פתיחת התפריט הראשי

אבוקה (אנגלית: Avukah) הייתה ארגון סטודנטים ציוניים בארצות הברית שפעלה בשנים 1925-1943.

תולדות הארגוןעריכה

ארגון אבוקה נוסד בשנת 1925 על ידי יוסף שובו (Joseph Shubow) שהיה סטודנט באוניברסיטת הרווארד. תחילה ארגן שובו פעילויות בקמפוס שלו ובהמשך בעקבות שיחה עם מקס רוט ארגן ועידה ארצית של סטודנטים[1]. בין מטרותיה היו קידום תוכנית בזל, פתוח ההכרה הלאומית, עזרה למפעלים ציוניים ויצירת קשרים עם החלוצים בארץ ישראל[2]. השם אבוקה בא לבטא את האקטיביזים של הארגון לעומת העמדה הפושרת, לטענת מייסדי אבוקה, של ארגון מנורה[3][4].

לאבוקה היו עשרות סניפים ואנשיה התגאו בכך שיש לה סניפים בכל האוניברסיטאות החשובות בצפון אמריקה[5]. כנהוג אז, לכל סניף היו מתמנים בעלי תפקידים, כמו נשיא, סגן נשיא וגזבר[6].

אבוקה ארגנה בקמפוסים ברחבי ארצות הברית קבוצות לימוד והרצאות בנושאים של לימוד עברית, היסטוריה יהודית ותרבות יהודית[7]. בין האורחים שהגיעו לתת שיחות בסניפים ניתן למנות את הסופר לודביג לויסון (Ludwig Lewisohn)[8] ואת גולדה מאיר[9].

הארגון הצליח להכניס אל שורותיו סטודנטים יהודים רבים[10]. בסוף שנות ה-30, באוניברסיטת הרווארד, אבוקה הייתה הארגון היהודי היחיד, והוא משך אל שורותיו כ-12% מהסטודנטים היהודים, אשר לפחות חלקם באו כדי להכיר חברים יהודים[11].

לאחר מאורעות תרפ"ט פעלו באבוקה לסייע לשיקום חולדה[12].

הארגון קיים מדי שנה מחנות קיץ של כשבועיים בליברטי בהרי קטסקיל, ליד חוות הכשרה של השומר הצעיר[11]. החל משנת 1935 הארגון העניק מלגות לסטודנטים לשהות של שנה בארץ ישראל. השהות כללה עבודה בקיבוצים, שהות בערים והכרות עם מוסדות של ההסתדרות. הכוונה היהת להביא לארצות הברית פעילים עם הכירות מעמיקה של ארץ ישראל[13][14][15][16].

הסניפים של אבוקה ניהלו מאבקים מקומיים שונים. בשנים 1929-1930 לקחה התנועה חלק פעיל במאבק להכללת העברית בשפות הנלמדות בבתי הספר הציבוריים בעיר ניו יורק[7][17]. בשנים 1943-1944 חשף הסניף של הארגון באוניברסיטת מניטובה את הכללים המפלים לקבלת סטודנטים לבית הספר לרפואה, והביא לשינוי הכללים[18]. בשנת 1936 נמנה הסניף של אבוקה באוניברסיטת הארוורד בין התנועות שעמדו מאחורי הפגנה אנטי-מלחמתית שקראה לבטל את החיוב לאימונים צבאיים בחלק מהאוניברסיטאות[19].

בשנת 1943, בעקבות גיוס רבים ממנהיגי התנועה לצבא ארצות הברית, נסגר המשרד הראשי של הארגון[20] שהיה בשדרה החמישית[21] בניו יורק. פעילויות של הארגון נמשכו בסניפים שונים עוד מספר שנים[22].

אופי הארגוןעריכה

כארגון סטודנטים, אבוקה פעלה במתח שבין עממיות בניסיון להקיף מספר גדול ככל האפשר של סטודנטים יהודיים, לבין הדרישה לאינלקטואליות. הארגון ספג ביקורת מבפנים ומבחוץ על כך שאינו מציב משנה אינטלקטואלית סדורה ואינו מהווה בית יוצר למנהיגות עם חזון[23].

עד סוף 1933 התגאה הארגון באי התערבות בחילוקי דעות בין הזרמים הפוליטיים בתוך התנועה הציונית[24]. אולם, באמצע שנות ה-30 בעקבות היותו של זליג הריס לנשיא הארגון, היא החלה לנטות שמאלה. בוועידת התנועה בסוף 1935 הוחלט בתנועה לתמוך בתנועת העבודה הציונית[25]. הארגון קשר קשרים קרובים עם השומר הצעיר[26] ובפרסומיה היא התייחסה להקמת מרכז יהודי בארץ ישראל, במקום לקרוא למדינה יהודית, מתוך רצון לכלול גם את האופציה של מדינה דו-לאומית יהודית-ערבית, דבר שעורר אי נחת בארגונים הציוניים האחרים בארצות הברית[7]. חברי הבונים ניסו במשך מספר שנים להשפיע על הארגון מבפנים, אולם בוועידתם בשנת 1942 החליטו לקרוא לכל חבריהם לפרוש מארגון אבוקה, שלא חדל לבקר את הבונים ואת תנועת העבודה הציונית המתונה[27]. בסניף של אבוקה בסיטי קולג' של ניו יורק נוצר שיתוף פעולה בין אנשי אבוקה לטרוצקיסטים, שהגם שהתנגדו לציונות, מצאו איתם שפה משותפת בנושאים האחרים[28].

