חטיבת המחקר

יחידת המחקר המודיעיני בצה"ל

חטיבת המחקרראשי תיבות: חט"מ) היא יחידה צבאית השייכת לאגף המודיעין (אמ"ן) של צה"ל, והיא הגוף העיקרי בקהילת המודיעין האחראי על מחקר מודיעיני על כל רבדיו.

חטיבת המחקר
סמל חטיבת המחקר
סמל חטיבת המחקר
פרטים
כינוי חט"מ
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך

צה"ל

אגף המודיעין
סוג יחידת מחקר מודיעיני
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים)
נוצרה מתוך שירות ידיעות
מלחמות כל מלחמות ישראל
פיקוד
יחידת אם אגף המודיעין
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקד נוכחי עמית סער
מפקדים רשימת המפקדים

חטיבת המחקר בנויה בעיקרה במתכונת של זירות האמורות לספק כל אחת בתחומה את "השלם המודיעיני", כך ישנן זירות אזוריות להן אחריות על מדינות וגזרות והן מבצעות את המחקר למול מדינות אלו בכלל הנושאים – צבאי, מדיני-אסטרטגי, כלכלי, חברתי ועוד. לצד הזירות האזוריות קיימות זירות נוספות הנותנות מענה רוחבי חוצה גזרות. כך לדוגמה, בתחום הטכנולוגי.

על אף היותה יחידה צבאית, תפקידה אינו תחום למחקר המודיעין הצבאי, דהיינו לנושאים צבאיים מובהקים במדינות העימות הפוטנציאליות, והיא עוסקת מתוקף אחריותה כמעריך הלאומי גם במחקר מדיני, כלכלי, טכנולוגי, חברתי ופוליטי, לו יש נגזרות מדיניות, אסטרטגיות וכלכליות לצד הצבאיות.

ראש חטיבת המחקר (רח"ט מחקר) הוא קצין בדרגת תת-אלוף. מאוקטובר 2020 מכהן בתפקיד תא"ל עמית סער. רבים מהרח"טים בעבר התקדמו לדרגת אלוף ולתפקידים בכירים בממשל הישראלי (יוסי בידץ, יעקב עמידרור, דני רוטשילד, עמוס גלעד, יהושע שגיא, שלמה גזית).

על כל המשרתים בחטיבת המחקר חל נוהל חשיפה אשר אוסר לחשוף את זהותם, שמם ותמונתם מטעמי ביטחון מידע. זאת למעט רח"ט מחקר שבשל מרכזיות תפקידו, פרטיו מותרים לפרסום.

תחומי אחריות עריכה

 
תעודת הערכה מיוחדת שהוענקה לחטיבת המחקר באוקטובר 2020

חטיבת המחקר היא האחראית להערכת המודיעין הלאומית של ישראל ומתוקף כך גם מובילה את הערכת המודיעין השנתית בקבינט.

תפקידיה הם:

  • ניתוח מידע מודיעיני המתקבל מסוכנויות האיסוף באמ"ן ובקהילת המודיעין.
  • גיבוש הערכות מודיעיניות בתחומים מגוונים, מחקר מדיני (לאומי), צבאי וביטחוני על כלל נגזרותיו, כולל האסטרטגיה הצבאית, תמיכה בתכנון המערכות הצבאיות ועד למודיעין טקטי (מטרות אויב וסיכול).
  • מתן התרעה בכלל הסוגיות החל מפיגוע טרור (בישראל ומחוצה לה) ועד להתרעה אסטרטגית הנוגעת לפרוץ מלחמה, ובכלל זה הערכת סבירותן והצגתן למקבלי ההחלטות בדרגים השונים, הצבאיים והמדיניים, ובראשם ראש הממשלה.
  • השתתפות בגיבוש "ציון הידיעות החשובות" והכוונת סוכנויות האיסוף על מנת להשלים את החלקים החסרים לצורך טיוב ההערכה מודיעינית.
  • חטיבת המחקר משמשת הלכה למעשה כקצין המודיעין (קמ"ן) למטה הכללי (המטכ"ל) ומשמשת גם ככלי המרכזי באמצעותו מממש ראש אמ"ן את אחריותו כמעריך הלאומי (וכקמ"ן הדרג המדיני).
  • בנוסף מובילה חטיבת המחקר את תחום הערכת המודיעין הרב שנתית כתמיכה בתכנון הרב שנתי (התר"ש) בצה"ל ומסייעת בכך לתכנן ולעצב את תהליכי בניין הכוח הצבאי-ביטחוני.

