ויקיפדיה

הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית

הצעה ביוזמת צרפת ובתמיכת האיחוד האירופי שהוצגה לעצרת הכללית של האו"ם ב-18 בדצמבר 2008

הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית (באנגלית: UN declaration on sexual orientation and gender identity) היא הצעה ביוזמת צרפת ובתמיכת האיחוד האירופי שהוצגה לעצרת הכללית של האו"ם ב-18 בדצמבר 2008. הגשת ההצהרה, אשר במקור תוכננה להתקבל כהחלטה רשמית, הביאה את הליגה הערבית ליזום הצעה-נגדית הפוכה כאות התנגדות. שתי ההצעות נותרו במעמד פתוח לחתימות, וטרם התקבלה אחת מהן בתור החלטה רשמית של המועצה.

תיאור חתימת מדינות העולם בנושא ההצהרה:
  מדינות שתמכו בהצהרת זכויות הלהט"ב באסיפה הכללית או במועצת זכויות האדם בשנת 2008 או 2011
  דרום סודאן, לא הייתה חברה באו"ם בשנת 2008
  מדינות אשר אינן בעלות זכות הצבעה באו"ם
  מדינות אשר לא תמכו באף הצהרה
  מדינות אשר תמכו בהצהרה המנוגדת בשנת 2008 והמשיכו בהתנגדותן בשנת 2011

ההצהרה המוצעת כוללת גינוי של אלימות, הטרדה, אפליה, הדרה, סטיגמטיזציה ורדיפה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. עוד כוללת ההצעה גינוי על הרג והוצאה להורג, עינויים, מעצרים שרירותיים וקיפוח כלכלי, חברתי ותרבותי על בסיס אלה.

המצדדים בהצהרה המוצעת שיבחו ותיארו אותה כפריצת דרך בנושא זכויות אדם, בשוברה את הטאבו נגד שיח בנושא זכויות להט"ב באו"ם. מתנגדיה תיארו אותה כניסיון לכפות עיגון בחוק של איחוד אזרחי חד מיני או נישואים חד מיניים, אימוץ על ידי זוגות חד מיניים, פדופיליה ושאר "מעשים נתעבים".[1] בנוסף, טוענים המתנגדים כי ההצהרה תביא לפגיעה בחופש להתנגדות דתית להומוסקסואליות ובכך לפגיעה בחופש הדת.

רקע עריכה

בתאריך בו הוצעה ההצהרה, דצמבר 2008, הומוסקסואליות הייתה בלתי-חוקית ב-77 מדינות ועבירה שדינה עונש מוות ב-7.[2] בקביעתה בפסק הדין בעניין התיק טונן נ' אוסטרליה משנת 1994 קבעה ועדת האו"ם לזכויות אדם (UNHRC), האחראית לשמירה על האמנה הבינלאומית לזכויות פוליטיות ואזרחיות (ICCPR)[3] שחוקים מעין אלו הם הפרה של זכויות אדם.[4]

הצעת "ההחלטה הברזילאית" עריכה

בשנת 2003 הגישו לוועדה מספר מדינות, בעיקר מאירופה,[5] את "ההחלטה הברזילאית"[6] העוסקת בזכויות אדם ונטייה מינית ושהוגשה למועצה הכלכלית חברתית של האו"ם. "ההחלטה הברזילאית" קובעת כי זכויות להט"ב הן בסיסיות ככל זכויות האדם האחרות. ההצעה לא עלתה להצבעה.

