פורטל:עולם הישיבות
ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.
הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.
חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.
הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.
צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.
ישיבת חברון כנסת ישראל (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא ישיבה גבוהה בישראל אשר נחשבת לאחת משני הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת פוניבז' בבני ברק.
דרכה של הישיבה מבוססת על שיטת גדלות האדם של מייסדה, הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלובודקה"), מראשי תנועת המוסר.
הישיבה הוקמה בשנת ה'תרל"ז (1877) בסלובודקה, פרבר של קובנה שבליטא. באמצע שנות העשרים של המאה ה־20 החליטו ראשיה להעביר חלק ניכר ממנה לארץ ישראל. בשנת ה'תרפ"ד (1924) הוקם סניף של הישיבה בחברון שבארץ ישראל המנדטורית, שאליו הצטרפו בהמשך ראשי הישיבה. לאחר מאורעות תרפ"ט (1929) שבהם נהרגו חלק מתלמידי הישיבה עברה הישיבה לשכונת גאולה בירושלים. משם עברה הישיבה לשכונת גבעת מרדכי, שם היא שוכנת עד היום.
במהלך השנים חלו פיצולים בישיבה, בעקבותיהם קמו ישיבת חברון־גאולה, ישיבת עטרת ישראל וישיבת כנסת הגדולה ("חברון־ר' הלל"). בכמה מקומות בארץ ישראל הוקמו בתי מדרש של בוגרי הישיבה הקרויים "יוצאי חברון". קבוצה אחרת של בוגרי ישיבת סלבודקה הקימו ישיבה נוספת בבני ברק לאחר השואה, הקרויה אף היא ישיבת סלובודקה.
גם בתקופת בין הזמנים מקפידים רבים מן הלומדים להמשיך וללמוד במסגרת מצומצמת יותר, לעיתים במסגרת "ישיבות בין הזמנים", שבהן שעות הלימוד נוחות וכל אחד לומד במה שחשקה נפשו. כמו כן בישיבות בין הזמנים רבות קיימת גם מלגה לפי שעות הלימוד.
בישיבות רבות מקובל לארגן ישיבת בין הזמנים מטעם הישיבה לבחורים הלומדים באותה ישיבה בלבד, הסניפים נפתחים בכל עיר בה יש ריכוז גבוה של בחורים מהישיבה.
לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל
— יהושע א, ח
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).
בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק(ביידיש: דער בריסקער רב) או ר' וועלוול); כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 - ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רבה של העיר בריסק וראש הישיבה בבריסק, ואחר כך בירושלים. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי אחרי שנת 1954. נחשב מתנגד תקיף לציונות.
נולד לרבי חיים מבריסק בעת שהאב כיהן כראש ישיבת וולוז'ין, ולליפשא בת הרב רפאל שפירא שהיה חתן הנצי"ב. נודע כעילוי, בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י[דרוש מקור]. נישא לאלטע הענדיל, בת הרב חיים אוירבך (נכדו של ה"אמרי בינה"). בעת מלחמת העולם הראשונה שהה בוורשה בירת פולין, ונתמנה שם לראש ישיבה לתקופה של כשנה[דרוש מקור].
לאחר פטירת אביו (בשנת 1918) מונה לרבה של בריסק. בעת פרוץ מלחמת העולם השנייה שהה בעיר המרפא קריניצה, הרחק מביתו, ומאז למעשה לא חזר לעיר בריסק.
בתקופת רבנותו בבריסק, שלח אליו הרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר, תלמידים מובחרים כדי שישמעו את שיעוריו.
הוא הגיע לווילנה, בחלון הזמן שבו אפשר הסכם ריבנטרופ–מולוטוב להמוני יהודים ובהם בני ישיבות רבים להימלט משטחי הכיבוש בפולין לווילנה שנכבשה בידי הסובייטים. בווילנה התארגן סביבו מחדש ה"קיבוץ", קבוצת הבחורים ששמעה שיעורים מפיו. בשיעורים בווילנה בתקופה זו השתתפו בין היתר: רבי דוד פוברסקי, רבי אליהו חזן, רבי נח שימנוביץ ורבי הלל כגן.