חטיבת המחקר פועלת בשיתוף פעולה עם גופי המחקר של יחידות מודיעין אחרות בצה"ל: מחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים, להק המודיעין (למד"ן) בחיל האוויר, מספן מודיעין (מד"ן) בחיל הים, וכן עם גופי המחקר של המוסד והשב"כ. גופי מחקר אלו נותנים גם מענה מסוים לצורך ב"פלורליזם מחקרי", ביצוע מחקר והערכה עצמאי על ידי גופים אחרים בקהילה במקביל לחטיבת המחקר, עליו המליצה ועדת אגרנט.

חטיבת המחקר נחשבת לגדולה ולמבוססת שבין גופי המחקר בקהילה, ולרשותה כוח אדם זמין מקרב משרתי החובה בצה"ל.

בניגוד למקובל במדינות דמוקרטיות אחרות, בהן מופקד המודיעין הצבאי על תחומים צבאיים בלבד, בעוד תחומים שאינם צבאיים והערכת המודיעין הלאומית נמצאים תחת אחריותם של גופי מודיעין אזרחיים, בישראל אחראית חטיבת המחקר גם על התחומים הלא צבאיים, לרבות תחומים כלכליים, חברתיים, אסטרטגיים ומדיניים. הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק התייחסה למצב אנומלי זה בדו"ח שפרסמה בחודש מרץ 2004, ובו המליצה, בין היתר, על העברתם של תחומים מדיניים-אסטרטגיים מסוימים ותחומים לא-צבאיים הנתונים כיום לאחריות אמ"ן לגורם מודיעיני אזרחי.

בחודש אוקטובר 2020, בטקס חילופי ראש חטיבת המחקר, התייחס ראש אמ"ן אלוף תמיר הימן לתחומי האחריות של החטיבה[1]: "טקס החלפת ראש חטיבת המחקר הוא אירוע בקנה מידה לאומי. חטיבת המחקר משפיעה על סדר היום המדיני והצבאי של מדינת ישראל. חוקרי חטיבת המחקר נדרשים להעריך באומץ. הם נדרשים לכך גם כאשר הנחות היסוד מתערערות, ובהכרח בעידן שבו האמת היא מונח מתעתע".

הקמת היחידה ופעילותה לאורך השנים עריכה

הקמת היחידה והתפתחותה עריכה

חטיבת המחקר הוקמה על בסיס פעילות שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" – שירות ידיעות. הארגון פעל בשלושה מישורים של איסוף מודיעין – המישור הבריטי, המישור הערבי, והמישור הפנים-יהודי. בתחילת שנות ה-40, יעקב שמעוני, החל להכין תשתית למאגר מידע על ערביי ארץ ישראל ויזם גם מעקב אחר עיתונות ערבית.

