אתלטיקה בישראל

איגוד האתלטיקה בישראל אחראי על תחרויות האתלטיקה בישראל. אחת לשנה מתקיימת אליפות ישראל באתלטיקה באצטדיון הדר יוסף.

תחרויות אתלטיקה סדירות ראשונות בארץ, החלו בסוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 במשחקי כינוס הפועל והמכביה. בשנת 1935 נערכה לראשונה אליפות ארץ ישראל באתלטיקה.

ההישג הישראלי הטוב ביותר באתלטיקה במשחקים האולימפיים שייך לשני אתלטים שסיימו במקום חמישי, קונסטנטין מטוסביץ' (סידני 2000) בקפיצה לגובה וחנה קנייזבה-מיננקו (ריו דה ז'ניירו 2016) בקפיצה משולשת. אתלטים נוספים שהגיעו לשלב הגמר במשחקים האולימפיים הם: אסתר רוט-שחמורוב (מונטריאול 1976) סיימה במקום שישי בריצת 100 מטר משוכות ובכך הייתה לישראלית הראשונה שהגיעה לשלב הגמר, חנה קנייזבה-מיננקו (טוקיו 2020) סיימה במקום שישי בקפיצה משולשת ובמקום שמיני סיימו שני אתלטים דני קרסנוב (ברצלונה 1992) ואלכס אברבוך (אתונה 2004) בקפיצה במוט.

במסגרת אליפויות העולם באתלטיקה זכו אתלטי ישראל ב-5 מדליות, 3 כסף ו-2 ארד. במדליות כסף זכו אלכס אברבוך (אדמונטון 2001) בקפיצה במוט, חנה קנייזבה-מיננקו (בייג'ינג 2015) בקפיצה משולשת ומארו טפרי (בודפשט 2023) בריצת מרתון. במדליות ארד זכו אלכס אברבוך (סביליה 1999) ולונה צ'מטאי-סלפטר (יוג'ין 2022) בריצת מרתון.

במסגרת אליפויות אירופה באתלטיקה זכו אתלטי ישראל ב-10 מדליות, 4 זהב, 2 כסף ו-4 ארד. במדליות זהב זכו אלכס אברבוך (מינכן 2002 וגטבורג 2006) בקפיצה במוט, לונה צ'מטאי-סלפטר (ברלין 2018) בריצת 10000 מטר ונבחרת רצי המרתון של ישראל: מארו טפרי, גשאו איילה, ימר גטהון, גירמה אמרה ועומר רמון (מינכן 2022). במדליות כסף זכו חנה קנייזבה-מיננקו (אמסטרדם 2016) בקפיצה משולשת ומארו טפרי (מינכן 2022) בריצת מרתון. במדליות ארד זכו דונלד סנפורד (ציריך 2014) בריצת 400 מטר, גשאו איילה (מינכן 2022) בריצת מרתון, לונה צ'מטאי-סלפטר (מינכן 2022) בריצת 10000 מטר וחנה קנייזבה-מיננקו (מינכן 2022) בקפיצה משולשת.

היסטוריה

תחרויות אתלטיקה המאורגנות הראשונות בתולדות הישוב הישן התקיימו ברחובות בין השנים 1908 ל-1914, כאשר האירוע הראשון נערך בפסח 1908 תוך תיאום מוקדם עם "ראשון לציון" יפו, ונמשך יום אחד. צבי נשרי, מאגודת "ראשון לציון" יפו, ניצח בתחרות הריצה. שאר המשתתפים שלא הגיעו מאגודה זו היו עצמאיים ולא יצגו אגודות מסודרות.

שנות ה-30

1931

ולטר פרנקל עלה מאוסטריה לארץ ישראל, הוא למד בכדורי והתמחה בגידולי צמחים וכוורנות. שימש כמורה לספורט וחקלאות ב"גימנסיה רחביה" בירושלים. הוא ייסד את קייטנת הדסים בה בילו בעיקר "ילדי השמנת" במחזורים בני שלושה שבועות.

