ישיבת קול תורה
| קול תורה | |
|---|---|
 הבניין הראשי של הישיבה |
|
| תאריך יסוד | ה'תרצ"ט |
| מיקום | ירושלים שכונת בית וגן |
| השתייכות (זרם) | ישיבה ליטאית |
| מייסדים | הרב שלזינגר והרב קונשטט |
| ראש הישיבה כיום | משה יהודה שלזינגר |
| מספר תלמידים | 1000 |
ישיבת קול תורה היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בשכונת בית וגן בירושלים, בראשה עומד כיום הרב משה יהודה שלזינגר.
תולדות הישיבה
ישיבת "קול תורה" נוסדה בירושלים בשנת תרצ"ט (1939) על ידי רבנים יוצאי גרמניה - הרב יחיאל מיכל שלזינגר, יליד המבורג (ששימש קודם לכן כמורה הוראה ור"מ בפרנקפורט) והרב ברוך קונשטט אב"ד וראש ישיבה בעיר פולדה.
בהמשך הצטרפו רבנים נוספים, ובהם: הרב יונה מרצבך רב העיר דרמשטאט, הרב יוסף יהודה ריינר, יוצא הונגריה, והרב חיים יוסף יעקובוביץ ששימש כר"מ בישיבת פרנקפורט יחד עם הרב שלזינגר, ועלה ארצה בתרצ"ד.[1]
הישיבה הוקמה בעקבות אירועי "ליל הבדולח", עבור יוצאי גרמניה שעלו ארצה. הישיבה לא הושפעה מהגותו של הרש"ר הירש ומאסכולת "תורה עם דרך ארץ", שאותה ייסד, אלא התנהלה על פי דרך הלימוד הליטאית. הישיבה התייחדה בכך ששפת הלימוד הייתה עברית (ולא יידיש) ושחלק מסדרי הלימוד הקבועים בה היו שיעורי תנ"ך. שמה של הישיבה ניתן לה על ידי הרבנית מטל שלזינגר, רעייתו של ראש הישיבה, שאמרה כי "קול לימוד התורה ערב לה יותר מכל התענוגות הגשמיים שהותירה אחריה בגרמניה".
יהודי ירושלים בני היישוב הישן, שלא הורגלו לסוג זה של ישיבות, נהגו לכנותה בעוקצנות: "קולטורה", שמשמעותה תרבות בגרמנית.
בין השנים ה'תש"ו-ה'תש"ח, קלטה הישיבה נערים ניצולי שואה, בעיקר יוצאי גרמניה, טרנסילבניה והונגריה, אך גם ממדינות אחרות במזרח אירופה, שהגיעו ארצה כמעפילים או במסגרת עליית הנוער.
בתחילה השתכנה הישיבה בבית הכנסת שבשכונת משכנות הסמוכה לשכונת מחנה יהודה. אחר כך עברה הישיבה לשכונת שערי חסד כשהפנימייה וחדר האוכל שוכנו במבנה המכונה "בית סבא" ברחוב קינג גורג'.
בשנת ה'תשי"ז עברה הישיבה למשכן קבע בשכונת בית וגן, מבנה שתוכנן על ידי האדריכל יוסף שנברגר. בעקבות הגידול במספר התלמידים הפך לאחר כחמש שנים המבנה הראשון לשמש כפנימייה לתלמידים, ובצמוד לו נבנו שני בתי מדרש לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה.
בחלוף השנים השתנה הקו הלימודי בישיבה והיא הפכה לישיבה ליטאית לכל דבר, ובה לימודים במתכונת דומה לישיבת חברון וישיבת פוניבז'. למרות זאת נשמרו בה מסורות מסוימות האופייניות ליהודים יוצאי גרמניה.
בשנת תש"ט נפטר ראש הישיבה הרב שלזינגר. את ראשות הישיבה קיבל הרב שלמה זלמן אוירבך, תפקיד שבו שימש במשך 46 שנה. עם פטירתו של הרב אוירבך בשנת ה'תשנ"ה (1995), עברה ראשות הישיבה לבנו של ראש הישיבה הראשון, הרב הרב שלזינגר.
בתפקיד משגיח בישיבה שימש הרב גדליה אייזמן החל משנת תש"ד (חמש שנים לאחר קום הישיבה). בשנות השמונים הפסיק הרב אייזמן את שיחותיו, ואת מקומו ממלא הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, חתנו של הרב אוירבך אשר דוגל בהשקעה ביצירת קשר אישי ם התלמידים. בחדרו בישיבה הוא מוסר "ועדים" לקבוצות של 4-8 תלמידים החפצים בכך.
הנהלת הישיבה אינה נוטה בדרך כלל להתערב בסדר יומם של התלמידים, ובכך נחשבת הישיבה לנטולת פיקוח באופן יחסי. אף על פי כן, נוקטים כיום רבני הישיבה בעמדה מחמירה כלפי טלפונים סלולריים. בנוסף חל איסור על בחורים צעירים ללמוד נהיגה.
