The Leprechaun
אלבום מאת צ'יק קוריאה
The Leprechaun הוא אלבום האולפן התשיעי של פסנתרן הג'אז האמריקאי צ'יק קוריאה, שהוקלט ויצא בשנת 1976. הוא כולל קטעי קרן יער וכלי מיתר לצד שירתה של אשתו, גייל מורן.
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת צ'יק קוריאה | ||||||
| יצא לאור |
1976  | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| סוגה |
ג'אז חופשי פיוז'ן | |||||
| אורך | 37:48 | |||||
| חברת תקליטים |
פולידור רקורדס | |||||
| הפקה |
צ'יק קוריאה | |||||
| ||||||
  | ||||||
האלבום הוקלט בתקופה שבה פעל קוריאה כמוביל בהרכב הג'אז שלו, Return to Forever. אף על פי שהאלבום מכיל הרבה יותר קטעי ג'אז חופשי מאשר המוזיקה שהלהקה הפיקה עד אז ותמשיך להפיק, הצליל הייחודי של הקבוצה נשמע היטב באלבום. על שיר אחד באלבום, קוריאה זכתה בפרס הגראמי על ביצועי הג'אז הטובים ביותר של הרכבים, עבור השיר האינסטרומנטלי "Leprechaun's Dream, Pt. 1", בטקס פרסי הגראמי השנתי ה-19 במספר, בשנת 1977.
רשימת השמעה עריכה
| מס' | שם | משך |
|---|---|---|
| 1. | Imp's Welcome |
2:56 |
| 2. | Lenore |
3:26 |
| 3. | Reverie |
2:01 |
| 4. | Looking at the World |
5:29 |
| 5. | Nite Sprite |
4:33 |
| 6. | Soft and Gentle |
5:09 |
| 7. | Pixiland Rag |
1:11 |
| 8. | Leprechaun's Dream Part 1 |
6:29 |
| 9. | Leprechaun's Dream Part 2 |
6:34 |
| דירוגים מקצועיים | |
|---|---|
| ציוני ביקורות | |
| מקור | ציון |
| AllMusic |   [1]
|
| מדריך פינגווין לג'אז |  [2]
|
| רולינג סטון | [3]
|
דירוגי המצעדים עריכה
 | ||
|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא |
 ארצות הברית
|
בילבורד 200 | 42[4] |
| מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ | 32[4] | |
| בילבורד ג'אז אלבומס | 1[4] | |
משתתפים עריכה
- צ'יק קוריאה - פסנתר כנף, פסנתר חשמלי, אורגן האמונד, סינתיסייזר, כלי הקשה
- דני קאהן, ג'ון גאצ'ל, בוב מיליקן - חצוצרה
- וויין אנדרה, ביל ווטרוס - טרומבון
- ג'ו פארל - סקסופון, חליל
- אני קוואפיאן, אידה קאוואפיאן - כינור
- לואיז שולמן - ויולה
- פרד שרי - צ'לו
- אדי גומז - קונטרבס
- אנתוני ג'קסון - קונטרבס
- סטיב גאד - מערכת תופים וכלי הקשה
- גייל מורן - שירה
קישורים חיצוניים עריכה
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ ביקורת על האלבום באתר AllMusic
- ^ ריצ'רד קוק ובריאן מורטון, The Penguin Guide to Jazz Recordings, ספרי פינגווין 2008, עמ' 305
- ^ ג'יי סוונסון, The Rolling Stone Jazz Record Guide, רנדום האוס/רולינג סטון 1985, עמ' 50
- ^ 1 2 3 מצעדי המכירות באתר AllMusic
| הקודם: 1976: צ'יק קוריאה וReturn to Forever - No Mystery |
פרס גראמי לאלבום הג'אז האינסטרומנטלי הטוב ביותר 1977: צ'יק קוריאה - The Leprechaun |
הבא: 1978: פיל וודס - The Phil Woods Six – Live from the Showboat |