עם הקמת שירות המודיעין במהלך מלחמת העצמאות, מילא אריה סימון, סגן ראש המודיעין הקרבי וקצין המודיעין של יגאל ידין, תפקיד מרכזי בהנחת יסודות מחקריים למודיעין השדה. הוא כתב חוברת הדרכה ראשונה והקים גוף שמנה כמה עשרות אנשים אשר חולקו לארבע חוליות שהפכו בהמשך למדורים: חולית סוריה ולבנון, חולית עיראק, חולית ירדן וחולית מצרים. בעזרתן ניתח סימון את החומר המודיעיני שקיבל והסיק מסקנות לגבי משמעויותיו. במקביל אליו, פנחס פיק הניח יסודות למחקר בסיסי ולמחקר הצבאות הלא-ערביים והקים את ספריית המודיעין. פרופ' אברהם רייפנברג – מומחה לתורת הקרקע יוצא הצבא הבריטי שנקרא מהאוניברסיטה העברית – הניח יסודות למחקר שטח. לאחר המלחמה המשיך הנס לודוויג שטרים (לוץ) את פעולתו.

ענף המחקר במחלקת המודיעין הוקם בתחילת שנות ה-50 על ידי מרדכי גיכרמן (לימים גיחון). בראשית דרכו תחם גיחון את האחריות בין מדורי המחקר. חמשת המדורים הראשונים שהקים היו: לבנון, סוריה, עיראק, ירדן ומצרים.

לאחר מכן הוקם מדור בין-ערבי ומדור מעצמות. בנוסף הוקמו מדורים תפעוליים: גאוגרפיה, כלכלה, אמל"ח וטכנולוגיה. עבודת המדורים התבססה על המידע שסיפק האיסוף. אחת ממשימות המחקר הייתה להחזיר את החומר מעובד עם הערכת מהימנות והמלצות תפעוליות.

במרוצת השנים, התפתחה היחידה והפכה לאחת המרכזיות באגף המודיעין של צה"ל. בראש היחידה עומד כיום קצין בדרגת תת-אלוף ומשרתים בה מאות חיילים, נגדים, קצינים ואזרחים עובדי צה"ל.

במעמד ציון 70 שנים להקמה של חטיבת המחקר, בספטמבר 2020, אמר ראש אמ"ן אלוף תמיר הימן: "חטיבת המחקר היא גוף מוביל ומשפיע ברמה הצבאית והלאומית. אנשיו בולטים ברוח לחימה תוך ביטוי אומץ, והבעת דעה גם כשהיא אינה בקונצנזוס"[2].

לאורך השנים, לקחה חטיבת המחקר חלק פעיל בכל מלחמות ישראל ובאירועים מדיניים ומבצעיים רבים. במסגרת זו, סיפקה מודיעין והערכות כמעט לגבי כל אירוע ביטחוני משמעותי, אשר את מרביתם לא ניתן לחשוף מטעמי ביטחון מידע.

חטיבת המחקר מקיימת כנס שנתי לסיכום פעילותה ולהענקת תעודות הערכה לחוקריה בסדיר ובמילואים. הכנס האחרון נערך ב-19 ביולי 2021 ועמד בסימן המוטו החדש של החטיבה "ידע בהקשר לתכלית". מוטו זה משקף את ייחודיותה של החטיבה ביצירת ידע מגוון, שנעשית בהקשר רחב של תמונה שלמה, ועבור תכלית של קבלת ההחלטות או הפעולה המבצעית שעל הפרק. [3]הכנס כלל נאומים של בכירים באגף המודיעין, ביניהם ראש אגף המודיעין, האלוף תמיר הימן, וראש חטיבת המחקר תא"ל עמית סער.

אירועי דגל מקצועיים עריכה

הצלחותיה של חטיבת המחקר לאורך השנים עריכה

 
מסמכי המקור של חטיבת המחקר שחשפו את קיומו של הכור הגרעיני הסורי שנתקף מאוחר יותר במבצע מחוץ לקופסה

לאורך השנים, נזקפות לזכות חטיבת המחקר לא מעט הצלחות. מטבען של הצלחות בעולם המודיעין הרגיש, נוטות אלו להישאר פעמים רבות חסויות ורק לחלקן ניתן ביטוי פומבי. להלן מספר דוגמאות להצלחותיה:

