בית ספר

בית-ספר באיזור כפרי בצפון לאוס

בית ספר הוא מוסד חינוכי בבעלות פרטית או ממשלתית, האחראי על פרק הלימוד הטרום־אקדמי. על פי רוב, בית ספר הוא מבנה בו משתתפים תלמידים וסגל הוראה בשיעורים יומיים.

בית הספר הוא אבן הבניין של החינוך הפורמלי.

סוגי בתי ספר

קיימים מספר מוסדות בחינוך הפורמלי שניתן לכנותם בית ספר, וביניהם:

בית ספר באזור כפרי בסודאן

בית ספר אינטרני

בית ספר זה הוא מבנה אליו מגיעים התלמידים מדי יום למספר שעות לימוד, ולאחר מכן חוזרים לביתם. בית ספר מסוג זה יכלול כיתות לימוד וחדר מורים, ולרוב יכלול חלק מן הבאים: אולם ספורט, מגרש משחקים, חדר אחות, משרדי הנהלה, ספריה. מבנה בית ספר זה יכול להכיל מספר קומות בנויות (במידה ומדובר במבנה לא ארעי) או חדרים ארעיים (כגון קראוונים או פחונים), או שניהם יחדיו. על פי רוב, תלמידיו יהיו תושבי האזור בו הוא מצוי, על מנת להקל על ההגעה הלוך וחזור. בתי ספר אינטרניים לעתים מפעילים שירות הסעות על מנת לבצע איסוף ופיזור של התלמידים, כמו גם שירות הסעדה, במידה והתלמידים שוהים במהלך הצהריים במוסד. סוג זה של בית ספר הינו הנפוץ ביותר בישראל.

בית ספר אקסטרני

זהו בית ספר שעשוי להיות נטול מבנה מרכזי. התלמידים הרשומים אליו מקבלים לביתם את חומר הלימוד, ומגישים עבודות שונות בדואר או בהגשה ידנית למורה. בית ספר מסוג זה יכול לכלול בניין מרכזי הכולל כיתות, אך לרוב הוא לא כולל את מלוא השירותים שמוצעים בבית ספר אינטרני.

פנימייה

פנימייה היא בית ספר אינטרני הכולל מגורים במקום. פנימיות לרוב יהיו במבנים לא ארעיים, ויכללו את מלוא השירותים המוצעים בבית ספר אינטרני.

תחומי האחריות של בית ספר

בית ספר אמון על חינוכם ולימודם של כלל התלמידים המשתתפים בו, על פי תוכנית לימוד שנקבעה מראש. עם זאת, במרבית מדינות המערב המפותחות נוהגים בתי ספר להציע שירותים לא אקדמיים. אלו יכולים למנות:

ביטחון פיזי של התלמידים: בית הספר עשוי להיחשב אחראי לשלומם של התלמידים בו כל זמן שהם שוהים בתחומיו. לצורך כך, בתי ספר עשויים להעסיק אנשי אבטחה שונים, לבנות גדרות סביב המוסד, לארגן בדיקות אקראיות לכלי נשק ועוד.

בריאות התלמידים: בית הספר עשוי להיחשב אחראי לבריאותם של התלמידים, כל זמן שהם שוהים בתחומיו. לצורך העניין ניתן להחזיק תיק רפואי מלא של כל תלמיד, כמו גם אחות או צוות רפואי מצומצם לטיפול במקרים של מחלות או פציעות.

תזונת התלמידים: בית הספר עשוי להידרש לספק ארוחה לתלמידיו במהלך שהותם במקום. בבתי ספר אינטרניים לעתים מוקמת קפיטריה לצורך הדבר, ובפנימיות כולל המבנה חדר אוכל.

בתי ספר בישראל

בית הספר חביב בראשון לציון

מערכת החינוך הממלכתית בישראל מבוססת על תוכנית לימוד בת 12 שנים, שסופה בחינות בגרות הנערכות בבית ספר תיכון.

בישראל הייתה נהוגה (עד שהתקבל חוק חינוך ממלכתי ב-1953) חלוקת בתי הספר לשתי חטיבות גיל:

בית ספר עממי: כיתות א'-ח'
בית ספר תיכון: כיתות ט'-י"ב

בעקבות רפורמה בחינוך בישראל (שנועדה להשגת אינטגרציה בין שכבות אוכלוסייה שונות) המיושמת החל מסוף שנות ה-60, ישנה כיום חלוקה לשלוש חטיבות גיל ברוב היישובים בישראל:

בית ספר יסודי: כיתות א'-ו'. בכמה בתי ספר כולל גם גן חובה, במסגרת המכונה "חטיבה צעירה".
חטיבת ביניים: כיתות ז'-ט' (ברוב בתי הספר חטיבת הביניים והחטיבה העליונה נמצאים באותו מתחם)
חטיבה עליונה (תיכון): כיתות י'-י"ב

בערים בודדות, כמו לוד, רמת גן וגבעתיים שלא עברו את תהליך הרפורמה, חלוקת החטיבות היא כמנהג הישן.

בחינוך הדתי מקובל שחטיבות הביניים הן לכיתות ז'-ח', ובית הספר התיכון או הישיבה התיכונית או האולפנה הן לכיתות ט'-י"ב.

בחינוך החרדי בישראל מקובל שהבנים לומדים בביה"ס או בתלמודי תורה עד כיתה ח' ולאחר מכן ממשיכים לישיבות.

היסטורית בתי ספר בישראל

בית הספר העברי הראשון הוא בית ספר "חביב" שנפתח ב-1886‏^[1], מהמוסדות הראשונים בראשון לציון (יחד עם גן הילדים העברי הראשון שנפתח ב-1898).
בית הספר התיכון העברי הראשון שהוקם בארץ ישראל היה הגימנסיה העברית "הרצליה", שהוקם בתל אביב ב-1905.
בית הספר החקלאי הראשון בארץ, "מקוה ישראל" נוסד ב-1870 על ידי קרל נטר.