אביבה של מיס ברודי

ספר מאת מיוריאל ספארק

אביבה של מיס ברודיאנגלית: The Prime of Miss Jean Brodie) הוא רומן מאת מיוריאל ספארק, משנת 1961. הוא המוכר ביותר מבין כל עבודותיה. הסיפור ראה אור לראשונה כסדרה במגזין הניו יורקר, ואז פורסם כספר על ידי הוצאת מקמילן. דמותה של מיס ג'ין ברודי זיכתה את ספארק בתהילה בינלאומית, והבטיחה לה מקום בדרגה הראשונה של הסופרים הסקוטים, ואף בין הסופרים המוערכים ביותר בעולם. בשנת 2005 נבחר הספר לרשימת מגזין טיים של 100 הספרים הטובים בשפה האנגלית מאז 1923.[1] ב-1998 דירגה ההוצאה לאור "הספרייה המודרנית" את "אביבה של מיס ברודי" במקום 76 ברשימת הספרים הטובים ביותר בשפה האנגלית במאה ה-20.

אביבה של מיס ברודי
The Prime of Miss Jean Brodie
מידע כללי
מאת מיוריאל ספארק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה הוצאת מקמילן עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1961 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
הוצאה אור עם
תאריך 1986
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תקציר עלילה עריכה

באדינבורו של שנות ה-30, שש ילדות בנות עשר, סנדי, רוז, מרי, ג'ני, מוניקה, ויוניס לומדות בכיתתה של המורה מיס ג'ין ברודי, אשר מתארת את עצמה כ"באביב ימי". מיס ברודי, נחושה בדעתה שהילדות יקבלו חינוך במובן המקורי של המילה הלטינית, educere, שפירושה "להוביל", מעבירה לילדות שיעורים הכוללים סיפורים על חיי האהבה שלה, מסעותיה בעולם, אומנות, היסטוריה, לימודים קלאסיים, ופשיזם. שש הילדות שנבחרו בידי מיס ברודי בתור האליטה מבין תלמידותיה מכונות "קבוצת ברודי" ותחת הדרכתה הן מתחילות להתבלט בבית הספר. עם זאת, באחד ההבזקים קדימה המאפיינים את הספר, אנו למדים כי אחת מהן מאוחר יותר תבגוד במיס ברודי, ותהרוס את קריירת ההוראה שלה, אבל מיס ברודי לעולם לא תדע מי מתלמידותיה האהובות הייתה הבוגדת.

התלמידות הן עדות למשולש רומנטי בין מיס ברודי ושני מורים בסגל ההוראה - האחד רווק והשני נשוי, קתולי, עם שישה ילדים. מיס ברודי אוהבת דווקא את מר לויד, הנשוי, אך יוצאת עם מר לאותר, כי "רווק הוא מחזר נאות יותר". בחטיבת הביניים, כעת בנות 12, הילדות ממשיכות להזדהות כקבוצת ברודי, על אף שהן פזורות בכיתות שונות. מיס ברודי פוגשת אותן אחרי הלימודים, בביתה. מנהלת בית הספר, מיס מאקי, מנסה לפרק את הקבוצה, ומנסה לאסוף ראיות נגד מיס ברודי ולהביא לפיטוריה. כשבנות הקבוצה מגיעות לגיל 13, מר לויד, שהוא המורה לאמנות, מצייר כל אחת מהן. כל הדיוקנאות נראות בסוף כמו מיס ברודי, שנרגשת לשמע הדבר, אפילו שהיא עדיין עם מר לאותר. כשסנדי מבקרת אצל מר לויד, הוא מנשק אותה.

כשהקבוצה מגיעה לגיל 16, מיס ברודי בוחנת אותן כדי לראות על מי היא יכולה באמת לסמוך. היא בוחרת בסנדי בתור אשת סודה. מיס ברודי מפתחת אובססיה לרעיון שרוז, היפה מבין הבנות, צריכה לנהל עם מר לויד רומן, במקומה. היא מתחילה להזניח את יחסיה עם מר לאותר, שפונה בבדידותו למיס לוקהארט, ונישא לה. נערה אחרת ג'ויס אמילי, מנסה ללא הצלחה להתקבל לקבוצת ברודי. מיס ברודי לוקחת אותה תחת כנפה באופן נפרד. אחיה של אמילי ג'ויס ברח לספרד להילחם נגד הפשיסטים, והיא מאוהבת ברעיון לקחת לידיה נשק ולהילחם על הצדק. מיס ברודי מעודדת אותה לברוח ולהשתתף במלחמה, אך היא שולחת אותה להילחם עבור פרנקו, והיא נהרגת שם.