1933

אליאס כץ האלוף האולימפי מפינלנד עלה לארץ-ישראל. בארץ עבד כפועל פשוט לאחר שארגוני הספורט לא יכלו לשלם לו בעבור העסקתו כמאמן. פרידה ליכטבלאו מפולין, זוכת מדליית ארד באליפות אירופה בזריקת דיסקוס, עלתה לארץ ישראל באותה שנה.

1934

ולטר פרנקל בריצת המרתון בדרך לנס ציונה, ינואר 1934

ריצת מרתון ראשונה נערכה בישראל ב-31 בינואר מתל אביב לנס ציונה וחזרה. המנצח היה ולטר פרנקל בתוצאה של 3:15 שעות, לפני יצחק גלסברג מבית"ר (3:23 שעות) וכהן. השתתפו בריצה שבעה אתלטים וסיימו אותה שלושה.

באוגוסט מתחרות 11 אתלטיות מארץ ישראל במשחקים העולמיים לנשים שנערכו בלונדון. המשלחת לא זכתה באף נקודה.

משלחת ארצישראלית השתתפה במשחקי הודו המערבית שהתקיימו בניו דלהי. ראש המשלחת היה דוד אלמגור. האתלטים שהשתתפו היו ולטר פרנקל, דב רבינוביץ' ושלמה מרנץ.

1935

אליפות ארץ ישראל הראשונה

בסוף נובמבר נערכה אליפות ארץ ישראל הראשונה באתלטיקה לגברים באצטדיון ימק"א בירושלים. ליאון פסי ממכבי תל אביב היה האתלט המצטיין באליפות לאחר שזכה ב-3 מדליות זהב אישיות. חודש לאחר מכן, נערכה בתל אביב אליפות ארץ ישראל הראשונה באתלטיקה לנשים. רחל סלונימסקי ממכבי עתיד תל אביב וויקטוריה לרנר ממכבי תל אביב היו האתלטיות המצטיינות באליפות לאחר שזכו כל אחת ב-3 מדליות זהב אישיות.

אסתר חכם, 1937

שנות ה-40

1940

ב"אולימפיאדת המזרח הקרוב" בהשתתפות, טורקיה, יוון, מצרים, נבחרת הצבא הבריטי במצרים וארץ ישראל שנערכה בקהיר, במאי זכה זאב שטיל במדליית כסף בזריקת דיסקוס ואברהם גרין זכה במדליית ארד בהטלת כידון

1948

פרידה ליכטבלאו ורעיה ברונשטיין נבחרו לייצג את ישראל באולימפיאדת לונדון (1948), אך הוועד האולימפי הבינלאומי דחה את הבקשה בנימוק שפלשתינה הפסיקה להיות ישות קיימת עם סיום המנדט ולכן איננה רשאית להשתתף במשחקים. ההזמנה למשחקים האולימפיים הייתה מופנית לוועד האולימפי של פלשתינה, ועד שלאחר הכרזת מדינת ישראל הכריז על עצמו כוועד האולימפי של מדינת ישראל. בעקבות לחץ מדינות ערב, שאיימו בהחרמת המשחקים האולימפיים, ביטלו הבריטים את ההזמנה למשחקים והקונסול הבריטי בחיפה סירב לתת ויזות לחברי המשלחת.

שנות ה-50

1952

ספורטאי המשלחת הישראלית בהלסינקי 1952. מימין: דוד טבק, אורי גלין (רביעי מימין) אוחז במגזין וחובש כובע, אריה גליק (באמצע), ליד תמר מטל (שלישית משמאל) ואולגה וינטרברג (ראשונה משמאל)

לראשונה משתתפים אתלטים מישראל במשחקים האולימפיים. 7 אתלטים, 3 אתלטיות ו-4 אתלטים, השתתפו באולימפיאדת הלסינקי. אוריון גלין גלר בזריקת דיסקוס, אריה גליק בריצת 400 מטר ובריצת 800 מטר, לאה זמרי בריצת 80 מטר משוכות, אולגה וינטרברג בזריקת דיסקוס, דוד טבק בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר, תמר מיטל-שומכר בקפיצה לגובה ובקפיצה לרוחק ואריה קלינשטוב-נוה בקפיצה לגובה.