  • מלחמת ששת הימים - חטיבת המחקר סיפקה מודיעין שתרם להכרעת חילות האוויר והיבשה של צבאות ערב בשנת 1967.
  • תקיפת הכור הגרעיני בעיראק - חטיבת המחקר סיפקה מודיעין שליווה את המעקב ואת ביצוע מבצע "אופרה" בשנת 1981.
  • תקיפת הכור הגרעיני בסוריה[4][5] - הזירה הטכנולוגית והזירה הצפונית של חטיבת המחקר הובילו מחקר מודיעיני-טכנולוגי מקיף ואינטימי אודות תוכנית הגרעין של סוריה שהבשיל לכדי ביצוע מבצע "מחוץ לקופסה" בשנת 2007.
  • סיכול התעצמות והעברות אמל"ח - חטיבת המחקר מובילה את המאמצים המודיעיניים לסיכול אמצעי לחימה עבור חזבאללה וארגוני המחבלים הפלסטינים (לדוגמה, מעצר הספינות פרנקופ, ויקטוריה וקלוס סי בשנים 2009, 2011 ו-2014).
  • חשיפת השימוש הסורי בנשק כימי[6] - בשנת 2013, חשף ראש חטיבת המחקר (תא"ל איתי ברון) כי צבא סוריה עושה שימוש בנשק כימי כנגד המורדים במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה.
  • תוכנית הגרעין האיראנית - חטיבת המחקר מספקת מידע מקיף אודות התכנית הן במודיעין טכנולוגי למעקב אחר התוכנית והן במודיעין המסייע בפעילות המדינית לקידום פעולות דיפלומטיות וסנקציות כנגד איראן.

כישלונותיה של חטיבת המחקר לאורך השנים עריכה

בדומה לגופי ההערכה מקבילים בקרב קהילות המודיעין בעולם, לעיתים התקשתה חטיבת המחקר בניבוי תהליכים והתפתחויות ביטחוניות, מדיניות, ופוליטיות. להלן מספר דוגמאות לכישלונותיה:

מבנה ארגוני עריכה

בראש החטיבה עומד קצין בדרגת תת-אלוף - רח"ט מחקר.

היחידה מחולקת לזירות, בראשות כל זירה עומד קצין בדרגה אלוף-משנה. זירות אלו משתנות בהתאם להערכת האיומים וההתמודדות עימם. כל זירה מחולקת לענפים, אשר מחולקים למדורים, ואלו מתחלקים לחוליות.

נכון לשנת 2019 חטיבת המחקר כוללת חמש זירות:

בנוסף לראשי הזירות, כפופים לרח"ט מחקר שני סגנים בעלי דרגת אלוף-משנה - סגן למודיעין (אחראי על ליווי הפעילות המודיעינית-מבצעית שחטיבת המחקר לוקחת בה חלק במטה הכללי) וסגן האחראי על בניין הכוח (אחראי על משאבים, משא"ן, תכנון יחידתי ארוך-טווח, לוגיסטיקה, הטמעת פלטפורמות דיגיטליות ועוד).

 
הרמטכ"ל איזנקוט בכנס השנתי של חטיבת המחקר, 2018

אותות הערכה והצטיינות עריכה

לאורך השנים זכתה חטיבת המחקר בפרסים רבים על תרומתה לביטחון ישראל וכן זכו משרתיה באותות הצטיינות מגוונים:

פרס ביטחון ישראל עריכה

בשנת 2018 זכה צוות של הזירה הטכנולוגית בחטיבת המחקר בפרס על פרויקט "שמספק מענה ראשון מסוגו כנגד איום מרכזי על מדינת ישראל. הפרויקט מגלם בתוכו חדשנות טכנולוגית ותעוזה מבצעית יוצאת דופן ויש לו תרומה אסטרטגית משמעותית וייחודית לביטחון המדינה".

