מידע מסווג
מידע מסווג הוא מידע שנקבע על ידי בעליו ככזה שאין לגלותו לציבור, משום שחשיפתו עלולה לפגוע בארגון שהמידע בבעלותו. הסיווג מהווה חלק מפעילות ביטחון מידע של הארגון. סיווג מידע נפוץ בארגונים ביטחוניים, כגון צבא, בהם המניע העיקרי לסיווג הוא הגנה מפני פגיעה בביטחון המדינה. הסיווג מקובל גם בארגונים עסקיים, בהם שמור מידע המהווה סוד מסחרי, או שיש להגן עליו מסיבות אחרות (למשל, לשם הגנת הפרטיות).
איסוף מידע סודי וניתוחו הם מטרותיהם העיקרית של ארגוני מודיעין, המשתמשים לצורכי השגתה בשלל אמצעים ושיטות. הצבא וגורמי ביטחון אחרים, בעיקר אלה העוסקים בסיכול ריגול, משקיעים מאמץ רב בהתגוננות מפני ביון.
חשיפתו של מידע צבאי מסווג, ובפרט מסירתו בזדון לאויב, נחשבים בישראל לעבירה פלילית שהעונש בגינה עשוי להיות חמור ביותר, עד כדי עונש מוות.[1]
מידוּר
עריכהאמצעי לאבטחתו של מידע מסווג הוא המידוּר (אנ') – הגבלת הגישה למידע זה רק למי שידיעת המידע חיונית לתפקודו של בעל המידע בארגון. המידור חל ישירות על המידע (המחזיק במידע נדרש שלא למסור אותו לאחר), ועל אזורים פיזיים בהם הוא ממוקם ("אתרים ביטחוניים מסווגים"; דוגמה: הכור הגרעיני בדימונה הוא אחד האתרים המסווגים ביותר במדינת ישראל, אך גם אחד מהידועים ביותר). הגישה לאזור כזה מוגבלת אך ורק לאדם בעל סיווג ביטחוני מתאים ומספק, אשר ניתנים לו ההיתרים המתאימים להיחשף למידע. בגופים העוסקים במידע מסווג, הגבלת גישה קיימת גם בתוך מתקן המשמש גוף זה – לא כל מי שרשאי להיכנס למתקן מסוים רשאי להיכנס לכל אחד מחדריו; כל אחד מעובדי המתקן רשאי להיכנס אך ורק לתחום אשר הוגדר לו מראש. הגבלת הגישה של אדם מסוים לאזורים הממודרים השונים במתחם, מתבצעת באמצעות אמצעי זיהוי שונים (כרטיס מגנטי, קוד סודי, זיהוי ביומטרי ועוד).
מידור מתקיים גם במערכות מידע המאחסנות מידע מסווג. לכל אחד מהזכאים להשתמש במערכת מידע כלשהי, נקבעים היתרים שונים: באיזה מידע רשאי גורם כלכלי כלשהו (עובד חברה, מנהל, רואה חשבון, גורמי צד שלישי הקשורים לחברה, ואשר מקבלים התרים מתאימים) לעיין, איזה מידע הוא רשאי לשנות, באילו מכלי המערכת הוא רשאי להשתמש וכדומה. לצורך מימוש זכויותיו והעלאת רמת ההגנה על נגישות המידע הרגיש (העשוי להיות מנוצל לרעה על ידי מי מהגורמים אשר צוינו לעיל), על המשתמש להזדהות בפני המערכת, לרוב באמצעות אותם אמצעי זיהוי אשר צוינו לעיל.
בישראל
עריכהבגופי הביטחון והמודיעין (כגון: משרד הביטחון, שב"כ, המוסד, צה"ל) מסווג המידע לארבע קטגוריות סיווג – בהתאם למידת הנזק הביטחוני, הצבאי והמדיני, אשר עלול להיגרם כתוצאה מחשיפתו[2][3]:
- מוגבל – חשיפת מידע זה תגרום נזק קל לטווח הקצר, אך ניתן לתקנו. רמה זו כבר כמעט אינה בשימוש.