נוסח ההחלטה עריכה

על פי ששת הסעיפים המרכיבים את ההחלטה, נציבות האומות המאוחדות לזכויות אדם:[7][8]

  1. מביעה דאגה עמוקה מפני מקרים של הפרות של זכויות האדם בעולם כלפי אנשים על רקע נטייתם המינית;
  2. מדגישה כי זכויות האדם וחירויות יסוד הן זכויות לידה של כל בני האדם, שהטבע האוניברסאלי של זכויות וחירויות אלה אינו מוטל בספק וכי אין למנוע זכויות וחירויות מסוג זה בשום דרך על רקע נטייה מינית;
  3. קוראת לכל המדינות לקדם ולהגן על זכויות האדם של כל האנשים ללא קשר לנטייתם המינית;
  4. מכירה בתשומת הלב להפרות זכויות אדם על רקע נטייה מינית על ידי ההליכים המיוחדים בדוחות הנציבות לזכויות אדם, כמו גם על ידי גופי הפיקוח על האמנות, ומעודדת את כל ההליכים המיוחדים של הנציבות, במסגרת תפקידיהם, לתת תשומת לב נאותה לנושא;
  5. מבקשת מהנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם להקדיש תשומת לב נאותה לפגיעה בזכויות האדם על רקע נטייה מינית;
  6. מחליטה להמשיך להתייחס לעניין במושב ה-60 [של הנציבות] תחת אותו נושא סדר יום.

דחיית ההצעה עריכה

הדיון בהחלטה נדחה במהלך שנת 2004, מכיוון שהיה חשש שהיא לא תעבור.

ב-2006 עריכה

ביום הבינלאומי נגד הומופוביה שב-2006 פתח יוזם ההצהרה לואי-ז'ורז' טן בקמפיין בינלאומי לקריאה לביטול המעמד הלא-חוקי של הומוסקסואליות. על המסמך שבבסיס הקמפיין חתמו כמה מזוכי פרס נובל (דזמונד טוטו, אמרטיה סן, אלפרידה ילינק, דריו פו וז'וזה סאראמאגו) ואישים מפורסמים נוספים מתחומי האמנות, האקדמיה והפוליטיקה.

ב-2008 עריכה

בעקבות פגישה שנערכה בין לואי-ז'ורז' טן ובין שרת החוץ וזכויות אדם הצרפתית רמה יאדה (Rama Yade) בתחילת 2008, הכריזה השרה כי בכוונתה לפנות אל האו"ם בנושא הפסקת ההתייחסות ליחסים חד-מיניים כעבירה על החוק. תוך זמן קצר קיבל הנושא באו"ם מעמד של "דאגה בינלאומית"[9] באותה השנה אישרו 34 המדינות החברות בארגון מדינות אמריקה[10] פה אחד הצהרה המאשרת שההגנה על זכויות אדם תורחב גם לנטייה מינית וזהות מגדרית.[4]

בחסות צרפת, שהייתה הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי באותם ימים ושל הולנד אשר ייצגה את האיחוד, הוגשה ההצעה במטרה לאמצהּ כהחלטה רשמית של האומות המאוחדות. היא הוקראה בעצרת הכללית של האו"ם על ידי שגריר ארגנטינה חורחה אַרגוּאֶז'וֹ (Jorge Argüello) ב-18 בדצמבר 2008 והייתה ההצהרה הראשונה בהיסטוריה הנוגעת ללהט"ב שהוקראה בעצרת.[11][1]

ההצהרה מוקיעה בלשון חריפה "כל צורה של הפרת זכויות אדם על רקע וממניעים של נטיות מיניות או זהות מינית, בכל מקום שהפרות אלה מתרחשות ובמיוחד את השימוש בעונשי מוות והנוהג של עינויים ומעשים אכזריים אחרים מסיבות של נטיות מיניות".