פרס ראש אמ"ן לעידוד החשיבה היוצרת והתרומה המודיעין ע"ש אל"ם עוזי יאירי ז"ל עריכה

מדי שנה זוכים משרתי חטיבת המחקר במספר פרסי ראש אמ"ן על הפרויקטים השונים אותם הם מובילים.

אות הערכה מטעם הרמטכ"ל, ראש המוסד ומנכ"ל משרד הבריאות עריכה

בשנת 2020 זכתה חטיבת המחקר להערכה זו על פעילותה במסגרת משבר הקורונה.

תעודת הערכה מיוחדת מטעם הרמטכ"ל עריכה

בשנת 2020 הוענקה לחטיבת המחקר תעודת הערכה מיוחדת בה נכתב: "המודיעין האיכותי שסיפקה חטיבת המחקר בשנים האחרונות, והישגיה במאמץ לבירור ושיקוף המציאות, סייעו ואפשרו לצה"ל ולמדינת ישראל לגבש אסטרטגיה, לעצב מדיניות, לבנות כוח ולממש מבצעים בכלל הזירות"[8].

פרס הרמטכ"ל לחדשנות עריכה

בשנת 2020 זכה צוות מטעם חטיבת המחקר במקום הראשון של פרס זה תחת בית הפעלת הכוח על פרויקט מסווג בשם "הבשורה""[9].

פרס הרמטכ"ל לאפקטיביות מבצעית עריכה

בשנת 2019 זכתה חטיבת המחקר בפרס הרמטכ"ל על "מערכת בריזה" (מערכת טכנולוגית)[10].

פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות עריכה

בשנת 2017 זכתה חטיבת המחקר בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות (בית תומכות הלחימה, מקום 2)[11].

אות הערכה מטעם הרמטכ"ל עריכה

בשנת 2016 זכתה חטיבת המחקר להערכה זו על תוכנית זימ"טמטיקה.

תרומה לחברה הישראלית עריכה

חטיבת המחקר ניחנת במשרתים אשר להם ידע רחב בתחומים מגוונים מאוד. כך, מנצלת חטיבת המחקר את יתרונותיה ואת ההון האנושי הגלום בה כדי לתרום לקהילה ולחברה הישראלית גם בנושאים שאינם בהכרח ביטחוניים, לדוגמה:

פעילות במסגרת משבר הקורונה
עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020, הוקם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, כמסגרת מחקר וניתוח מידע מייסודה של חטיבת המחקר. בראש המרכז עומד קצין בדרגת אלוף-משנה מחטיבת המחקר, אשר בשגרה מכהן כראש זירת המודיעין הטכנולוגי.
גוף זה עוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות התפשטות מחלת נגיף הקורונה (COVID-19) בישראל ומחוצה לה. פעילות המרכז מאכוונת על ידי משרד הבריאות, משרד הביטחון והמטה לביטחון לאומי ותוצריו מיועדים לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה.
על פעילותה במסגרת משבר הקורונה, זכתה חטיבת המחקר לאות הערכה מטעם הרמטכ"ל, ראש המוסד ומנכ"ל משרד הבריאות.
תוכנית "זימ"טמטיקה"[12]
תוכנית שהוקמה בשנת 2015 במטרה לעודד תלמידים ללמוד מתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד. במהלך הפרויקט מגיעים קצינים וחיילים מכל זירות חטיבת המחקר ללמד ולתגבר תלמידים בחמישה תיכונים שונים.
הפרויקט הביא לעלייה של כ-20 נקודות בציון הבגרות בקרב כ-80% מהתלמידים המשתתפים ולעליה של פי 4 בזכאות לבגרות ברמת 5 יחידות. בתוך כך, עלה אחוז המוטיבציה לגיוס בתיכונים המשתתפים בפרויקט.
על תוכנית זימ"טמטיקה זכתה חטיבת המחקר באות הערכה מטעם הרמטכ"ל.
תוכנית ליע"ם (ליווי עולים במודיעין)[13]
במסגרת תוכנית ליע"ם מגייסת חטיבת המחקר, באופן תקדימי, עולים חדשים לתפקידי מודיעין רגישים ומסווגים. חטיבת המחקר מאתרת וממיינת עולים חדשים בעלי נתונים אישיותיים מתאימים, מגייסת אותם ומלווה אותם במהלך השתלבותם בתפקידים הרגישים. החיילים עוברים במהלך הטירונות תהליך איתור ומיון ובמקביל מקיימים תהליך סיווג לקביעת התאמה ביטחונית. לאחר הטירונות עוברים החיילים לימודי שפה בבסיס מחו"ה אלון לקראת השתלבותם ביחידה.