קבוצת ברודי המקורית, עכשיו בנות שבע עשרה ובשנת לימודיהן האחרונה, מתחילות ללכת כל אחת לדרכה הנפרדת. מרי וג'ני עוזבות לפני הבחינות, מרי כדי להיות קלדנית וג'ני כדי להיות שחקנית. יוניס נהיית אחות ומוניקה מדענית. רוז היפה נישאת לבעל נאה. סנדי, המעוניינת בפסיכולוגיה, מוקסמת מאהבתו העיקשת ורבת-השנים של מר לויד למיס ברודי, וכן בציור שלו ובדת שלו. סנדי ורוז הולכות אליו כמודלים לציור, אך רק סנדי יודעת שמיס ברודי התכוונה שרוז תנהל איתו רומן; רוז לא שותפה במזימה, וכך יוצא שזוהי סנדי שפותחת עמו ברומן בן חמישה שבועות במהלך הקיץ, כשאשתו וילדיו יוצאים לחופשה. עם הזמן, עניינה של סנדי באדם דועך בעוד עניינה במוחו ובאהבתו למיס ג'ין ברודי גובר. בסופו של דבר, סנדי עוזבת אותו, מאמצת את דתו הקתולית, והופכת לנזירה. אך לפני כן, היא נפגשת עם מיס מאקי, מתוודה בפני ואומרת שהיא רוצה להביא קץ למיס ברודי. היא מציעה למנהלת להאשים ברודי בעידוד פשיזם, והמהלך הזה מצליח. עד יום מותה, שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, מיס ברודי אינה מסוגלת לדמיין שהייתה זו, סנדי, האהובה עליה, שבגדה בה. עם זאת, לאחר מותה, סנדי, הנודעת בשם הלנה של ההשתנות, מפרסמת ספר פסיכולוגיה בשם "ההשתנות של היומיומי"', בה היא טוענת כי "אפשר לבגוד רק במצב שבו יש חובת נאמנות." יום אחד, מבקר אותה במנזר איש צעיר שמתעניין בספרה, והוא שואל אותה אודות השפעות שלה: "האם הן היו ספרותיות או פוליטיות, או אישיות? האם זה היה הקלוויניזם?" סנדי משיבה כך: "הייתה מיס ג'ין ברודי אחת באביב ימיה."

הבסיס האוטוביוגרפי של הסיפור עריכה

הדמות של מיס ג'ין ברודי הייתה מבוססת חלקית על כריסטינה קיי, מורה של ספארק במהלך שנתיים בבית הספר לבנות ג'יימס גילספי. ספארק מאוחר יותר כתבה עליה: "מה שמילא את מוחנו בפליאה והפך את כריסטינה קיי לבלתי נשכחת היה הדרמה האישית והפואטיקה שבתוכה הכל התרחש בכיתה. מיס קיי הייתה הבסיס לחלקים הטובים של ברודי של אופי, אך גם לחלקים המוזרים יותר; לדוגמה, מיס קיי תלתה פוסטרים של אמנות הרנסאנס על הקיר, ולצידם גם של תמונות של בניטו מוסוליני והפשיסטים האיטלקים צועדים. ספארק גדלה באדינבורו הפרסביטריאנית, ואילו תומכי פרנקו היו כמעט כולם קתולים. כריסטינה קיי חייתה עם אמה וטיפלה בה, לא עם המורה למוזיקה שהיה מאוהב בה. היא עודדה את מיוריאל ספארק הצעירה לכתוב. ספארק, כמו סנדי, המירה את דתה לקתוליות.[2]

עיבודים עריכה

הספר עובד לבמה, לקולנוע ולטלוויזיה.

בגרסת הבמה המקורית משנת 1966 בלונדון כיכבה ונסה רדגרייב ולצידה אוליביה האסי הצעירה. רדגרייב דחתה את ההצעה להשתתף בהפקת הברודוויי ב-1968 שבה כיכבה זואי קולדוול, שעבור תפקיד זה זכתה בפרס טוני. רדגרייב גם דחתה את התפקיד בסרט. ב-1969 יצא הסרט "האביב של מיס ברודי". את תפקיד מיס ברודי גילמה מגי סמית', שזכתה על כך בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר. ב-1978 הטלוויזיה הסקוטית הפיקה סדרה בת שבעה פרקים, בה כיכבה ג'רלדין מקיואן.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "All Time 100 Novels". Time. 16 באוקטובר 2005. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Wood, James (22 באפריל 2006). "Never apologise, never explain". The Guardian. Guardian News and Media. {{cite web}}: (עזרה)