באותן שנים נשא הארגון אופי יותר אינטלקטואלי. נייתן גלייזר תיאר את המשיכה שלו לפעילות הארגון בניו יורק[29]:

"אם אבוקה הייתה סתם ארגון יהודי, אני בספק אם היא הייתה משאירה עלי חותם משמעותי. אבל אלו היו ציונים סוציאליסטים. יתרה מזאת, אלו היו אינטלקטואלים ציונים סוציאליסטיים שהתייחסו בזלזול לציונים סוציאליסטים לא אינטלקטואלים. ... הארגון אולי היה ציוני, אבל התרבות מרוב הבחינות הייתה שמאלית."

עם זאת, גלייזר ציין שהפעילות עצמה הייתה ציונית והנטייה לסוציאליזם הייתה אינטלקטואלית בלבד.

על הפעילות הציונית של הארגון נכתב בשנת 1941[5]:

"[אבוקה] איננה מטיפה להעברת כל היהודים לארץ ישראל. היא מגבילה את עצמה לאיסוף כסף לרכישת קרקעות בארץ ישראל, ובשליחת חבריה המוכשרים ביותר לחקור ולסייע במעשה ההתיישבות. עבודתה החשובה והיעילה ביותר נעשית עם יהודים אמריקאים וזרים המתכוונים לחיות את חייהם בצפון אמריקה. היא עסוקה בעיקר בחינוך יהודים ליחס נכון לדמוקרטיה ולעתידם."

בשנת 1942 דחתה ההנהגה של אבוקה הצעה של בני ברית שאבוקה תעבוד תחת בני ברית, מתוך רצון לשמור על עצמאות. סיימור מלמן טען שהסיבה שמנהיגים ציוניים המשיכו לתמוך באבוקה למרות עמדותיו, הייתה שהיא פשוט הייתה ארגון הסטודנטים היהודי היחיד שהיה פעיל[30].

בעלי תפקידים וחברים נודעיםעריכה

נשיא הארגון בשנים הראשונות היה מקס רוט (Max Rhoade)[31][32]. פנחס סמולר כיהן כסגן נשיא[33]. בשנת 1929 מונה ג'יימס וייז, בנו של סטיבן שמואל וייז, למזכיר הארגון[34]. באותה שנה גם נכנס שמואל בלומנפלד לתפקיד נשיא הארגון במקום מקס רוט[35]. בשנת 1930 נתמנה ג'ורג' היימן למזכיר הארגון[36]. החל משנת 1934 עמד זליג הריס בראש הארגון[37]. מזכיר הארגון בשנת 1934 היה שמואל דוקר[38].

בין הפעילים של הארגון בראשית שנות ה-40 ניתן למנות את נייתן גלייזר, צ'סטר רפקין (Chester Rapkin) והרולד אורלנס (Harold Orlans) שערכו את בטאון הארגון, ואלפרד קאן (Alfred J. Kahn), מאיר רבן (Meir Rabban)[29] וסיימור מלמן[39].

בין החברים בארגון נמנים גם ארתור גולדברג, פיליפ קלוצניק (Philip Klutznick) ושמעון אגרנט[40]. במשך שנים, תמך לואי ברנדייס בארגון, למרות מחאות של מכריו על הנטייה השמאלית של הארגון.