1954

אלופת אסיה

במשחקי אסיה שנערכו במנילה הפיליפינים זכתה אהובה קריביצקי במדליית זהב בקפיצה לגובה.

1956

דוד קושניר משתתף יחיד בענף האתלטיקה באולימפיאדת מלבורן בקפיצה לרוחק.

1958

אורי זוהר

במשחקי אסיה שנערכו בטוקיו יפן זכה אורי זוהר במדליית ארד בהדיפת כדור ברזל וברוך פיינברג במדליית ארד בהטלת כידון

שנות ה-60

דבורה מרכוס מימין וחנה שזיפי משמאל

1960

שמונה אתלטים, 3 אתלטיות ו-5 אתלטים, השתתפו באולימפיאדת רומא. אילנה אדיר בריצת 100 מטר, גדעון אריאל בהדיפת כדור ברזל, עמוס גרודז'ינובסקי בריצת 100 מטר, ריצת 200 מטר ובריצת 400 מטר, אילה חצרוני בהדיפת כדור ברזל, ברוך פיינברג בהטלת כידוו, יאיר פנטילט בריצת 800 מטר ובריצת 1500 מטר, דוד קושניר בקפיצה לרוחק ואילנה קרשיק בקפיצה לרוחק ובריצת 200 מטר.

1964

חמישה אתלטים, 2 אתלטיות ו-3 אתלטים, השתתפו באולימפיאדת טוקיו. גדעון אריאל בזריקת דיסקוס, עמוס גלעד בריצת 800 מטר, מיכל למדני בקפיצה לגובה, מרים סידרנסקי בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר ולוי פסבקין בריצת 100 מטר.

1966

במשחקי אסיה שנערכו בבנגקוק תאילנד זכתה דבורה מרכוס בשתי מדליות, זהב וארד. מדליית זהב בריצת 200 מטר ומדליית ארד בריצת 100 מטר וחנה שזיפי זכתה במדליית זהב בריצת 800 מטר

1968

שאול לדני

שני אתלטים, השתתפו באולימפיאדת מקסיקו סיטי, שאול לדני בהליכה 50 ק"מ וחנה שזיפי בריצת 400 מטר ובריצת 800 מטר.

שנות ה-70

עמיצור שפירא שנרצח בטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן לצד חניכתו אסתר רוט-שחמורוב

1970

במשחקי אסיה שנערכו בבנגקוק זכתה אסתר רוט-שחמורוב ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 כסף. מדליות זהב בריצת 100 מטר משוכות ובקרב חמש ומדליית כסף בקפיצה לרוחק. חנה שזיפי זכתה בשתי מדליות זהב בריצת 800 מטר (הגנה על תוארה) ובריצת 1500 מטר. אביבה בלס זכתה במדליית כסף בריצת 400 מטר.

1972

שני אתלטים השתתפו באולימפיאדת מינכן. אסתר רוט-שחמורוב בריצת 100 מטר, הגיעה לשלב חצי הגמר ובריצת 100 מטר משוכות, הגיעה לשלב חצי גמר ופרשה בעקבות טבח הספורטאים ושאול לדני בהליכה 50 ק"מ.

1974

במשחקי אסיה שנערכו בטהרן, איראן זכתה אסתר רוט-שחמורוב ב-3 מדליות זהב, בריצת 100 מטר, ריצת 200 מטר ובריצת 100 מטר משוכות, אורית אברמוביץ' במדליית זהב בקפיצה לגובה, חנה שזיפי במדליית ארד בריצת 1500 מטר ויובל וישניצר זכה במדליית כסף בריצת 5000 מטר.