הוא הצליח להימלט מאירופה בשנת 1941, עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה. אשתו ושלושה מילדיו נרצחו בשואה, לאחר שלא הצליחו להימלט מגטו בריסק.
בשנותיו האחרונות סבל הרב סולובייצ'יק ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך מספר פעמים בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל.
הרב מבריסק נפטר בט' בתשרי תש"ך (1959) ונקבר בירושלים. הספדו של אחיינו, הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, התפרסם בשם "מה דודך מדוד".
בדרך לימודו היה הרב סולוביצ'יק תלמיד מובהק של אביו, רבי חיים מבריסק: ניתוח מעמיק של כל הלכה למרכיביה הבסיסיים, והעלאת תובנות חדשות שנגזרות משורשו המדויק של הדין.
מספריו:
- חדושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
- חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קדשים - סטנסיל (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)
- חידושי הגר"ח והגרי"ז - סטנסיל
- חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה - נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י
- חידושי מרן רי"ז הלוי על מסכתות יומא וסוכה והלכות קידוש החודש
- ליקוטי הגרי"ז - לקט מתוך ספרים שנדפס בהם חדושי תורה משמו
- חידושי הגרי"ז - על התורה - נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה. מהדורה חדשה ומורחבת - הוצאת מישור תשע"ו (בתוך "בית הלוי על התורה")
- אגרות מרן רי"ז הלוי - שמעון יוסף מלר, תשס"ח
- ילקוט מכתבים ממרן הגרי"ז מבריסק - הרב נתנאל פרץ מאירסון, תשס"ט
- רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז הלוי ליקוט מכתבי ושמועות תלמידים, בהוצאת מכון דעת סופרים. על התורה: תשע"ו, על סדר הנ"ך וסידור התפילה: תשע"ז
רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".
ישיבות במדינת ישראל
נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.[דרוש מקור]
הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל. ישיבות ליטאיות בולטות נוספות הן ישיבת פוניבז' ישיבת חברון וישיבת נתיבות חכמה - וולפסון.
בקרב הישיבות הציוניות בולטות ישיבת מרכז הרב, ישיבת הר עציון וישיבת הר המור.
סדרה נוספת של ישיבות היא רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, הכוללת בתוכה את ישיבות חסידות חב"ד. בנוסף לכך יש גם את ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש.
מדינת ישראל מסבסדת את הלימודים בישיבות ובכוללים בסכומים משתנים.- יעקב אדלשטיין
- חיים יהודה לייב אוירבך
- שלמה זלמן אוירבך
- שמואל אוירבך
- חיים איצקוביץ' (וואלוז'ין)
- שמואל איינשטיין
- חיים דוב אלטוסקי
- מרדכי אליפנט
- פינחס מנחם אלתר
- אברהם משה באב"ד (גורה הומורה)
- אברהם אהרן בורשטין
- אפרים בורודיאנסקי
- שמואל יעקב בורנשטיין
- שבתי בורנשטיין
- חיים שאול ברוק
- שמחה זיסל ברוידא
- שלום נח ברזובסקי
- חיים ברים
- חיים ברלין
- נפתלי צבי יהודה ברלין
- אבא מרדכי ברמן
- שלום ברנדר
- אהרן ברנשטיין
- בנימין יהודה לייב ברנשטיין
- ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
- משה ברנשטיין
- חיים יעקב גולדוויכט
- ישראל זאב גוסטמן
- יחיאל מרדכי גורדון
- יעקב גלינסקי
- אברהם גנחובסקי
- מאיר יהודה גץ
- אברהם יצחק גרשונוביץ
- ראובן יוסף גרשונוביץ
- ישעיהו הדרי
- יעקב הורוביץ
- גדליה הרץ
- שלמה זלמן הבלין
- עובדיה הדאיה
- שלום הדאיה
- דב בריש וידנפלד
- הלל ויטקינד
- חיים וולקין