כמו כן דוחקת ההצהרה בארצות החברות "לנקוט את האמצעים הנחוצים, במיוחד בתחומי החקיקה והשלטון, במטרה להבטיח שזהות מינית לא תהיה בשום תנאי בסיס לעונשים פליליים ובמיוחד להוצאות להורג או עונשי מאסר".[12]

תמיכה עריכה

67 מדינות מתוך 192 החברות באו"ם נתנו חסות להצעה, כולל כל מדינות האיחוד האירופי ומרבית מדינות העולם המערבי.[9][13]

כמה מהדוברים בדיון הוועדה אודות ההצעה להצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית ציינו כי במדינות רבות החוקים נגד הומוסקסואליות נובעים מהעבר הקולוניאליסטי הבריטי, כשם שהם נובעים ממקורות דתיים.[1]

ביוצגה את תמיכת צרפת בטיוטת ההצעה שאלה רמה יאדה: "איך אנחנו מסוגלים לסבול את העובדה כי אנשים נרגמים באבנים, נתלים, נערפים ומעונים רק בגלל נטייתם המינית?".[1] האקטיביסט הבריטי פיטר טאצ'ל (Peter Tatchell) שיבח את ההצעה והתייחס בדבריו לשיתוף הפעולה הנרחב שנרקם לצורך כינונה בין ארגוני זכויות אדם בינלאומיים רבים:[14]

זו הייתה היסטוריה בהתהוות ... הבטחת ההצהרה הזו באו"ם היא תוצאה של מאמצים גלובליים מעוררי השראה של ארגוני להט"ב וזכויות אדם. שיתוף הפעולה שלנו, האחדות והסולידריות הקנו לנו את ההצלחה הזו. מלבד היום הבינלאומי נגד הומופוביה, אני מוקיר את תרומתם של אמנסטי אינטרנשיונל, ARC אינטרנשיונל, COC הולנד, משמר זכויות האדם, הוועדה ההומו-לסבית הבינלאומית לזכויות אדם (IGLHRC), התאחדות ארגוני הלהט"ב העולמית (ILGA), המרכז למנהיגות נשית גלובלית (CWGL), ארגון "זכויות גלובליות", השירות הבינלאומי לזכויות אדם (ISHR) והשירות הציבורי הבינלאומי (PSI)

שר החוץ של הולנד, מקסים וורנאגן התייחס למשמעות של העלאת ההצעה בעצרת ואמר: "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שקבוצה של ארצות החברות באו"ם השמיעה קולה במליאת העצרת נגד אפליה המבוססת על נטיות וזהות מיניות. מעכשיו נושא זה איננו טאבו".[12]

התנגדות עריכה

 
זכויות להט"ב ברחבי העולם (לחצו להגדלה)
מעמד חוקי של זוגיות הומוסקסואלית:
  מדינות בהן מוכרים נישואים חד-מיניים
  הכרה בנישואים חד-מיניים ברמה הפדרלית אך לא בשטח הטריטוריה
  הכרה בסוגים אחרים של שותפות (איחוד אזרחי)
  הכרה מקומית מוגבלת (ידועים בציבור, הסכם אפוטרופסות, תעודות שותפות מוגבלות)
  הכרה משפטית מוגבלת (מתן תושבות בעקבות נישואים חד-מיניים שבוצעו במדינה זרה)
  אין הכרה בזוגיות חד-מינית
  ישנן הגבלות על חופש הביטוי וחופש ההתאגדות
מדינות בהן פעילות הומוסקסואלית היא פלילית:
  מאסר, לא נאכף בפועל
  מאסר
  מאסר, עונש מוות לא נאכף בפועל
  עונש מוות
הערה: עיגול צבעוני מציין פסיקות בודדות של שופטים מקומיים.

57 מדינות מתוך 192 החברות באו"ם התנגדו להצעה, ונתנו חסות להצעה הנגדית.[15] מהראשונים להביע התנגדות להצעה בדצמבר 2008 היה משקיף הכס הקדוש באו"ם, הארכיבישוף צ'לסטינו מיליורֶה. הוא טען כי ההצעה תשמש לכפייה על מדינות לאשר נישואים חד מיניים:[16]

אם הצעה תאומץ על ידי האו"ם, הם ייצרו הבחנה חדשה ובלתי ניתנת לשינוי. לדוגמה, מדינה אשר אינה מכירה באיחוד אזרחי כ"נישואין" תוּקע ותהיה מושא ללחצים.