1976

גמר אולימפי ראשון

אסתר רוט-שחמורוב הייתה האתלטית היחידה שייצגה את ישראל באולימפיאדת מונטריאול. היא הייתה הספורטאית הישראלית הראשונה שהשתתפה בגמר אולימפי בענף האתלטיקה, כאשר סיימה במקום שישי בריצת 100 מטר משוכות.

שנות ה-80

זהבה שמואלי

1980

ישראל הצטרפה לחרם שהובילה ארצות הברית על אולימפיאדת מוסקבה, במחאה על פלישת ברית המועצות לאפגניסטן. לחרם הצטרפו עשרות מדינות נוספות מבנות בריתה.

1983

באליפות העולם הראשונה שנערכה בהלסינקי, השתתפו 3 אתלטים. זהבה שמואלי בריצת מרתון, מרק הדלסמן בריצת 800 מטר ויאיר קרני בריצת מרתון.

1984

שישה אתלטים, 2 נשים ו-4 גברים השתתפו באולימפיאדת לוס אנג'לס. מאיה בן-צור בריצת 100 מטר ובקפיצה לרוחק, אריה גמליאל בריצת 5000 מטר ובריצת 10000 מטר גברים, מארק הנדלסמן בריצת 400 מטר, בריצת 800 מטר ובריצת 1500 מטר, שם טוב סבג בריצת מרתון, יהודה צדוק בריצת 3000 מטר מכשולים וזהבה שמואלי בריצת מרתון.

1987

באליפות העולם שנערכה ברומא, השתתפו שני אתלטים. סיגל גונן בקפיצה לרוחק ואילן גולדווסר בריצת 400 מטר משוכות.

1988

לראשונה לישראל אין נציג/ה באתלטיקה במשחקים האולימפיים (אולימפיאדת סיאול).

שנות ה-90

רוגל נחום

1990

החל משנת 1990, ספורטאים ישראלים מתחרים באליפויות אירופה. עם עליית ספורטאים רוסים כחלק מהעלייה מברית המועצות בתחילת שנות ה-90, חלה התפתחות בענף.

1991

באליפות העולם שנערכה בטוקיו השתתפו 5 אתלטים, אתלטית אחת ו-4 אתלטים. ואדים בביקין סיים במקום עשירי בגמר בהטלת כידון ואורית קולודני סיימה במקום 16 בריצת 200 מטר לאחר שהגיעה לשלב חצי הגמר ובריצת 400 מטר. יתר המשתתפים: ולדימיר אוסטרובסקי בהליכה ל-20 ק"מ, רוגל נחום בקפיצה משולשת ואיגור אברונין בזריקת דיסקוס.

1992

ארבעה אתלטים השתתפו באולימפיאדת ברצלונה. דני קרסנוב סיים במקום שמיני בקפיצה במוט. יתר המשתתפים: ואדים בביקין בהטלת כידון, אלכסיי בזרוב בריצת 400 מטר משוכות ורוגל נחום בקפיצה משולשת.

1993

באליפות העולם שנערכה בשטוטגרט השתתפו 7 אתלטים גברים ואף לא אתלטית אחת. אלכסיי בזרוב בריצת 400 מטר משוכות, ולדימיר אוסטרובסקי בהליכה ל-20 ק"מ, רוגל נחום בקפיצה משולשת, איתי מרגלית בקפיצה לגובה, דני קרסנוב בקפיצה במוט, סרגיי לוקשוק בזריקת דיסקוס וואדים בביקין בהטלת כידון.