- יצחק וסרמן
- אפרים זורייבין
- משה מרדכי חדש
- יעקב משה חרל"פ
- שאול ישראלי
- אהרן ליכטנשטיין
- מיכל יהודה ליפקוביץ
- צבי יהודה מלצר
- משה צבי נריה
- יהודה עמיטל
- דוד פוברסקי
- דוד פיינשטיין (ארצות הברית)
- אריה פינקל
- נתן צבי פינקל
- נתן צבי פינקל (מיר)
- אברהם פרבשטיין
- יהודה קולודצקי
- אברהם יצחק הכהן קוק
- צבי יהודה הכהן קוק
- חיים קמיל
- נתן קמנצקי
- נחום אליעזר רבינוביץ'
- יוסף רוזובסקי
- שמואל רוזובסקי
- אהרן יהודה ליב שטינמן
- חיים פינחס שיינברג
- נח שימנוביץ
- אלעזר מנחם מן שך
- חיים שמואלביץ
- אברהם אלקנה כהנא שפירא
- משה שמואל שפירא (באר יעקב)
- פינחס שרייבר
רשימת ישיבות שיש עליהן ערך בוויקיפדיה:
- ישיבת אדרת אליהו
- ישיבת אופקים
- ישיבת אור אלחנן
- ישיבת אור ברוך
- ישיבת אור ישראל
- ישיבת אור עציון
- ישיבת אור שמחה
- ישיבת אורות שאול
- ישיבת איתמר
- ישיבת איתרי
- ישיבת ארחות תורה
- ישיבת באר יעקב
- ישיבת באר יצחק (קריית יערים)
- ישיבת בית אברהם
- ישיבת בית אורות
- ישיבת בית אל
- ישיבת בית דוד (חב"ד)
- ישיבת בית התלמוד
- ישיבת בית יוסף (בני ברק)
- ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר
- ישיבת בית מאיר
- ישיבת בית מדרש עליון
- ישיבת בית מתתיהו
- ישיבת בית שמואל
- ישיבת ברכת אפרים
- ישיבת נחלת יוסף
- ישיבת ברכת יוסף (אלון מורה)
- ישיבת ברכת יוסף (קריית הרצוג)
- ישיבת ברכת יצחק
- ישיבת ברכת משה
- ישיבת גאון יעקב (בני ברק)
- ישיבת גבעת שאול
- ישיבת גרודנא (ישראל)
- ישיבת גרודנא באר יעקב
- ישיבת דרך השם
- ישיבת דרך חכמה
- ישיבת הגולן
- ישיבת הכותל
- ישיבת הנגב
- ישיבת הר ברכה
- ישיבת הר עציון
- ישיבת חברון כנסת ישראל
- ישיבת חומש
- ישיבת חידושי הרי"ם
- ישיבת חיי משה
- ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)
- ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש
- ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)
- ישיבת טשעבין
- ישיבת יחל ישראל
- ישיבת ישועות משה
- ישיבת כנסת אליהו
- ישיבת כנסת הגדולה
- ישיבת כנסת חזקיהו
- ישיבת כנסת יחזקאל
- ישיבת כנסת יצחק (מודיעין עילית)
- ישיבת כנסת יצחק (חדרה)
- ישיבת כרם ביבנה
- ישיבת לנתיבות ישראל
- ישיבת מאור התורה
- ישיבת מאור התלמוד
- ישיבת מאור עיניים
- ישיבת מאורות התורה
- מוסדות הר"ן
- מוסדות יקירי ירושלים
- ישיבת מיר מודיעין עילית
- ישיבת מיר
- ישיבת מעלה אליהו
- ישיבת מעלות התורה
- ישיבת מערבא
- ישיבת מרכז הרב
- ישיבת משכנות התורה
- ישיבת נחלת דוד
- ישיבת נחלת הלויים
- ישיבת נחלת שלמה
- ישיבת ניר קריית ארבע
- ישיבת נתיב הדעת
- ישיבת נתיב התורה
- ישיבת נתיבות חכמה
- ישיבת נתיבות יוסף
- ישיבת עטרת חכמים
- ישיבת עטרת ישראל
- עטרת שלמה
- ישיבת פורת יוסף
- ישיבת פחד יצחק
- ישיבת קדומים
- ישיבת קול יעקב
- ישיבת קול תורה
- ישיבת קלצק (ארץ ישראל)
- ישיבת קמניץ
- ישיבת קריית מלאכי
- ישיבת קריית מלך
- ישיבת רבנו חיים עוזר
- ישיבת רועה ישראל
- ישיבת רמת גן
- ישיבת רעותא
- ישיבת רש"י
- ישיבת שבי חברון
- ישיבת שדרות
- ישיבת שערי יושר (ירושלים)
- ישיבת שערי שמועות
- ישיבת שפת אמת
- ישיבת תולדות אהרן
- ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית בישראל)
- ישיבת תורה אור
- ישיבת תורה בתפארתה
- ישיבת תורת אמת (חב"ד)
- ישיבת תורת זאב
- ישיבת תושיה
- ישיבת תפארת הכרמל
- ישיבת תפארת ישראל
אוצר הספרים היינו אבן יסוד במבנה הישיבה.