אלמנט עיקרי בהתנגדות הוותיקן לטיוטת הצעה היה החלק המתייחס לזהות מגדרית. בהודעה לעיתונות מטעם הכס הקדוש מסר מיליורה:[17]

... בייחוד לקטגוריות "נטייה מינית" ו"זהות מגדרית" אשר בטקסט, אין כל הכרה והגדרה ברורה ומוסכמת בחוק הבינלאומי. אם אלו יילקחו בחשבון בהצהרה ויוצאו לפועל כזכויות בסיסיות, הדבר יגרום לאי-ודאות חמורה בחוק ויערער את כוחן של מדינות לאכוף סטנדרטים קיימים וחדשים בנושא זכויות אדם.

עם זאת, הבהיר הארכיבישוף כי הוותיקן מתנגד לאפליה כנגד הומוסקסואלים וציין כי "הכס הקדוש ממשיך להחזיק בעמדתו לפיה יש להימנע מכל רמז לאפליה בלתי-הוגנת כלפי הומוסקסואלים ודוחק במדינות להימנע מהטלת עונשים כלפיהם". בתגובה להודעת הכס הקדוש, כינה העיתון האיטלקי "לה סטאמפה" את הודעת הארכיבישוף "גרוטסקית", וטען כי הוותיקן מפחד מ"תגובת שרשרת לטובת ההכרה באיחוד חד-מיני במדינות כמו איטליה, בהן אין הכרה כזו בחוק".[18] 

בארצות הברית, בה החקיקה בנושא שונה ממדינה למדינה, התנגדו בתחילה להצעה, יחד עם רוסיה, סין, הכס הקדוש וארגון המדינות האסלאמיות.[19][2] הממשל הפדרלי בראשות ברק אובמה שינה את עמדת המדינה לתמיכה בהצעה בפברואר 2009.[20]

ההצעה נגדית, שבה תמכו 57 ממדינות האו"ם, הוקראה על ידי נציג סוריה בעצרת הכללית. את ההצעה הוביל ארגון המדינות האסלאמיות והיא דוחה את הרעיון לפיו נטייה מינית היא עניין ביולוגי, וקובעת כי ההצעה להצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית מאיימת להחליש את עקרונות זכויות האדם.[2] בהצעה הנגדית מצוין כי ההצעה "יורדת לעומקם של נושאים אשר נופלים במהותם לתחום שיפוטן הפנימי של מדינות" ושהדבר עלול להוביל ל"נורמליזציה חברתית וייתכן אף הכרה בחוק של מגוון מעשים נתעבים לרבות פדופיליה".[1]

בנושא דומה, כשל ארגון המדינות האסלאמיות בניסיון למחוק את המונח "נטייה מינית" ממסמך שוודי המגנה הוצאות מיידיות להורג ואומץ כהצהרה רשמית של האו"ם.[2]

התפלגות ההצבעה עריכה

מדינות תומכות עריכה

96 מדינות תומכות:

האיחוד האירופי  האיחוד האירופי (27):