1995

באליפות העולם שנערכה בגאבורג השתתפו 8 אתלטים גברים ואף לא אתלטית אחת. רוגל נחום מסיים במקום 11 בגמר קפיצה משולשת, כפיר גולן בריצת 100 מטר, אסף בימרו בריצת מרתון, ולדימיר אוסטרובסקי בהליכה ל-20 ק"מ, קונסטנטין מטוסביץ' בקפיצה לגובה, קונסטנטין סמיונוב בקפיצה במוט, סרגיי לוקשוק בזריקת דיסקוס ואלכסנדר פינגרט בהטלת כידון.

1996

ארבעה אתלטים השתתפו באולימפיאדת אטלנטה. דני קרסנוב מסיים במקום 11 בגמר בקפיצה במוט, קונסטנטין סמיונוב בקפיצה במוט, קונסטנטין מטוסביץ' בקפיצה לגובה ורוגל נחום בקפיצה משולשת.

1997

באליפות עולם באולם שנערכה בפריז במרץ, סיים רוגל נחום במקום שישי בקפיצה משולשת.

באליפות העולם שנערכה באתונה השתתפו 5 אתלטים גברים ואף לא אתלטית אחת. קונסטנטין מטוסביץ' סיים במקום שביעי בקפיצה לגובה ודני קרסנוב סיים במקום תשיעי בקפיצה במוט. טומי כפרי בריצת 100 מטר, אסף בימרו בריצת מרתון ואבי טיירי בקפיצה משולשת.

1998

באליפות אירופה באולם שנערכה בוולנסיה במרץ סיים רוגל נחום במקום רביעי בקפיצה משולשת

1999

אלכס אברבוך

מדליה ראשונה באליפות עולם

באליפות העולם שנערכה בסביליה השתתפו 11 אתלטים, 2 נשים ו-9 גברים. אלכס אברבוך זכה במדליית ארד קפיצה במוט ודני קרסנוב סיים במקום תשיעי בקפיצה במוט. הייתה זו המדליה הראשונה של ישראל באליפות העולם. רביעיית השליחים 4x100 מטר, רפי יער, גדעון יבלונקה, טומי כפרי ואלכסנדר פורחומובסקי קבעה שיא ישראלי וסיימה במקום תשיעי, מקום אחד מעלייה לריצת הגמר. יתר המשתתפים: סבטלנה גנזדילוב בריצת 100 מטר משוכות, אולגה דור בריצת 400 מטר משוכות, טומי כפרי בריצת 100 מטר עלה לשלב רבע הגמר ובריצת 200 מטר קבע שיא ישראלי, אלכסנדר פורחומובסקי בריצת 100 מטר עלה לשלב רבע הגמר קבע שיא ישראלי וסיים במקום 19, 4 מאיות השנייה מעלייה לשלב חצי הגמר, וודג' זבדיה בריצת מרתון, רוגל נחום בקפיצה משולשת וקונסטנטין מטוסביץ' בקפיצה לגובה.

העשור הראשון של המאה ה-21

2000

תשעה אתלטים השתתפו באולימפיאדת סידני. קונסטנטין מטוסביץ' סיים במקום חמישי בקפיצה לגובה, הישג השיא של אתלט ישראלי במשחקים האולימפיים. אלכסנדר אברבוך סיים במקום עשירי בקפיצה במוט. יתר המשתתפים: גדעון יבלונקה בריצת 200 מטר, רוגל נחום בקפיצה משולשת, טומי כפרי בריצת 100 מטר, דני קרסנוב בקפיצה במוט ורביעיית השליחים 4x100 מטר, כפיר גולן, גדעון יבלונקה, טומי כפרי, אלכסנדר פורחומובסקי ומיקי בר יהושע (מחליף לשליחים - לא השתתף).

