פסגת זאב

_{קואורדינטות: 31°49′0″N 35°14′0″E}

מבט על קניון הפסגה משדרות משה דיין

פסגת זאב היא שכונה הממוקמת בצפון ירושלים, בשטח שסופח לישראל לאחר מלחמת ששת הימים, כאחת משכונות הטבעת. נכון לשנת 2010 מתגוררים בה 41,992 תושבים‏^[1] והיא אחת השכונות הגדולות בישראל. השכונה קרויה על שמו של זאב ז'בוטינסקי.

היסטוריה

פסגת זאב הוקמה על שטחים שמעבר לקו הירוק שסופחו למדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. הרעיון המרכזי שעמד מאחורי הקמת השכונה היה יצירת רצף אורבני יהודי בין הגבעה הצרפתית לשכונת נווה יעקב, שהייתה עד אז מנותקת מהעיר. בניית השכונה החלה ב-1982 וראשוני הבתים אוכלסו ב-1985. ככל הנראה, חלק ניכר משטח השכונה היה בשנות ה-30 בבעלות יהודים שלאחר מכן נספו בשואה. לאחר מלחמת ששת הימים, שטחים אלו הופקעו על ידי מדינת ישראל.ניר חסון, חלק ניכר מפסגת זאב הוקם על קרקעות של נספים בשואה , באתר הארץ, 5 באפריל 2012

בתחילת המאה ה-21 החלו משפחות ערביות להתגורר בפסגת זאב מספרם הגיע בשנת 2007 ל-1,300. בשנת 2009 קראה קבוצת רבנים להטיל חרם על תושבי השכונה היהודים שימכרו או ישכירו דירות לערבים‏^[2].

גאוגרפיה

פסל הלטאה הנמצא בפסגת זאב מזרח

השכונה בנויה על הרי ירושלים, כאשר בין חלקי השכונה מפרידים הוואדיות "אל חפי", "חמרה" ו"אל חלף". גבולות השכונה הם: שכונת נווה יעקב מצפון, כביש 60 (דרך האלוף עוזי נרקיס) והשכונות שועפאט ובית חנינא ממערב, מחנה הפליטים שועפאט וענאתא מדרום , ועוטף ירושלים ממזרח. בדרום השכונה מצוי יער ענתות.

שדרות משה דיין, הרחוב הראשי והארוך ביותר בפסגת זאב

תת השכונות בפסגת זאב

בשל גודלה, נהוג לחלק את פסגת זאב לחמש תת-שכונות:

פסגת זאב מרכז - השכונה הראשונה שאוכלסה (1985), ובה נבנו כ-2,800 יחידות דיור. רחובות השכונה נקראו על שם סיירות ויחידות בצה"ל, ורחובות ספורים קרויים על שם אישים חשובים בתודעה הישראלית.
פסגת זאב מערב - אוכלסה ב-1990, ובה כ-1,100 יחידות דיור. גם רחובות שכונה זו נקראו על שם אישים חשובים, ובעיקר מצביאים ואנשי המחתרות.
פסגת זאב מזרח - אף היא אוכלסה ב-1990. היא השכונה הגדולה ביותר בפסגה, ובה כ-5,500 יחידות דיור. שמות השכונה קרויים על שם אישים חשובים בתודעה הישראלית. ביולי ואוגוסט 2010 אושרה בניית מאות יחידות דיור חדשות במקום, למרות התנגדות סיעת מרץ בעיריה.
פסגת זאב צפון - אוכלסה ב-1990 ובה כ-2,100 יחידות דיור. רוב רחובות השכונה קרויים על שם מזלות מגלגל המזלות.
פסגת זאב דרום- אכלוסה החל ב-1998.

מוסדות בשכונה

בשכונה חנויות רבות בממוקמות בעיקר ברחובותיה הראשיים, שדרות משה דיין, רחוב משה רחמילביץ, שדרות השישה עשר ורחוב מאיר גרשון. בנוסף, קיים קניון המשמש את תושבי צפון העיר, ונקרא קניון הפסגה.

בשכונה פועל מינהל קהילתי שבראשו הנהלה הנבחרת על ידי תושבי השכונה. המינהל משמש כגורם המייצג את צרכי התושבים מול העירייה וגורמים אחרים. במסגרת המינהל פועלות ועדות תושבים בנושאים בעלי השפעה כגון: הנושא הפיזי, איכות הסביבה, תחבורה, תרבות, קשישים, קליטה, חינוך ונוער, נאמני יער מיר ומעורבות חברתית. כל תושב המעוניין להשפיע על מצב השכונה וקידומה, יכול להצטרף לוועדות ולפעול ליצירת השינוי.

