה זו, בתחומי האסטרונומיה, פיזיקה אטמוספירית ופיזיקה של פלזמה, פיזיקה של השמש, מדעי החיים ותצפיות על כדור הארץ. בשל העובדה שהכל עבד ללא תקלות, הוארכה המשימה ביום, וסה"כ 10 ימים של שהייה בחלל. משימה זו הייתה הארוכה ביותר עד אותה שנה.

הנחיתה התעכבה במשך שמונה שעות, לאחר ששני מחשבי ניווט על סיפון המעבורת הפסיקו לפעול, כמו גם מערכת מדידה אינרציאלית. במהלך הנחיתה, פרצה אש באחת המשאבות ההידראוליות, עקב דליפה שהגיבה להידרזין במכלול המנוע האחורי. הדליפה שיתקה גם את המשאבה השנייה, לאחר שכובתה. לו פרצה הדליפה מספר שניות קודם לכן, כל שלוש המשאבות היו עלולות לצאת מכלל פעולה, השליטה במעבורת הייתה אובדת, וקרוב לוודאי שהייתה מתרסקת על קרקע המדבר.[1]

סמל המשימה עריכה

בסמל המשימה מתוארת המעבורת ו"מעבדת החלל" שהיא נושאת בתא המען. תשעת הכוכבים מאחורי המעבורת, מתאר את מספר הטיסה (הטיסה התשיעית).

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא STS-9 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ STS-9, באתר Encyclopedia Astronautica