2001

אירנה לנסקי

סגן אלוף עולם

עשרה אתלטים, 2 שנים ו-8 גברים השתתפו באליפות העולם שנערכה באדמונטון. אלכס אברבוך זכה במדליית כסף בקפיצה במוט. סבטלנה גנדזילוב ואירנה לנסקי בריצת 100 מטר משוכות, אלכסנדר פורחומובסקי בריצת 100 מטר, אסף בימרו בריצת מרתון, אבי טיירי בקפיצה משולשת, ואדים בביקין בהטלת כידון ורביעיית שליחים 4x100 מטר גדעון יבלונקה, אלכסנדר פורחומובסקי, טומי כפרי וכפיר גולן עלתה לשלב חצי הגמר וסיימה במקום 14.

2002

אלוף אירופה

באליפות אירופה שנערכה במינכן זכה אלכס אברבוך במדליית זהב בקפיצה במוט, הראשונה של ישראל באליפות אירופה.

2003

שמונה אתלטים, 4 נשים ו-4 גברים השתתפו באליפות העולם שנערכה בפריז. אירנה לנסקי סיימה במקום 11 בריצת 100 מטר משוכות, הדרוג הגבוה ביותר מבין האתלטים הישראלים. יתר המשתתפים: אנה טקאץ' בריצת 400 מטר, סבטלנה גנזדילוב בקרב שבע, רביעיית שליחות 4x400 מטר אירנה לנסקי, סבטלנה גנזדילוב, ענת מורד ואנה טקאץ'. אסף בימרו והיילה סטאין בריצת מרתון, אלכס אברבוך בקפיצה במוט וואדים בביקין בהטלת כידון.

2004

נילי אברמסקי

חמישה אתלטים, 2 נשים ו-3 גברים השתתפו באולימפיאדת אתונה. אלכסנדר אברבוך סיים במקום שמיני בקפיצה במוט, נילי אברמסקי בריצת מרתון, אסף בימרו בריצת מרתון, אירנה לנסקי בריצת 100 מטר משוכות והיילה סטאין בריצת מרתון.

2006

באליפות אירופה שנערכה בגטבורג זכה אלכס אברבוך במדליית זהב בקפיצה במוט ובכך הגן על תוארו.

באליפות העולם באתלטיקה עד גיל 20 שנערכה בבייג'ינג זכה ניקי פאלי במדליית כסף בקפיצה לגובה. הייתה זו המדליה הראשונה לישראל במפעל זה.

2008

ניקי פאלי

ארבעה אתלטים השתתפו באולימפיאדת בייג'ינג. אלכס אברבוך בקפיצה במוט, איתי מגידי בריצת 3000 מטר מכשולים, היילה סטאין בריצת מרתון וניקי פאלי בקפיצה לגובה.

2009

באליפות העולם באתלטיקה לקאדטים (עד גיל 18) שנערכה בברסנונה שבאיטליה, זכה דמיטרי קרויטר במדליית הזהב בקפיצה לגובה ובכך היה לאתלט הישראלי הראשון שזוכה בתואר אלוף העולם במפעל זה.

העשור השני של המאה ה-21

2012

שלושה אתלטים, 1 אתלטית ו-2 גברים השתתפו באולימפיאדת לונדון. ג'יליאן שוורץ בקפיצה במוט, זוהר זימרו בריצת מרתון ודונלד סנפורד בריצת 400 מטר.

2013

באליפות העולם שנערכה במוסקבה השתתפו שלושה אתלטים ישראלים שתי אתלטיות ואתלט אחד. אנה קנייזבה-מיננקו בקפיצה משולשת סיימה במקום שישי, מעיין שחף בקפיצה לגובה (מקום 16) וזוהר זמירו בריצת מרתון (מקום 40).

2014

דונלד סנפורד

באליפות אירופה זכה דונלד סנפורד במדליית ארד בריצת 400 מטר, המדליה הראשונה של ישראל במקצועות המסלול באליפות אירופה.