אוסטרליה  אוסטרליה
אוקראינה  אוקראינה
איי בהאמה  איי בהאמה
איי מרשל  איי מרשל
אורוגוואי  אורוגוואי
איסלנד  איסלנד
אלבניה  אלבניה
אל סלוודור  אל סלוודור
אנדורה  אנדורה
אקוודור  אקוודור
ארגנטינה  ארגנטינה
ארמניה  ארמניה
ארצות הברית  ארצות הברית יוזמת (בעבר נגד)
ברזיל  ברזיל
בוליביה  בוליביה
בוסניה והרצגובינה  בוסניה והרצגובינה
גאורגיה  גאורגיה
גואטמלה  גואטמלה
גבון  גבון
גינאה ביסאו  גינאה ביסאו
דרום אפריקה  דרום אפריקה יוזמת
דומיניקה  דומיניקה
הונדורס  הונדורס
הפיליפינים  הפיליפינים
הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
הרפובליקה הדומיניקנית  הרפובליקה הדומיניקנית
הרפובליקה המרכז-אפריקאית  הרפובליקה המרכז-אפריקאית
ונצואלה  ונצואלה
וייטנאם  וייטנאם
ונואטו  ונואטו
טובאלו  טובאלו
כף ורדה  כף ורדה
יפן  יפן
ישראל  ישראל
ליכטנשטיין  ליכטנשטיין
מאוריציוס  מאוריציוס
מיקרונזיה  מיקרונזיה
מונטנגרו  מונטנגרו
מזרח טימור  מזרח טימור
מונקו  מונקו
מולדובה  מולדובה
מונגוליה  מונגוליה
מקדוניה הצפונית  מקדוניה הצפונית
מקסיקו  מקסיקו
נורווגיה  נורווגיה
נאורו  נאורו
ניו זילנד  ניו זילנד
ניקרגואה  ניקרגואה
נפאל  נפאל
סאו טומה ופרינסיפה  סאו טומה ופרינסיפה
סרביה  סרביה
סמואה  סמואה
סן מרינו  סן מרינו
סיירה לאון  סיירה לאון (בעבר נגד)
סיישל  סיישל
פרגוואי  פרגוואי
פנמה  פנמה
פיג'י  פיג'י (בעבר נגד)
פרו  פרו
פלאו  פלאו
פרו  פרו
צ'ילה  צ'ילה
קובה  קובה
קולומביה  קולומביה יוזמת
קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית
קנדה  קנדה
קוסטה ריקה  קוסטה ריקה
רואנדה  רואנדה (בעבר נגד)
שווייץ  שווייץ
תאילנד  תאילנד

מדינות מתנגדות עריכה

54 מדינות מתנגדות:

הליגה הערבית  הליגה הערבית (22):

אוגנדה  אוגנדה
אריתריאה  אריתריאה
איי שלמה  איי שלמה
אינדונזיה  אינדונזיה
איראן  איראן
אפגניסטן  אפגניסטן
אתיופיה  אתיופיה
בנגלדש  בנגלדש
בנין  בנין
ברוניי  ברוניי
גינאה  גינאה
גמביה  גמביה
האיים המלדיביים  האיים המלדיביים
זימבבואה  זימבבואה
חוף השנהב  חוף השנהב
טורקמניסטן  טורקמניסטן
טג'יקיסטן  טג'יקיסטן
טוגו  טוגו
טנזניה  טנזניה
מאלי  מאלי
מלאווי  מלאווי
מלזיה  מלזיה
ניגריה  ניגריה
ניז'ר  ניז'ר
אסוואטיני  אסוואטיני
סנגל  סנגל
סנט לוסיה  סנט לוסיה
פקיסטן  פקיסטן
צ'אד  צ'אד
קוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית
קזחסטן  קזחסטן
קמרון  קמרון
קניה  קניה

לא תמכו באף צד עריכה

רוסיה  רוסיה
בלארוס  בלארוס
גיאנה  גיאנה
לסוטו  לסוטו
קיריבטי  קיריבטי
גאנה  גאנה
קירגיזסטן  קירגיזסטן
אזרבייג'ן  אזרבייג'ן
ליבריה  ליבריה
סנט קיטס ונוויס  סנט קיטס ונוויס
אנטיגואה וברבודה  אנטיגואה וברבודה
אנגולה  אנגולה
טרינידד וטובגו  טרינידד וטובגו
גרנדה (מדינה)  גרנדה
בורקינה פאסו  בורקינה פאסו
בורונדי  בורונדי
ברבדוס  ברבדוס
סורינאם  סורינאם
בליז  בליז
האיטי  האיטי
ג'מייקה  ג'מייקה
טורקיה  טורקיה
גינאה המשוונית  גינאה המשוונית
הרפובליקה של קונגו  הרפובליקה של קונגו
בהוטן  בהוטן
מדגסקר  מדגסקר
מוזמביק  מוזמביק
בוטסואנה  בוטסואנה
זמביה  זמביה
הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין
הודו  הודו
סרי לנקה  סרי לנקה
מיאנמר  מיאנמר
פפואה גינאה החדשה  פפואה גינאה החדשה
קמבודיה  קמבודיה
לאוס  לאוס
נמיביה  נמיביה
אוזבקיסטן  אוזבקיסטן
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו  הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
דרום סודאן  דרום סודאן - לא הייתה מדינה עצמאית בימים אלו ולכן לא הייתה אחת ממדינות החברות באומות המאוחדות

