אבי גיבסון בר-אל
אבי גיבסון בר-אל (נולד ב-1976) הוא שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי, מנהל אמנותי, כוריאוגרף, מורה ומשורר
 | |
| לידה |
1976 (בן 48 בערך)  |
|---|---|
  | |
ביוגרפיה עריכה
גיבסון בר-אל נולד בבת ים. כשהיה בן ארבע וחצי נפטר אביו. בכיתה ג' נשלח גיבסון לחינוך חרדי, לאחר שאמו חזרה בתשובה. בגיל ההתבגרות החלו הספקות לנקר, ובכיתה ט' כבר עבר לתיכון החילוני שז"ר. גיבסון לא שירת בצה"ל. בגיל 18 עבר לתל אביב והחל ללמוד אצל אמיר אוריין. לימים הפך מנחה מוסמך של שיטת אוריין "המעגל הפתוח".
ב-1996 נמנה עם מייסדי תיאטרון אורתו-דה, ולאורך השנים השתתף בכל הפקותיו כשחקן או במאי. ב-1999 ייסד את הטקס האלטרנטיבי ליום השואה המתקיים מדי שנה בתיאטרון תמונע[1]. ב-2006 זכה בפרס קיפוד הזהב על בימוי ההצגה "אסקוריאל" בתיאטרון הסימטה[2]. בשנים 2011-2008 כיהן כמנהל אמנותי של תיאטרון הסימטה[3].
ביולי 2015 מונה למנהל האמנותי של פסטיבל עכו לתיאטרון אחר[4]. ב-2017 התפטר מתפקידו לאחר שוועדת ההיגוי של הפסטיבל פסלה את ההצגה "אסירי הכיבוש" שיצרה עינת ויצמן[5]. בין השנים 2015-2017 היה יועץ ומלווה אמנות מטעם מפעל הפיס למעבדת התרבות פרדס חנה תיאטרון הידית.
גיבסון מלמד באקדמיה לאמנויות המופע ב"מקיף על שם שז"ר" בבת ים ובמנשר לאמנות. משתתף בקביעות בפסטיבל בת-ים הבינלאומי לתיאטרון ואמנות רחוב, ושימש כיועץ אמנותי לפסטיבל[6]. משנת 2019 הוא המנהל האמנותי והבמאי של קבוצת התיאטרון "סמרטוט", מייסודו של חוני המעגל. משנת 2021 הוא משמש כמנהל אמנותי של "נקודת קצה", מסלול להכשרת במאים ובמאיות. הוא נשוי ליפעת ואב לילד.
הצגות, משחק, בימוי ועיבוד עריכה
- "מטרבין", שחקן ובמאי משנה בהצגה, פסטיבל עכו 1999.
- "אנה חנה ויוהנה", מאת מריאנה פרדריקסון, במאי במסגרת פסטיבל תיאטרונטו, 2001[7].
- "להיות או לא?", שחקן ובמאי שותף, פסטיבל עכו 2002.
- "המכונית", מופע רחוב נייד, שחקן, פסטיבל בת-ים ופסטיבל עכו, 2004[8].
- "פרטי-זן", שחקן ובמאי שותף, פרס ראשון פסטיבל בת-ים, 2005[9],
- "אסקוריאל", בימוי, תיאטרון הסימטה, 2006[10].
- "מרד המתים", מחזהו של הסופר והמחזאי האמריקאי אירווין שו, בימוי, תיאטרון הסמטה, 2007[11].
- "נו-אקסיט", עיבוד למחזה של ז'אן-פול סארטר בדלתיים סגורות, במאי משותף עם אמיר אוריין[12].
- "הדיבוק בחדר", עיבוד למחזה הדיבוק, שחקן, תיאטרון החדר, 2009[13].
- "זה מסתובב", העלאה מחודשת למחזה שכתב יוסף מונדי, בימוי, תיאטרון הסמטה, 2009.
- "העלמה והמוות", שכתב המחזאי הארגנטינאי אריאל דורפמן, בימוי, תיאטרון אורתו-דה 2011[14].
- "אבנים", שחקן, תיאטרון אורתו-דה 2012[15].
- "מארה סאד", עיבד וביים את תלמידי שנה ג' בסטודיו למשחק של ניסן, 2012[16].
- "המשרתים" עיבוד למחזה הקלסי המשרתות של ז'אן ז'נה, בימוי, עיצוב תפאורה ותלבושות, תיאטרון אורתו-דה 2015[17].