- שמור – חשיפת מידע זה תגרום נזק.
- סודי – חשיפת מידע זה תגרום נזק חמור.
- סודי ביותר – חשיפת מידע זה תגרום לנזק חמור וממושך. המידע המודיעיני בקטגוריה זו מחולק למספר רמות המסומנות בצבעים, למשל סגול מצומצם או שחור, הרמה הגבוהה ביותר.[4]
לרוב, מידע מסווג אודות פרויקט, מבצע, אמל"ח או שיטת פעולה רגישים, גלוי לתפוצה מצומצמת של גורמים בה כל אחד מהם מוגדר כשותף סוד (שו"ס). החשופים לשו"ס חתומים על הסכם סודיות שמאפשר לנקוט בהליכים משפטיים ופליליים נגד מי מהם שידליף פרטים שאמורים להישמר בסוד.
מידע מצוין כבלמ"ס – ראשי תיבות של המונח: "בלתי מסווג" הוא מידע שמותר לחשוף לציבור הרחב. דוגמה למידע כזה מופיעה בחלקו הגלוי של תקציב מערכת הביטחון: תקציב השיקום והטיפול בנכים בצה"ל אינו מסווג וגלוי לציבור.
סיווגו של המידע משפיע על המאמץ המושקע בהגנתו, אך בהתאם לחוק, כל מידע סודי, גם זה שסיווגו הוא הנמוך ביותר, אין לחשוף למי שאינו מוסמך לכך ומי שידיעת הסוד לא נחוצה לו לשם מילוי תפקידו.
עבור תפקידים ביטחוניים מוגדרת רמת סיווג לתפקיד. רמת סיווג הגבוהה ביותר היא רמה 1 והנמוכה ביותר רמה 6.[5] רמות 5–6 עבור תפקידים עם נגישות למידע ברמת שמור ורמות 1–4 עבור תפקידים עם נגישות למידע סודי ומעלה.[6]
גופים העוסקים בהגנה על מידע מסווג
עריכה- מחלקת ביטחון מידע בצה"ל היא מחלקה באגף המודיעין של צה"ל, שמטרתה מניעת דליפה של מידע צבאי מסווג לגורמים לא מוסמכים.
- הצנזורה הצבאית היא יחידה באמ"ן האחראית לכך שחומר כתוב או מודפס, המופץ בציבור או המגיע מידי אדם אחד לידי אחר, לא יכיל בתוכו ידיעות שהפצתן עלולה לפגוע בביטחון המדינה, שלום הציבור או הסדר ציבורי. הצנזורה הצבאית בודקת שידורי טלוויזיה ורדיו, עיתונים וספרים, מוחקת בעצמה קטעים או מורה למחברים להשמיטם. בעבר, בדקה גם מכתבים (הן מכתבי חיילים והן מכתבי אזרחים לחו"ל), אך ככל הנראה, כבר אינה עושה זאת כיום.
- שירות הביטחון הכללי ממונה על פעילות של סיכול ריגול, כלומר חשיפתם של מרגלים הפועלים בישראל.
- הממונה על הביטחון במשרד הביטחון הוא גוף במשרד הביטחון שאחראי על אבטחת המידע במשרד הביטחון ובתעשיות הביטחוניות.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ לפי סעיף 97 לחוק העונשין, כאשר המידע גרם למלחמה או סייע לאויב במלחמה
- ^ מסמך קביעת סוג ביטחון, סוג אמון והכללים לשמירה על סודיות, עמוד 5, משטרת ישראל, 2003
- ^ אבטחה, שמירה וסיווג מסמכים, שירות בתי הסוהר, 2015
- ^ אריה יואלי, בנצי רובין, שר הביטחון בני גנץ חשף ברשלנות מסמכים מסווגים, באתר "סרוגים", 9 במאי 2022
- ^ כל מה שצריך לדעת על סיווג ביטחוני, מיטב, יולי 2016
- ^ טפסים לקביעת רמה ביטחונית, משרד הביטחון