Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band (שיר)

סינגל מאת הביטלס

"Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band" (בעברית: "תזמורת מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר") הוא שיר שנכתב על ידי פול מקרטני (תחת הקרדיט לנון-מקרטני), והוקלט ויצא לראשונה ב-1967 באלבום באותו שם של הביטלס. השיר מופיע פעמיים באלבום: כרצועת הפתיחה (ביחד עם " With a Little Help from My Friends"), וכ"Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band (Reprise) " כרצועה הלפני אחרונה (כיחד עם "A Day in the Life"). מילות השיר נוגעות לתזמורת מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר המהווה את מרכז האלבום.

"Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band"
עטיפת הגיליון לשיר
עטיפת הגיליון לשיר
עטיפת הגיליון לשיר
שיר בביצוע הביטלס
מתוך האלבום Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band
יצא לאור 26 במאי 1967
הוקלט 1 בפברואר6 במרץ 1967
מקום הקלטה אולפני EMI, לונדון
סוגה רוק פסיכדלי, הארד רוק
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 1:59
חברת תקליטים פרלופון, קפיטול רקורדס
כתיבה לנון-מקרטני
לחן ג'ון לנון, פול מקרטני עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה ג'ורג' מרטין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאז יציאת האלבום המקורי, "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band" פורסם גם כסינגל ובאלבומי אוסף שונים של הביטלס. השיר בוצע גם על ידי מספר אמנים אחרים, כולל ג'ימי הנדריקס, U2, וביל קוסבי.

חיבור והקלטה

עריכה

בטיסה חזרה לאנגליה לאחר חופשה בנובמבר 1966, הגה מקרטני רעיון שבו יופיע אלבום שלם בתפקידים, כאשר כל אחד מהביטלס יקבל אלטר אגו בלהקת "Lonely Hearts Club Band" וסופו של דבר להופיע כך מול קהל. כך נוצר נושא האלבום.[1]

הביטלס הקליטו את השיר באולפן 2 של אולפני אבי רוד, עם ג'ורג' מרטין כמפיק, וג'ף אמריק כטכנאי. העבודה על השיר החלה ב-1 בפברואר 1967 והושלמה לאחר שלושה מפגשים נוספים ב-6 במרץ. [2]השיר החוזר בסוף האלבום מכיל באופן כללי את אותו הלחן של גרסת הפתיחה, אך עם מילים שונות והשמטת הקטע "נפלא להיות כאן". השיר החוזר ארך כדקה ו-18 שניות, ובכך זהו אחד השירים הקצרים יותר של הביטלס (הקצר ביותר הוא "Her Majesty" שארך כ-23 שניות בלבד). השיר החוזר הוקלט ב-1 באפריל 1967, חודשיים לאחר השיר הפותח.[3] בסוף השיר ישנן מחיאות כפיים ובכך מתחיל השיר האחרון באלבום - "A Day In The Life".

פרסום השיר וגרסאות נוספות

עריכה

השיר פורסם תחילה בבריטניה ב-26 במאי 1967, ובארצות הברית ב-2 ביוני 1967 במסגרת האלבום. [2]

ההקלטה המקורית של השיר כלולה באלבומי האוסף של הביטלס The Beatles 1967-1970 (1973) וב-Yellow Submarine Songtrack משנת 1999. ישנה הקלטה גם ב-Anthology 2 מ-1996. כעשר שנים מאוחר יותר פורסם רמיקס לשיר באלבום Love.

המחברת ששימשה את מקרטני לכתיבת השיר (ושירים נוספים) הוצעו למכירה ב-1998.[4]

גרסאות כיסוי

עריכה

השיר מעולם לא בוצע בהופעה חיה על ידי הביטלס. הוא בוצע על ידי שלושה מחברי הלהקה לשעבר (מקרטני, הריסון וסטאר) ביחד עם אריק קלפטון ב-19 במאי 1979, במסיבת החתונה של קלפטון.[5] ג'ימי הנדריקס ביצע את השיר בהופעה חיה, כשלושה ימים בלבד לאחר צאת לתקליט, בנוכחות מקרטני והאריסון בקהל.[6] הנדריקס ביצע את השיר גם בפסטיבל האי וייט 1970.

פול מקרטני ביצע את השיר בסיבוב ההופעות העולמי שלו ב-1989–1990.[7] בהופעות שלאחר מכן קישר מקרטני בין השיר לבין השיר "The End".

ביולי 2005 מקרטני ו-U2 ניגנו את השיר בהייד פארק שבלונדון. [8] השיר (במתחיל ב-"It was twenty years ago, today") נבחר בין היתר כדי להנציח 20 שנה ללייב אייד.[9] הסינגל שוחרר למטרות צדקה באייטונס והגיע למקום ה-48 בבילבורד הוט 100 ולמקום הראשון במצעד ההורדות בבריטניה. בכך הביצוע קבע שיא עולמי לשיר המקוון הנמכר ביותר בכל הזמנים. [10]בשנת 2011, רובי וויליאמס ביצע את השיר בסיבוב ההופעות של טייק ד'את. בשנת 2013, השיר בוצע בפרק של Glee.

משתתפים

עריכה

השיר המלא

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Miles 1997, pp. 303–304.
  2. ^ 1 2 Pollack 1995.
  3. ^ Lewisohn 1988, pp. 95, 107.
  4. ^ BBC News 1998.
  5. ^ Womack 2014, p. 158.
  6. ^ The Beatles 2003, Episode 6, 0:59:39.
  7. ^ Epstein 2007.
  8. ^ BBC News 2005.
  9. ^ Ansaldo 2005.
  10. ^ Softpedia 2007.