- "אכזר מכל המלך", בימוי סטודיו למשחק ניסן נתיב, 2014
- "מלחמה", בימוי, סטודיו למשחק חולון. 2015
- "תמצית", כתיבה ובימוי, תיאטרון הידית, 2017
- "פרטים", כתיבה ובימוי, תיאטרון הידית, 2018
- "blasted", jaffa fest, בימוי, הפקה משותפת של תיאטרון גשר ותיאטרון נוצר. 2018
- "עשתונות", יוצר ובמאי (בשיתוף עם סהר עזימי), פסטיבל בת-ים, הבינלאומי לאמנות ברחוב. 2018
- "אנטיגונה", בימוי, תיאטרון הבית. 2018
- "נפש יהודי", בימוי, ניסן נתיב. 2019
- "הדיבוק - גרסת הבמאי", בימוי, קבוצת סמרטוט. זוכה פרס במאי השנה בפרינג. 2020[18]
- "בעיניים שלי", דרמטורג, תיאטרון הקאמרי. 2022
- "עזאזל", כתיבה ובימוי, פסטיבל ישראל. 2021
פרסים וציונים לשבח עריכה
- במאי משנה בהצגה "מטרבין" פרס ראשון פסטיבל עכו. 1999
- "פרטיזן" – זוכה פרס ראשון למופע הטוב ביותר פסטיבל בת-ים הבינלאומי לתיאטרון רחוב. 2025
- "חרדים", זוכה פסטיבל בת-ים הבינלאומי לתיאטרון רחוב. 2006
- המופע "אבנים" זוכה 10 פרסים בינלאומיים, והשתתף בפסטיבלים ולמעלה מ-40 מדינות בעולם. 2006
- זוכה פרס במאי השנה והצגת השנה. פרס קיפוד הזהב על בימוי ההצגה "אסקוריאל" 2006
- "יושבים", לציון לשבח בפסטיבל עכו. 2009
- פרס מעבד השנה, בפרס הפרינג', קיפוד הזהב, על עיבוד המחזה "המשרתות". 2015
- פרס במאי השנה, בפרס קיפוד הזהב, על בימוי ההצגה " הדיבוק-גרסת הבמאי". ההצגה זכתה בעוד 4 פרסים. (עבודה קבוצתית, עיצוב התפאורה, עיצוב התלבושות, עיצוב התאורה)[19] 2021
קישורים חיצוניים עריכה
- אבי גיבסון בר-אל, באתר "הבמה"
- תמרה שרייבר, נער שוליים, באתר גלובס, 23 במרץ 2009
הערות שוליים עריכה
- ^ יובל בן-עמי, עכבר העיר אונליין, הטקס האלטרנטיבי בתמונע: אופס, שכחנו את השואה, באתר הארץ, 2 במאי 2011
- ^ מערכת עכבר און-ליין, טקס "קיפוד הזהב": "אסקוריאל" היא הצגת השנה בפרינג', באתר הארץ, 29 בדצמבר 2006
- ^ ציפי שוחט, אבי גיבסון בראל ינהל את תיאטרון הסמטה ביפו, באתר הארץ, 1 במאי 2008
- ^ יאיר אשכנזי, אבי גיבסון בר־אל מונה למנהל האמנותי של פסטיבל עכו, באתר הארץ, 6 ביולי 2015
- ^ יאיר אשכנזי, בעקבות פסילת הצגה על הכיבוש: המנהל האמנותי של פסטיבל עכו התפטר, באתר הארץ, 4 ביוני 2017
- ^
מיה אשרי, איך כיסחו את הפסטיבל המצליח לתיאטרון רחוב בבת ים ולמה רגב לא מצילה אותו, באתר הארץ, 4 ביולי 2018
- ^ מיכאל הנדלזלץ, מסעות כואבים, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2001
- ^ עידוא דגן, באים בשביל החומוס, נשארים בשביל הפרינג', באתר גלובס, 17 באוגוסט 2004
- ^ מרב יודילוביץ', בת-ים מציגה: פסטיבל לתיאטרוני רחוב, באתר ynet, 22 באוגוסט 2005
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים טלי רבן, מערכת עכבר און-ליין, אסקוריאל, באתר הארץ
מיכאל הנדלזלץ, לאוהבי הפוסט-מודרניזם, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2005 - ^ ציפי שוחט, "מרד המתים" של אירווין שאו בתיאטרון הסמטה, באתר הארץ, 9 בינואר 2007
מיכל בעדני, מערכת עכבר און-ליין, שחקנים חיים בארונות קבורה, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2007 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים עכבר העיר, נו-אקסיט, באתר הארץ - ^ נתי אורנן, הדיבוק: על עולם היהדות הקנאית, באתר הארץ, 25 ביולי 2009
איתן בר-יוסף, עכבר העיר תל אביב, מגרש השדים פוגש את ינטל, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2009 - ^ גלריה, העמוד האחורי, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2011
- ^ נח אבגר הלוי, בואו לראות: אבנים!, באתר את, 30 באוגוסט 2012
- ^ טל פרי, תיאטרון - מארה סאד, באתר גלובס, 22 במרץ 2012
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים עכבר העיר, המשרתים - תיאטרון אורתו דה, באתר הארץ - ^ יואב בירנברג, זוכה פרס הצגת השנה בפרסי "קיפוד הזהב": המחזמר "הסוף", באתר ynet, 26 בנובמבר 2021
- ^ רפרטואר קיפוד הזהב. 2022-2023 הדיבוק - גרסת הבמאי