בשנים 2000-2003 (תש"ס-תשס"ג) בנתה הישיבה אגף לימוד חדש וביצעה שינויים במבנים הקיימים [2].
מנהל הישיבה בין השנים תשמ"ט-תשע"א היה בנימין ליבסקינד. כיום משמש בתפקיד ישראל ברלין.
הישיבה כיום
כיום מונה הישיבה כאלף תלמידים[3] במסגרות שונות:
-
- "ישיבה קטנה" המיועדת לנערים בגילאי 13-16
- "ישיבה גדולה" המיועדת לתלמידים בגילאי 16-24
- מחלקת חו"ל - לתלמידים מארצות הברית, אירופה ואוסטרליה
- כולל - לבוגרי הישיבה וישיבות אחרות, שנישאו ולומדים במסגרת נפרדת
מנהגים מיוחדים בישיבה
למרות היות הישיבה כיום ישיבה ליטאית מובהקת, היא ממשיכה לשמר מנהגים וניגונים "יקיים" שהנהיגו מקימיה ואינם מקובלים בישיבות ליטאיות אחרות. מנהגים אלה כוללים למשל:
- שירת "אנעים זמירות" בניגון יקי בסוף תפילת מוסף של שבת.
- שירת הפיוט "יגדל" בימים טובים ובימים נוראים בסוף התפילות בניגון בנוסח פרנקפורט.
- החנוכייה מועמדת במרכז קידמת בית המדרש (ולא כדעת המשנה ברורה, שיש להעמידה סמוך לכותל).
- בכל ערב ראש חודש מתפללים תפלת "יום כיפור קטן"
- כוהנים העולים לדוכן אינם יורדים עד תחילת הקטע שאחרי חזרת הש"ץ.
בתי כנסת "יוצאי קול תורה"
לקול תורה כ-6,000 בוגרים בישראל וכ-3,000 בקהילות היהודיות בעולם. במהלך השנים הוקמו בתי כנסת המיועדים לבוגרי הישיבה, בהם מנהגי התפילות והמנגינות נעשים כמנהג הישיבה. מעת לעת מגיעים אליהם רבני הישיבה למסור שיעורים ושיחות מוסר.
ר"מים בישיבה
- הרב ברוך שמואל הכהן דויטש תלמידו של הרב אלעזר מנחם מן שך
- הרב בן ציון בורודיאנסקי - אחיו של הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי וחתנו של הרב יחיאל מיכל שלזינגר
- הרב שלום פוברסקי - בנו של הרב דוד פוברסקי
- הרב רפאל צבי וולפין - חתנו של ראש הישיבה
- הרב אליעזר יחיאל קונשטט, בנו של ראש הישיבה לשעבר
- הרב אברהם מאיר שטיינפלד
ר"מים בעבר
|
|
בוגרים ידועים
|
|
ספרים בהוצאת הישיבה
ישיבת קול תורה יוזמת הוצאת ספרים כדי לעודד כתיבת ומסירת חידושי תורה:
- קובץ קול התורה חידושי תורה על מסכת מכות שנתחדשו על ידי תלמידי ישיבת קול תורה (ה'תשנ"ג)
- קול התורה - ב"ק חדושי תורה על מסכת ב"ק (אדר ה'תשנ"ו)
- קול התורה - מאמרים, חידושים, ביאורים, מרבני ישיבת קול תורה (כסלו ה'תשס"ג)
- שערי גיטין - חידושי תורה עמ"ס גיטין, שנתחדשו על ידי תלמידי ק"א בישיבה (אדר ה'תשס"ו)
- שערי כתובות- חידושי תורה עמ"ס כתובות, שנתחדשו על ידי תלמידי ק"א בישיבה (אדר ה'תשס"ז)
- תורה מהיכל - מערכות תורניות שנתחדשו על ידי תלמידי הישיבה ונמסרו בהיכל בית המדרש (אב ה'תשס"ט)
תורה מהיכל היא סדרת ספרים תורנית על מסכתות התלמוד. כל ספר מורכב מעשרות מערכות עיונות על סוגיות באותה מסכת. כל מערכה חוברה בידי תלמיד בישיבת קול תורה ונמסרה על ידו בבית המדרש, בפני מאות מתלמידי הישיבה ורבניה, ותושבי שכונת בית וגן. מטרת ההוצאה אינה מסחרית, אלא "להגדיל תורה ולהאדירה". עד היום יצאו לאור הספרים:
- תורה מהיכל על מסכת קידושין - אב ה'תשס"ט.
- תורה מהיכל על מסכת בבא קמא - אב ה'תשס"ט.
- תורה מהיכל על מסכת בבא מציעא - אלול ה'תשס"ט.
שם הסדרה תורה מהיכל הוא שילוב של שם הישיבה "קול תורה" ושם בית המדרש שבו נאמרים החבורות "היכל משה".
קישורים חיצוניים
- סרט תדמית של ישיבת "קול תורה", סרטון באתר YouTube
הערות שוליים
- ^ מרדכי אליאש, הישיבות בגרמניה, באתר דעת
- ^ הפ 7169/08
- ^ אתר שטייגן פורטל עולם התורה