ועידותעריכה

  • ועידת היסוד התקיימה בוושינגטון די. סי. באוגוסט 1925. השתתפו בה 51 נציגים מ-22 אוניברסיטאות[3].
  • ועידה שנייה התקיימה באוגוסט 1926 בבאפלו. הארגון כלל 18 סניפים שייצגו 35 אוניברסיטאות וקולג'ים[41].
  • ועידה שלישית התקיימה בפיטסברג באוגוסט 1928[32]
  • ועידה רביעית התקיימה באן ארבור בקיץ 1929[42]
  • בדצמבר 1930 התקיימה ועידתה החמישית בבוסטון[43].
  • הוועידה השישית התקיימה באינדיאנפוליס בדצמבר 1931[44]
  • בדצמבר 1935 התקיימה הוועידה ה-10 בוושינגטון[25][45]
  • הוועידה ה-15 התקיימה בשנת 1940 בליברטי, ניו יורק[46]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Robert F. Barsky, Zellig Harris, MIT Press, 2011, pages 185-186
  2. ^ הסתדרות של סטודנטים "אבוקה", דבר, 28 באוגוסט 1925
  3. ^ 3.0 3.1 Zionist student organization in America, פלסטיין בולטין, 3 באוגוסט 1925
  4. ^ מועצת ציוני אמריקה, דואר היום, 17 במאי 1926
  5. ^ 5.0 5.1 The Avukah, the Harvard Crimson, February 18, 1941
  6. ^ ראו למשל: Avukah Elects, The Harvard Crimson, March 10, 1930
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Chaim I. Waxman, Rafael Medoff, Avukah, Historical Dictionary of Zionism, Scarecrow Press, 2008, page 30
  8. ^ Lewisohn Speaks, The Harvard Crimson, November 23, 1939
  9. ^ Goldie Myerson Will Speak to Harvard Avukah Society, The Harvard Crimson, January 7, 1936
  10. ^ המתלמדים היהודים, דואר היום, 14 בדצמבר 1926
  11. ^ 11.0 11.1 Robert A. Potash, Looking Back at My First Eighty Years, iUniverse, 2008, page 39
  12. ^ אבוקה למען חולדה, דבר, 24 באוגוסט 1930
    ביום השנה להגנת חולדה, דבר, 10 באוגוסט 1931
  13. ^ Avukah awords Palestine scholarship to S. Melman, שיקגו סנטינל, 20 ביולי 1939
  14. ^ להידוק הקשרים בין היישוב בארץ ליהדות אמריקה, דבר, 25 במאי 1938
  15. ^ בת אמריקה מסיירת בארץ ישראל, הבוקר, 23 באוקטובר 1940
  16. ^ Annual Palestine visit, פלסטיין פוסט, 21 ביוני 1937
    1937 AVUKAH CONTEST OPENS, the Harvard Crimson, April 22, 1937
  17. ^ Rabbi Blumenfeld called to Chicago, שיקגו סנטינל, 24 באוקטובר 1930
  18. ^ In Subordination: Professional Women, 1870-1970, page 64
  19. ^ PEACE STRIKERS VOTE UNANIMOUSLY FOR NYE KVALE BILL ON R.O.T.C., the Harvard Crimson, April 23, 1936
  20. ^ אפרים ומנחם תלמי, לקסיקון ציוני, ספרית מעריב, 1978, ערך אבוקה, עמ' 9
  21. ^ News Brevities (New York), שיקגו סנטינל, 3 בפברואר 1938
  22. ^ Avukah, שיקגו סנטינל, 20 בדצמבר 1945
  23. ^ Michael Berkowitz, Western Jewry and the Zionist Project, 1914-1933, Cambridge University Press, 2003, pages 167-173
  24. ^ Avukah launches a dollar campaign, בני ברית מסנג'ר, 29 בדצמבר 1933
  25. ^ 25.0 25.1 חות הכשרה ל"אבוקה", דואר היום, 29 בדצמבר 1935
  26. ^ אלון גל, "ברנדייס והשומר הצעיר", יעד מאסף לחקר תנועת העבודה והחברה הקיבוצית. יד יערי המרכז לתיעוד וחקר השומר הצעיר, גבעת חביבה מס' 8 (26) נובמבר 1991 עמודים 66-70
  27. ^ David Breslau, Arise and Build, Ichud HaBonim Labor Zionist Youth, 1961, page 78
  28. ^ Gerald Sorin, Irving Howe: A Life of Passionate Dissent, NYU Press, 2005, page 188
  29. ^ 29.0 29.1 Nathan Glazer, From Sociolism to Sociology, in "Authors of Their Own Lives: Intellectual Autobiographies, University of California Press, 1990, pages 194-195
  30. ^ , Robert F. Barsky‏ Noam Chomsky: A Life of Dissent, page 64
  31. ^ Complete plans for national educational conference, שיקגו סנטינל, 30 באפריל 1926
  32. ^ 32.0 32.1 Rhoade reelected, בני ברית מסנג'ר, 3 באוגוסט 1928
  33. ^ Rabbi Phineas Smoller, Director of UHAC, dies from heart ailment, בני ברית מסנג'ר, 19 בדצמבר 1952
  34. ^ James Waterman Wise to direct student Zionist movement, שיקגו סנטינל, 18 בינואר 1929
  35. ^ $340,000 raised for Palestine at Zionist convention, בני ברית מסנג'ר, 12 ביולי 1929
  36. ^ George M. Hyman Appointed Executive Secretary of Avukah, שיקגו סנטינל, 5 בספטמבר 1930
  37. ^ Avukah Student Zionists to greet Dr. Harris, National Head, Sunday, שיקגו סנטינל, 24 בדצמבר 1936
  38. ^ Revisionists and British Government flayed at Z.O.A. convention, שיקגו סנטינל, 5 ביולי 1934
  39. ^ Avukah Opens Year With Smoker at PBH, The Harvard Crimson, October 6, 1941
  40. ^ Letters of Louis D. Brandeis: Volume V, page 645
  41. ^ American students on behalf of Palestine, פלסטיין בולטין, 10 באוגוסט 1925
  42. ^ Avukah opens sessions in Ann Arbor, שיקגו סנטינל, 5 ביולי 1929
  43. ^ ועידת "אבוקה" נפתחה, דבר, 15 בינואר 1931
  44. ^ Avukah organization has no financial deficit for year, שיקגו סנטינל, 1 בינואר 1932
  45. ^ Avukah wants training camp, שיקגו סנטינל, 2 בינואר 1936
  46. ^ אבוקה באמריקה, דבר, 29 באוקטובר 1940