בשכונה מצויים כ-10 בתי-ספר, קופות חולים, מקווה, ישיבה, תחנת מכבי אש, בתי אבות, ספריה ואף מתוכנן להיבנות במקום קאנטרי קלאב.

בפסגת זאב ישנם מעל 30 בתי כנסיות לפי מנהג כל העדות.

בשכונה תנועות נוער רבות, כגון הנוער העובד והלומד, בני עקיבא, הצופים העבריים (שבט זוהר), אריאל ועזרא.

בשכונה יוצאים לאור מספר מקומונים כגון "קול הפסגה", "הד הפסגה" ו"זמן צפון". כמו כן קיים אתר אינטרנט שכונתי ואתר של המינהל הקהילתי.

תחבורה

התחבורה בין פסגת זאב למרכז העיר ואל מחוצה לה (לכיוון תל אביב) עוברת בצומת הגבעה הצרפתית (מחלף שער מזרח), שמשתרכים בו פקקים ארוכים בשעות העומס. כביש הגישה המקורי לשכונה הוא צר ומפותל ולא ענה לעומסי התנועה, בנוסף לו נפתח ב-1998, קטע חדש של כביש 60 (שדרות האלוף עוזי נרקיס), הכולל גשר גבוה במיוחד ונתיבים רבים, אך בשעות העומס גם הוא פקוק.

מהשכונה קיימת גישה נוחה מזרחה לכביש 437 (עוקף רמאללה), המוביל להתנחלויות אדם, כוכב יעקב, בית אל ועופרה, ובכיוון הדרומי לים המלח, גישה אל העיר העתיקה דרך כביש 60 לכיוון דרום (שדרות בר-לב), אל מערב העיר באמצעות דרך בגין, ולאחרונה נפתח כביש 9 אשר מחבר את צומת הגבעה הצרפתית לכביש 1 ללא הצורך לעבור דרך הכניסה לירושלים.

בנוסף, הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים מתחיל בצפון השכונה ועובר בכל שדרות משה דיין ומאפשר תחבורה ציבורית נוחה מהשכונה למרכז ירושלים. בעתיד אמור להיפתח כביש 20 שיחבר את השכונה עם כביש 443.

טבע ועתיקות

בין פסגת זאב מרכז ושכונת נווה יעקב נמצאת חורשה קטנה שניטעה אחרי מלחמת ששת הימים הנקראת יער מיר לזכר הנספים בשואה מהעיירה מיר. ביער נמצאים מספר שרידים ארכאולוגיים: גתות, מערות קבורה, כבשני סיד, מחצבה ושומרה. בנוסף במערב החורשה נמצאת אנדרטה לשבעת צנחני היישוב שנרצחו על ידי הנאצים.

בנוסף, קיימים מספר אתרים ארכאולוגיים במתחם השכונה:

גבעת שאול (תל אל פול) - הגבעה הצמודה לפסגת זאב מערב, וגובהה כ-840 מ'. התגלה בה יישוב משנת 1200 לפנה"ס, ובמקרא מזוהה עם העיר "גבעה". הייתה אחת הערים המרכזיות בארץ בנימין.על הגבעה נמצא ארמון המלך חוסיין.
ההר הגבוה (ראס א-טוול) ממוקם בגן הארכאולוגי בפסגת זאב מרכז, וגובהו 772 מ'. התקיים בו יישוב מימי דוד המלך. בתקופה הביזנטית נבנה במקום מנזר וכן נמצאו במתחם שרידי כנסייה. מהאתר יש תצפית מרהיבה לעבר מדבר יהודה.
גן הידע (ראס אבו מערוף) ממוקם בכניסה לפסגת זאב מזרח ובו נמצאים מקוואות, בור מים, בית בד וגת.
חורבת כעכול ממוקמת מדרום לפסגת זאב מזרח ובה נמצאו מערות קבורה מתקופת החשמונאים, גת, תנורים, קולומבריום, מקוואות ובורות מים. האתר היה מיושב גם בתקופה הממלוכית.
משרפות הכלבים (חריקאת אל כילאב) הוא שריד יישוב חקלאי המצוי צפונית לפסגת זאב מזרח ושישובו החל מסוף תקופת בית ראשון.