2015

באליפות העולם שנערכה בבייג'ינג השתתפו 5 אתלטים, 3 נשים ו-2 גברים. לראשונה, בתולדות האתלטיקה הישראלית, אתלטית ישראלית, זכתה במדליה באליפות עולם. חנה קנייזבה-מיננקו זכתה במדליית כסף בקפיצה משולשת. באליפות השתתפו: אולגה לנסקי בריצת 200 מטר (מקום 46), מרגריטה דורוז'ון בהטלת כידון (מקום 16) ודמיטרי קרויטר בקפיצה לגובה (מקום 33). דונלד סנפורד פרש מריצת 400 מטר בשל פציעה.

2016

חנה קנייזבה-מיננקו

באליפות אירופה זכתה חנה קנייזבה-מיננקו במדליית כסף בקפיצה משולשת.

שמונה אתלטים, 3 נשים ו-5 גברים השתתפו באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו. חנה קנייזבה-מיננקו סיימה במקום חמישי בקפיצה משולשת הישג השיא של ישראל. דונלד סנפורד בריצת 400 מטר ודמיטרי קרויטר בקפיצה לגובה. חמישה אתלטים השתתפו בריצת מרתון: מאור טיורי, לונה צ'מטאי, דניאל גואדי, מארו טפרי וטסמה מוגס

2017

באליפות העולם שנערכה בלונדון סיימה חנה קנייזבה-מיננקו במקום רביעי בקפיצה משולשת, מרגריטה דורוז'ון בהטלת כידון (מקום 14). בריצת מרתון לונה צ'מטאי (מקום 41), מאור טיורי (מקום 63), גירמה אמרה (מקום 62) ומארו טפרי (לא סיים).

2018

לונה צ'מטאי-סלפטר

אלופת אירופה

באליפות אירופה שנערכה בברלין זכתה לונה צ'מטאי-סלפטר במדליית הזהב בריצת 10,000 מטר. אדווה כהן סיימה במקום חמישי בריצת 3000 מטר מכשולים, חנה קנייזבה-מיננקו סיימה במקום חמישי בקפיצה משולשת ומארו טפרי סיים במקום שביעי בריצת מרתון בשיא ישראלי חדש.

2019

באליפות העולם שנערכה בדוחה היו אמורים להשתתף 7 אתלטים, 4 נשים ו-3 גברים. בסופו של דבר רק 3 אתלטיות השתתפו: אדוה כהן בריצת 3000 מטר מכשולים (מקום 24), דיאנה ויסמן בריצת 100 מטר (מקום 30) ולונה צ'מטאי בריצת מרתון (לא סיימה). בשל פציעה או מחלה לא השתתפו חנה קנייזבה מיננקו בקפיצה משולשת וגירמה אמרה, מארו טפרי ואיימרו עלמיה בריצת מרתון.

העשור השלישי של המאה ה-21

2021

תשעה אתלטים, 6 נשים ו-3 גברים השתתפו באולימפיאדת טוקיו. חנה קנייזבה-מיננקו סיימה במקום שישי בקפיצה משולשת, סלאמוויט באיולין-טפרי סיימה במקום עשירי בריצת 5000 מטר ובריצת ריצת 10,000 מטר ומארו טפרי סיים במקום 13 בריצת מרתון. יתר המשתתפים: דיאנה ויסמן בריצת 100 מטר, אדוה כהן בריצת 3000 מטר מכשולים, לונה צ'מטאי-סלפטר, מאור טיורי, גירמה אמרה ואיימרו עלמיה בריצת מרתון.

באליפות העולם באתלטיקה עד גיל 20 שנערכה בניירובי, קניה זכה יונתן קפיטולניק במדליית זהב בקפיצה לגובה. הייתה זו מדליית הזהב הראשונה לישראל במפעל זה והשנייה בכלל.