אוצר הספרים מאופיין במידה רבה של סלקטיביות בבחירת הספרים, זאת בנוסף לכללים הרגילים של פיתוח האוסף המקובלים בכל ספרייה לגבי הוספת ספרים חדשים והוצאת ספרים קיימים. המיון בישיבות נעשה לעיתים קרובות על ידי רבני הישיבה ולעיתים על ידי ראש הישיבה עצמו.
סלקטיביות זו מבוססת על דרישה הלכתית שלא להחזיק ספרים שאינם תואמים את עקרונות היהדות. דרישה זו התבטאה בחתימת התנ"ך והגדרת הספרים שלא נכללו בו כספרים חיצוניים לאחר חתימת המשנה וההיתר לכתוב את התורה שבעל פה גדל היקף ארון הספרים היהודי וספרים נוספים נפוצו באמצעות העתקת כתבי יד. לאחר מהפכת הדפוס החלה להתפתח הדרישה להסכמה של תלמיד חכם, בין השאר כדי לבדוק את תוכנם של הספרים הנדפסים.
גם בתוך ספרי הקודש לא תכיל ספרייה את כל סוגי הספרים. בישיבה, בה באופן מסורתי עיקר הלימוד הוא סביב התלמוד, תכיל הספרייה בעיקר את התלמוד ומפרשיו וספרי הלכה ושאלות ותשובות. בתי כנסת יכילו, מלבד סידורים, מחזורים וחומשים גם ספרים בהם מועברים שיעורי תורה, כגון משנה, עין יעקב ומשנה ברורה, ספרי הלכה שימושיים ועוד.
גם כאשר הספר נחשב מתאים מבחינת תוכנו לארון הספרים היהודי, לא תמיד הוא יוכנס לספרייה מסיבות הלכתיות שונות. תחומים מסוימים נחשבים בעייתיים, ואין תמיד אחידות בהתייחסות אל הכנסתם לאוסף. להלן מספר סוגיות בולטות שלגביהן ההתלבטות קיימת:
- ספרי מחשבה, השקפה והגות - ספרים אלו, הנוגעים בעיקרי האמונה היהודית ומשפיעים על אמונתו של הקורא, הם מהספרים שמתייחסים אליהם ברגישות רבה. בספריות ישיבתיות רבות יוכנסו רק ספרים שמשקפים את דרכה החינוכית של הישיבה. ישיבה חסידית תכיל בעיקר את ספרי החסידות עצמה, ישיבה ליטאית תכיל בעיקר ספרי מוסר וכו'. ישיבות אחדות, בעיקר חלק מישיבות הציונות הדתית נוקטות בשיטה פתוחה יותר ומכילות מגוון של ספרי מחשבה מזרמים שונים ביהדות האורתודוקסית.
- מהדורות מדעיות - עם עליית תנועת חכמת ישראל החלו לצאת לאור מהדורות מדויקות של ספרים ישנים, בעיקר מספרות הראשונים והגאונים מתוך כתבי יד. הבעיתיות משימוש בספרים אלו נובע הן מהחשש שתוכנם שונה, בשוגג או במזיד, על ידי המהדירים ה"משכילים", והן מחשש הלכתי להחזיק ספר שנכתב על ידי כופרים. כמענה לבעיה זו החלו במאה ה-20 רבנים ומוסדות תורניים להוציא לאור מהדורות מדעיות של כתבים אלו. בתחום זה בולטים כיום מוסד הרב קוק ומכון ירושלים. עם זאת מחמת חוסר במהדורות מדעיות, ספריות תורניות רבות מחזיקות מהדורות מדעיות שיצאו לאור בהוצאות לא תורניות (דוגמת תוספתא כפשוטה או ספרי דברים במהדורת פינקלשטיין).