ראשי חטיבת המחקר עריכה

שם תקופת כהונה הערות
אריה סימון 1948–1949 אחראי על המחקר במלחמת העצמאות
מרדכי גיחון 1950–1955 ראש ענף מחקר הראשון
יהודה בן-דוד 1955–1957
דוד כרמון 1957–1964 לימים סגן ראש אמ"ן
שלמה גזית 1964–1967 לימים ראש אמ"ן
אריה שלו 1967–1974 עוזר ראש אמ"ן למחקר
יהושע שגיא 1974–1978 לימים ראש אמ"ן
אביעזר יערי 1978–1982 לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי
עמוס גלבוע 1982–1984
אלקנה הרנוף 1984–1987 לימים מזכיר צבאי לשר הביטחון
דני רוטשילד 1987–1991 לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
קותי מור 1991–1992
יעקב עמידרור 1992–1996 לימים ראש המטה לביטחון לאומי
עמוס גלעד 1996–2001 לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
יוסי קופרווסר 2001–2006
יוסי בידץ 2006–2011 לימים מפקד המכללות הצבאיות
איתי ברון 2011–2015
אלי בן-מאיר 2015–2016
דרור שלום 2016–2020
עמית סער 2020– ראש חטיבת המחקר במתקפת הפתע על ישראל (2023)

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא חטיבת המחקר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^   תא"ל עמית סער נכנס לתפקיד רח"ט המחקר, באתר צה"ל, 18 באוקטובר 2020
  2. ^   חטיבת המחקר חוגגת 70 שנות הצלחה מבצעית, באתר צה"ל, 16 בספטמבר 2020
  3. ^ מערכת אתר צה"ל, הכנס השנתי של חטיבת המחקר, באתר www.idf.il, ‏5.8.2021
  4. ^ תא"ל דרור שלום משחזר את ההחלטות המודיעיניות שהובילו למבצע באתר צה"ל, מרץ 2018.
  5. ^ אלוף יוסי בידץ משחזר רגעי האמת באתר צה"ל, מרץ 2018.
  6. ^ יואב זיתון, בכיר באמ"ן: אסד השתמש בגז סארין, באתר ynet, 23 באפריל 2013
  7. ^ זעזוע באמ"ן: ראש חטיבת מחקר הודיע כי יפרוש, באתר "סרוגים", 13 במרץ 2024
  8. ^   הרמטכ"ל העניק תעודת הערכה לחטיבת המחקר במסגרת ביקורו, באתר צה"ל, 12 באוקטובר 2020
  9. ^   פורצים את הדרך: אלה הזוכים בפרס הרמטכ"ל לחדשנות, באתר צה"ל, 02 בנובמבר 2020
  10. ^   אלו הן היחידות המצטיינות הזוכות בפרס הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 16 בדצמבר 2019
  11. ^   אלו היחידות המצטיינות הזוכות בפרס הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 24 בדצמבר 2017
  12. ^   אלון תשובה, למה חיילי חטיבת המחקר מתרגשים מיום הבגרות במתמטיקה?, באתר צה"ל, 30 באפריל 2018
  13. ^ שלומי דיאז, לראשונה: עולים חדשים משולבים בחטיבת המחקר, באתר ישראל היום, 21 באפריל 2019