2022

מארו טפרי

מדליית ארד באליפות עולם

באליפות העולם שנערכה ביוג'ין, אורגון שבארצות הברית, השתתפו 10 אתלטים, 6 נשים ו-4 גברים. לונה צ'מטאי-סלפטר זכתה במדליית ארד בריצת מרתון, המדליה הרביעית של ישראל באליפויות העולם והמדליה הראשונה של ישראל במקצועות המסלול. משתתפים נוספים: דיאנה ויסמן בריצת 100 מטר (מקום 29), סלאמוויט באיולין-טפרי בריצת 5000 מטר (מקום 26), אדוה כהן בריצת 3000 מטר מכשולים (מקום 35), מאור טיורי ביצת מרתון (מקום 23), חנה קנייזבה-מיננקו בקפיצה משולשת (מקום 15), מארו טפרי (מקום 11), טסמה מוגס (מקום 25) ואיימרו עלמיה (מקום 48) בריצת מרתון ויונתן קפיטולניק בקפיצה לגובה (מקום 11).

באליפות אירופה שנערכה במינכן, גרמניה באוגוסט, המשלחת הישראלית זכתה ב-5 מדליות, 1 זהב, 1 כסף, ו-3 ארד. במדליית זהב זכו בתחרות הקבוצתית רצי המרתון: מארו טפרי, גשאו איילה, ימר גטהון, גירמה אמרה ועומר רמון. במדליית כסף זכה מארו טפרי בריצת מרתון. במדליות ארד זכו גשאו איילה, לונה צ'מטאי-סלפטר בריצת מרתון וחנה קנייזבה מיננקו בקפיצה משולשת.

באליפות העולם באתלטיקה עד גיל 20 שנערכה בסנטיאגו דה קאלי, קולומביה זכה בלסינג אפריפה במדליית זהב בריצת 200 מטר.

2023

סגן אלוף עולם

באליפות העולם שנערכה בבודפשט, הונגריה, השתתפו 4 אתלטים, 1 נשים ו-3 גברים. מארו טפרי זכה במדליית כסף בריצת מרתון, לונה צ'מטאי-סלפטר סיימה רביעית בריצת מרתון. משתתפים נוספים: איימרו עלמיה (מקום 20) בריצת מרתון ובלסינג אפריפה (מקום 33) בריצת 200 מטר.

ראו גם

• ספורט בישראל
• שיאי ישראל באתלטיקה
• שיאי אירופה באתלטיקה
• שיאי עולם באתלטיקה

קישורים חיצוניים

• מדור הספורט - בארצנו בולטין "המכבי" - אטלטיקה קלה באגודת מכבי תל אביב, דואר היום, 13 בינואר 1933
• מדור הספורט - בארצנו ב"מכבי" - שיחה עם ד"ר זיגי הרמן, דואר היום, 20 בינואר 1933
• ולטר פרנקל, מדור האספורט - התחרויות הסופיות לפני הנסיעה לצ'רנוביץ', דואר היום, 7 ביולי 1933
• מדור ספורט, דואר היום, 15 בספטמבר 1933
• מדור הספורט - דרכנו לקראת המכביה השניה, דואר היום, 1 בדצמבר 1933
• ספורט - הרביעייה המנצחת - תמונה, באתר הארץ, 10 בינואר 1936
• בספורט, באתר הארץ, 27 במרץ 1936
• אלכסנדר אלכנדרוביץ, ספורט וספורטאים - ברחובות עושים אתלטיקה קלה, הַבֹּקֶר, 5 בדצמבר 1938
• אלכסנדר אלכנדרוביץ, ספורט וספורטאים - אתלטיקה קלה, הַבֹּקֶר, 24 בינואר 1939
• שיאים ארצישראליים חדשים, דבר, 29 בינואר 1939
• ז'. פרחי, אספורט - אתלטיקה קלה קציר של שיאים באליפות "הפועל", משמר, 11 ביוני 1944
• בספורט - ספורט או זלזול?, דבר, 1 בדצמבר 1946
• אליעזר רואי, בספורט טבלת השואה, דבר, 23 ביולי 1948
• שיאים והישגים במקצועות אליפות ישראל באתלטיקה - 1975, מעריב, 29 ביוני 1975