- תחומים מסוימים, כגון ענייני קבלה וצניעות מותרים ללימוד רק בקבוצות קטנות ובצינעה. על פי רוב הספרייה תכיל רק מספר מצומצם של כתבים בנושאים אלו, ולעיתים קרובות הם יונחו בפינה צדדית וחבויה.
הגר"ש אינו מרציא שעורו מעומד, רק יושב אל השולחן ביחד עם תלמידיו... רבי שמעון מגיד שעורו. מדבר בנחת, משמיע הסבריו ההגיוניים או כמו שקורין: "הבנה של רבי שמעון". מנתח העניין של נדרים, ידות נדרים, איסור חפצא, איסור גברא; הכל מובן, הכל ניחא. אין כאן קושיות, אין כאן הרים ובקעות, נסתלקו כל הספקות וכל הפקפוקים, ממש נפקחו העיניים: כל מסכת נדרים מונחת לפנינו מבוארת ומבוררת. רבן שמעון מסר לנו היד של "נדרים" או המפתח של סודות התורה. כך חולפים שעה, שעתיים, ואנחנו איננו עיפים לעמוד ולשמוע... קנאת־סופרים מתעוררת אצלנו. |
ספר היובל לכבוד רבנו הגאון רבי שמעון יהודא הכהן שקאפ, וילנא, תרצ"ו, עמ' 22. הקטע מאת הרב אהרון ראובן טשארני רב ואב"ד לבתי הכנסיות בעיאן אמריקה |
חידושי רבי שמעון יהודה הכהן הוא אוסף מכתבי רבי שמעון שקופ על התלמוד הבבלי. החידושים בספר הם תמצות של שיעוריו אותם מסר בישיבות שבהן כיהן כר"מ וכראש ישיבה בישיבת טלז, בקהילות מלטש ובריינסק, ובעשרים שנותיו האחרונות בישיבת שער התורה שבעיר גרודנה.
על פי עדות תלמידיו, החידושים הכתובים הם רק חלק קטן מחידושיו כולם שמסר במשך שיעורים של ארבעים שנה. את רוב חידושיו לא כתב מעולם, וחלק אחר אבד.
הרב שקופ העריך כתבים אלה, ולא אחת אמר כי נרשמו מתוך עיון ועמל. בשנותיו האחרונות החל לנסות להדפיס את החידושים, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל לפני השואה. בתקופת המלחמה תלמידו הרב יצחק דב קופלמן לקח מביתו של הרב שקופ את כתביו, ולאחריה מסר את הכתבים לבני משפחתו של הרב שקופ על מנת להדפיסם.
יסודות שונים המובאים בספר מורחבים בספר "שערי ישר" של הרב שקופ, ולפעמים מסקנת הדברים בשני הספרים אינה אחידה. אך למרות שהספר "שערי ישר" הודפס בתקופה מאוחרת יותר, לא השמיטו המוציאים לאור דבר מתוך הכתבים, והדפיסו את כל מה שהופיע בהם. גם המחבר עצמו לא רצה לשנות שום דבר יסודי בכתביו, והתבטא, שלמרות שבוודאי יש דברים שכתב בעבר ועם השנים בעקבות עיונו שינה את דעתו, אין זה מפחית כלל מערכם וחשיבותם של הכתבים, כי כולם נכתבו לאחר עיון רב ומתוך שיקול דעת מעמיק.
המוציאים לאור נמנעו מלבצע שינויים כלשהם בטקסט, וגם מקומות סתומים לא הושמטו.
שבת:
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
- הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
- הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
- הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות
רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור |
---|
תבניות מתחלפות לדפים הבאים:
ציטוטים נבחרים חדשים. הידעת. כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים להכניס את מתווה הקפסולות ואת ישיבות הקו להידעת ואולי לדחוף את המושגים דלעיל לתוך 'עגה ישיבתית' |
מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)