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  טקסט בוויקיטקסט: הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 MacFarquhar, Neil (18 December 2008). "In a First, Gay Rights Are Pressed at the U.N.". New York Times. Retrieved 20 December 2008.
  2. ^ 1 2 3 4 "UN divided over gay rights declaration". Reuters. 18 December 2008. Retrieved 2008-19-12.
  3. ^ International Covenant on Civil and Political Rights (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Amnesty International (12 December 2008). "United Nations: General assembly to address sexual orientation and gender identity - Statement affirms promise of Universal Declaration of Human Rights". Press release. Retrieved 20 March 2009.(הקישור אינו פעיל, 25.4.2020)
  5. ^ בטיוטת ההחלטה תמכו המדינות הבאות: איטליה, אירלנד, בלגיה, ברזיל, דנמרק, הולנד, הממלכה המאוחדת, לוקסמבורג, ליכטנשטיין, נורווגיה, ספרד, פורטוגל, פינלנד, צ'כיה, צרפת, קנדה ושוודיה.
  6. ^ Brazilian Resolution (באנגלית)
  7. ^ "UN Brazilian resolution". ILGA. אורכב מ-המקור ב-2009-10-30.
  8. ^ "UN language versions Brazilian resolution".
  9. ^ 1 2 Amnesty International (12 December 2008). "UN: General Assembly statement affirms rights for all". Press release. Retrieved 20 March 2009. (הקישור אינו פעיל, 25.4.2020)
  10. ^ Organization of American States (באנגלית)
  11. ^ "UN General Assembly press report". 18 Dec 2008.(הקישור אינו פעיל, 25.4.2020)
  12. ^ 1 2 שלמה שמיר, "שוויון זכויות להומוסקסואלים - לא באו"ם", הארץ, 20 בדצמבר 2008
  13. ^ "In turnaround, US signs UN gay rights document". Reuters. March 18, 2009
  14. ^ Tatchell, Peter (18 December 2008). "66 countries sign UN gay rights statement". Retrieved 20 March 2009.(הקישור אינו פעיל, 25.4.2020)
  15. ^ "General Assembly: 70th and 71st plenary meeting, morning session, 02:32:00". United Nations. 18 December 2008. Retrieved 6 January 2008.
  16. ^ "Vatican criticised for opposing gay decriminalisation". The Irish Times. 2 December 2008. Retrieved 20 March 2009.
  17. ^ Holy See (18 December 2008). "Statement of the Holy See Delegation at the 63rd Session of the General Assembly of the United Nations on the Declaration on Human Rights, Sexual Orientation and Gender Identity". Press release. Retrieved 20 March 2009.
  18. ^ Pullella, Philip; Reuters (2 December 2008). "Vatican attacked for opposing gay decriminalisation". International Herald Tribune. Retrieved 20 March 2009.
  19. ^ Associated Press, ‏"אובמה תומך בהצהרת זכויות ההומוסקסואלים", באתר ynet, 18 במרץ 2009
  20. ^ Pleming, Sue (18 March 2009). "In turnaround, U.S. signs U.N. gay rights document". Reuters. Retrieved 20 March 2009.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הצהרת_האו%22ם_בדבר_נטייה_מינית_וזהות_מגדרית&oldid=36714502"